הטבע נתן לאדם את הרצון לדעת כדי שילמד איך לתקן את עצמו ויגיע לדרגת הבורא.
הרצון לדעת נובע מצורך פרקטי, הישרדותי, לטובת התקדמות בחיים, הוא זה שמפתח את האנושות. אולם, משום שהאגו מעורב בכל דבר, לעתים הרצון לדעת יכול להיות גם הרסני.
בשונה מהחיות האדם משנה את פני הטבע, הוא יצירתי, יש בו חלק מהבורא, מהכוח העליון.
שימוש אגואיסטי ברצון לדעת גורם חורבן ולכן יש עניין להגביל את יכולת האדם לדעת.
הרצון לדעת נמצא בטבע האדם והוא כמעט בלתי מוגבל.
הסקרנות נובעת מזה שאדם רוצה לדעת מי אני, מאיפה באתי, לאן אני הולך? הוא מחפש את הנצח.
חכמת הקבלה זו חכמה שמלמדת את האדם איך לפתח את החלק הנצחי שבו.
הטבע פתוח, מזמין אותנו ללמוד אותו, אבל אנחנו מוגבלים ביכולת הקליטה שלנו.
יש חלקים בחקר הטבע שבהם גילינו חוקיות עובדתית, ויש חלקים שבהם אנו מוגבלים.
חקר הגוף החי, מכל שכן השכל והנפש, מסובך מאוד כי לא רואים את הקשר ביניהם לכלל הטבע.