הנטייה לתייג כל דבר היא טבעית. בלי תבניות פנימיות לא אוכל לקלוט את המציאות
האגו שלנו מכריח אותנו כל הזמן להשוות אנשים: "הוא יותר", "הוא פחות", להתקרב, להתרחק
יש בנו ארכיון פנימי, וכל דבר חדש נקלט בנו דרך השוואה לתבניות הקיימות
קשה לנו להתחבר לאנשים בגלל סטיגמות, אבל צריך להבין למה הטבע יצר אותנו כך
כיום אני תלוי באחרים, וחייב להתעלות מעל התבניות. על כל פשעים תכסה אהבה
דעת החברה יכולה לשנות את התבניות הקיימות
באופן טבעי אני רואה את האחרים פחותים ממני. בסדנאות לומדים לא לבטל אף אחד
סדנת חיבור בין טיפוסים שונים: איך נוכל לבנות בינינו קרבה, להרגיש מחוברים?
האם החיבור בלבבות צריך להיות תלוי בדמותו המיוחדת של כל אחד מאיתנו?
איך נוכל להשלים זה את זה, להיות אחד שלם?
מפסיקים לראות דמויות שונות, מתוך כל אחד צף רק דבר אחד: רצון להתחבר
עד כמה אנו תלויים בתפיסה האגואיסטית הנבזית הזו, שמתייחסים לאחר ע"פ לבושו?
לא יעזור לבקר אצל מגזרים שונים ממך, להכיר. צריך להתעלות מעל כל ההבדלים בינינו
סטריאוטיפים עצמיים מפריעים ומכשילים אותנו בחיים. אפשר להיפטר מהם, אם מעלים את חשיבות החיבור לאחרים מעל חשיבות עצמי
הרגשות השליליים הפרטיים נשארים למטה, כולנו עולים לנקודת החיבור, לחום ולאושר