חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 208

הצבת גבולות א'

מטרות :

• להמשיך להעמיק את המודל של "משפחה עגולה".

• להבין מהם העקרונות הנוספים שמתקיימים עפ"י הגישה הזו, כיצד נתפסת סמכות ואחריות הורית, וכיצד לומדים ההורים להציב גבולות לילדיהם.

פתיחה:

לסבינו ואולי אף להורינו, לא היה קושי להעמיד לנו גבולות משום שהם לא חשבו על יחסיהם עמנו. הם לא רצו להיות חברים שלנו ולכן לא חששו להיות לא נחמדים. הסמכות שלהם, בעיניהם, נגזרה מתוך תפקידם כהורים. היום אנחנו רוצים להיות החברים של הילדים שלנו ולכן מתעקשים להיות נחמדים אליהם, אך שוכחים שתפקידנו כהורים הוא להכין אותם לחיים ולהעניק להם את הכלים להתמודד עם החיים שבחוץ, והיום נרצה לשוחח על נושא סמכות הורית והצבת גבולות.

גבולות- מדוע וכיצד? – ברגישות ובנחישות

כדי לשמור על הבריאות והבטיחות של הילד, וגם כדי לדאוג לחינוך שלו, צריך להקפיד על הצבת גבולות. סופר נני מיכל דליות מסבירה איך עושים את זה באופן ערכי, בעקביות ובהתאמה לגיל הילד

גבולות הם ההגבלות שאנו מטילים על הילדים שלנו כדי לשמור על הבטיחות והבריאותשלהם, ועל הערכים שלנו. סופר נני מיכל דליות מייעצת להציב גבולות באופן שיתאים לגיל הילד, ותמיד בגובה העיניים ובהתאם להבנתו. בגיל שנתיים נגביל אותו לא למרוט את העלים של העציץ בנימוק שלא הורסים צמחים. בגיל חמש נגביל אותו לא לשחק בחוץ בין שתיים לארבע בנימוק שבשעה הזו ישנים וצריך לשמור על שקט.

http://www.mako.co.il/home-family-relationship/family-kalia/super_nanny/Article-c64258e29af6c11004.htm

יש כאן חשיבה ערכית; ההגבלות לא מוטלות באופן שרירותי, וחשוב לנמק בפני הילד מדוע אנחנו אוסרים עליו דבר מסוים.

משיגים גבול

אם אתם רוצים למצוא חן בעיני ילדיכם, מרבים לוותר להם ולא מתעקשים על כללי התנהגות ברורים, אל תתפלאו להיווכח בבוא היום שגידלתם אנשים מפונקים, תלותיים ובעלי דימוי עצמי נמוך.

מבחינה חברתית וחינוכית, אנחנו משלמים כיום את מחיר המתירנות. בעבר חשבו כולם שדי בערכים כמו אהבה וחברות כדי לחנך את הדור הבא כראוי, אך התיאוריה הזו קרסה; ילדים שגדלו באווירה של מתירנות ושל חוסר גבולות, מגלים היום הפרעות התנהגות וסובלים מדימוי עצמי נמוך יותר מאלה שגדלו במסגרת שמרנית של כללים ברורים.

רצינו לגדל ילדים סקרנים יותר, שובבים ועצמאיים, וקיבלנו בני אדם שלא מסוגלים לקבל החלטות ואשר אינם מעריכים את יכולותיהם להגיע להישגים. כאן הכשל.

הדור הצעיר זקוק להחזרת הסמכות ההורית ולנוכחות ההורה בחייו, כדי להתמודד עם אתגרים שיוצבו בפניו בשנים הבאות.

החוקים והגבולות הראשונים שבהם נתקל הילד הם אלה שמציבים לו הוריו. גבולות ברורים ועקביים מעניקים לו תחושת בטחון, ומעבירים לו מסר של דאגה לחינוכו ולעתידו.

הצבת גבולות לילדים היא יכולת הורית לקבוע ולהעמיד כללים וחוקים שיבהירו מה מותר ומה אסור, מה מקובל ומה לא, גם כדי להפוך את החיים בבית לטובים ונעימים וגם משום שזוהי הכנה למסגרות שלתוכן ייכנס הילד בעתיד.

http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-0c5840b4b36ba11006.htm

• מה המטרה של הצבת הגבול לילדים ? האם בכל גיל ובכל מצב צריך גבולות?

• איך יודעים מהן הגבולות הנכונים?

• מה הבדל בין הצבת גבול לעונש?

• איך מטפלים אם ילד חצה את הגבול ?

• האם בגיל מסוים ניתן לדון עם הילד על הגבולות ולהחליט יחד ? (שעת חזרה מבילוי, סכום של דמי כיס..)

חוסר גבולות זה דבר מפחיד. זהו חופש מדומה ומבלבל;

הילד לא בטוח מה מותר לו לעשות, הוא חש שאין בקרבתו קיר שעליו הוא יכול להישען. הכל יכול לזוז פתאום, שום דבר לא יציב באמת.

כשאין גבולות בבית, זה לא בגלל שהילד לא יודע לשמור עליהם, אלא מפני שההורה לא הציב לו אותם מלכתחילה. ומדוע הורים אינם מציבים גבולות לילדיהם? משום שהקושי כאן הוא לא הצבת הגבול לילד אלא להורה עצמו; בכך שהוא דורש דבר מה מהילד, הוא בעצם מטיל על עצמו אחריות לאכוף את החוק שחוקק. הוא מקבל על עצמו משימה: לעמוד על המשמר שילדו ימלא אחר בקשותיו, להכיל את אי שביעות רצונו של הילד מחוק כזה או אחר תוך שהוא בטוח בעצמו ובדרך חינוכו. זה דבר שהורים רבים מתקשים לעמוד בו. הם רוצים לראות את ילדיהם שמחים ומאושרים, וטועים לחשוב שהצבת גבולות גורמת לילדיהם סבל.

אבל ההפך הוא הנכון: ילדים מתחננים לגבולות. בלי גבולות הם מוטעים ונתונים לשרירות הלב שלכם. והתנהגות שרירותית מותנית במצב רוח שרירותי. שהלא לפעמים אתם מניחים לילד ללכת לישון מאוחר ולפעמים מתעקשים על שעה מסוימת; לפעמים מסכימים לקנות עוד צעצוע בקניון ולפעמים פוקדים על הילד להסתפק במתנה אחת.

מה הילד לומד מזה? שכלום לא ברור.

http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-0c5840b4b36ba11006.htm

גבולות הם מרכיב חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת על ילדינו מפני פגיעה פיזית, לדוגמא: אנו שומרים עליהם מפני ריצה לכביש או שלא יגעו בתנור חם. אך לגבולות תפקיד נוסף, חשוב מאין כמוהו – הם מאפשרים לילד לפתח אישיות בריאה והתמודדות מתאימה לחיים חברתיים..

ניתן לדמות את נפשו של הילד לפאזל בעל מיליוני חלקים, שאת חלקם הוא מביא עימו לעולם ואת חלקם הוא רוכש במהלך שנות ילדותו ונערותו. משימת "העל" בהתפתחות היא לחבר בין כל חלקי הפאזל וליצור תמונה ייחודית ובעלת משמעות, הרי היא האישיות. הצבת הגבולות מספקת לילד את המסגרת לאותו הפאזל ומסייעת לו לבצע ולהשלים את המשימה.

אז איך עושים זאת? איך להציב גבולות נכון?

ראשית, עלינו להאמין בגבול שאנו שמים, להאמין שהוא אכן ראוי להינתן לילד. חשוב שנבין מה הרציונאל העומד מאחורי הגבול ומה יהיו התוצאות אם לא נשים גבול.

מה בין גבול לעונש?

ישנן פעמים שהגבול לבדו אינו מספיק ועלינו להעניש את הילד. במידה ואנו מענישים רצוי לעשות זאת עד כמה שאפשר בסמוך לאירוע. עונש המגיע ללא קשר ישיר עם הסיטואציה מאבד מערכו ונתפס בעיניי הילד כמנותק מהמעשה וכלא לגיטימי. חשוב שהעונש יהיה מידתי ביחס למעשה וכך ייתפס בעייני הילד וגם בעייננו כמקובל יותר ובר ביצוע. ואם דיברתי על גבולות ועונשים ברי ביצוע, חשוב שתציבו גבולות ועונשים בהם אתם יכולים לעמוד.

בבואנו להציב גבול עלינו לעשות זאת ברגישות אך בנחישות. עלינו לכבד את רצונותיו של הילד ואת רגשותיו במקביל לידיעה וההבנה את חשיבותו של הגבול.

אורית דולב, פסיכולוגית: נדיר שאסכים לקבל את המילה "עונש" לרוב אציע להורים להתייחס לצורך להגביל את הילד באופן מיידי, חד וחזק כ"תגובה לבחירה לא מתאימה של הילד" וזאת כדי שהילד לא ירגיש "קטן/נשלט/מוכרח אלא יקבל בהבנה את התוצאה של בחירתו השגויה ובכך ירצה לתקן את דרכיו".
http://www.zivsoffer.co.il/article/setting_limits.htm

• באיזה צורה נכון להציב לילדים גבולות מבלי להתערב בהתפתחות הטבעית שלהם?

הקונוטציה למילה גבול היא שלילית. כביכול נמצאת בצד ההפוך מהמילה חופשי. מכיוון שהעולם שלנו מורכב מאוד גם השמת הגבולות מורכבת ומבלבלת.

גבול מאפשר מקום בטוח להתפתחות. אם דיברנו על תפקיד הילד אז גם בדיקת גבולות ופריצתם הם תפקיד. זה ניסיון וחקירה. כדי שזה יקרה בתנאים בטיחותיים ובטוחים אשר שומרים על הילד ועל סביבתו, צריך הסבר משמעותי ורחב על עניין הגבולות. מה זה בעצם גבולות בחינוך הילד? מהי הצבת גבולות אמיתית ונכונה?

• יש מקרים בהם אין להורה ברירה והוא נותן עונש. יש גישות שונות בנושא עונשים, גישה שאומרת שחייבים לתת עונש לפעמים שזה מיטיב עם הילד, וגישה שאומרת שעונשים לא עובדים כי זה סוג של הפחדה ולא חינוך אמיתי. עובדה שיום אחרי זה שוב נותנים עונש. מה נכון?

• יכול להיות שעדיך להחליף את המילה "עונש" במושג אחר חינוכי יותר, ששונה במהותו?

עונש זו הרגשה. אפשר לקרוא לזה בכל מילה שרוצים אך בסופו של דבר הילד מרגיש עונש.

בעולם המבוגרים נקרא לזה תוצאה- ישנת עד מאוחר, אחרת לעבודה, תהיה לזה תוצאה. לא שילמת מיסים בזמן תהיה לזה תוצאה וכו'. השאלה צריכה להיות- איך לתת לעונש את המשמעות הנכונה, המשמעות החינוכית שנועדה לקדם את הילד לחיי חברה, לחיים בהם יש תוצאות למעשים. איך ליצור גם אצל הילד הבנה שאמנם כרגע מרגיש נאחס בגלל שקיבל עונש אבל גם יבין שיש בו חשיבות. זהו תפקיד ההורה לדייק בעונש, לא לזרוק סתם עונש. לתת עונש מחנך, לתת עונש באהבה.

סמכות והצבת גבול :

מבחינה חברתית וחינוכית, אנחנו משלמים כיום את מחיר המתירנות. בעבר חשבו כולם שדי בערכים כמו אהבה וחברות כדי לחנך את הדור הבא כראוי, אך התיאוריה הזו קרסה; ילדים שגדלו באווירה של מתירנות ושל חוסר גבולות, מגלים היום הפרעות התנהגות וסובלים מדימוי עצמי נמוך יותר מאלה שגדלו במסגרת שמרנית של כללים ברורים.

רצינו לגדל ילדים סקרנים יותר, שובבים ועצמאיים, וקיבלנו בני אדם שלא מסוגלים לקבל החלטות ואשר אינם מעריכים את יכולותיהם להגיע להישגים. כאן הכשל.

http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-0c5840b4b36ba11006.htm

• האם לשים גבולות זה נקרא להפחית באהבה ?

• למה אנשים חושבים שאם הם לא שמים גבולות הם אוהבים יותר את ילדיהם?

• האם הדור הצעיר זקוק להחזרת הסמכות ההורית ולנוכחות ההורה בחייו, כדי להתמודד עם אתגרים שיוצבו בפניו בשנים הבאות?

• איך לרסן את הרצון המשתולל של הילד ?

• איך מציבים גבולות ?

• איך יודעים מהן הגבולות הנכונים ?

• איך להגיב אם הילד חצה את הגבולות ?

• מה עושים אם הילד רואה תגובות שונות משני ההורים ?

• האם לבני הזוג חשוב להיות כאחד כשמתמודדים מול הילד ?

•  איך ליצור תחושת חיבור ושייכות במשפחה מצד אחד ומצד שני לשמור על גבולות ברורים ונכונים בין ההורים ובין הילדים בלי ליצור בילבול כך שיהיה ברור שיש אחריות שונה למבוגרים ולילדים במשפחה. איך ליצור בין ההורים שיתוף פעולה וחיבור, גם במצבים של קונפליקטים, פערים ושונות, ועל ידי זה להוות דוגמא לילדים