מושגי יסוד בחכמת הקבלה

תוכנית 43

מצווה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.07.23 - אחרי עריכה

אורן: בתוכנית שלנו כאן אנחנו לוקחים בכל פעם מושג אחד מתוך החכמה האדירה של הקבלה ומנסים להסביר אותו בצורה הכי פשוטה, וגם הכי קרובה ללב של אדם שממש עכשיו מתחיל להתעניין בקבלה. והמושג שאותו ניקח לנו היום הוא "מצווה".

לפני שנתחיל אני רוצה לשתף אותך. אני גדלתי בבית דתי ותמיד היה לי כבוד לתורה, למצוות. גם אם לא הקפדתי על הכול לפרטי פרטים ידעתי שבאופן כללי התורה והמצוות מכוונות אותנו לאיזו צורת קיום מושלמת ואידיאלית, וכבר מילדות הייתה לי הרגשה שאם אני עושה משהו טוב למישהו, זו מצווה.

איזו הרגשה מתעוררת בלב שלך כשאתה שומע את המילה "מצווה"?

מצווה היא חובת האדם לעשות כלפי האחר. אנחנו צריכים להבין שלאהוב את האחר, להתחבר, להתקרב אליו, לעשות כך שיהיה טוב לכול הסובבים אותך, הקרובים, הרחוקים, זה מה שאתה חייב לעשות וזה נקרא "מצווה".

אורן: אמרת עכשיו פעמיים את המילה "חובה" ו"חייב".

כן.

אורן: האם האדם חייב להתייחס טוב לאחר?

כן.

אורן: למה הוא חייב?

כך כתוב "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". זה היחס שצריך לכלול את כל המעשים והמחשבות של האדם.

אורן: מי מחייב אותנו לאהוב את הזולת?

הכוח העליון, הטבע, החיים שלנו, שבלעדיהם אנחנו רק מביאים עלינו צרות. לכן הכוח העליון, עליו אתה יכול להגיד אלוהים, "א-להים" בגימטרייה הוא "הטבע", הוא מזהיר אותנו ואומר שזו בעצם כוונתו בבריאה, להביא אותנו למצב שאם אנחנו נעשה טוב האחד לאחר, אנחנו נרגיש את החיים כטובים.

אורן: באופן טבעי האדם חושב על עצמו, בינינו, אם להיות ישיר, נכון?

נכון, ולכן יש מצווה. מצווה היא משהו שאני מחויב לעשות בגלל החוק הכללי של הטבע.

אורן: מה החוק הזה אומר?

החוק הזה אומר "ואהבת לרעך כמוך".

אורן: אתה מתייחס לכך כחוק?

החוק של כל המציאות. ואם אנחנו לא מבצעים אותו במלואו או בכלל, בהתאם לכך אנחנו גורמים בעיות לטבע וזה חוזר אלינו מכל הצדדים.

אורן: אם כך, המילה "מצווה" גם מדברת על חוקיות מסוימת?

כן, מצווה נקראת "החוק הכללי", ההתחייבות הכללית שאנחנו חייבים לקיים ואז אנחנו נרגיש בצורה שלמה, נכונה, את כל האנושות, את כל הטבע.

אורן: כשאני חושב על המצוות שאני מכיר, אפשר לחלק אותן באופן כללי, אני גם יודע שהחכמים מחלקים אותן לשני חלקים, יש מצוות שבין אדם לחברו, ויש מצוות שבין האדם למקום, בין האדם לאלוהים. במצוות האדם לחברו יש לעזור למי שצריך עזרה, חס ושלום לא להזיק, לתרום לנזקקים, ועוד מצוות רבות, לא זוכר כמה. במצוות שבין האדם למקום יש למשל מצוות שמירת שבת, נטילת ידיים, שמירת כשרות ועוד.

למה יש כל כך הרבה מצוות אם בסך הכול יש חוק אחד כללי, איך נגדיר את החוק הכללי הזה?

אהבה.

אורן: אהבה היא המצווה הכללית?

כן.

אורן: זה יפה. אז למה יש מצוות רבות, שחלק מהן בין האדם לחברו, וחלק בין האדם למקום?

כדי לקיים את תנאי האהבה אנחנו צריכים לדעת אותו על כל הפרטים, איך אנחנו מתייחסים לכל פרט ופרט בטבע, בבני האדם וביחסים בין בני האדם. לכן יש כל כך הרבה כביכול מצוות, כך הוא הציווי של הכוח העליון שברא הכול בצורה כזאת שאנחנו קשורים ותלויים האחד באחר.

אורן: בגלל שאני מושבניק נזכרתי בעבודות החקלאות למשל. אני יודע שיש בתורה הוראות רבות על איך אדם צריך לנהוג עם הדומם, עם הצומח, עם החי וגם עם אנשים אחרים. את זאת אני מבין, האדם ביחס לכל הטבע הסובב אותו, דומם, צומח, חי, ובני אדם. אבל יש גם מצוות כמו נטילת ידיים, שמירת שבת ועוד. מה הן ביני לבין אלוהים, איפה זה נמצא?

גם הן נמצאות בקשר ביחס שלנו לטבע, כן. לא כלפי בני האדם בדרך כלל, אבל אם אנחנו מקיימים את הדברים האלה אנחנו שומרים על הטבע, שומרים על עצמנו, לא מזיקים.

אורן: בוא ניקח למשל דוגמה אחת ספציפית, מצוות נטילת ידיים. אני יודע שלפני הארוחה, אם האדם שומר מצוות, הוא עושה נטילת ידיים, מברך "המוציא לחם מן הארץ" ומסיים את אכילתו בברכת המזון. עברנו פה עכשיו מספר מצוות, ליטול ידיים לפני הארוחה, לברך לפני הארוחה, לאכול ולברך אחרי הארוחה. מספר מצוות בין האדם לאלוהים, נכון? אין פה מישהו, יש פה אותי ואלוהים.

לא רק כך, זה היחס של האדם לכל המציאות. אלוהים הוא בכלל משהו השייך לכל המציאות, זאת אותה החוקיות שאנחנו חיים בה, זה האלוהים.

אורן: מה החוקיות הזאת אומרת, אם אפשר כך לשאול?

שאני צריך להיות באיזון עם הטבע הכללי, הכולל הכול.

אורן: נטילת הידיים שאני עושה, או לפעמים לא עושה, לפני האוכל, האם היא קשורה לאיזון הזה?

כן.

אורן: איך?

אני שומר על יחס מסוים לטבע הסובב. אם אני ניגש למשהו, אני צריך לדאוג שהידיים שלי לא יהיו מלוכלכות, לא בצורה פיזית בלבד, אלא יותר על הכוונה, שאני אגש בצורה נכונה, בכוונה נכונה לטבע, לעולם, לכולם.

אורן: איך אתה מגדיר כוונה נכונה?

כשאני חושב על כך, מה אני רוצה להוסיף לעולם הסובב אותי, בכל מקרה.

אורן: את זאת האדם צריך להחזיק בראש כל הזמן?

כן, ודאי, כי אני חי בתוך טבע מסוים, לכן חשוב לי איך אשפיע על הטבע ואיך הטבע יתייחס אלי בחזרה. אנחנו רואים שכך זה קורה בחיים שלנו. לכן אותן המצוות שנראה לנו כמו "מה הוא כל כך חשוב העניין של נטילת ידיים, או עוד משהו שצריך לעשות"? אנחנו פשוט לא יודעים את כל חוקי הטבע. לכן כדאי לנו לדעת, אולי לא לחקור ולהבין, כי זה קשה לכל אחד, אבל לפחות לקיים.

אורן: אם אני מתעמק בדוגמה הזאת שלקחנו, כי אמרת פה דברים יפהפיים, אני לוקח נטלה שם בה מים, נוטל את הידיים, מברך על נטילת הידיים ומתיישב לאכול. אמרת לי שחוץ מהמעשה הזה שהוא אולי מנקה את הידיים שלי מלכלוך, יש בכך גם כוונה עמוקה יותר והיא שאתה מנקה את היחס שלך לכל דבר שאותו אתה ניגש לעשות.

נכון.

אורן: אז יש פה שני רבדים. יש את המעשה של שפיכת המים על ידיי, ויש רובד שהוא קשור יותר למחשבה שלי, לכוונת הלב שלי.

כן, ליחס.

אורן: ואמרת לי שיחס נקי לכל הבריאה, לכל הטבע, הוא יחס של אהבה בסופו של דבר.

כן.

אורן: ואם אני נוטל ידיים ובכלל לא מודע לכך שזה מסמל שאני צריך לנקות את היחס שלי לכל המציאות?

אז אתה לא קיימת את המצווה.

אורן: לא קיימתי?

לא. כי לקיים אותה זה נקרא שאתה ניגש בצורה נקייה, בלי להזיק לאף אחד ובלי לקלקל שום דבר.

אורן: עכשיו אתן לך דוגמה הפוכה. אם בתוך המחשבה ובתוך הלב שלי, אני מנקה את היחס שלי לזולת ולטבע בכלל, שהוא יהיה נקי יותר, שהוא יהיה יותר קרוב ליחס טוב, ליחס של אהבה, בלי שום מעשה, קודם כל רק ביני לבין עצמי, זה נקרא שקיימתי מצווה?

כן. כי המחשבות שלך הן גם כן בכל זאת משפיעות על העולם הסובב.

אורן: אם אני מבין נכון, יש פה שני רבדים. שהמעשה החיצון הוא בעצם רק מכוון אותי למעשה פנימי.

כן.

אורן: שהוא הוא המצווה?

כן. העיקר הוא שאנחנו נייצב את האדם בצורה נכונה לכל הטבע. לכול שאנחנו נמצאים בו.

אורן: למה זה כל כך חשוב?

זה בונה את האדם. בסופו של דבר האדם מייצב כך את עצמו נכון כלפי האלוהות. האלוהות היא כל הכוחות הסובבים אותנו.

אורן: את המצוות נתן לנו אלוהים?

כן.

אורן: אם אפשר לשאול כך, מה אכפת לאלוהים מה אני, אורן הקטן, עושה עכשיו בשעה 12 בצהריים לפני שאני הולך לאכול ארוחת צהרים, אכפת לו אם אני נוטל ידיים או לא, בינינו?

הכוח העליון מסביר לנו איך אנחנו יכולים להתקיים בעולם הזה בצורה שלמה. שכל הקשר שלנו עם הטבע הסובב אותנו, בכל הרמות שאנחנו יודעים עליהם ועוד לא יודעים, הוא יהיה טוב, יפה, הדדי.

אורן: למה זה משנה לו?

כי אז אנחנו נוכל להתקיים בקשר נכון עם כל הטבע הסובב.

אורן: מה זה קשר נכון?

שאני לא אקלקל את הטבע, וזה גם מביא את הטבע למצב שהוא יתייחס אלי בצורה נכונה.

אורן: האם אכפת לאלוהים מכל זה?

אלוהים הוא הכוח הכללי של הטבע. וודאי שיש הרבה תנאים שאנחנו צריכים לקיים כדי להיות באיזון עם הטבע, באיזון עם האלוהים, ושיהיה לנו טוב מכך. כי סך הכול כוח האיזון הוא הכוח הכללי, הכולל.

אורן: אם אני עושה מצווה, אלוהים מבסוט?

כך אומרים בלשון בני האדם, אפשר להגיד כך, שהכוח העליון מרוצה או לא מרוצה, זה חוק הטבע, זה חוק. כשאתה רוצה להתייחס אליו נכון ובתגובה לקבל גם כן יחס נכון, אז כך תעשה.

אורן: אם כך, את המצוות אני עושה בשביל אלוהים או בשבילי?

בשבילך.

אורן: אם אני עושה מצווה, מה זה ייתן לי, לחיים שאין לי עכשיו? אני מבין שמצווה היא לתקן את היחס שלי לכל הטבע, לכל הבריאה, לדומם, לצומח, לחי, לאנשים סביבי, ליחס טוב, ליחס של אהבה. נגיד שאני עושה מצווה, מה זה משנה במציאות שלי למעשה?

אתה מזמין מכל המציאות יחס דומה.

אורן: למה?

כי אתה מעורר את כל הטבע על ידי הפעולות, על ידי המחשבות שלך, וסך הכול גם הטבע יתייחס אליך בצורה נכונה.

אורן: הטבע, או המציאות, מתייחסת אלי כמו שאני מתייחס אליה?

כן. הטבע הוא סך כל החוקיות שבה אנחנו קיימים.

אורן: מעניין מאוד, אני רוצה לשאול על החוקיות הזאת. החוקיות הכללית שבה אנחנו קיימים היא המצווה הכללית?

כן.

אורן: מצווה כללית מחייבת אותי להתחיל לפתח יחס טוב, לנקות את היחס שלי לכל מה שסביבי, נכון?

כן.

אורן: יש עוד חוק בטבע שאני מכיר, נגיד כוח המשיכה. אם אני עולה לגג של בנין, אני קופץ ומתרסק, זה בטוח, כי זו חוקיות. אז למה במה שקשור למצוות, לתיקון היחס שלי, לתיקון הלב שלי כלפי כל המציאות אומרים לי "אורן, אתה רוצה, תעשה, אתה לא רוצה, אל תעשה". כוח המשיכה לא אומר לי "רוצה תעשה, אתה לא רוצה אל תעשה", הוא עובד.

הוא עובד בצורה כזאת נמוכה, גשמית, ואתה גם רואה אותו כתוצאה ממה שאתה עושה. אז אתה יכול ללמוד מכך שלא כדאי לקפוץ. אבל יש חוקים בטבע שאנחנו לא יודעים כל כך מה קורה להם. המקובלים מכירים את כל החוקים האלה, וכל אחד יכול להגיע לזה, ואז הוא יראה עד כמה אנחנו יכולים לעשות בטבע עוד פעולות, ברצונות שלנו, ביחס שלנו, שהם לא מביאים לנו תגובה מיידית טובה, או חס ושלום רעה, אלא בכל זאת זה קיים. לכן באה חכמת הקבלה, ולכן היא נקראת חכמת הנסתר, ומדברת על החוקים שהם לא כל כך גלויים כלפי האדם, והמקובלים מסבירים לנו שכדאי לנו לעשות גם כך ואז יהיה לנו טוב יותר. אנחנו חיים בעולם שהוא מורכב יותר ממה שאנחנו יכולים לתפוס בחמשת החושים שלנו. ולכן טוב לנו לדעת זאת.

אורן: אני רוצה להתעמק לרגע במצווה הזאת הכללית, החוק הכללי "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא אומר "זה כלל גדול בתורה", ואני מבין שהיא המצווה של כל המצוות.

נכון.

אורן: איך אפשר להגיד לבן אדם "ואהבת"? או שאתה אוהב או שאתה לא אוהב. מה זה ואהבת בפקודה, בצו תאהב?

ככל שתחשוב על כך ותקיים אותו, אתה תראה עד כמה החוק הזה הוא יותר ויותר כללי במציאות. הוא מחייב אותנו לחיות חיים יותר טובים, בעולם יותר טוב. כדאי לנו לעשות אותו. אנחנו נראה את כל הטבע כמנגנון אחד, שכול כולם קשורים בו. ולכן אם נגיע למצב שכולנו נראה את עצמנו כנמצאים במערכת אחת, תלויים האחד באחר, אז אנחנו באמת נגיע למצב הטוב ביותר.

אורן: איך אני יכול להכניס לתוך הלב שלי רגש של אהבה, שאולי יש בו ואולי אין בו. איך אומרים לי בפקודה "תאהב"?

על ידי הפקודה הזאת אתה יכול לפתח בך חוש פנימי לטבע, לכלל, ואז תרגיש עד כמה כל החוקים האלו, כל התופעות שאתה רואה סביבך, כולם באמת קשורים זה אל זה.

אורן: האם המאמצים לאהוב מפתחים בי את הרגישות הזו?

כן.

אורן: כלומר לאו דווקא שאני אצליח לאהוב, העיקר שאני אכוון את עצמי לכיוון האהבה.

כן. ואז תתחיל להרגיש שכל העולם כולו הוא באמת מערכת אחת. ובתוך המערכת הזאת, דומם, צומח, חי ובני אדם, כולם קשורים זה אל זה באלפי קשרים. אנחנו צריכים ללמוד את הקשרים האלה ובמידת האפשר לקיים אותם. אנחנו נרגיש שכל הטבע הוא מערכת, בית, שיכולים לחיות בו טוב. אם רק נוכל להרגיש אותו כבית שלנו, כמקום שאנחנו דואגים בו, אז בדאגה זה לזה, ודאי שגם "ואהבת לרעך כמוך" נכלל כחוק כללי, אנחנו בונים את המערכת שבה קיימים ומרגישים טוב.

אורן: התיאור הזה מאוד מרגש, ההרגשה שבאמת אפשר להגיע למצב שבתוך הבית הזה, בעזרת ה' תהיה יותר אהבה. בבית הזה יש יהודים ולא יהודים, ליהודים יש הרבה מצוות, והבנתי עכשיו שכל המצוות שיש ליהודים ושהם מקיימים אותם כבר אלפי שנים, מכוונים אותנו לניקוי הלב, לתיקון הלב, כדי להגיע לאהבה הכללית להכול. הבנתי נכון?

כן.

אורן: האם לא כל בן אדם חייב לתקן את הלב שלו, שתהיה בו אהבה, גם אם הוא לא יהודי?

כן.

אורן: אז למה ליהודים יש את כל המנהגים של היהדות, החגים והטקסים. האם כולם יצטרכו לעשות את כל זה גם אם הם לא יהודים בכלל?

לא.

אורן: מה יצטרכו כולם לעשות, ומה לא יצטרכו כולם לעשות?

בטוח שכולם יצטרכו להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך".

אורן: ומה עם כל מנהגי היהדות?

כל המנהגים הם מנהגים. טוב שאדם יקיים אותם, ולא נורא אם לא כל כך יקיים.

אורן: לדוגמה בן אדם חילוני, הוא לא מתחבר לכל המנהגים, אבל מתחבר לחלק מהמנהגים. האם זה קשור או לא קשור לזה שהוא חייב לתקן את הלב שלו ולקיים את המצווה של האהבה?

אהבה היא המצווה היחידה, הכללית, הראשית, שחייבת להתקיים בין כולם לכולם. בסופו של דבר התפתחות העולם היא לכיוון המצווה הזאת, לכיוון המצב הזה.

אורן: כלומר, יהודי או לא יהודי, דתי או לא דתי, מסורתי או לא מסורתי, את זה שמים בצד אחד, ובצד האחר נמצא החוק הכללי, המצווה הכללית "ואהבת", שלשם כולם חייבים להתקדם.

כן.

אורן: האם זה כמו תהליך אבולוציוני שלנו?

כן. אנחנו לאט ובהדרגה מתקדמים להכרת הקשר בינינו, לתלות בינינו, ולקיום בינינו בחוק האהבה.

אורן: בגמרא יש סיפור על אותו גר שבא לפני הלל הזקן ואמר לו "למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת". אמר לו, פשוט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, כל השאר זה פירוש, לך ולמד". מה רוצים החכמים להדגיש לנו בסיפור הזה?

זה לא סיפור, זה באמת גילוי החוק שאומר שאנחנו צריכים להתייחס כך איש לרעהו, לגלות בינינו אהבה ככל האפשר, כך שלכולם יהיה טוב.

אורן: איפה נכנס לימוד הקבלה לכל התמונה של התפתחות האדם לכיוון האהבה? מה לימוד הקבלה תורם לבן אדם?

קבלה היא עניין פנימי שנקראת "תורת הנסתר", כי היא מדברת על החוקים שטמונים בטבע, אבל לא כל כך מגולים כלפי על אחד. לכן היא נקראת "חכמת הנסתר". אבל בעצם היא מדברת על אותם החוקים, על אותה חוקיות שאנחנו חיים בה, נמצאים בה וחייבים לקיים, כדי להתקיים.

אורן: האם היא מדברת על החוקיות של האהבה והמערכת האחת?

כן. זאת מערכת אחת סגורה, אינטגרלית, שכל חלק שבה קשור לכל יתר החלקים, כמו כדור. אנחנו נמצאים בתוך הכדור הזה של חוקים קיימים, והקבלה מסבירה לנו זאת. ולכן היא אומרת ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא החוק הכללי של כל המציאות.

אורן: מה מרוויח בן אדם אם הוא מתחיל לקיים קצת יותר את החוק הזה?

הוא מתחיל להבין שבאמת כל העולם, כל המציאות, כל הטבע והחוקים שלו, קיימים כדי לקיים את החוק הזה וליהנות מהחיים. על ידי קיום החוק הזה אנחנו מגיעים גם להיכרות של כל הטבע, של החוק הכללי ושל הכוח הכללי של הטבע שנקרא "אלוהים".

אורן: מה זה משנה לבן אדם ביומיום שלו, כשהוא קם בבוקר והולך לעבודה? מה משתנה בו?

היחס לחיים. אני מתייחס לחיים כמו לחוקים שאני חייב לקיים וכך אני מקבל את החיים. אני רוצה לגלות בתוך החיים שלי את אותו כוח כללי שנקרא "אלוהים" שמנהל את כל הטבע. "א-להים" בגימטרייה שווה "הטבע". הטבע דורש מאיתנו שנקיים אותו. החוק הכללי של הטבע, ואנחנו מכירים חוקים בפיזיקה, בכימיה, בביולוגיה, בגיאולוגיה, בסך הכול מה שקושר אותם, סוגר אותם במערכת אחת, זה חוק האהבה ההדדית שיש בין כל חלקי הטבע.

אורן: אחרי כל מה שלימדת אותי, כשאומרים בקבלה "מצווה" למה מתכוונים?

מצווה היא חוק טבע, שאם אני מקיים אותו, אז אני חי בצורה יפה, טובה, הדדית עם הטבע. כך אני רוצה להשפיע עליו וכך הוא רוצה להשפיע עליי.

אורן: אם אני אקיים מצווה, במה זה יתרום להתפתחות הרוחנית שלי?

זה יקרב אותך להבנת המערכת הזאת של החוקים, ואז תוכל להבין יותר, להרגיש יותר. במשך הזמן אתה תוכל אפילו לגלות את החוקים האלה, להבין איך הם פועלים וקשורים זה אל זה, ואז תהיה לך הרבה יותר הבנה והרגשה של המערכת הכללית של כל העולם, של כל המציאות.

אורן: מה אתה מאחל לי כבן אדם שמתחיל ממש עכשיו להתעניין בקבלה, בקשר למושג "מצווה"?

פשוט להתעניין בזה שיש לנו חוקים בעולם שאנחנו קיימים בו. וחכמת הקבלה מסבירה לנו את החוקים בצורה גבוהה יותר ממה שהאדם חי, את הקשר בין דברים שונים, ועד כמה אנחנו יכולים דרך גילוי הקשר הזה לגלות את המערכת הכללית של הטבע, עד כמה היא פועלת עלינו, מנהלת אותו ומביאה אותנו לאיזו מטרה.

אורן: מה שהסברת היום בקשר למצווה וחוק האהבה הפך לי את הלב והראש, מה זו אהבה?

זה חוק כללי שכל חלקי הטבע קשורים בו, ומשפיעים זה על זה. ואיפה שאנחנו לא יכולים לקיים את החוק הזה וכביכול נכנסים לחוקי הטבע בצורה שלילית, אז אנחנו מתחילים להרגיש תגובה שלילית גם מצד הטבע אלינו.

(סוף השיחה)