|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות " מושגי יסוד בחוכמת הקבלה" בקישור הבא: https://kabbalahmedia.info/he/programs/c/ZhlEuYWR |
חומר רקע לשיחות, "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה", 34
מושגי יסוד בחכמת הקבלה:
מצווה
מטרות התוכנית:
להבין שבחכמת הקבלה מגדירים מצווה כתיקון הלב
להבין שלקיים מצווה זה בעצם לאהוב
זרימת התוכנית:
הגדרת מעשה המצווה בחכמת הקבלה
היחס בין המצוות הגשמיות לתיקון הלב
מצווה אחת - ואהבת לרעך כמוך
ציווי לאהבה
הגדרת המושג
מטרת קיום המצוות
תוצאת קיום המצוות
מצוות התורה הם חוקי הטבע
תרי"ג מצוות
כוונה במצווה
מבט גלובלי
סיום התכנית
פתיחה:
בתוכנית מושגי יסוד בחכמת הקבלה אנחנו משתדלים להגדיר בצורה הכי פשוטה וגם הכי קרובה לרגש, מושגים בסיסיים בחכמת הקבלה עבור מי שמתחיל להתעניין בה. היום נדבר על המושג "מצוה".
הגדרת מעשה המצווה בחכמת הקבלה
איך מקובלים מגדירים את המושג מצווה?
לפי ההגדרה הזאת, איזה מעשים נחשבים כמצוות?
לתקן את הרצון לקבל שזה נקרא "לבצע מצוות", על ידי המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה", כדי למלא את עצמם בכוח עליון שנקרא "כוח עליון, הבורא" ואז הם יגיעו למצב של שלמות, נצחיות, בצורת מילוי שלם שנותן להם הכול.
אתה צריך לתקן כל רצון ורצון על מנת להשפיע טוב לזולת. במקום לנצל את הזולת, לעשות לו טוב, להיטיב לו. וכשאתה מיטיב לזולת באיזה רצון, זה נקרא שאתה מגיע לאיזו אהבה חלקית אליו.
https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/tJleyozl
שמעתי שאומרים בקבלה שלעשות מצווה זה בעצם לתקן את הלב. תוכל להסביר על מה מדובר?
היחס בין המצוות הגשמיות לתיקון הלב
"המצוות הגשמיות מסמלות את השורש הרוחני"- כמו שכותב בעל הסולם, הן מצביעות על שורשן, אבל אין להן קשר ישיר עם השורש.
https://kabbalahmedia.info/he/publications/blog/laitman-co-il/1828
שמעתי שהמעשים שאנחנו מכירים כמצוות, מסמלים תיקונים שונים שאדם צריך לעשות בתוך הלב שלו במהלך ההתפתחות הרוחנית שלו. תוכל להסביר?
מהי הפעולה הרוחנית שמסמלת מצווה מסוימת מבחינה רוחנית? למשל נטילת ידיים.
האם המעשה הגשמי של מצוות נטילת ידיים מתקן את הלב שלי? אם כן, איך? אם לא, למה?
מדוע נהגו לשמור על עשיית המצוות בעם ישראל לאורך הדורות?
מדוע קיים הפער הזה בין מה שאנשים מכירים כמצוות, לבין התיקונים הפנימיים שהן מסמלות?
האם תיקון הלב זה תהליך שמצווים בו רק היהודים או בכלל, כל האנשים בעולם?
מאיפה נובע השוני בנוגע למה שאנחנו מכירים כתורה ומצוות לבין מה שמסבירה חכמת הקבלה?
מחורבן בית המקדש, לפני אלפיים שנה, רוב העם נפל לתוך האגו שלו והפסיק לראות את העולם הרוחני ואיפה הוא נמצא. כל התיקונים שקודם עשה על ידי המאור המחזיר למוטב, נעלמו ואנחנו התחלנו רק לפי מה שכתוב בספר, שכך כתוב, להתייחס זה לזה ולטבע.
זאת אומרת, לא בשביל לתקן את האגו שלנו ולהתייחס טוב זה לזה, אלא בצורה פורמאלית. ולא לכוון את עצמנו להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך", אלא שכל אחד מרוויח כמה שהוא חושב באגו שלו שכדאי לו, עולם הזה, עולם הבא, על חשבון הזולת, לא חשוב, בתחרות. ואז מערכת היחסים שלנו נפלה מהגובה הרוחני, השפעה הדדית, אהבה הדדית, מה שהיינו בו מזמני אברהם, עד שאנחנו לגמרי איבדנו את זה. וגם במשך אלפיים השנה האלו היינו כל הזמן ב"ירידת הדורות".
https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/tJleyozl
מצוה אחת - ואהבת לרעך כמוך
איך בדיוק אנחנו מתקנים את הלב שלנו? מה צריך לעשות בשביל זה?
שמעתי שבקבלה מסבירים שכדי לתקן את הלב שלנו אנחנו צריכים לעבוד כלפי הזולת ב"ואהבת לרעך כמוך". תוכל להסביר?
למה המאמצים להתייחס לזולת באהבה מתקנים את הלב שלי?
האם בכל פעם שאני מנסה לחשוב לטובת אדם אחר, זה נקרא מצווה?
ויש את הסיפור הידוע על הגר שבא לפני הלל הזקן, ואמר לו: "למדני כל התורה כולה, כשאני עומד על רגל אחת". והלל אמר לו: "כל מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך, והיתר, פירוש הוא, לך ולמד" (מובא במסכת שבת. ובבעל הסולם, מתן תורה)
מה חכמים רצו להדגיש לנו בסיפור הזה?
עוד אמירה ידועה ואהבת לרעך כמוך - רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה.
מסבירים בקבלה שהכלל הזה כולל את כל התורה כולה. למה הכוונה?
ציווי לאהבה
נקדים לברר, מה שהקשו המפרשים, על המצוה של אהבת ה'. כי איך חייבה אותנו התורה הקדושה, במצוה, שאין בידינו לקיימה כלל? שהרי על הכל, אפשר לו לאדם, שיכוף את עצמו, וישעבד את עצמו לקיימו, אבל על אהבה, אינם מועילים שום שעבוד וכפיה שבעולם?
[בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות]
כדי לתקן את הלב צריך להתאמץ לאהוב את הזולת, אבל אהבה זה רגש, או שיש לך אהבה בלב או שאין לך. איך אפשר לצוות "ואהבת"? אפשר לאהוב בפקודה? מה עניין הציווי של לאהוב?
אם אני לא מצליח לאהוב, מה לעשות?
אז איך אני יכול לתקן את הלב שלי כך שיאהב את הזולת? האם זה באמת בידיים שלי?
אם זה לא בידי, מדוע אני מצווה 'לקיים מצוות'? כשאומרים למישהו תקיים את זה, משמע שהוא יכול לקיים את זה, למה נאמר לי לקיים משהו שאני לא יכול לקיים?
מה תלוי בי בתהליך הזה?
איך לימוד חכמת הקבלה יכול לעזור לי לתקן את הלב שלי?
הגדרת המושג
סיכום ביניים: איך היית מגדיר את המושג 'מצוה'?
מטרת קיום המצוות
לפי מה שכתוב בתורה, את המצוות נתן לנו אלוהים:
מדוע אלוהים רוצה שנתקן את הלב? למה הוא רוצה שנעשה את כל השינוי הזה?
בקבלה אומרים שאלוהים נתן לנו מצוות כדי שאנחנו נתפתח רוחנית. זאת אומרת שזה בכלל לא בשבילו, אלא בשבילנו, בשביל ההתפתחות שלנו בעצם. תוכל להסביר לי את הנקודה הזאת?
עושים את המצוות בשבילו או בשבילנו?
במה זה מועיל לאלוהים אם אני עושה מצווה?
האם ''מצווה'' היא גם יחס מסוים מצידי אל הכוח העליון? איזה יחס בדיוק?
"עיקר
עבודת
האדם
צריך
להיות,
איך
לבוא
ולהרגיש
טעם
בלהשפיע
נחת
רוח
ליוצרו.
היות
שכל
מה
שהאדם
עושה
לתועלת
עצמו,
מרחיק
אותו
מה',
מטעם
שינוי
צורה.
מה
שאין
כן,
אם
הוא
עושה
מעשה
לתועלת
ה',
אפילו
שהמעשה
יהיה
הכי
קטן,
מכל
מקום
נקרא
זה
"מצווה".
[בעל
הסולם,
שמעתי,
י"ב,
עיקר
עבודת
האדם]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/vZbqW4mZ
איך יכול להיות שמה שאני, הקטן, עושה, משפיע על אלוהים?
שמעתי שאומרים שמי שעושה מצווה עושה לאלוהים נחת רוח. תוכל להסביר?
המילה מצווה היא מלשון ציווי, צו. כלומר, שאלוהים מחייב אותי לעשות את זה. האם אנחנו חייבים לתקן את הלב?
איך בא לידי ביטוי הציווי הזה? אני לא מרגיש שאני מוכרח.
מהי המטרה הגבוהה של קיום המצוות?
תוצאת קיום המצוות
מה אני ארגיש כשהלב שלי יהיה מתוקן?
האם דרך תיקון הלב אני אוכל להתקרב לכוח העליון? במה זה יבוא לידי ביטוי?
למה כדאי לנו להשתתף בתהליך? מה זה יוסיף לי לחיים שאין לי עכשיו?
מצוות האלוהים, חוקי הטבע
חוק, פירושו, שבתנאים מסוימים יקרה משהו.
"מוטב לנו, לבוא לעמק השווה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז, אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך ("מצות אלקים" בשם "חוקי הטבע"). כי היינו הך, ולא נאריך במלות על לא דבר".
[בעל הסולם, מאמר השלום, חיוב הזהירות בחוקי הטבע]
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/40301?/heb/content/view/full/40301&main
"המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה".
[בעל הסולם, מאמר "החירות"]
https://kabbalahmedia.info/he/sources/4AtF9tGS
מקובלים אומרים שמצוות האלוהים וחוקי הטבע זה בעצם היינו הך, מה הכוונה?
מה הקשר בין "ואהבת לרעך כמוך", לבין חוקי הטבע? ואהבת מדבר על שיפור היחסים בין אנשים, על תיקון הלב וחוקי הטבע מדברים על כללים שמגדירים איך העולם עובד. מה הקשר בין השניים?
חוקי הטבע פועלים עליי, בין אם אני מודע להם או לא, מה לגבי המצוות של אלוהים?
התורה אומרת לי, 'תעשה מצווה, יהיה לך טוב'. כאילו שאלוהים משאיר לי לבחור, אם לעשות מצווה, או לא. זה מאוד שונה מהחוקיות הקבועה של הטבע. בחוקי הטבע אין לנו בחירה: מי שיקפוץ מהגג של הבניין יתרסק על הארץ, כי הוא הולך נגד כוח המשיכה. למה בעצם המקובלים משווים בין המצוות של אלוהים לבין חוקי הטבע?
תרי"ג מצוות
שאלה: מה זה אומר קיום תרי"ג מצוות?
בכל אדם קיימים 613 רצונות אגואיסטיים שצריך לתקנם לטוב ואהבה.
שאלה: האם אני צריך כל הזמן למנות אותם לעצמי?
לא. רצונות שניתן לתקנם, יעלו באופן אוטומטי באדם ברצף וקשר מסוימים. לי מספיק רק לחשוב על זה שאני צריך לבטל את עצמי כלפי האחרים ולהתחבר איתם. זו צריכה להיות התנועה הקבועה שלי בלבד, כדי שהכול, כך או אחרת, יתקרב למימוש הכלל של "ואהבת לרעך כמוך". וזה נקרא קיום תרי"ג מצוות.
מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 13.5.2015
https://kabbalahmedia.info/he/publications/blog/laitman-co-il/141048
ידוע שיש בתורה תרי"ג מצוות- 613. למה דווקא 613?
מחלקים את 613 המצוות לשני חלקים: 248 מצוות עשה, 365 מצוות לא תעשה. איך זה בא לידי ביטוי בתיקון הלב?
מסבירים בקבלה ש-613 המצוות הן כנגד 613 רצונות שהאדם צריך לתקן.
מהם 613 הרצונות האלה?
אני יכול לספור עכשיו ברצונות שלי שאני מכיר 613?
האם לכולם יש 613?
האם אני צריך להכיר מהם 613 הרצונות שלי כדי לבצע את הפעולה של תיקון הלב?
אם לא, אז מתי נכיר מהם 613 הרצונות?
שמעתי גם שהחכמים אומרים ש-613 זה כנגד מספר האיברים והגידים שבגוף האדם. רמ"ח איברים ושס"ה גידים. מה זה אומר? למה עושים את ההקבלה הזאת למבנה הפיזיולוגי?
שמעתי שאומרים שגם הנשמה שלנו מורכבת מ 613 חלקים. תוכל להסביר?
כוונה במצווה
יש פתגם יפה שאומר "מצווה בלי כוונה זה כמו גוף בלי נשמה" - מה הוא מדגיש?
איך זה קשור לתיקון הלב?
מבט גלובלי
נניח שיותר ויותר אנשים יבינו את משמעות המושג מצוה, איך זה ישפיע על הבעיות שיש בחיי היומיום שלנו? אלימות, שחיתות, יוקר המחיה, טרור, מלחמות.
איזו איכות חיים זה יכול להוסיף לנו כחברה אנושית? איך זה ירגיש?
מה העולם ירויח מכך?
לאן זה יוביל אותנו כחברה?
סיכום
מהי ההגדרה הכי פשוטה למושג הזה: מצוה?
איך המצוה יכולה לתרום להתפתחות הרוחנית שלי?
לאיזה טוב עלי לצפות, כאדם שמתחיל עכשיו ללמוד קבלה, בקשר למושג "מצוה"?
מהספר טעם של אור
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/92591?/heb/content/view/full/92591&main
מצוות – תיקוני הרצון
שאלה: מה המשמעות של המצוות בדרך הרוחנית?
ברוחניות לקיום המצוות יש משמעות שונה מזו שאנו מכירים – מצוות הן תיקוני הרצון. חכמת הקבלה מסבירה שהנשמה שלנו מורכבת מתרי"ג (613) רצונות. עלינו לתקן את השימוש בהם משימוש אגואיסטי לשימוש אלטרואיסטי, מ"על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע".
כל תיקון כזה נקרא עשיית מצווה וסך כל תיקוני הרצון נקרא קיום תרי"ג מצוות. איך מתקנים את הרצונות האגואיסטיים? על ידי "האור המחזיר למוטב" שבא עם לימוד הקבלה. כך אנחנו מגיעים בהדרגה להשתוות עם הבורא ולגילוי העולם הרוחני.
מתוך קיום המצוות ברוחניות הנהיגו המקובלים מנהגים בעולם הגשמי, שהיו העתקה לקיום הרוחני-פנימי. תפילין, טלית, מקווה, כשרות וכו' – מאיפה הגיעו אלינו המנהגים הללו? מאיפה אנחנו יודעים כיצד לקיים אותם?
מאז שאברהם אבינו אסף סביבו בבבל העתיקה קבוצת מקובלים, שהפכה ברבות השנים לעם ישראל, העם שלנו הרגיש את העולם הרוחני, כלומר חי בתחושה ברורה של הכוח הכללי של הטבע – כוח האהבה וההשפעה. אותם אנשים שהשיגו רוחניות, הרגישו את ה"שורשים" העליונים והצביעו על ה"ענפים" שלהם בעולם הזה. הם ראו כיצד הכוחות העליונים מועתקים לעולם החומר, ובהתאם לזה הגדירו איזה מנהגים לבצע וכיצד.
העולם הרוחני והעולם הגשמי היו עבורם מציאות אחת, מכלול שלם. הם קיימו את המצוות ברוחניות, ואת המנהגים בגשמיות. אבל לאחר חורבן בית המקדש הרוחניות נעלמה, ובידי העם נותר רק קיום המנהגים הגשמיים. כתוצאה מכך, התחלנו להתייחס אל המנהגים כאל מצוות ואילו הקיום הפנימי-הרוחני, תיקון הרצון, נשכח.
"כל התורה והמצוות לא ניתנו אלא לצרף בהם את ישראל. שפירושו, לפתח בנו חוש הכרת הרע, המוטבע בנו מלידה, שבכללותו הוא מוגדר לנו בדבר אהבה עצמית שלנו – ולבוא לידי הטוב הנקי בלי בר, המוגדר בשם: אהבת זולתו, שהוא המעבר היחיד והמיוחד אל אהבת הבורא".
בעל הסולם, מאמר "החירות"