איך בונים בועת הגנה משפחתית מפני השפעות שליליות? למה בשינוי סביבה, כמו למשל החלפת מקום עבודה או מעבר דירה, חשוב להיזהר שמערכות היחסים האישיות בחיינו לא יספגו פגיעה? על המנגנון שלפיו פועלת השפעת הסביבה, ועל הדרכים היצירתיות לעמוד מולה בתבונה.
כשצריכים לבחור גן או בית ספר עבור הילדים, אנחנו משקיעים בכך המון בדיקות, בירור ומחשבה. ידוע לנו שהסביבה שבה נבחר לשים אותם, תעצב אותם ותגרום להם להתפתח בצורה מסוימת. גם כמבוגרים אנחנו מבחינים בכך שהסביבה משפיעה עלינו, אבל נוטים לחשוב שזה רק בצורה חיצונית, כמו צורת לבוש או סגנון דיבור, ולא ברמה יותר פנימית ועמוקה. וכאן יש לנו שגיאה. כי הסביבה משפיעה עלינו בעוצמה כה גדולה שאיננו מודעים לה. ולא רק האנשים שאנחנו נמצאים במחיצתם הרבה זמן ביממה, אלא כל אדם שנמצא בקרבתנו משפיע עלינו, לפי המידה שבה נוכחותו ממלאת את האוויר.
במבט כולל, הסובבים אותנו משפיעים על ההתנהגות שלנו, על היחס הפנימי, על הרגשות, על המחשבות, ועל הרבה מאוד דברים נוספים. במובן מסוים הסביבה דומה לרחם. וכמו שפעם ספגנו מהרחם של אימא התרשמויות שהפכו ליסודות שלנו, כך גם קורה לנו מעצם הימצאותנו בתוך הסביבה. לכן בכל פעם שמישהו מחליף סביבה, מרגישים עליו מאיפה הוא בא, ואחר כך רואים עד כמה הוא משתנה בהתאם לסביבה החדשה.
למה איננו מודעים לעוצמה שבה הסביבה משפיעה עלינו? כי האדם קרוב לעצמו, ולא מודע לשינויים שנגרמו לו. נראה לו שכך הוא מתנהג, מעצמו, ולא שהסביבה גרמה לו להשתנות. איך שלא יהיה, אדם שנמצא בסביבה מסוימת בדרך כלל לא מסוגל להחזיק לאורך זמן בצורת התנהגות שונה, ובסוף מתאים את עצמו לאווירה הסובבת.
סיפור מקרה: אדם התחיל לעבוד בארגון חדש. יש שם תרבות ארגונית מסוימת, קוד התנהגות מסוים, יחסים כאלה ואחרים בין אנשים. בחלוף זמן מה, אשתו והילדים התחילו להרגיש שהיחס שלו אליהם משתנה, ולא לטובה. ברור להם שלא רלבנטי שיחליף שוב את מקום העבודה. מה ביכולתם לעשות כדי להגן על משפחתם מהשפעת הסביבה החדשה?
ובכן, ברור שהמטרה היא ליצור הפרדה בין ההתנהגות בעבודה לבין ההתנהגות בבית. וכאן דווקא לילדים יכולה להיות השפעה רבה. כדאי שהם יבואו אל האבא, ובצורה הכי טבעית יגידו לו: אבא, מה נהיה איתך? אנחנו רוצים לראות אותך כמו שהיית! כנראה שבעבודה החדשה אתה חייב להיות קשוח, זה עניינך, אבל אל תביא לנו את המשרד לאווירה בבית. אנחנו דורשים חיבוקים, אהבה, סבלנות, אז יאללה קדימה, תביא חיוך גדול וגם נשיקה. מתים עליך!
גם מצד האב צריכה להיות עבודה של התאמה לסביבות השונות בחייו. עליו לומר לעצמו שהחלפת מקום העבודה היא כמו החלפת תפקיד בהצגה. לא יותר. וגם אם בעבודה הוא חייב ללבוש דמות חדשה, בשאר הסביבות בחייו הוא חייב להתאמץ לשמור על הגישה הישנה והטובה. עם ההורים, עם החברים, וכמובן מול הילדים ומול האישה. טיפ קטן שיוכל לעזור בביצוע ההפרדה: בדרך חזרה הביתה, כדאי לשמוע ברכב איזה שיר ששרה הילדה או משהו דומה, כדי להיכנס מבעוד מועד לאווירה משפחתית רכה.
סיפור מקרה נוסף: משפחה עברה דירה, קנתה בית באיזו שכונה על רמה. כעבור חצי שנה, הם מתחילים לקלוט שהם נהיו קצת סנובים, מרוחקים כאלה, מתנשאים, ציניים, דומים לאנשים שגרים באזור. מה אפשר לעשות?
כאן יכול לעזור משחק משפחתי, משהו שידרוש שיתוף פעולה. זה יכול להיות משחק הרכבה, לצורך המחשה, או כל דבר אחר שאוהבים במשפחה. עדיף שהאירוע ייכנס ללו"ז המשפחתי, נגיד כל ערב חצי שעה. השאיפה היא שנדבר זה עם זה, נתקרב, נרגיש שאנחנו יחד, שיש משהו שקושר בינינו, מלבד החיים באותה הכתובת כשכל אחד ספון בחדרו. דבר נוסף שמומלץ הוא לשבת יחד על אותה ספה, צמודים זה לזה. אפשר אפילו לשתוק יחד למשך כמה דקות, ולנסות להרגיש את הלב של האחרים. ככה, בלי מילים. להרגיש שאנחנו שייכים לאותו המעגל.
אפשר לעשות עוד הרבה דברים מחברים, כמובן. המטרה הכללית צריכה להיות בנייה של בועה משפחתית, שבתוכה תשרה הרוח שלנו. יקרה בחוץ מה שיקרה, כאן אנחנו משתדלים להיות תמיד חברים, דואגים, תומכים, חמים, אוהבים. לייצר כוח שלא ייתן לאף רוח זרה, עוינת, צינית או קרה להיכנס לבית שלנו, לשלוט בנו, להפריד בינינו. כדאי שנדבר על מה יש מחוץ לנו לעומת מה שיש כאן בינינו, ועד כמה חשוב שנגן על עצמנו. אם באמת נעבוד על זה יחד, כל הזמן, בלי הפסקה, נצליח להתגבר על השפעות שליליות מהסביבה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1305 – bit.ly/3xqs7xf