אם ברצוני להתקשר למישהו, עליי להראות לו שהוא יקר לי, ומה שהוא אומר חשוב לי.
הדובר צריך לתת חשיבות לתגובה של המקשיב.
כבני אדם אנו מחפשים תשומת לב, שמישהו יראה כמה אנחנו מיוחדים, שיכבד אותנו.
כדי להתחבר, המקשיב צריך להעריך לא רק את הדברים הנאמרים, אלא גם את האדם עצמו כאישיות.
סיפור מקרה: אימא עסוקה בעבודתה והילד רוצה לומר לה משהו.
על האימא לתת לילד הרגשה שהייתה שמחה להקשיב רק לו, אבל החיים דורשים ממנה גם משהו אחר.
הדוגמאות של האימא בונות בילד מודל להתקשרות נכונה, לתפיסת המציאות.
סיפור מקרה: אדם רוצה לשתף את אשר על ליבו, השומעים מיד קופצים ומציעים לו פתרון.
רוב הפניות שלנו אחד לשני הן לא כדי למצוא פתרונות, אלא כדי להרגיש ביטחון ותמיכה.
בהקשבה, צריך לדאוג להתקשרות פנימית עם האדם שמקשיבים לו. להראות שנעים לי להיות לידו.
אם לא ממש הקשבת, תתקשר ותאמר שתשמח לשמוע שוב את הדברים החשובים.
הסיבות לחוסר הקשבה יכולות להיות רבות, אולי האישיות שמולי מדכאת אותי, אולי בגלל מצב פנימי, טרדות, מחשבות וכולי.
מה שחשוב הוא לא כמה אתה מבין מה שאומרים לך, אלא כמה אתה מכבד את הדובר.
מקובל לא מקשיב לעצמו ולא למי שמולו, אלא לכוח ההשפעה והאהבה שבתוכו אנו חיים.