חיים חדשים
שיחה 1029
מאמר השלום בעולם: חוק ההתפתחות
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.03.07 – אחרי עריכה
אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על כמה רעיונות מהפכניים, מדהימים ממש, שנמצאים בכתביו של הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", בתוך מאמר מיוחד שהוא כתב בשנות השלושים או הארבעים, "השלום בעולם".
יעל: היום אנחנו רוצים לדבר על עקרונות מתוך המאמר של בעל הסולם, "השלום בעולם", ואני רוצה להתחיל בעקרון שאומר שאין לנו מה לשפוט את מה שאנחנו רואים, כי הכול נמצא תחת תהליך התפתחותי. בעל הסולם נותן לנו דוגמה שהפרי בתחילת גידולו הוא עדיין בוסר, ואם נטעם אותו בשלב הזה יהיה לו טעם מר. כולנו יודעים שזה לא שמשהו לא בסדר איתו, אלא זה חלק מתהליך ההתפתחות ובשלבים יותר מתקדמים כשהפרי יגיע לגמר בישולו, הוא יהיה טעים ומתוק ונוכל ליהנות ממנו. הוא טוען שכל מה שקורה בחיים שלנו, כרגע במציאות, נמצא בתהליך של התפתחות. זאת אומרת שאנחנו רואים את המציאות שלנו בשלבי הבשלתה ולא במצבה הסופי. ולכן חלק מהדברים נראים לנו מרים למרות שהפוטנציאל הסופי שלהם הוא להיות מתוקים וטעימים.
אם נתמקד טיפה ברעיון הזה של ההתפתחות, איך העיקרון הזה אמור לשנות את הגישה שלנו, של הבן אדם הרגיל, לחיים שלנו?
לפי האמרה "אין חכם כבעל ניסיון".
יעל: כלומר?
כל עוד שאני לא רואה, בכל דבר, מה תהיה צורתו הסופית ועד כמה הוא נמצא בהתקשרות עם כל הטבע, אני לא יכול להגיד עליו גם היום שום דבר, אם הוא מזיק או מועיל, טוב או רע, משלים או לא, ולכן אנחנו צריכים להמתין בסבלנות ולראות איך אנחנו עוזרים לכל פרט ופרט שבמציאות למלא את המקום המיועד לו ואז נראה שהכול מושלם.
יעל: איך הרעיון הזה קשור לשלום בעולם, לשם המאמר שהוא "השלום בעולם"?
"שלום" זה השלמה. שכל החלקים של המציאות יגיעו להשלמה הדדית.
יעל: כשאנחנו מסתכלים היום על המציאות שנמצאת כרגע בשלבי ביניים, ועדיין לא במצבה הסופי, אנחנו רואים הרבה מאוד דברים שנראים לנו בעייתיים, לא בסדר, שהיינו רוצים לשנות אותם, שהיינו רוצים לתקן אותם. מה היחס הנכון לדברים הקיימים כשהם עדיין לא נמצאים בגמר הבשלתם?
בסבלנות, כמו שאמרתי. איך אנחנו יכולים להתייחס לזה אחרת? אם הפרי נמצא על העץ, והוא עדיין לא בשל, אז מה אנחנו עושים? מחכים עד שהוא יהיה ראוי לשימוש. אותו דבר עם כולם וגם עם בני האדם, שאנחנו רואים שהם נמצאים בתהליך התפתחותי ועוברות כבר אלפי שנים בהתפתחות שלנו, ועדיין רואים שהפרי מר מאוד ונראה מקולקל ועדיין לא רואים סוף לתהליך שהוא עוד צריך לעבור כדי שיבשיל למשהו טוב, למשהו שאפשר להשתמש בו וליהנות. אבל ככה זה יהיה בטוח, כמו עם כל חלקי הטבע.
לכן אנחנו צריכים רק להתאזר בסבלנות וללמוד, ויכול להיות שאנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות הזאת. כי אנחנו רואים שגם בחיות ובצמחים אפשר לזרז את ההתפתחות על ידי תוספות, דרך השפעת הסביבה סביב הצמח או סביב החיה, ועל ידי זה אנחנו מגיעים לתופעות רצויות.
יעל: איזה תוספות צריך האדם? אם הצמח מקבל שמש, דשן טוב והשקיה טובה ותנאי חממה כדי לגדול כך בצורה מואצת וטובה, מה החממה שהאדם צריך, מה התנאים שהוא צריך?
אותו דבר. דשן ושמש וכל הדברים האלה האדם גם צריך. אלא מה?
יעל: אז מה החממה האופטימלית, זאת אומרת איך אפשר לזרז את תהליך ההבשלה? כי אנחנו רואים היום את המציאות והיא עדיין בשלבי הבשלה. אולי בעקבות המאמר נבין שבאמת זה רק שלב בדרך, אבל עדיין המציאות לא קלה לנו, הפרי עדיין מר, זאת המציאות. איך אנחנו יכולים באמת להבשיל את הפרי בצורה יותר מואצת?
ישנם אנשים שהמקצוע שלהם הוא "גנן" כלפי האדם, שהם נקראים "מקובלים", שהם יודעים איך לעזור לאותו הפרי שנקרא "אדם" לגדול יפה ובטוח להיות טוב, מטיב לאחרים ולעצמו.
יעל: האדם הרגיל, השפוט, יכול לזרז את התהליך של ההבשלה?
אם הוא יישמע למה שממליצים לו, אז וודאי שכן.
יעל: אני רוצה להגיע רגע למערכת יחסים מתוך הסיפור הזה. מה אני עושה אם בכל זאת אני מזהה איזשהו עוול בעולם הזה, בין אם העוול נעשה כלפי או נעשה כלפי מישהו אחר, בין אם האדם הזה יקר לי או מדובר בסתם קבוצות באוכלוסייה, כפי שאנחנו רואים אין ספור פעמים. על פי הגישה הזאת שהדברים נמצאים כרגע בתהליך של הבשלה, מה לעשות עם זה? מה אני צריכה לנסות לשנות, או האם לקבל את זה כפי שזה? מה האחריות שלי בכל זה?
קודם כל ניתנת לנו הזדמנות לעשות תיקונים בהתנהגות שלנו זה עם זה, ועם הדומם, צומח וחי שבטבע. אנחנו בהחלט צריכים להשתמש בזה. העניין הוא שצריכים להבין מה עלינו לעשות ומה לא, אבל יש כאן הזדמנויות מאוד מיוחדות ורבות שאנחנו יכולים לזרז על ידן בהרבה את ההתפתחות שלנו ולהביא את עצמנו לצורה יפה ונכונה כך שכל שלבי ההתפתחות שלנו יהיו יפים וטובים וגם מהם אנחנו נהנה. נגיד כמו עם ילד שאנחנו מטפלים בו טוב, אנחנו גם נהנים ממנו בכל שלבי הגדילה וההתפתחות שלו. הוא עדיין לא יכול לתת שום תוצאות, אבל לפי איך שהוא קיים בצורה יפה, נכונה ושלמה שלו, בזה הוא מביא לנו את התענוג. אותו הדבר עם האנושות, זה אותו הכלל. זאת אומרת כל העניין הוא הטיפול בבני האדם, בחברות ובעמים, ובכלל בכל האנושות, שיקבלו את הטיפול הנכון.
אורן: ניקח את הדוגמה של הילד שעליה דיברת עכשיו. אם אני רוצה לפתח את הילד אני ארשום אותו נניח לחוג מסוים שיפתח את הכישרון שלו, למשל חוג ציור. אם אני רוצה לפתח אדם בוגר אבל אני לא רוצה לחכות עד שהוא יהיה פרי יפה בשל ומתוק אלא אני רוצה לפתח אותו, אמרת קודם שיש דשן וחממה לאדם. מה הם מאיצי ההתפתחות של האדם?
הסביבה.
אורן: כלומר?
צריכים לארגן סביבו אנשים שיתנו לו דוגמאות טובות.
אורן: איך נגדיר דוגמאות טובות?
השפעה, אהבה, השתתפות, חיבור, ראיית המטרה, כבוד עצמי, כל הדברים שאנחנו יכולים להשתמש בהם כדי שיבנה את עצמו.
אורן: נניח שאני אתן לו מאיצי התפתחות טובים והוא באמת יאיץ את ההתפתחות שלו ויהפוך להיות פרי יפה, בשל ומתוק. איך נראה אדם שנגדיר אותו כפרי יפה, בשל ומתוק, מה יש בו?
הוא יודע איך להשתתף נכון עם האחרים כדי להיכנס איתם בסוג קשר כזה שיועיל לכולם להגיע לחברה שמקושרת יפה ונכון, שמתקדמת לקראת אהבה הדדית, חיבור יפה בין כל החברים שבחברה, גברים, נשים, ילדים, וזו בעצם התוצאה הרצויה שתהיה לנו מהטיפול הנכון בבני האדם.
אורן: כשתיארת עכשיו את דוגמת הפרי היפה, תיארת קשרים באיכות מאוד גבוהה בין פרטים בתוך מערכת, אבל אם אני מסתכל רק על אדם אחד ואני רוצה לדעת מהו הפרי היפה שאמור לצאת ממני, מאורן, כשאגמור להתפתח ואהיה פרי יפה. מה יהיה בי יפה, מה יהיה בי בשל, מה יהיה בי טעים?
אתה תדע איך להתקשר עם אנשים אחרים בצורה כזאת, בהשלמה כזאת, שבקשר ביניכם אתם תרגישו השפעה הדדית, אהבה הדדית, השלמה הדדית, כך שתתקשרו להיות "כאיש אחד". ואפילו שיהיו אלפים ורבבות של בני אדם, תוכלו כך לקשור את עצמכם כאילו אדם אחד. ואז אתם תתחילו להרגיש כוח מיוחד שפועל בינכם וממלא אתכם, וזה כוח השפעה ואהבה שהוא למעלה מהמציאות שלנו ואתם תגלו אותו ככוח העליון או הבורא, ולקשר שאתם תבנו ביניכם, אתם תקראו "נשמה". ואתם תתחילו להרגיש שהיחסים ביניכם הם לא תלויים במאורעות החיים הגשמיים, אלא תלויים רק ביחס ביניכם, וזה כבר נקרא "העולם העליון".
ואז אתם תתחילו להרגיש לאט לאט בהתפתחות היחסים האלו ביניכם, שאתם בכלל מאבדים קשר וחשיבות עם מה שקורה כאן בגשמיות, ותתחילו לחיות ולעשות לפי החשיבות שאתם תוכלו לשייך ליחסים שבינכם ותתחילו לעלות עוד יותר ויותר לדרגות ההשתתפות שביניכם, זה נקרא "דרגות הסולם".
יעל: ואיך כל זה יביא לנו את השלום, איך כל זה קשור בעצם לשלום בעולם?
שלום בעולם וודאי שיהיה, כי כל העבודה שלכם תהייה איך אתם משלימים זה את זה, איך אתם באים להשפעה, לאהבה, להשלמה, ל"איש את רעהו יעזורו", "ואהבת לרעך כמוך".
יעל: ומה עם כל האינטרסים המנוגדים שיש לכל מיני קבוצות אוכלוסייה היום, שזה מושך לכאן וזה מושך לשם, מאבקי כוחות. איפה כל זה נעלם?
זה ייעלם בתוך הקשר היפה שביניכם. הכול יקבל צורה אחרת על ידי החינוך.
אורן: במאמר בעל הסולם הרב יהודה אשלג, מתאר שיש שתי דרכים להתפתחות שלנו כבני אדם. או שאנחנו נגיע אל המצב היפה והבשל והמושלם בלי לעשות שום דבר מצידנו, ואז הטבע באבולוציה שלו ידחוף אותנו אל המקום הזה שאליו אנחנו מיועדים להגיע. שיכול להיות שהוא נשמע עכשיו אפילו אוטופי, אבל מבחינת הטבע לשם צריכים להתקדם. ודרך אחרת אלטרנטיבית, זה שאנחנו בעצמנו מבינים, לאן אנחנו צריכים להגיע כאותו פרי בשל, וכבר מתחילים לפעול בעצמנו.
כן.
אורן: מבחינת הראיה הכוללת של החיים וההתפתחות שלהם, איזה דרך עדיפה בעיניך? הדרך הזו שבה הטבע מפתח אותנו כמו שהוא מפתח את הפרי, או דרך שבה אנחנו בני האדם מבינים את התהליך, ועושים לשם צעדים בעצמנו?
הטבע זה הא-לוהים, כוח עליון, הבורא. הדרך הרצויה, זה שאנחנו מושכים את כוח הבורא, הכוח העליון לפתח אותנו, ולהביא אותנו לגמר בישולנו.
אורן: למה זה עדיף על האלטרנטיבה הראשונה, שבה הוא יפתח אותנו בעצמו בקצב שלו ובצורות שלו, כמו שמפתח את התפוח על העץ?
כי אז אנחנו נמצאים בין שני כוחות, שלילי וחיובי, וכל הזמן סופגים מכות וכל הזמן מתפתחים כמו שכבר התפתחנו אלפי שנים. שזה נקרא "דרך ייסורים".
אורן: ובדרך השנייה?
בדרך השנייה אני מקבל אור עליון שמושך אותי קדימה, שאני רוצה אותו, שאני מאתר אותו מראש. וכך אני גם ממהר את ההתפתחות שלי בדרך טובה ומהירה.
אורן: למה לתפוח הטבע לא מציב שתי אלטרנטיבות, שתי דרכי התפתחות, ויש לו רק דרך אחת, בה הטבע מפתח אותו בשרשרת מצבים. אני זוכר אותה שרשרת, כי היה לי עץ של תפוח בחצר ואהבתי אותו מאוד, הייתי משקה אותו ומחכה עד שהתפוח יבשיל ויהיה מתוק וטוב. למה את התפוח הוא לא שואל ואותי כבן אדם הוא כן שואל, ונותן לי שתי אלטרנטיבות?
שיעשה את העבודה כמו שצריך, כמו שהוא עושה עם התפוח. למה הוא לא עושה את זה איתנו, אמרת בעצמך, כבר כל כך הרבה דורות אנחנו מחכים שייצא מאיתנו משהו טוב, ובינתיים לא נראה שזה הולך לאיזה מקום טוב.
זה כן נראה, רק זה מתפתח עדיין בדרך ייסורים, כי אנחנו לא בוחרים בדרך האחרת.
אורן: אז למה לתפוח הטבע לא נתן שתי דרכים, ולאדם הוא כן נותן שתי דרכים?
כי האדם מורכב משני כוחות, טוב ורע. לכן לאדם יש בחירה חופשית בין שני הכוחות האלה, ולתפוח אין. לתפוח בכלל אין שום כוח, לא טוב ולא רע, הוא נמצא רק תחת מכבש ההתפתחות, בלבד. פועלים עליו כוחות הטבע הפנימיים, הסביבתיים וזהו. כך הוא מתפתח.
יעל: לפי המאמר, הסבל שלנו נגרם במידה רבה ממצב של חוסר מודעות, כי אנחנו לא מודעים לזה שאנחנו יכולים להיות שותפים לאותו תהליך התפתחות. זאת אומרת שאם אני אדע שהחוק הזה קיים, וארצה לזרז את תהליך ההתפתחות, ולקטין את רמת הסבל שלי בחיים, זה אפשרי.
אם ככה, למה זה מוסתר מאיתנו, למה לא נולדנו עם אותה ידיעה שאנחנו צריכים להיות שותפים בתוך התהליך, ואז אתה מחנך את הבן שלך מגיל מאוד מאוד צעיר להיכנס לתהליך, ובכך לזרז את השלום ולהקטין את הסבל שקיים באנושות היום?
כדי להתקדם בדרך הזאת צריכים רצון. הרצון הזה מתפתח לאט לאט במין האנושי, כי המין האנושי גם עובר את שלבי ההתפתחות כדומם, צומח, חי ומדבר דמין האנושי. ורק כשאנחנו מגיעים לדרגת המדבר שבמדבר, אז אנחנו מתחילים להבין, שיש לנו אפשרות להתפתח בכוחותינו, בבחירתנו, על ידי משיכת הכוח הטוב כנגד הכוח הרע.
אורן: אני רוצה לשאול על הנתיב הראשון, שבו אנחנו לא עושים פעולות יזומות מצידנו, אלא משאירים לטבע לפתח אותנו בקצב שלו, באופנים ובצורות שלו. כשהטבע מפתח אותנו, אם אני מסתכל על כולנו כמין אנושי או על בן אדם אחד, אנחנו רואים שאנחנו עוברים בחיים דברים לפעמים לא כל כך נעימים ולפעמים אפילו סבל וייסורים מאוד מאוד גדולים.
נכון.
אורן: איך זה מתיישב עם העובדה, כפי שאמרת קודם, שהטבע זה מין כוח חיובי שפועל תמיד בהשפעה טובה, מתוך אהבה ונתינה? איך זה מסתדר עם הדברים השליליים שאני רואה בחיים שלי או בחיים של כולנו? ולא רק היום, זה תמיד היה נראה כך?
ההתפתחות לא יכולה להיות על ידי כוח אחד, אלא רק על ידי שני כוחות, פלוס ומינוס. ולכן כדי להתפתח צריכים להגדיל גם את המינוס וגם את הפלוס. לכן אל תבכה אם אתה מקבל עכשיו התפתחות שלילית, כי אחר כך תבוא התפתחות חיובית והן ישלימו ביניהן. אם אתה נמצא באמצע בין שני הכוחות האלו ואתה מבין שההתפתחות חייבת להיות על ידי כוח שלילי וכוח חיובי כאחד, אתה כבר מצדיק את המצבים האלה שמגיעים ועוברים עליך, ואתה מבין שכל ההתפתחות הזאת לטובתך, ואתה מברך על הרע כמו על הטוב.
יעל: בעל הסולם כותב שישנו חוק שטוב ורע זה דבר יחסי שנמדד רק כלפי טובת הכלל. הנטייה הטבעית שלנו היא לבדוק את הדברים מול עצמנו, אם טוב לי או לא טוב לי, אבל בעל הסולם אומר לנו, שהמדידה שלנו היא לא נכונה, המדידה צריכה להיות כלפי הכלל כולו, כלפי החברה כולה. מה בעצם המסר שבעל הסולם רוצה להעביר לנו בעיקרון הזה?
המסר הוא פשוט, כי סך הכול הבריאה צריכה לבוא להשלמה הדדית, עד שכל פרטי המציאות מתחברים בהרמוניה למערכת אחת שלמה. ולכן השלמת המערכת בצורה כללית היא המטרה הכללית והחוק העליון והכול צריך להתחבר, להתחשב ולהיבדק רק כלפי החיבור שבין כל חלקי המציאות למערכת אחת. ולכן שלום החברה הכללית, שכוללת בתוכה גם את הדומם, הצומח והחי, וכל מה שיש, נמצא בחשיבות עליונה.
אורן: בעל הסולם כותב שטובת הכלל היא טובתו של כל יחיד ויחיד. אם אני כיחיד רוצה לבחון את הדברים, לא תמיד אני רואה שמה שטוב לכלל טוב לי.
ודאי. כי יש לך ראייה קצרה. אם היו לך משקפיים יותר טובים והיית רואה יותר רחוק, היית רואה שטובת הכלל זו גם טובתך.
אורן: למה? מה הקשר?
כי האגו שלך לא מאפשר לך לראות עד כדי כך שטובת הכלל היא טובתך, אלא טובתך קודמת לטובת הכלל וצריך להיות הפוך.
יעל: האם יש לי אפשרות להרגיש שטובת הכלל היא גם טובתי?
לא. כי בצורה אגואיסטית אי אפשר להבין את זה ולהכיר את זה.
יעל: אז מה לעשות, אני צריכה להיכנע לחברה בכל רגע ורגע?
ודאי, סיכום יפה.
אורן: מה זה אומר להיכנע? לשים את האינטרס של כלל הציבור גבוה יותר מהאינטרס הפרטי שלי?
ודאי.
אורן: אבל זה מנוגד לאינטרס שלי לפעמים.
לכן אתה צריך חינוך.
אורן: ולאן החינוך הזה יביא אותי?
לזה שטובת הכלל תקבע מה טובתך.
אורן: בוא לא נדבר על דברים גדולים. נגיד ששלושתנו זה מיני חברה ואנחנו הכלל. בתוך הכלל הזה יש שלושה אנשים, אתה, אני ויעל. יכול להיות שמשהו מסוים שיהיה טוב לשלושתנו גם יחד לא יתאים בדיוק לאורן, הפרט המסוים.
אז אתה צריך להיכנע.
אורן: למה?
כי אתה מקבל את הדברים האלה, למרות שאתה לא רואה בינתיים שככה זה, אבל אתה מקבל אותם לפי מה שנקרא "באמונה למעלה מהדעת".
יעל: יש מקרים שבהם אני לא צריכה להיכנע?
לא. אין דבר כזה.
יעל: ואם אני בחברה לא טובה?
זה משהו אחר. אנחנו מדברים על סביבה נכונה, סביבה טובה, על הכלל, על האנושות, שאנחנו חייבים כל הזמן לעבוד כדי להרחיב את גבולות החברה הטובה מהחברה הקטנה ועד שהיא תכסה את כל האנושות.
אורן: ואיך נגדיר חברה טובה? מה ההגדרה המדויקת לחברה שהיא טובה, שבה כל פרט באמת צריך לשים את האינטרס של כלל החברה מעל האינטרס שלו, ובטוח שזה יביא אותו למקום, גם אם עכשיו לא רואה ומרגיש, שזו תהיה גם טובתו שלו? מהי חברה טובה?
חברה טובה היא חברה שמתנהגת כמו איש אחד.
אורן: תסביר קצת.
כמו איש אחד, שכך היא מרגישה את עצמה. שכולנו מחוברים עד כדי כך ומשלימים זה את זה עד כדי כך שמרגישים את עצמנו כגוף אחד.
אורן: הגוף האחד הזה והחברה הטובה הזאת, היא חברה שיש בקרבה שלום? זה המצב של שלום בעולם?
שלום, שלמות, ודאי.
אורן: על מה מיוסד השלום הזה ומה מחזיק אותו ומה מבטיח שהוא יתקיים גם בעוד חצי שנה או שנה ולא יקום שוב איזה אינטרס של פרט אחד ויפרק את כל החבילה, את כל העסקה, את כל ההסכם, את כל החוזה? מה יחזיק את השלמות הזאת, את השלום הזה בכל העולם? בעל הסולם כותב, "השלום בעולם", ולא רק במזרח התיכון, מה יחזיק את השלום בכל העולם?
זה שהחברה הזאת נמצאת בהתקשרות לכוח העליון שממלא אותה ושומר עליה לפי חוק השתוות הצורה.
אורן: איזה מין כוח זה?
כוח חיובי, כוח נתינה ואהבה.
אורן: ומה מרגיש כל פרט בתוכה?
התקשרות עם האחרים עד כדי כך, שזה נקרא אהבה. התקשרות השלמה.
אורן: אהבה היא תנאי לשלום?
תנאי הכרחי.
(סוף השיחה)