א-לוהים זה הטבע. המערכת שמנהלת את המציאות
"ירדנו מהעצים" והתחלנו לחשוב שאפשר לעשות מה שבא לנו, בלי חשבון לסביבה
סביבה כוללת את כל חלקי הטבע: דומם, צומח, חי ובני אדם אחרים
יחס מנצל לכול
כאשר הופר האיזון הגיע המבול. אחריו הוגדר תנאי חדש לקשר בינינו לבין הטבע
האגואיזם הרחיקה את האדם מהטבע. היה עלינו לבצע תיקון סטייה
אבל לא הצלחנו, הלכנו עם היצרים הרעים שהתעוררנו בנו. "ככה בא לי".
אילו תיקנו את הסטייה, היינו חודרים לעומק הטבע, מבינים את המערכת, את התכנית ומתעלים
כל יצור לוקח מהטבע כדי קיומו. אנחנו לא מתחשבים בכלום ובאף אחד. ניצול
מערכת הטבע לא יכולה לסבול אי איזון כזה, ולכן מתחילה להתייחס לאדם אחרת
אחרי המבול רמת הרגישות יורדת. האדם לא עבר את המבחן. העולם נעשה חשוך
מערכת אינטגרלית היא משחק סכום אפס. לקחת לטובתך הפרטית, גרמת רע לזולת
כשהפרת האיזון כלפי הדומם, הצומח, החי והמדבר מצטברת לסף קריטי, בא המבול. הטבע חוזר לאיזון
בלי המבול, היינו חיה מתוחכמת. כדי לגדול כאדם, היה עלינו לעבור ניתוק מהטבע
כיום המעגל נסגר ועלינו לחזור לאותה נקודה, להיכנס למחשב הכללי של הטבע
אסונות הטבע גוברים, בעיקר סופות ושיטפונות
הפחד הגדול ממכות ברמת החי
הטבע הוא מערכת שמגיבה ע"פ חוקים. אין פלא שעל הפרת איזון מצטברת באה מכה
העולם נעשה עגול, מקושר. הטבע מראה לנו את האינטגרליות שלו, שואף לאיזון
לעומת זאת, החברה האנושית בחוסר איזון הולך וגובר
שמירה על הטבע בלבד לא תספיק
עלינו לפתח מוח ולב מאוזנים כדי לחזור לאיזון
רק מאמץ לבניית יחסים מאוזנים בינינו, בני האדם, יביא אותנו לכניסה לעומק הטבע
עלינו ללמוד איך להשתמש נכון בדחפים האנושיים שיש בנו ואין בחיות
חיות אינן טועות. לאדם רגש ושכל מעבר לדרגת החי, ולכן הוא טועה
האגואיזם האנושי מתבטא בעיקר במערכות יחסים בינינו, לכן תיקונו מתבצע בדיוק שם
הכרת הכוחות הפנימיים ואיזון הכול. התוצאה: שפע, פריחה
ההרס העצום של הטבע בתוספת חוסר היכולת להגביל אנשים מראים שאין עתיד
אפשר להילחם רק ברמת השכל והרגש. בדיוק מה שהיה עלינו לעשות לפני המבול
פתאום ניראה שמערכת הטבע מתחילה להתנקות, לשחזר את עצמה, יתגלו פתרונות
לכאורה הטבע גם יפה וגם מכה, אבל זה רק כלפינו. סטייה מאיזון מזמינה תגובה
תיבת נוח המודרנית: אנשים שבונים איזון והשלמה, הופכים למשפחה אחת