חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 184
המבול- תיבת נוח
מטרות:
אלוהים מוחק את היקום כולו, למה?
הטבע מכה בנו, מכות טבע, להכניס את כל נושא המכות האקולוגיות, מכות הטבע מראות את אפסיות האדם אל מול איתני הטבע, הקשר בין היחסים בין בני האדם למערכת האקולוגית.
נח ובניו, התיבה כסמל לסביבה רעיונית מוגנת, מטרתנו להעביר מסר שישראל צריכה לבנות תיבת נח בים הסוער שבה האנושות כולה נמצאת בסערה. התיבה כהגנה לעם ישראל... כיפת ברזל האמיתית.
זוגות מכל מין שמטרתן לשמר את המגוון הרחב והייחודיות של כל זן, כי דווקא מתוך המבחר העשיר של גוונים, דתות, צבעים ומיני זנים והייחודיות של כל אחד מאיתנו, נבנית חברה שלמה ומאוחדת, כלומר יש כאן אלמנט של שמירה על ייחודיות ולא יצירת אחידות.
להבין את הקשר בין מחשבות האדם למערכת הטבע הכללית, כיצד מחשבת האדם משפיעה על הטבע (זה שהאדם משפיע על הטבע באמצעות התיעוש זה ברור, אבל זה שהאדם משפיע על המערכת האקולגית בגלל מחשבותיו, זה לא נתפס).
זרימת התכנית:
התנהגות האדם ומכות הטבע
תיבת נוח כהגנה
חשיבות השמירה על מגוון וייחודיות
הצורך בריסטארט עולמי
סמלי שלום
פתיחה:
המבול הוא שיטפון אדיר שהביא האלוהים כעונש לבני האדם על פשעיהם, כדי למחות אותם מעל פני האדמה. האלוהים הורה לנח, הצדיק היחיד בארץ, לבנות תיבה - היא תיבת נח, במטרה למלט בה את משפחתו ומבחר מהחיות שעל פני הארץ.
אפשר לראות במבול את סיפור הבריאה השני, מכיוון שלפי הכתוב בתנ"ך נכחדו כל האנשים ובעלי החיים היבשתיים שנותרו מחוץ לתיבה, והאנושות התחילה מחדש מבני נח.
התנהגות האדם ומכות הטבע
2700 לפנה"ס (כ- 1000 שנה אחרי בריאת העולם, כלומר אחרי אדם).
בסיפור המבול התאכזב אלוהים מהאנושות שרק חושבת רע כל היום, התעצב אל לבו והצטער שבכלל ברא את האדם. לכן החליט לגרום למבול ולמחות את האדם מעל פני האדמה.
"וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה', אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. (בראשית ו, פס' ה-ז)
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ (בראשית ו, פס' יג)
וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ, יִגְוָע (בראשית ו, פס' יז)
כיום אנחנו רואים מצב מדאיג שאפשר לראות את הדמיון לאותו מצב המבול. בנוסף למשבר הגלובלי הרב תחומי שמאיים עלינו מצד אחד, רואים עלייה מדאיגה במספר אסונות הטבע שועטים אלינו מצד שני.
רוב הזמן אנחנו חושבים שהצלחנו לשלוט בטבע בחכמתנו אך נראה כי אסונות הטבע הם גורם שמולו האדם נשאר חסר אונים.
אסונות טבע הם אירועים רבי עוצמה הנגרמים על ידי תהליכים טבעיים. אסונות הטבע גורמים לרוב לנזקים קשים לאנושות, לכלכלה ולמערכות האקולוגיות, ולכן מכונים "אסונות". במהלך שלושת העשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת בתדירות של אסונות הטבע ובעוצמתם. לשם ההמחשה – מספר השיטפונות בשנת 2005 היה גדול ב-57% ממספר השיטפונות בשנת 2004, ומספר הבצורות עלה ב-47%.
בעשורים האחרונים מתרבות הדוגמאות הממחישות את הקשר שבין הגידול באוכלוסיית האדם והנזק הסביבתי שהאדם גורם לבין אסונות הטבע. מבין כל אסונות הטבע, פעילות האדם משפיעה בעיקר על אסונות הטבע האקלימיים – סופות, שיטפונות, גלי חום, בצורות וסופות קרח. הצפי הוא כי בעקבות שינויי האקלים העולמיים, תחול עלייה במספר אסונות הטבע במהלך המאה ה-21.
http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=crisis.545
כיום ישנה הסכמה בקהילה המדעית כי הפעילות של החברה האנושית משנה באופן דרמטי את הרכב האטמוספרה ואת אקלים כדור הארץ. שינויים אלו ישפיעו באופן ניכר על כל מערכות כדור הארץ ועל החברה האנושית. (מידע מאתר אוניברסיטת ת"א, קמפוס טבע)
מקור
האיור:
UNEP/GRID-Arendal,
Maps
and
graphic
libr
נראה כי הטבע, כמו אלוהים בתקופת נוח, מגיב בתוקפנות כלפי מעשיו של האדם. מה הטבע מאותת לנו?
מהו המצב של- "רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם"? מה הם החטאים שבגללם קיבלנו עלינו את המבול ואולי אף יגרמו לו כיום?
מה הקשר בין המכות האקולוגיות ליחסים ביננו?
האם התפתחות תעשייתית בעולם מחייבת הרס של הטבע והמאזן ההרמוני בעולם?
לפי המחקרים, נראה שהשינויים האקלימיים נגרמים בשל הנזק שהאדם גורם לסביבה בשל תיעוש ושימוש לא מתחשב במשאבי הטבע, אך בסיפור המבול לא מדובר על זה, אלא על השפעת המחשבות הרעות של החברה האנושית על המערכת האקולוגית, תוכל להסביר את זה קצת יותר?
תיבת נוח כהגנה
היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני כדור הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.
נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%97
"וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'".ומתואר כ "צדיק תמים בדורותיו". (בראשית ו, ח)
מה ייחד את נח משאר האנושות באותה תקופה?
מה מסמלת עבורנו התיבה? מהי אותה התיבה שצריך לבנות?
בסיפור תיבת נוח, נוח התבקש לבנות סביבו תיבה מוגנת בכדי ליצור המשכיות של העולם לנוכח המבול שעומד להגיע בגלל החטאים הרבים של בני האדם. התיבה מסמלת את מקום ההגנה והמקלט נגד "השטפונות" שהעולם עובר והמשבר הגדול שפוקד אותנו.
היינו רוצים להבין בתוכנית מה אנחנו כחברה צריכים לעשות בשביל לבנות בינינו את התיבה בכדי להמשיך לקיים את האנושות? נראה שנוח קיבל הוראות מדוייקות.
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו,יד-טז)
מתוך הבלוג - "נהפוך את העולם לתיבת נוח"
דווקא את זה צריך להסביר לעולם: שכל הבעיות של האנושות נובעות מהאגו המשתולל שלה. אבל אם כולנו יחד נבנה עבורנו תיבה ולא נאכל זה את זה, אלא כולנו יחד נשתכן בתוכה, בעולם הסגור הקטן שלנו, אם נעשה מהעולם הסגור הקטן שלנו תיבה, אז נינצל. אחרת, יקרה איתנו מה שקרה עם כל אלה שנשארו מחוץ לכותלי תיבת נח, כולנו נטבע במימי המבול.
חשיבות השמירה על מגוון וייחודיות
בשביל להציל את האנושות וליצור המשכיות, נוח הכניס זוגות זוגות של מינים שונים לתוך התיבה
נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצל הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי. על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות [4] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%97
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. (בראשית ו, יד-יח)
מדוע חשוב להציל כל מין ומין? מדוע חשוב המגוון?
פעמים רבות קיימת התערבות אדם בשרשראות מזון וגורמת להפרת האיזון במארג המזון בסביבה אקולוגית. הפרת האיזון במארג המזון מסוכנת מאוד ועלולה להשפיע באופן הרסני על היצורים החיים ועל בני האדם.
ישנן
דוגמאות
שונות
להרס
האדם
את
המערכות
האקולוגיות
ואף
לגרימה
להכחדתם
של
זנים
שונים
של
יצורים
חיים.
פעמים
רבות
נפגעים
מכך
בני
האדם
עצמם.
הדוגמא
הטובה
ביותר
לפגיעה
בשרשראות
מזון,
היא
ריסוס
רעלים
בשדות
נגד
מזיקים.
רעל
זה
גורם
לנזק
ליצורים
חיים
רבים
ולא
רק
למזיקים.
בארץ, בשנות ה- 50 וה- 60 של המאה ועשרים, פגעה הדברה כימית באוכלוסיות שלא הייתה כוונה לפגוע בהן, וערערה את האיזון האקולוגי שהיה קיים עד אז. דוגמה להפרת האיזון היא עלייה שחלה בעקבות ההדברה באוכלוסיות המכרסמים (נברנים, עכברים). אמנם מכרסמים רבים המזיקים לחקלאות נפגעו מחומרי ההדברה ומתו, אבל חומרי ההדברה עברו גם לטורפיהם הטבעיים (תנים, עופות דורסים) והמיתו גם אותם. מכרסמים מתרבים בקצב מהיר, ואילו טורפיהם מתרבים בקצב איטי יותר, וכך קרה שלאחר כמה שנים גדלו אוכלוסיות המזיקים לחקלאות עוד מעבר לגודלן לפני הטיפול בריסוסים.
http://www.pollution.co.il/%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/
אפקט הפרפר הוא ביטוי מתחום תורת הכאוס הממחיש מצב של "תלות רגישה בתנאי ההתחלה", לפיו שינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכת דינאמית לא לינארית עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך. המונח מובא לעתים בהקשרים איזוטריים, אך למעשה ניתן לתאור על ידי מערכות פשוטות מאוד.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8
אנו יודעים שגם באנושות עצמה יש מגוון מינים- גזעים שונים, עמים שונים ותרבויות שונות. מה החשיבות של כל עם ותרבות? מדוע קיים השוני?
על ידי הקבלת סיפור נוח לזמנינו, ניתן לראות במגוון הזנים הנכנסים לתיבה את המקבילות למגוון סוגי האנשים, התרבויות והאמונות הקיימות כיום בעולם.
אנחנו רואים שכיום חל תהליך של טשטוש ההבדלים בין העמים והתרבות הופכת ליותר ויותר אחידה. האם המגמה היא להפוך לתרבות אחת?
האם חשוב לשמור על המאפיינים הייחודיים של כל עם ועם?
אנחנו רואים שלמרות שהתרבות הופכת יותר אחידה עדיין יש פירוד גדול בין העמים, התרבויות והאמונות השונות. איך ניתן כיום לאחד את כולם תחת קורת גג אחת בכדי להוציא מתוכם משהו הרמוני שיתרום לקיום מאוזן יותר באנושות?
איך על ידי ניצול קשר נכון בין מדינות אפשר לשמור גם על איזון המערכות האקולוגיות?
ריסטארט עולמי
סיפור תיבת נוח נראה כמו ריסטארט (אתחול) לאנושות, יש המכנים אותו סיפור הבריאה השני, האם אנחנו מגיעים לריסטארט נוסף?
האם אנחנו צריכים לעבור אסונות ומכות בכדי להיכנס לעידן החדש שהאנושות ניצבת מולו?
איך אנחנו כחברה אנושית יכולים לעשות את הריסטאט הזה ללא מכות הטבע?
איך תהליך הריסטארט מתבטא?
היונה
וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מִן-הַתֵּבָה. יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. (בראשית פרק ח)
מה יהיה הסימן שלנו שקלו המים? שאנחנו בכיוון רגיעה?
הקשת
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם. יג אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. יד וְהָיָה, בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ, וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן. טו וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, בְּכָל-בָּשָׂר; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. טז וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. יז וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֶל-נֹחַ: זֹאת אוֹת-הַבְּרִית, אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי, בֵּינִי, וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. (בראשית פרק ט)
אלוהים הבטיח שלא יהיה עוד מבול לשחת את הארץ, כי יצר לב האדם רע מנעוריו. מדוע בכל זאת אנו רואים התגברות של אסונות הטבע?
וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי (בראשית פרק ח, פס' כא)
וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ . (בראשית פרק ט, פס' יא)
כיצד נכרות ברית עם הטבע? כך שהאסונות האקלימיים לא יבואו אלינו יותר?
קיימות (באנגלית: Sustainability) במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן.
המילה sustainability נגזרת מהמילים הלטיניות tenere (להחזיק) ו-sus (מלמטה). משמעות הפועל sustain היא לשאת, לקיים, לשמר. מאז שנות השמונים, משמש המושג בעיקר לתיאור הקיום האנושי על פני כדור הארץ, וזהו הבסיס להגדרה שטבעה ועדת ברונטלנד של האו"ם (Brundtland Commission), שהיא ההגדרה המצוטטת ביותר לקיימות ולפיתוח בר קיימה: "פיתוח בר קיימה הוא פיתוח העונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם.
אתגר הקיימות הוא לרסן את הצריכה המערבית ולהעלות את רמת החיים במדינות המתפתחות בלי להגדיל את ניצול המשאבים ואת הנזק לסביבה. כדי לעשות זאת יש להשתמש באסטרטגיות ובטכנולוגיות אשר מנתקות את הקשר בין צמיחה כלכלית ובין נזק לסביבה ודלדול משאבים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
במסגרת נושא הקיימות מנסים לרסן את הצריכה המערבית ואת הנזק שהיא עושה. מדוע איננו מצליחים בכך? מה הפתרון הנכון?
חומר העשרה
מוריי בוקצ'ין (סופר ונואם סוציאליסט ליברטרי אמריקאי ממוצא יהודי, מייסד זרם ה"אקולוגיה החברתית") טען כי הרעיון שבני האדם הם שליטי הטבע משותף לכל החברות ההיררכיות. הוא אמר שהקפיטליזם ויחסי השוק, אם לא מרסנים אותם, מסוגלים לדרדר את כדור הארץ כולו למעמד של משאב ותו לא. הטבע איננו אלא סחורה: "השוק בוזז את רוח האדם, וכמוהו בוזז ההון את כדור הארץ."[8] בוקצ'ין קבע שרוב הפעילויות שצורכות אנרגיה והורסות את הסביבה הן חסרות היגיון, כי הן תורמות רק מעט לאיכות החיים ולרווחה. את המפתח לפתרון הוא ראה בהבנה של התהליכים ההופכים חברה אורגנית לחברה היררכית ושל מנגנוני העבודה הנותנים לגיטימציה להיררכיה ואף יוצרים אותה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
כצפירת הרגעה תכננה צ'ה אונג'ין מהמוסד לאמנויות בסאול את Neo Noah's Ark, או "תיבת נוח בגרסת הניו-אייג'". מדובר במעין פארק עירוני בנוי בעל מספר קומות, מעטפת ארכיטקטונית צעקנית וכל מה שצריך כדי לקיים כמות אנשים לא קטנה, החל משדות יבול ועד לתחנת כוח מבוססת מים. העלייה והירידה יכולות להיעשות מכל הכיוונים ואינן מוגבלות לגשר צר מאוד. נראה שהדבר היחיד שדרוש כדי לשכנע גורם מסחרי להשקיע בפרויקט הוא הוכחה חותכת שהצפה בקנה מידה עולמי היא סכנה אמתית ולא רק תסריט אימים.
http://www.themarker.com/technation/it/1.1772115
פרויקט
'תיבת
נוח'
שעוצב
ע"י
Remistudio
הוא
תיבת
נוח
עתידית
מודרנית.
הרעיון
שעומד
מאחורי
עיצוב
ה'תיבה'
הוא
הגנה
מפני
תנאי
מזג
אוויר
קיצוניים
ושמירה
על
סביבה
שתהיה
מוגנת
מפגעי
האדם.
http://designfordesigners.co.il/ark-project-by-remistudio
הפרות
ניזוקות
מהרעל
ואפילו
בני
האדם
שניזונים
מהפרות.
בתקופות
קדומות
הטבע
סיפק
לאדם
את
צרכיו
ונוצרה
תלות
האדם
בסביבתו.
האדם
היווה
חלק
מהמערכת
האקולוגית
ונהג
להשתמש
במערות
כמחסה.
כמו
כן,
שינה
האדם
את
סביבתו
תוך
חיפוש
מתמיד
אחר
מזון
ואף
היווה
כמזון
לטורפים
הנמצאים
מעליו
בשרשרת
המזון.
בתקופות
אלו
היה
האדם
בשיווי-משקל
מתמיד
עם
הטבע.
אולם,
התפתחותו
של
האדם
ושל
הטכנולוגיה
גרמו
לשינוי
של
האיזון
הטבעי.
http://www.pollution.co.il/%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/
השפעתם של בני האדם על כדור הארץ מתבטאת בהרס של משאבים ביופיזיים ושל מערכות אקולוגיות. סך כל ההשפעה של קהילה מסוימת, או של המין האנושי כולו, תלויה הן בגודל אוכלוסייה והן במידת הפגיעה פֶּר אדם, שהיא, בתורה, תלויה בדרך מורכבת בסוג המשאבים המנוצלים, בהיותם של המשאבים האלה מתחדשים או מתכלים, ובהיקף הפעילות האנושית ביחס לכושר הנשיאה של המערכת האקולוגית המסוימת.
שווקים מתעוררים, כמו סין והודו, שואפים לאותה רמת חיים כמו בעולם המערבי, וכמוהם גם שאר העולם הלא-מתועש. השילוב בין גידול האוכלוסייה במדינות המתפתחות ובין רמות צריכה שאינן בנות קיימא במדינות המפותחות הוא האתגר הקשה הניצב בפני הקיימות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
- מקבילות לסיפור תיבת נח : סיפור דומה לסיפור תיבת מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה תיבה ומציל את עצמו, את משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%97
מתוך הבלוג של הרב - "תיבת נח עבור האנושות"
שאפנו להשיג משהו, למלא את הרצונות שלנו, ולא השגנו שום דבר. המרדף האין-סופי הזה לא הביא לכלום.
כמובן, כשהאדם עושה לעצמו כזה סיכום, זה לא משמח אותו. אך דווקא המצב המדאיג הזה מחייב אותו לעצור ולחשוב מה לעשות הלאה.
ואז, בחוסר תקווה ואפיסת כוחות, הוא מתחיל לגלות שקיימת צורת התפתחות אחרת. אך היא אינה יכולה להתגלות, כל עוד האדם לא הגיע לאכזבה מלאה מההווה וחוסר תקווה מהעתיד בכל החיים הללו שניתנו לנו כביכול במקרה, על פני כדור הארץ הזה, שבו אנחנו חיים כמו בהמות, מבלי להבין בשביל מה ולמה. ובאמת, אם נסתכל על עצמנו מבחוץ, מכל נקודה ביקום, כל החיים שלנו על פני כדור הארץ ייראו מאוד מוזרים. הרי אנחנו משמידים את עצמנו בשיטתיות. בשביל מה?!
כשהאדם שואל את השאלה: "לשם מה לי כל החיים האלה?!", הוא מתחיל להבין שהוא זקוק למורה דרך, שיוכל להוציא אותו ולכוון אותו בדרך. וכאן הוא מגיע לספרי המקור האמיתיים, שמחבריהם כבר השיגו את צורת החיים החדשה, לא על פני קרום הקרקע הדק והשברירי שמכסה את הכוכב הזה, שעליו אנחנו קיימים ותלויים בו תלות מוחלטת בכול, אלא חיים במימד שונה לחלוטין. הרי חוץ מכדור הארץ, היקום שלנו ושאר הגלקסיות, ישנה פריצה למימד אחר, מימד עליון.
כמובן, לשם כך דרוש לנו מורה דרך, שיכוון אותנו בדרך. אך כל האנושות כביכול נמצאת בתיבת נח, שצריכה עכשיו להתנתק מהעולם הזה ולפרוץ למימד הבא.
מתוך הבלוג - "בלי חיבור אין עתיד"
עולמנו מאוד קטן. כבר היום אנחנו רואים כיצד הטבע סוגר על כולנו ולוחץ עלינו מכל הכיוונים. אבל אין לאן לברוח מכדור הארץ. אנחנו לא יכולים יותר לעשות מה שבא לנו, לשרוף נפט, לפלוט דו תחמוצת הפחמן לתוך האטמוספרה. חוקי הטבע קבועים. אבל חסר לנו ידע אודות החוקים ששייכים לרמת ההתפתחות האנושית. אנחנו עוד מבינים איכשהו את ההתפתחות של ילדים, אולם באופן כללי, הקדמה האנושית מגישה לנו כל פעם הפתעות. היום מתברר לפתע שכולנו הפכנו למשפחה אחת. זה נתמך על ידי מחקרים בתחומים שונים ביותר, על אף שאנשים פשוטים עדיין אינם מודעים למתרחש. העולם הוא גלובלי ואינטגרלי. בעיות של מדינה אחת משפיעות על מדינות אחרות. ומצד שני, כל מדינה אפשר לשתק בעזרת סנקציות, גם אם יש לה את כל הנחוץ לקיום. כך פועל חוק הגוף הכללי, המשפחה הכללית, ואי אפשר לברוח ממנו. ולכן חייבים לבצע את תנאי הערבות ברמה הגלובלית. רק כך אנחנו נגיע להרמוניה עם הטבע, בעזרת יחסים טובים בינינו. בזה הטבע נותן לנו בחירה חופשית, כדי שנתפתח בצורה עצמאית. אבל אם אנחנו לא עושים זאת, אנחנו מקבלים מכות: משבר, מלחמות, אסונות טבע.