חוסר איזון פנימי, זה משהו שפוגש רבים מאיתנו בכל מיני נקודות ביומיום. מישהו זורק איזו מילה, לא מסכים איתי, קורה לי משהו מטריף בבית או בעבודה, ואני מאוד מתקשה לחזור לשלווה, לשקט, לאיזשהו מרכז יציב בתוכי. וכשחוסר האיזון הפנימי מתמשך, הוא מוביל לסטרס, למחלות, לבעיות תפקודיות. השאלה היא מה בדיוק קורה ביציאה מאיזון, ומה יכול לעזור לנו להגיע לאיזון פנימי בכל מצב שלא יהיה?
לפני שנציג את טכנולוגיית האיזון, חשוב לדעת שהאדם הוא מערכת מורכבת מאוד, שכלולה מהרבה כוחות, רצונות, מחשבות ונטיות. בצורה אידיאלית, כשהמערכת הזו מצויה באיזון, האדם מרגיש בנוח, בטוב. יש מצבים שבהם היציאה מאיזון מקדמת אותנו להתפתחות חדשה, כמו למשל כשאנחנו ניצבים מול פיצוח אתגר לא פשוט שדורש הברקה, ויש מצבים שבהם חוסר האיזון לא מוביל לשום מקום חיובי אלא רק מפריע לאדם ולסביבה. בראייה חברתית אפשר לומר, שכל עוד האדם לא מזיק לאחרים לא כדאי להגבילו בשום דבר ועניין. דגש מיוחד צריך לתת ביחס לילדים, שהנטייה של מבוגרים ללחוץ עליהם יותר מדי כדי להחזיר אותם למצב מאוזן כביכול, עלולה לפגוע קשות בהתפתחותם. עם ההבנה שעניין האיזון הפנימי הוא דבר מורכב שיש לו היבטים לכאן ולכאן, נתקדם הלאה.
לאדם יש מוח ולב, מחשבות ורגשות, שני מנגנונים שצריכים להיות מקושרים באופן הדדי. על פי חכמת הקבלה, איזון מלא בין שניהם יכול להיות מושג רק בתנאי שהאדם מגלה לשם מה קיימים הלב והמוח, מצד מערכת הטבע הגדולה. מה שהוא מרגיש בלב, עליו להשיג במוח, ומה שהוא חושב במוח, עליו להעביר להרגשת הלב. ואז הלב והמוח יהיו אצלו כמערכת אחת, שכלולה משניים שמשלימים זה את זה. במצב מאוזן, האדם מסוגל להתמודד עם קשיים. הרגשות שעוברים בו, הוא מבין מאיפה הם באים, לשם מה, מה הוא צריך לעשות, כיצד להגיב. וכשבאות לו מחשבות, הוא יודע איך לעבד אותן כדי להתפעל מהן בצורה נכונה.
לצורך המחשה: צצה לי מחשבה. אני רוצה לראות מה היא, בשביל מה היא. כדי לבדוק זאת, עליי להביא את המחשבה אל הלב, כמו שנאמר "הלב מבין". בלב אני מברר אותה כלפי הרצונות שלי, מעביר אותה דרך הרגשות, שואל מאיפה היא באה, לשם מה, איך עליי להגיב אליה, וכן הלאה. וכשאני מחבר כך בין השכל לרגש, כבר יש לי הרבה מאוד התפעלויות פנימיות. ובכיוון השני, כשבלב מתעורר לי רגש מסוים, אני צריך לבקר אותו עם המוח, לעשות חשבונות, בדיקות ותוצאות. את הסיכומים אני שומר במוח, שמתפקד כמערכת לומדת שמבדילה בין טוב לרע, משווה בין שתי תופעות רגשיות על ידי נוסחה שכלית, ועוד. לבסוף, אחרי שאני בודק כל דבר במוח ובלב גם יחד, ואני מבין מהי התופעה שלפניי ולאן היא מכוונת אותי, אני מסוגל לבצע תיקון כיוון בדרכי ולהתקדם נכון בחיים. בלי תהליך כזה של בירור עמוק שמוביל לאיזון פנימי, האדם הוא כמו עלה נידף ברוח.
בנוסף, חשוב מאוד לדעת שהאיזון הפנימי שלי תלוי במערכות היחסים ובאיכות הקשרים שלי עם הסובבים אותי. כמין אנושי, אנחנו חלק מהטבע. במערכת הטבע, כל הפרטים מקושרים זה לזה באופן אינטגרלי. ככל שטיב הקשר ביני לבין האחרים יתאים לאינטגרליות הזו, כלומר יהיה בהשלמה ובהדדיות, כך אני אחווה יותר ויותר איזון. בהתאם לכך, כל קונפליקט וכל סכסוך שפורץ ביני לבין מישהו, כדאי להסתכל עליו כהזדמנות להתעלות מעל הראייה האגואיסטית ולבנות בינינו גשר חדש, קשר הדדי בעוצמה חזקה יותר. איך בדיוק עושים זאת? יש כאן שיטה שלמה שמפורטת בחכמת החיבור של הקבלה, והיא כוללת לימוד, הדרכה ותרגול קבוצתי. בתהליך הזה, כל אחד מהמשתתפים בונה את עצמו בכל שלב כאדם חדש ממש, ומערכת הקשר האינטגרלית שהם בונים מסייעת להם להבין איך שומרים על איזון פנימי, בכל מצב ומצב שמתגלה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1100 – bit.ly/3nnttTa