חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1225 - 1226

החינוך של המחר, המורה כמחנך אהוב

מטרות:

• האם משבר הקורונה יוביל לשדרוג המערכת החינוכית או לפגיעה בה? האם מערכת החינוך תצטרך לעבור שינוי כלשהו?

• מהי מערכת חינוך, המותאמת לעולם שנוצר בעקבות המשבר?

• האם תפקידם של אנשי החינוך משתנה?

• מה תפקיד ההורה במערכת החינוכית?

• מהי הדרך להוביל אל השינוי הרצוי?

זרימה:

• מערכת החינוך ביום שאחרי - יוצאים מהסגר

• המורה העתידי

• התלמיד העתידי

• תפקיד ההורה

• הדרך לשינוי

• השפעת משבר הקורונה על מערכת החינוך

פתיחה:

משבר הקורונה גרם לעצירה והפסקת הלימודים, וגרם להרבה מחשבות בנוגע למערכת החינוך ולתפקיד ומהות אנשי החינוך. 

מערכת החינוך ביום שאחרי - יוצאים מהסגר

• מערכת החינוך העתידית, לאחר משבר הקורונה:

  • מה יהיה תפקיד החינוך?

  • במה היא שונה מהיום?

  • מה צריכה להיות מטרת מערכת החינוך? 

  • אילו ערכים יאפיינו את מערכת החינוך? 

  • מה התוצרים של מערכת החינוך? 

• מי הוא הילד שנכנס למערכת החינוך בגיל 6, ואיך הוא יוצא ממנה בגיל 18?

• במה שונה דרכו הלימודית והחינוכית של האחד מחברו?

• שיטת הלימוד - האם המערכת צריכה לייצר אנשים עם בסיס לימודי זהה? 

• האם המערכת אמורה לפתח את הייחודיות של הילד? כיצד?

• האם ילדים צריכים להמשיך ללמוד בקבוצות?

• מה תרומתו של המפגש הפיזי בין ילדים? איך הוא מפתח את הילדים?

הנאה מלימודים

• מה יכול לגרום לילדים להנות מלימודים? 

• למה אנחנו לא מצליחים לגרום להם להנות, אפילו כשהם בביתם ולכאורה אמורים להרגיש יותר בנוח וחופשיים? 

בכיתה או לבד? 

• האם המבנה של כיתות לימוד נכון?

• האם כל הכיתה צריכה ללמוד יחד, או שעדיף לימוד פרטני? 

• האם צריכים להיות מבחנים או שלימודים אמורים להיות ללא הערכות או ציונים? 

• ישנן שיטות לימוד, שאומרות שלא צריך שיעורי בית. האם זה טוב לילדים?

מערכת החינוך בפינלנד:

חינוך חובה בפינלנד נמשך תשע שנים: מגיל 7 ועד גיל 16. יש מעט חינוך ביתי, אין תוכניות לילדים מחוננים, ומהילדים שמתקדמים בקלות מצפים לעזור לתלמידים החלשים יותר.  בעבר היו בתי ספר פרטיים ואחרים כיום החינוך עבר לאחריות המדינה וכל בתי הספר ממומנים על ידי המדינה. והחוק מחייב חינוך שוויוני לכל ילד. החינוך הוא חינם בפינלנד מהגן ועד האוניברסיטה (כולל לימודים באוניברסיטה). הגנים ובתי הספר מספקים ארוחות חמות בלא תשלום מההורים ואף חומרי לימוד. יחס הגננות הוא אחת ל-4 עד גיל 3 ואחת ל-7 לאחר מכן, ובבתי-הספר מורה אחת על כל 12 תלמידים, וקצת פחות מ-20 תלמידים לכיתה. על מנת למנוע פערים חברתיים מפעילה מערכת החינוך בפינלנד שיעורים לחינוך מיוחד בהם לומדים מחצית מילדי פינלנד כבר ביסודי. בשיעורים אלה הדגש של המורים בעזרה לתלמידים המתקשים כדי לגשר על הפערים מגיל צעיר ולמנוע  סטיגמות מילדים שמתקשים.

המורים בפינלנד מאוגדים כולם ובעלי קביעות, ושכרם נקבע במשא ומתן בין המדינה לאיגוד המקצועי.  הסטטוס של המורה בפינלנד הוא גבוה, יש יותר ביקוש לתפקידי הוראה מהיצע וקשה מאד להתקבל למשרת מורה. לכן מורה שנבחר בבחירה כה קפדנית מקבל את אמון הציבור וההורים. הפינים מאמינים במורים  וביכולות שלהם וסומכים על כישוריהם לכן אין הכתבה מצד משרד החינוך לגבי חומרי לימוד או תוכנית לימודים קבועה. המורה עצמאי ואחראי על מערכת הלימוד בכיתתו. מה גם שהמורה עובד רק 4 שעות בכיתה בכל יום. הייתה ביקורת על  מערכת החינוך הפינית שטענה כי מערכת חינוך שוויונית לא תאפשר לתלמידים מוכשרים לבלוט, רמת הידע תרד וזה יסכן את הכלכלה הפינית. אבל תוצאות מבחני הפיזה, הפכו את הביקורת ללא רלוונטית.

כאן המקום לציין שמחקרים מדגישים שפערים כלכליים ועוני משפיעים על פערים בחינוך, לכן מערכת הרווחה הפינית משקיעה רבות בצמצום הפערים. בפינלנד כ -4% עוני, בקרב ילדים בישראל כ -22% ילדים עניים. במערכת החינוך הפינית אין מבחני השוואה, והדבר מוריד את המתח מהמורים לגבי הצלחה בבחינות. יש רק מבחן אחד לקראת המעבר מיסודי לתיכון. בפינלנד אין חלוקה למקצועות כמו אצלנו.  בכל נושא העיסוק הוא מכל ההיבטים שלו, גם היסטוריים גם אזרחיים כך רוכשים הילדים ידע מורכב יותר מתחומי חיים שונים. וכל זה מתבצע בכיתות לימוד קטנות כדי שהמורה יוכל לתת יחס אישי לכל תלמיד, גודל הכיתה מוגבל ל 20 תלמידים בכיתה לעומת ישראל עם 40 תלמידים בכיתה. ההפסקה הגדולה בפינלנד היא של 75 דקות ולא 20 דקות כמו אצלנו. הילדים משחקים בחצר משחקים מותאמת מאובזרת שמאפשרת גם אינטראקציות חברתיות ולמידה חברתית.

http://www.gilrach.co.il/2017/11/פינלנד-מערכת-החינוך-הטובה-בעולם/

• הטענה היא שבפינלנד יש את מערכת החינוך הטובה בעולם? האם זה בהכרח בזכות מערכת החינוך?

המורה העתידי

• המורה העתידי: 

  • מה יהיה תפקידו כאיש חינוך? 

  • מה יאפיין אותו?

  • אילו כישורים עליו לפתח? 

• הילדים מושפעים מאד מהרשת. ילדינו לומדים ולוקחים דוגמא מכוכבי הרשת החברתית (״טיק טוק״ ו״אינסטגרם״), יותר מאשר ממוריהם. איך מורה, יכול להפוך לרלוונטי, ולהיות דמות משמעותית בחיי הילד? 

• איך על המורה להתאים עצמו לתלמידים, כדי שירצו ללמוד איתו? מה עליו לעשות כדי להצליח לגעת בהם, להכנס לליבם?

 התלמיד העתידי

• הילדים העתידיים:

  • אילו בני אדם הם יהיו? 

  • במה הם יהיו שונים מהילדים של היום?

  • מה יסקרן אותם? למה הם ימשכו? 

• תהליך חינוכי:

  • כיצד הם יעבירו את זמנם בבית הספר?

  • כיצד יראה התהליך החינוכי שלהם - מה הם ילמדו? האם יהנו מלימודיהם?

  • ממה הוא לומד? מה הוא רוכש?

תפקיד ההורה

• מה תפקיד ההורים והבית בלמידה?

• מהי מערכת היחסים הנכונה מורה-הורה-ילד מחדש? מה צריך להיות שונה בה מהיום?

• מהו הקשר הנכון בין מורה להורה? 

• האם הורים, צריכים להיות מעורבים בהליך הלימוד עצמו, או להשאיר את הלימוד למורים ולעסוק רק בחינוך?

• כיום, הבית הוא המערכת שבעיקר מחנכת את הילד. האם זה ישאר כך? 

הדרך לשינוי

• איך לנצל את ההזדמנות שנוצרה, כדי לעצב מחדש את המערכת אליה הילדים חוזרים? 

• איך עושים זאת בהדרגה?

• האם האנושות, תשנה את היחס שלה לחינוך בעקבות משבר הקורונה? 

• אם לא, מה נדרש על מנת שיקרה שינוי? אולי בעצם לא צריך שינוי?

• כיצד ההורים יכולים כבר עכשיו לתמוך ולעזור בהליך של שינוי?

• האם ניתן, להמשיך ולקיים את צורת הלימודים המקובלת כיום, לאחר משבר הקורונה, או שהמשבר צריך לגרום לשינוי במערכת החינוך?

השפעת משבר הקורונה על מערכת החינוך

• איך תשפיע תקופת משבר הקורונה על החינוך?

• מה יקרה לחינוך? האם החינוך ייפגע?

• האם זה בגלל הצורך לעבור ללימוד וירטואלי או שתהיה סיבה אחרת לכך?

1. "אני שחררתי", אומרת נירית תורג'מן. "האחריות בידי הילדים. כרגע שלושה לומדים מתוך חמישה. בכיתה א', המורה דחתה בעקבות מוות של קרוב, והילדה בכיתה ו' בחרה לצאת להתנדבות. גאה בבחירות שלהם".

2. "כשהחלו הרוחות לגעוש החלטתי שאני מאמנת את שריר הסבלנות ומחכה", אומרת רלי קצב.."אני לא עובדת בלוודא שהיא מכינה שיעורי בית, אז גם עכשיו לא. אני מוודאת שהיא יודעת מה ביקשה המורה, ואז שואלת מה היא רוצה לעשות עם זה. במילים פשוטות שחררתי. האחריות לא אצלי. היא מונחת לפתחה, אני עוזרת ככל שאני יכולה והזמן מאפשר לי".

3. "לכל אחד מחשב נייד שלו וכל אחד קיבל לו"ז לימודים יומי/שבועי אמש או הבוקר", מספר אפרים שפרבר…"נתנו להם את זכות הבחירה האם ללמוד מקוון או ללמוד לבד מהספרים. מגוונים את היום בארוחות משותפות, סרטים משותפים. בסך הכול זה אפשרי, אם כי כולנו מעדיפים לחזור לשגרה".  

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5717084,00.html

• ההורים מרגישים, שהאחריות ללימודים עוברת לילדים. האם זה שינוי חיובי? 

• ישנם הורים, שעוזרים לילדיהם בלמידה מרחוק ובעבודות שהם מקבלים. מה מידת המעורבות הנכונה של ההורים, בלמידה של ילדיהם? 

אז איך זה באמת עובד? "טוב שאת שואלת, בדיוק כשקיבלתי מהבן שלי הפסקה של חצי שעה, וזה אחרי שעזרתי לו בעבודה על מצולעים. קיבלתי 82, חייבת להשתפר", אומרת וצוחקת על המצב מלי מייזל, אם לשלושה.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5717084,00.html

• מה יהיה האפקט, של לנסות ולשמר את אותה מערכת חינוכית בתנאי משבר הקורונה?

  • האם הלימוד האינטרנטי ישנה גם את דרכי הלימוד?

  • במה המבנה של הלימוד יכול להשתנות, עקב המעבר ללימודים באינטרנט? 

• האם צריך, להסיק מסקנות מהמצב הנוכחי, לגבי שינויים בכל מערכת החינוך בעתיד?

הורים מספרים גם על יתרונות בלמידה מהבית - אין תחרות, אין לחץ חברתי, אין רעש "בכיתה", הרבה מספרים שהילדים דוקא יותר רגועים. 

• האם השינוי לטובה הוא בזכות ההפרדה והמרחק בין התלמידים (כל אחד בביתו), או כתוצאה מכך שהילדים לומדים בבית שלהם עם ההורים - הסביבה הטבעית? 

• מה מקשה על הילדים בבית הספר הפיזי?  

• הורים רבים מתקשים בימים אלה, ומגלים את מערכת החינוך המקוונת שמגיעה לביתם. הרבה מתחילים להתעניין בחינוך ביתי ובעזיבת המערכת. האם זה נכון?

בכל העולם, מדיניות החינוך וההוראה מעסיקה אנשי חינוך וקובעי מדיניות, תוך בדיקה מתמדת של עלות מול תועלת. ג'ון הולט, מורה בבית ספר, הבין מהר מאד שהמערכת החינוכית צריכה שינוי. כבר בשנות החמישים הוא טען "שאנו הורסים בילדינו את אהבת הלמידה שאינה תלויה בדבר, אהבה שתבועה בהם עם לידתם ואנו כופים עליהם ומעודדים אותם ללמוד למען תגמולים" מכאן ש"כל מה שצריך זה לספק לילדים סביבה לימודית עשירה ומעוררת והם ילמדו מה שהם מוכנים ללמוד וכשהם מוכנים ללמוד" .

http://www.gilrach.co.il/2017/11/פינלנד-מערכת-החינוך-הטובה-בעולם/