חיים חדשים

שיחה 1189

חשיבות החינוך להתפתחות האדם

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 17.12.19– אחרי עריכה

אורן: נושא התוכנית שלנו היום הוא "השפעת החינוך על בני האדם". כולנו חיים, היינו פעם ילדים, היום אנחנו מבוגרים והחינוך הוא משהו שנמצא ברקע של חיינו. ננסה לקחת את המושג הזה או את התהליך הזה ולהתעמק בו קצת יותר, בדרך לחיים חדשים.

יעל: אנחנו יודעים שלחינוך טוב יש ערך רב. כל אחד רוצה להעניק חינוך טוב לילדים שלו, רוצה שגם אנחנו נתחנך כחברה, שנתחנך נכון, שנתחנך טוב. אנחנו יודעים שבסופו של דבר זה מה שמעצב את האדם. יחד עם זה, אנחנו רואים שבתקופות שונות על פני ההיסטוריה, במקומות שונים, החינוך הוא שונה, המטרות שלו אולי שונות, האופן שבו מחנכים הוא שונה. נרצה להבין לעומק בתוכנית היום, מה זה בכלל חינוך, מה אנחנו מחנכים, איזה חלקים באדם אנחנו מחנכים, מהם, אולי, השלבים הנכונים של החינוך. להתחיל לצלול יותר לעומק לנושא הזה של איך מעצבים בן אדם.

ואני רוצה לפתוח בשאלה ראשונה, מדוע חשוב בכלל לחנך בני אדם?

קודם כל אני רוצה להגיד כמה משפטי פתיחה על החינוך. "חינוך" נקרא כל השפעת הסביבה על האדם, על כל אדם. מכל השפעות הסביבה, מה שבסך הכול הוא סופג, זה נקרא "מתחנך", זה נקרא "חינוך". זה יכול להיות תופעות הטבע, חיות, יער או ים, זה יכול להיות חברה אנושית, וכמה חברות שהוא נכלל בהן במשך היום. כל מה שהוא מקבל, סופג מבחוץ, בטוח שזה משנה אותו, משפיע עליו, זה נקרא חינוך.

אנחנו תמיד מתחנכים, אנחנו תמיד נמצאים באווירה, בסביבה שהיא מחנכת אותנו. גם אם אנחנו רוצים, או לא, אם החברה, הסביבה הזאת, מתכוונת לזה, או לא, אנחנו תמיד נמצאים כך. ולכן כל יום אני אדם חדש, ומתוך ההשפעה של אתמול יש לי מצב חדש של היום. ולכן, אם אנחנו מדברים על חינוך, אנחנו צריכים להבדיל בדיוק, או שזו השפעה מכוונת, שאנחנו מייצבים אותה בהשפעה על כל אדם ואדם, או שהיא מקרית כביכול וגם אז אנחנו צריכים לבדוק תחת איזו השפעה אדם נמצא בממוצע, ברמות שלו, תלוי לאיזו סביבה הוא שייך, וכך אנחנו יכולים להתקדם. אבל לדעת את השפעת הסביבה על האדם, זו חובה, כי אחרת אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים ואיפה אנחנו נהיה.

יעל: האם חשוב לכוון בן אדם, זאת אומרת, לחנך בני אדם באופן אקטיבי, ולמה?

אנחנו צריכים לראות את העתיד שלנו, של כל החברה האנושית, או בכל החברה באיזו מדינה מסוימת, שהיא תוצאה מהתרשמויות האדם בחייו. ואם מהתרשמויות האלה של האדם בחייו, יש להן עליו השפעה מכוונת, עוצמתית, מיוחדת, אז אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. זה כמו אצל הורים, שהם לא רוצים שהילד יהיה תחת השפעה מסוימת של קבוצת פושעים שמסתובבת ליד הבניין, זה ברור. ואותו דבר כלפי הגדולים.

זה שייך וכולל גם את האינטרנט, הטלוויזיה וכל התוכניות שמשפיעות עלינו, הכול משפיע. זאת אומרת, עלינו לעשות כאן שינוי כולל על כל המצב שאנחנו נמצאים בו. במה האוויר שאנחנו נמצאים בו מתמלא, ואיך הוא משפיע עלינו. וודאי לפי הטבע שלנו, אנחנו אגואיסטים וכל אחד פועל כביכול רק לטובת עצמו, כמו שנראה לו באגו הצר שלו, אז יוצא שההשפעות הרעות הן הרבה יותר חזקות מההשפעות הטובות כי הן באות רק יחד עם הטבע שלנו, הרצון לקבל, הטבע הרע.

אורן: אני רוצה להרחיב את המבט. הזכרת את הטבע שלנו, אם אני מסתכל בטבע הסובב אותנו, בעלי חיים גם מדריכים את הצאצאים שלהם, מלמדים אותם כל מיני מיומנויות שנדרשות לחייהם. מה ההבדל הבסיסי בין הדרכה שמספק בעל חי לצאצאיו, לבין החינוך שהאדם נותן?

בעל חיים מספק לצאצאיו הדרכה הכרחית מינימלית שהגור הזה יוכל לספוג ויוכל ליישם את אותה הדרכה בחיים שלו כאן ועכשיו. מה שכן, אנחנו, בחינוך שלנו, מתכוונים לכל מיני זמנים ומקרים שאנשים נתקלים בהם בחיים, אז שהחינוך כבר יעזור לאדם גם בזמנים עתידיים, בכל מיני מקרים מסובכים, כשהוא יצטרך להחליט. כבר מעכשיו, בזמן הילדות שלו, אנחנו חושבים על כך ומכינים אותו להחלטות מורכבות.

יעל: אז יש גם מורכבות וגם יש איזו תפיסת עתיד, שלא קיימת אצל בעלי חיים.

כן.

יעל: מה חומר הגלם הבסיסי שאותו מעצבים כמו חימר? מהו אותו גוש החימר שנמצא אצל האדם שאותו אנחנו רוצים בעצם לחנך?

אנחנו רוצים לבנות באדם מודל פנימי שלא קיים בו. החומר של המודל הזה, זה הרצון שלו, ואנחנו רוצים לעצב ברצון הזה דמות של האדם הטוב, מה שאנחנו חושבים שהוא טוב. שיהיה בתוך הילד דמות אדם טוב, שהוא יוכל להשוות כל דבר חיצוני שהוא רואה, עם אותה הדמות, ולראות מה שהוא רואה לפניו, אם זה נכון, או לא, אם זה טוב, או לא, האם כדאי, או לא. זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

זאת אומרת, כשאני מדבר אל הבן או אל הנכד הקטן שלי, אני רוצה להביא לו צורה יפה ונכונה של החיים, אבל אמיתית, לא איזו צורה ציורית ודמיונית. אני רוצה לבנות בו ייצוב קטן של האדם הנכון, וכלפי הייצוב הזה, שכל הזמן הוא יראה את החיים מסביבו, עד כמה הם טובים או לא, רעים או לא. עד כמה הוא צריך לתקן אותם, יכול לברוח מזה וכן הלאה. אבל שהדמות הזאת, היא בעצם תהיה לו כמו מצפן שמכוון אותו נכון בחיים. זאת מטרת החינוך, בכללות.

יעל: ומהו, בגדול, התהליך החינוכי, לפני שאנחנו צוללים ממש פנימה, מהו התהליך החינוכי, באבני דרך בסיסיות?

זה שאני, לאט לאט, בצורה הדרגתית, מתוך דוגמאות, מכל מיני משחקים, תרגילים, אני בונה בו יותר ויותר את צורת האדם הנכון.

יעל: אותם תרגילים, משחקים ודוגמאות, שהוא סופג ממך, איך זה נתפס בו? איך זה מחנך אותו בעצם?

הוא סופג את זה. אם רוצה או לא רוצה. אני מביא אותו לחברה הנכונה, אני נותן לו דוגמאות נכונות, אני מייעץ לו על ספרים וסרטים שמדברים על כאלה גיבורים וכן הלאה.

יעל: זאת אומרת, שהשלב הראשון זה בכלל שאתה, בתור מחנך, צריך לבנות לעצמך איזו דמות, שאליה אתה רוצה שאותו ילד יגיע, ואז אתה בעצם עוטף אותו בדוגמאות, במשחקים, בתרגילים כדי שזה יוטבע בתוכו.

כן.

יעל: ויהווה סוג של מצפן, כמו שאמרת לפני כן.

עד היום אני זוכר שכשהייתי בן 6-7, אבא שלי לקח אותי לסרטים. הייתה אז סדרת הסרטים "החיים של אנשים מיוחדים", והם רצו מאוד שאני אהיה מוזיקאי. היה פסנתר בבית, שיעורים בלי סוף והכול. לא יצא מזה כלום, כי אני שנאתי את זה ממש, לחזור כל הזמן בצורה מכנית על התווים, לא יכולתי לסבול את זה.

אבל הוא לקח אותי לכל הסרטים על כל האנשים האלה, מלחינים ומוזיקאים, ועד היום אני זוכר, הם עשו את זה בצורה נכונה, בכוונה יפה אבל זה לא היה לפי השורש הפנימי שלי. לכן התנאי השני בחינוך כדי שהוא יהיה חינוך טוב, זה "חנוך לנער על פי דרכו". וזו לגמרי לא הייתה הדרך שלי.

יעל: שמה זה אומר?

שאני לא בנוי להיות מוזיקאי. פסנתרן נגיד, מה שהם רצו שאהיה.

יעל: איך אני יכולה לדעת למה האדם בנוי להיות?

זה קשה. אני לא חושב שהורה רגיל יכול להגיד את זה אבל אם אנחנו מדברים על האדם הרגיל, קודם כל, במה לחנך אותו, אז אנחנו צריכים לבנות בו את דמות אדם המצוי, הרגיל, הטוב, שהוא יהיה טוב לכולם וכך אצל כולם, שיתייחסו אליו טוב.

אורן: זה הדבר הראשון שאמרת?

זה הדבר הראשון.

אורן: ואז נוסף הדבר השני, תנאי שני לחינוך טוב, "חנוך לנער על פי דרכו".

להביא אותו לאותה הצורה הרצויה לפי הטבע שלו, שאז זה יתלבש בדיוק.

אורן: נדבר על אדם שלא מחונך בכלל. נגיד שיש כזה אדם שהוא לא מחונך בכלל. תתאר לי איך הוא חושב, איך הוא מתנהג, מה הוא מרגיש?

אנחנו צריכים לבנות סביבה כזאת שהיא תחנך אותו.

אורן: לפני זה, כדי להבין מה זה חינוך, אני מנסה להסתכל בדיוק על הצד השני. ניקח אדם שלא יודע איך נסיבות החיים הביאו לזה שהוא לא חונך בכלל. יצור כזה. בוא נתבונן עליו, מה הוא חושב, איך הוא מתנהג, מה הוא מרגיש?

כמו חיה. מה שטוב לו בכל רגע, זה מה שהוא עושה. הוא יכול לעשות צרכים באמצע הרחוב, הוא יכול לקחת מהדוכן לחמנייה ולאכול בלי כלום. הוא לא מתחשב באף אחד כי הוא לא יודע מה זה להתחשב. הוא מתנהג כפי שהחיה מתנהגת בין כולם והוא חושב שכך זה טוב. ואפילו בצורות הפרימיטיביות, בתרבויות הפרימיטיביות, שם לא נהוג עד כדי כך.

יעל: מה רמת החשיבה שלו, מה רמת הרגש שלו?

מה שהגוף שלו אומר ככה הוא עושה.

יעל: פשוט אינסטינקט של חיה?

כן, וודאי. זה כמו שאנחנו תופסים אותו מהיער, איך הוא מתנהג? הוא מתנהג כמו ביער.

יעל: בבן אדם, במקור שלו, אין שום דבר שהוא באופן טבעי מעבר לחיה?

כן, וודאי. אין הבדל בין אדם לחיה. אלא האדם שגדל מתוך החיה, בתוך הטבע יש לנו 3 דרגות, דומם, צומח, חי, אז דרגת המדבר מגיעה על ידי החינוך.

יעל: ואותו הרצון שאמרת לפני כן, שהוא הדבר שבעצם מחנכים, הוא קיים רק אצל בני אדם?

היכולת להתחנך?

יעל: כן, היכולת להתחנך.

היא קיימת בתוך האדם. אנחנו מפתחים את היכולת להתחנך גם אצל חיות, אבל יש הבדל. אם נגיד זה סוג של כלבים שהם מדורי דורות חיים ליד בני אדם, בתוך הבתים שלנו, הם מוסרים לצאצאים שלהם את היכולת הזאת לחיות יחד עם בני אדם, כמו גם צבאים בצפון וכל מיני כאלה שחיים ליד בני אדם כבר עשרות דורות.

יעל: עד איזה גיל אפשר לחנך בן אדם, לעצב אותו, להשפיע עליו?

עד יום המיתה.

יעל: ובאיזה גיל זה הכי אפקטיבי? יש דבר כזה?

כן. "חנך נער על פי דרכו". ממש מנערות. מה זה נערות? אנחנו צריכים להתחיל את החינוך מההורים, במיוחד כשאימא נכנסת להריון, ואז עד כמה היא סופגת בזמן הזה ואחר כך אחרי הלידה. זאת אומרת אין כאן משהו שהוא מוקדם מדי.

יעל: זה מהשנייה בעצם שהילד יוצא.

לא, עוד לפני, כשהוא נמצא בתוך בטן האימא. אנחנו צריכים לחנך את האימא כי הוא שומע שם בפנים בתוכה, ויש קשר ביניהם, ומה שהיא עוברת זה נכלל בתוכו. וודאי. ובכלל אפילו אימא לפני שהיא נכנסת להריון. אנחנו צריכים לדאוג לכל הדברים האלו. אנחנו לא יכולים לקחת סתם אישה מהשדה, מהרחוב, ולעשות מהילדים שהיא מולידה משהו מיוחד, זה רק במקרים מיוחדים יוצא לנו, וזה יוצא דופן. אלא אם אנחנו רוצים באמת לחנך, אנחנו צריכים להתחיל מעכשיו ולכולם.

אורן: למה אנחנו כבני אדם מושפעים כל כך מהחינוך? למה ניתנה לנו היכולת הזאת להשפיע על עצמנו על ידי המכשיר הזה שנקרא חינוך בצורה כל כך משמעותית?

כי אלה כל החיים שלנו, זו כל הדרגה שלנו להיות בני אדם. כשאני רוצה שיהיה לידי כלב, או בכלל איזו חיה, אני מתייעץ עם הזואולוג. והוא ממליץ לי, אם אתה רוצה כך וכך מספיק לך לקחת חתול, או איזו חיה קטנה ביתית אחרת, והיום יש הרבה כאלה, או כלב, כלב הוא כבר המפותח ביותר, אם לא אז קוף או תוכי, אבל לפי איך שאתה יכול להתקשר לאותה החיה. עד כמה שהחיה שבך יכולה להיות בהתקשרות עם החיה שאתה עכשיו הולך לקנות.

אורן: למה סיפרת לי את זה בקשר ליכולת שלנו להיות מושפעים כל כך מחינוך?

כי צריכים להיות דבקות, חיבור, בין שתי החיות, החיה שהיא אני והחיה שקניתי אותה נגיד ככלב, הם צריכים להיות דומים זה לזה. אנחנו אומרים שבמשך הזמן הם באמת נעשים דומים אפילו בצורה חיצונית, בהתנהגות, כך שאדם מתנהג ככלב וכלב מתנהג קצת כמו בעל הבית שלו.

יעל: ואם נעשה מכאן השלכה לבני אדם, מה מזה אנחנו יכולים לקחת לחינוך של בני אדם?

שאנחנו צריכים להתחיל חינוך ממש כמה שיותר מוקדם, ואנחנו צריכים להבין שהחינוך בונה מאיתנו בני אדם. כי אין בטבע צורה כזאת בני אדם, יש דרגת חי, ודרגת המדבר היא רק על ידי החינוך. לכן אם אנחנו מסתכלים מסביב על האנושות, האם יש סביבנו בני אדם או כולם בדרגת חי? כאן זו השאלה. בלי לפגוע באלו שנקראים בני אדם, שחושבים שהם בני אדם, גם אני אולי בתוכם, אלא מהי ההגדרה של בני אדם? כאן זו בעיה.

יש כאן כמה דרגות, יש בני אדם שבעולם הזה, הגשמי, אלו שיודעים איך להתנהג נכון ויפה אחד עם השני, מחונכים מה שנקרא, לא גורמים רע לזולת, תרבותיים איכשהו, יכול להיות שהוא לא למד אפילו בבית ספר אבל יש לו אינטליגנציה פנימית מה שנקרא, ויכול להיות שהוא גמר הווארד אבל הוא יוצא כמו חיה, שזה מצוי. כאן אנחנו צריכים לדעת מה היא הגדרת האדם, מתי יוצא מחיה אדם.

חכמת הקבלה מחלקת את כול אלה שהולכים על שתי רגליים לבהמה ואדם. היא אומרת שבהמה היא אותה דמות האדם שמשתוקק למלא את הרצון האגואיסטי שלו באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. כבוד, שליטה וקנאה הכול נמצא כאן, וודאי שכסף, פיננסים, כל הדברים האלה, הכול זה בדרגת חי, לא אדם. רק אלו שרוצים להידמות לבורא הם נקראים אדם, הדומה לבורא. במה דומה לבורא? כמו שלבורא יש כוח להשפיע ולאהוב את הזולת, כך אלה שמשתוקקים להגיע לאהבה ולהשפעה לזולת, אפילו שעוד לא הגיעו לזה, אבל לפי הנטייה שלהם הם נקראים בני אדם.

אורן: לא הבנתי, בני אדם אלו רק אנשים דתיים?

אני לא יודע מה זה דתי.

אורן: אמרת אדם שרוצה להידמות לבורא.

לא אמרתי את המילה דת.

אורן: אמרת אדם, זה רק מי שרוצה להידמות לבורא.

כן.

אורן: חצי עולם בכל מיני דתות מאמין בבורא, חצי עולם לא מאמין בו.

להאמין לבורא או לא, זה עניין של חינוך.

אורן: ברור. לכן אמרתי חצי כזה, וחצי כזה.

אבל אתה יכול לתת למילה "בורא" אלו הגדרות שאתה רוצה.

אורן: אז תגדיר.

"הבורא" זה אהבה בין בני אדם. אהבה שאנחנו צריכים להשיג בן אדם לאחרים, הוא האופי שאותו אנחנו קוראים "בורא".

יעל: מכאן בעצם אתה אומר שיש שני סוגים של אנשים שהולכים על שניים. יש את אלה שהם סוג של "בהמה", זה אומר שאין בהם אהבה, הם פועלים לפי היצרים האלה הבסיסיים שדיברת עליהם לפני כן, רוצים כסף, רוצים כבוד, רוצים השכלה, רוצים ידע, רוצים את כל הדברים האלה. ומי אלה, אלה שהם בני האדם לעומתם? מה ההבדל?

בני אדם, זה אלה שחושבים לטובת הזולת.

יעל: ואמרת כאן לפני כן, "אהבה בין בני אדם". איך זה קשור?

שחושבים על טובת בני האדם, זה נקרא ש"מגיעים לרגשי אהבה לכולם".

אורן: זה פועל יוצא של חינוך? זו המטרה הגדולה של חינוך?

כן. וודאי.

אורן: זאת אומרת לפי התפיסה הזאת, אדם נולד כמו שאמרת קודם.

בהמה.

אורן: נגיד שהוא לא מקבל שום חינוך בכלל, אז אמרת הוא יהיה בדיוק כמו חיה שלא מתחשבת באף אחד, מה שהגוף שלה אומר לה ככה היא עושה. זאת נקודת הפתיחה, שאם בכלל לא הייתי נותן חינוך, אז איך שהיצור הזה שנולד מתחיל, כך הוא יכול אפילו לסיים את כל חייו.

כן.

אורן: כמה אני אקח אותו מכאן, עד המקום הזה הגבוה שתיארת אותו עכשיו, שבו יש לו מחשבה לטובת הזולת, ויש לו רגשי אהבה ביחס לזולת, לכאן נכנס התהליך שאנחנו קוראים לו חינוך.

כן.

אורן: זאת אומרת, הגדרנו עכשיו מה המטרה הגבוהה של תהליך חינוכי, הגדרנו מהי נקודת ההתחלה, ובאמצע על הפער הזה אמור לגשר מה שקוראים לו "חינוך"?

כן.

אורן: בפער הזה בין החיה שיש לי פה לבין האדם הזה שיש בו אהבה, והתחשבות והכל, מה הם התחנות הבסיסיות שיש בו בתהליך ההתפתחות? האם אפשר לחתוך אותו בגדול לאיזה אבני דרך שאתה יודע שיש איזה התקדמות, משהו, בגדול.

בגדול, קודם כל שהוא יידע ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל של כל הטבע שאליו הוא צריך להגיע רוצה או לא רוצה, הטבע מחייב אותו להגיע לזה. זה דבר אחד. דבר שני, שהוא יברר ויבדוק עד כמה לעומת הכלל הזה הבורא נמצא בצורה הפוכה.

אורן: מה זה אומר?

שזה נקרא "יצר האדם רע מנעוריו".

אורן: זה אותה חיה שדיברנו קודם, בהתחלה, שלא מתחשבת באף אחד.

כן, באף אחד, והיא רעה לכולם.

יעל: למה היא רעה?

יש לך חיות שהם לא רעות לאחרים. כמעט אף חיה לא רוצה להזיק לזולת.

אורן: ואדם, שהוא לא מחונך?

הוא רוצה להזיק לזולת.

אורן: מה זה אומר, תגדיר את ה"להזיק".

זה תלוי בהתפתחות שלו. מהרמה שהוא סתם רוצה לרכוש את מה שיש לזולת, לקבל, לקנות, לגנוב, לתפוס, עד שהוא ממש מוצא תענוג בזה שהוא מזיק לזולת ללא שום תועלת אחרת לעצמו. זאת אומרת לא שאני צריך את מה שיש לך, אלא אם לא יהיה לך, אני נהנה.

אורן: אז יש לי בינתיים שתי תחנות בתהליך הזה. תחנה ראשונה, שידע שהטבע מחייב אותו להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך". תחנה שנייה, זה שיברר עד כמה הוא לעומת המטרה הגבוהה הזאת הפוך, ויש בו רוע. יש דבר שלישי?

אחר כך כבר באים צורות של הכרת הרע, עד כמה הטבע שבו הוא רע.

אורן: כן, זו הייתה הנקודה השנייה, לברר את המטרה להגיע לאהבה. לברר עד כמה הוא הפוך, עד כמה יש בו רע, זה הכרת הרע?

לא, זה עדיין לא הכרה.

אורן: אז מה זה, זה רק ידיעה?

זה ידיעה.

אורן: אז מה זה התהליך השלישי הזה?

הוא יכול ליהנות מזה שהוא רע והפוך מהמטרה.

אורן: אז מה זה הכרת הרע, שאתה אומר דבר שלישי.

שהוא מכיר שהטבע שלו הוא רע, ושרע לו מזה.

יעל: שכבר רע לו מזה, לא רק שהוא יודע שהוא רע.

כן. ואז במידה שהוא מגלה שרע לו מזה, הוא הולך ומתקן את עצמו.

אורן: לכיוון אותו מקום גבוה של אהבה.

כן. מהנקודה הזאת והלאה, כבר התיקון שלו מתחיל לחנך את עצמו.

אורן: סכם לי במשפט אחד, איך חינוך משפיע על בני אדם?

הוא עושה מחיה בן אדם. מחיה רעה שאין יותר גרוע ממנה. אין חיה יותר גרועה מאדם, ונעשה אדם.

(סוף השיחה)