חיים חדשים
שיחה 1240
חוסן נפשי בעידן הקורונה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 18.05.20- אחרי עריכה
אורן: הנושא שלנו היום הוא "אתגרים מנטאליים בעקבות הקורונה". מומחים מדברים על כך שאנחנו עומדים בפני גל צונאמי של מחלות מנטאליות, משברים נפשיים, עכשיו כשהעולם מתחיל לצאת מהסגר. כשמנסים לנתח את הסיבות לזה מדברים על הבידוד החברתי שהאדם היה בו והוא לא רגיל להימצא סגור, עם הלחץ המוגבר, לפעמים היו מצבים שאנשים לא יכלו להשיג תרופות שהם רגילים לצרוך אותן, וכמובן, אי הוודאות הכלכלית והפחד ממה יהיה. הרבה גורמים שבסך הכול מייצרים לנו מצב שבו האדם, כשהוא עכשיו מתחיל להשתחרר מהסגר, הוא נמצא במצב נפשי, במצב מנטאלי מאוד שביר ולכן צופים שתהיה עלייה גדולה מאוד באתגרים המנטאליים, בבעיות המנטאליות. איך אתה רואה את מצבנו המנטאלי ביציאה מהסגר?
אני רואה את מצבנו כמאוד לא פשוט, אני חושב שהוא הרבה יותר קשה ממה שאנשים חושבים. אנחנו נמצאים במצב של נקודת המשבר, זאת אומרת נקודת הלידה, כי משבר נקרא לידה של המצב חדש, אנושות חדשה, חיים חדשים, ועוד משברים חדשים, לידות חדשות שבצורה סדרתית האנושות עכשיו תקבל על עצמה.
המשבר הזה, שאני לא יודע עד כמה הוא משפיע, מטרתו להראות לנו שאנחנו נמצאים בעולם הגלובלי, כשכולנו קשורים זה לזה סביב כדור הארץ ותלויים זה בזה ממש סביב הכדור. לא בטוח שהאנושות מבינה את זה, בטוח שהפוליטיקאים לא מבינים את זה, וגם אנשי ההון לא מבינים. ואם יש פה ושם איזה פילוסופים, או מדענים שכן חושבים שזה כך, אין להם כוחות להסביר ולעורר את האנושות שתסתכל כך על מה שקורה לנו. לכן יוצא שאנחנו נמצאים במצב מאוד מאוד לא פשוט.
אורן: אני רוצה לשאול על המצב הלא פשוט הזה ולהתחיל לפרק אותו לגורמים כדי להבין מה בדיוק גורם היום לאדם את המצב הנפשי הלא פשוט, את המצב המנטאלי הכול כך מורכב. האם הבידוד החברתי, עצם העובדה שהאדם שהוא יצור חברתי, ופתאום הוא עבר תקופה שבו הוא נאלץ להישאר סגור בתוך הבית שלו, גרמה לאדם לאיזו טלטלה נפשית, לאיזו אי יציבות מאוד מאוד גדולה? איך אתה רואה את השפעת הבידוד החברתי הכפוי על המצב המנטאלי של האדם?
לא, אנחנו ישבנו הרבה פעמים בבידוד. אני זוכר איך ישבנו ב"מלחמת המפרץ", ובכל מיני כאלה מצבים, אין שום בעיה, אני לא חושב שזו בעיה של עם ישראל שישב בבית. וגם אם כן ישב, היה יכול לצאת, לא לצאת עם הילדים, בלי סכנת חיים בוא נגיד כך, אם אתה יושב בבית, אז אתה צריך לחכות עד שהגל כאילו יעבור מעליך וזהו. אני לא חושב שזאת בעיה.
אורן: אז מה בעינייך הגורם המרכזי שגורם לאדם היום למצב נפשי כזה שביר מאוד?
הוא לא יודע בעצמו, ואני, אני יודע.
אורן: תסביר לי בבקשה מה הוא הגורם המרכזי?
הגורם המרכזי הוא שאנחנו נכנסים למערכת אינטגרלית, כדורית, עגולה, שאנחנו כולנו תלויים זה בזה, קשורים זה לזה, אחראים זה על זה סביב כדור הארץ. אנחנו עדיין ממשיכים לשחק בכוחניות, במלחמות, בכוח, אבל זה כבר לא עובד. אנחנו עוד לא מבינים, אבל אנחנו מרגישים שזה כבר לא עניין של טילים, ושלא נשחק בכל הדברים האלה.
זה כמו אצל ילדים שנלחמים זה עם זה באיזה קבוצות, עם מקלות או עם משהו אחר. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יודעים לאיזו מערכת אנחנו חוזרים. אנחנו לא חוזרים למערכת, אנחנו חושבים שאנחנו חוזרים. אנחנו דורשים "איפה היא החנות, איפה מסעדה, איפה העסק שלי, איפה מה שהיה?" זה היה, ואנחנו לא נוכל לחזור למה שהיה.
אורן: האם לתפיסתך המצב הנפשי של אנשים הולך להידרדר?
כי אנחנו כאילו איבדנו את העולם, אנחנו איבדנו את העולם שהיינו בו, שאיכשהו הוא לא היה עולם טוב, זה ברור, כולנו היינו יורדים עליו, צועקים ומעבירים ביקורת בלי סוף, אבל היה ברור לנו מה עושים ואיך מתנהגים.
עכשיו לא, עכשיו לא ידוע איך אנחנו חוזרים, לאן חוזרים ואיך חוזרים. ממשיכים לעבוד מהבית? פתאום אני שומע שלא, דווקא לא רוצים שתהיה עבודה מהבית, רוצים שתהיה עבודה מהמשרדים וכולי. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. חוץ מזה אם אנחנו רוצים או לא, אבל חצי מהעסקים הקטנים לא יכולים להתקיים. הם יתפקדו באופן הרבה פחות אפקטיבי.
אורן: אם אני מבין את הדברים שאמרת עד כה, אנחנו איבדנו את העולם שהיה לנו, העולם המוכר, שאמנם הוא היה רחוק מלהיות מושלם, אבל לפחות ידענו איך להתמודד אתו, את זה איבדנו. אין לנו מושג לאן אנחנו הולכים, הכול נעשה לא ידוע. זאת אומרת, בסך הכול הגורם שמערער את מצבנו המנטלי עכשיו, זה אי הוודאות?
אי הוודאות של האדם הרגיל.
אורן: כלפי הגורם הזה המדויק, אחרי שאבחנו את הגורם המרכזי, אי הוודאות, לאן אנחנו הולכים. אני רוצה להתקדם לשלב הבא בדיון. מה יכול להעניק לנו חוסן מנטלי, חוסן נפשי, כדי להתמודד עם המצבים שבפנינו, בלי להגיע למצב של פגיעה בבריאות הנפש של האדם?
זה בדיוק, בריאות הנפש היא הנקודה החשובה ביותר. אם אנחנו לא מבינים איפה שאנחנו נמצאים, אנחנו כאילו איבדנו את העוגן. וכאן צריך להגיד, כמו שכבר אמרתי, שהעולם הופך להיות עולם אינטגרלי, ואנחנו צריכים לראות לפי המצב שעכשיו מתרחש, שהאנושות, העמים, היבשות, המדינות, מתחילות להיות יותר קשורות זו לזו, אפילו כשאין לזה שום יד מכוונת, זה מגיע לנו מהטבע.
אם אנחנו נבין את זה, אם אנחנו נרגיש את זה, אם לפי זה נעבוד כמו שצריך, אז בטוח שנוכל להבין ולהצליח, אבל זה בתנאי שאנחנו נתייחס נכון למה שקורה. הטבע מזמין אותנו להיות חלק אינטגרלי מכל צורת הטבע. הטבע כולו הוא אינטגרלי, גלובלי, כל החלקים קשורים זה לזה. זה מקור אחד, זו מערכת אחת, שכל החלקים שלה הם כולם תומכים וכלולים ומשתמשים זה בזה, כמו קטעים בגוף אחד, ואנחנו לא רוצים להיות בזה ולהשתתף בצורה מועילה לכול, ומכאן כל הבעיה. לכן זה נקרא "ידו בכל ויד כל בו" שאנחנו הכי חזקים ואנחנו הכי גרועים, שאנחנו לא הולכים עם האינטגרליות של הטבע.
אורן: בתוך התמונה הזאת, מה לדעתך הגורם המרכזי שיכול לספק לאדם הפרטי, היום, חוסן נפשי, עוגן, כדי שהוא לא יכנס למשברים נפשיים ולזעזועים פנימיים?
קודם כל לדעת איפה הוא נמצא. על זה מדברים בהמון מקומות, אנחנו לומדים את זה מכל מדעי הטבע. יש מלא חומר, רק האגו שלנו לא רוצה שאנחנו נקלוט את התמונה הזאת, האינטגרלית, כי היא מחייבת אותנו מאוד להשתתף כל דבר ודבר שנמצא סביבנו, ולהתייחס לכל מה שקורה סביבנו בצורה אחראית.
אורן: אני רוצה לדבר בפרספקטיבה יותר רחבה על האוכלוסייה. בקנדה מדברים על כך שהדבר החשוב ביותר בהתמודדות עם תקופת הקורונה, זה החוסן הנפשי של האוכלוסייה, והם עושים פעולות שונות כדי להגביר את החוסן הנפשי של כלל הציבור. "כולנו ביחד בסיפור הזה וכולנו ביחד נעבור את זה" הוא אחד הסלוגנים שלהם. איך לתפיסתך אפשר לגרום לציבור, למדינה, לאוכלוסייה, להרגיש שהיא חסינה מבחינה נפשית, ולא נשברת מהמכה הזו של הקורונה?
זה תלוי גם כן בכל מדינה ובכל אומה. אני לא יכול להגיד איך זה יקרה, חוץ מקנדה, ביתר המדינות. עד כמה שאני מכיר את קנדה, שם התנאים הם יחסית תנאים טובים. יש להם אוצרות טבע, יש להם מים, חשמל, יש להם הרבה חקלאות טובה, גם האוכלוסייה עצמה היא כזאת שהיא לא מגיעה מהמזרח הקרוב, אלא מהמזרח הרחוק. זה הבדל גדול במי שבא לשם ומתיישב, ולכן זה משהו אחר, אנחנו לא יכולים לקחת משם דוגמה. אבל באמת אני מאוד מודאג מזה שהאנושות לא תרצה לקבל את הצורה הזאת של הכדור, של העיגול, של האינטגרליות של הטבע, כדבר הכרחי. הטבע אומר לנו שאנחנו צריכים סופסוף לחשוב על האקולוגיה הכללית, על החברה הכללית, איך לעזור זה לזה, איך לתמוך זה בזה, כי אנחנו תלויים, אבל תלויים בכוחות האגואיסטים ועכשיו זה הולך להתפורר. אז מה יחזיק אותנו?
אורן: בפסיכולוגיה אחד הכלים שממליצים לאדם לעבור תקופות קשות, תקופות שככה המציאות מטלטלת אותו מקצה לקצה. ולשמור על הבריאות הנפשית שלו ולא לפתח איזו מחלת נפש או משבר נפשי גדול. אחד הכלים שממליצים פסיכולוגים זה חשיבה חיובית. על מה שקרה לך תתחיל להסתכל בעיניים אחרות שזה לא אסון גדול, אלא יכול להיות שיש בזה משהו חיובי. מה דעת על הגישה הזאת והאם היא יכולה לסייע לנו היום?
היא יכולה לסייע. אבל אסור לנו מצד השני למחוק את התופעות השליליות שעומדות לנו בדרך. שאנחנו סוגרים את העיניים כמו ילדים וכאילו זה לא קיים, אסור לנו לעשות את זה. בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע למשברים עוד יותר גרועים. לכן צריכים להסתכל בצורה נכונה על מה שקורה. מצד אחד לא להיכנס לפניקה, לא להיכנס לכל מיני התרגשויות מיותרות. מצד שני אנחנו צריכים לדעת שאנחנו אחראים על מה שקורה. אנחנו גרמנו למה שקורה על ידי היחס שלנו, שיש לנו מלא ליקויים ביחס לטבע, ביחס לחברה האנושית. ואנחנו גרמנו לזה.
אורן: עוד דבר שממליצים בפסיכולוגיה כדי להינצל מאיזה משבר נפשי שאולי עומד להגיע אליך זה לעסוק בכל מיני תחביבים ופעולות שיכולות להסיט אותך מהמחשבה המטרידה על מה יהיה, על מה יקרה לך בעתיד. מה דעתך על זה?
אני חושב שזו לא צורה בוגרת. כך רוצים ילדים, לסגור את עצמם, בוא נשחק, לא אכפת לנו, מה שיהיה יהיה. יש לזה הרבה שיטות פסיכולוגיות כאלה או כביכול פסיכולוגיות, אני חושב שזה לא נכון, אנחנו הגענו למצב שהטבע כבר לא יכול לסבול אותנו, שכדור הארץ לא יכול לסבול אותנו. שאנחנו מחממים את המים באוקיינוסים, מה אנחנו עושים עם האוויר, מה אנחנו עושים עם האדמה, מה אנחנו עושים עם עצמנו. אנחנו הגענו למצב שפשוט הכול מותר. כמה טבע יכול להחזיק? הוא נמצא במערכת כללית, גלובלית, בשמירה הדדית, כמה ההומאוסטזיס הזה, זאת אומרת האיזון של כל חלקי הטבע, של כל רמות הטבע יכול להישאר למרות שאנחנו נכנסים לשם ורוצים להפר אותו בכל וכל.
אורן: זאת אומרת, השאלה המרכזית שבה אנחנו טועים היא המשבר האקולוגי שאנחנו גורמים בהתנהגות שלנו על פני כדור הארץ?
זה משבר אקולוגי, אבל באקולוגיה הזאת גם האדם נמצא כחלק מהבריאה. הוא נמצא שם, עם הפסיכולוגיה שלו, גם עם היחסים שלו לבני אדם וגם לטבע, לדומם, צומח, חי. הכול נמצא שם, האקולוגיה היא לא חוץ מהאדם, איך האדם מתייחס לטבע, זה כולל איך האדם מתייחס לעצמו ולסובבים.
אורן: אז מה שם לא כל כך יציב, מה לא מסודר נכון ביחס של האדם לעצמו, ביחס של האדם לסובבים אותו, לבני אדם האחרים? מה גורם לנו את הטלטלה המנטלית היום?
קודם כל חוסר ההתחשבות זה בזה, חוסר התחשבות שלנו בטבע הסובב. אנחנו לא מחנכים את עצמנו להיות באמת בני אדם, החיים בחברה נכונה, גלובלית. אנחנו נראים פרועים, מוגבלים, הייתי אומר ממש כל כך לא חכמים, שזו בושה לראות את בני אדם שכך מתנהגים. תראה מה קורה בכל ממשלה וממשלה שבעולם. תראה מה קורה, יחס האדם לאוצרות הטבע, הוא הורס את הטבע כדי להחליף את זה על פני הניירות של הדולרים האלה ולהכניס אותם לכספת.
אוצרות הטבע זה לא שווים יותר מהניירות האלה? האדם ממש לא יודע איפה הוא נמצא. ואין לנו כדור הארץ אחר, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו.. הטבע כבר מתחיל להתגונן בצורה עוינת אלינו. ראינו תוך חודשיים שאנחנו היינו בשמירה בבית מה קרה עם הטבע. איך המים השתנו, איך האוויר השתנה, איך פתאום החיות יוצאות ומטיילות בפארקים, ברחובות. הם הרגישו שאין עליהם לחץ ופחד מבני אדם. למה הם צריכים לפחד מבני אדם? למה הצמחים צריכים לפחד מבני אדם? המים מרגישים שאנחנו כוח הרסני היחידי שבטבע.
אז מה הטבע עושה? הוא רוצה פשוט להוציא אותנו מכל המנגנון הזה. להוציא אותנו. לכן וירוס הקורונה ויש שם בתור עוד הרבה אמצעים גרועים, בא כתגובת הטבע עלינו, שבטבע זה ככה כוח ההשפעה כנגד כוח הקבלה, כנגד דברים מנוגדים. אנחנו מעוררים את הכוחות האלו, אנחנו מעוררים אותם, את וירוס הקורונה, את כל הדברים האלה אנחנו בני האדם ביחסים כאלו בינינו ובטבע כולו. ואנחנו הגענו כבר למצב שעכשיו יש לפנינו סדרת כאלה מכות, שאני לא יודע מה יישאר מהאנושות אם אנחנו לא נשנה את ההתנהגות שלנו.
לכן אתה שואל מה העיקר? העיקר להבין שאנחנו הכוח העיקרי לגרום לאינטגרליות של כל הטבע.
אורן: מה תוכל להמליץ לי ברמה הפרקטית כטיפ מעשי לחיזוק החוסר המנטלי שלי? איזה עצות תוכל לתת לי לחזק את החוסן המנטלי שלי בפני כל מה שעומד לפנינו?
אנחנו לא צריכים כך להסתכל על הטבע. אני לא צריך להתגונן מול הטבע, אני צריך ללכת יחד עם הטבע. הגישה הזאת היא לא נכונה, שאני צריך התגוננות. שאני צריך שמירה, שאני צריך להסתגר, שאני צריך לפחד מכל המכות, מכל הדברים, איפה השריון שלי? לא, ודאי שלא זו הדרך. אנחנו צריכים להיות בצורה ידידותית גם בינינו ובצורה ידידותית לטבע הסובב, דומם, צומח, חי להתייחס בצורה כזאת. כי אנחנו כולנו שייכים לאותו כדור הארץ ועכשיו אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש ולהבריא אותו, ממש להבריא אותו מהמצב שהגענו אליו.
אורן: מה זה אומר להתייחס בצורה ידידותית ואיך זה יכול להשפיע על המצב המנטלי שלי, הפרטי?
קודם כל להבין שאנחנו חיים על פני כדור אחד ואנחנו כולנו תלויים זה בזה, ואסור לנו לבזבז כל דבר שבא לנו מהטבע בצורה שזה לא הכרחי. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מתייחסים לבני אדם, איך אנחנו שומרים על עצמנו, על היחס הטוב בינינו, כי המחשבות שלנו הן מאוד משפיעות על כדור הארץ ועל הכוחות שלו. כי המחשבות שלנו הן הדרגה העליונה, הכוח העליון שבכל הטבע שלנו. אנחנו צריכים להתחיל ללמד בני אדם, לחנך בני אדם על פני כדור הארץ, שאנחנו שייכים לקבוצה אחת, של שמונה מיליארד איש, אבל זה קבוצה אחת. שלכולם יש אותו כדור הארץ, והיום הוא כבר לא גדול ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו חיים בו.
ומכל זה שאנחנו נפתח שיטת החיים החדשה. אנחנו לא יכולים אחרי וירוסים האלה לחזור למה שהיה. לא יכולים, זה לא יעזור לנו. זה לא יעזור. הטבע יכופף אותנו עכשיו לאט לאט, ואם אנחנו נתנגד ונרצה לחזור אנחנו נקבל את המכות הבאות. אבל הטבע יחייב אותנו להבין מי אנחנו.
אורן: איזה טיפ תוכל לתת לי על מנת קצת להפחית את הלחץ?
אני לא רוצה להפחית את הלחץ. להפחית את הלחץ אני לא רוצה, אני רוצה שהטבע ילחץ עלינו כמה שיותר עד שאנשים שיקבלו על עצמם מה שהם צריכים כדי לשמור על הטבע וכדי אפילו להחזיר אותו למצב יותר טוב.
אורן: אז בהתאם לכך איך תגדיר את השינוי המנטלי שאנחנו נדרשים לעבור?
לא הייתי מצד הטבע מקל עלינו שום דבר, הייתי מצד הטבע מחזיק אותנו כך שאנחנו נשמור רק על עבודות הכרחיות לקיום האנושות בלבד, וכל היתר שיהיו מובטלים, שיהיו באבטלה. אז מה? בשביל מה אנחנו צריכים את זה? שום דבר לא יקרה אם אנחנו לא נפתח מסעדות ובוטיקים ומספרות אופי יופי וכל מיני דברים האלה. שום דבר לא יקרה אם אנחנו נעבוד מהבית רוב האנשים, פחות נוציא זבל לרחובות. תראו מה שקרה, אפילו תאונות דרכים, מקרי מוות פחות מהרגיל, עם הקורונה, עם כל הדברים האלה.
אז מה זה רע, למה רע? צריכים לחייב את בני האדם לחשוב איזה סדר חיים צריך להיות אם אנחנו נהיה בהרמוניה זה עם זה ועם הטבע. איזה חיים רגילים אנחנו צריכים לעשות. אני חושב שחצי מהאנושות אין לה בכלל מה לעשות, היא לא צריכה לעבוד, היא צריכה ללמוד. כמו שהילדים הקטנים גם הגדולים צריכים ללמוד איך להיות ביחסים יפים לטבע, ביניהם, איך לגרום טוב לכל האוכלוסייה, לכל האוויר, לכל כדור הארץ.
להוציא אותם לעבודות, לסדר את העצים, שדות, כל מיני דברים, שזה יהיה בריא להם ובריא לטבע וממש ללמד אותם איך להתייחס נכון ביניהם ועם הטבע. וזה מה שאנשים צריכים לעשות, חוץ מהכרחיות ודאי. הכרחיות אין מה לעשות, זה ברור שכן, אבל כמה צריך לעבוד בזה? עשרה אחוז, עשרים אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. וכל היתר? כל היתר פשוט מרוויחים זה על זה ובינתיים הורסים את הטבע, הורסים את התשתית.
אורן: במשפט אחד, איך תסכם את האתגר המנטלי שנמצא בפנינו עכשיו?
אדם צריך להתחיל להתעסק בתיקון עצמו ובתיקון העולם ולא לשבור את עצמו ולשבור את העולם.
(סוף השיחה)