61. כתוב, ערב ובוקר וצהריים, אשיחה וְאֶהֱמֶה וישמע קולי. כאן זמני התפילה שבכל יום. החברים ביארו אלו ג' זמנים: ערב, המראה שאינה מאירה, המלכות. בוקר, מראה המאירה, ז"א. צהריים, מקום שנקרא חושך, גבורה, אחוּז בערב, מלכות. ועומדים זה עם זה, כי השמאל נאחז במלכות.
62. צהריים הם כוח השמש. לשון נאה לקח, כי כך הדרך שלאדם שחור קוראים לבן, שלוקחים לשון נאה. ולפעמים ללבן קוראים שחור, כמ"ש, כי אישה כושית לקח. וכמ"ש, הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל.
63. ערב, זה תפילת ערבית, ומשום שבערב התערב הס"א, שחשך אורו ושולט בלילה, ע"כ עשו אותה רשות, ואין לתפילת ערבית זמן קבוע. שהיא כנגד אֵמוּרים וּפְדָרים, שהשתיירו מהקורבנות, שנאכלים בזמן ההוא בכל הלילה על המזבח, ומכאן ניזונים כמה גדודי רוחות, היוצאים ושולטים בלילה. כי משארית הקורבנות ניזונים החיצוניים.
64. כל בעלי הס"א של רוח הטומאה אינם שולטים בארץ הקדושה. הלוא ישראל מעוררים אותם בזה, להבריח אותם, ואסור לעורר אותם לשרות על ארץ הקדושה?
65. אלא בלילה עולה עשן של אמורים ופדרים. ואינו עולה כמו עשן קורבן אחר, שהעשן היה עולה בדרך ישר. כי כאן היה עולה עשן, לנקב אחד שברוח צפון, ששם המדורים של רוחות רעות. וכיוון שהעשן עולה ומעקם דרכו לצד ההוא, כולם היו ניזונים ועומדים ונכנסים במקומם, ואינם יוצאים משם לשלוט בעולם.
66. ממונה אחד נמצא לצד ההוא, על נקב שבצפון, על כל גדודי הרוחות, ששְׁמו סַנְגיריא. ובשעה שהעשן ההוא מעקם דרכו ועולה, הממונה הזה ושישים ריבוא אלף (600,000,000) מחנות אחרים, כולם נועדים לקבל אותו ולהיות ניזונים ממנו. ועומדים בנקב שבצפון, ונכנסים בפתח אחד, שנקרא קֶרי. כמ"ש, ואם תלכו עימי קֶרי. וכתוב, והלכתי עימכם בחמת קרי, כלומר, ברוגז, היוצא מפתח שנקרא קרי.
67. ואלו המשוטטים בלילה, אם אינם ניזונים מאותו העשן, בשעה שהנשמות יוצאות מפתח להיראות למעלה, הם יוצאים ומקטרגים אותם, ואינן יכולות לעלות ולהיראות למעלה. חוץ מהחסידים הקדושים העליונים, שבוקעים רקיעים ואווירים ועולים.
ואלו מחנות הרוחות יוצאים ומודיעים דברי שקר לבני אדם, ונראים להם בצורות אחרות של נקבות. ומצחקים בהם עד שמוציאים זרע. ונקראים בעלי הקרי, שמשום שהם יוצאים מפתח, הנקרא קרי.
68. בשעה שנאכלים האמורים והפדרים על המזבח, העשן מרווה אותם ומזִין אותם. כפי מעלתם כך המזון שלהם, לפי מה שראוי להם. ובזה אינם יוצאים ואינם משוטטים בארץ הקדושה.
69. ערב נקרא כך, כמ"ש, וגם ערב רב עלה איתם, שהוא תערובת. כי כל גדודי הרוחות מתערבים בממשלת הלילה. וע"כ לא עשו חובה לתפילת ערבית, כי אין מי שיוכל לתקן אותה כמו יעקב, שהיה בעל המשכן, מלכות, והיה מתקן אותה כראוי.
70. ואע"פ שהיא רשות, תפילה זו היא להגן עלינו מפחד בלילות מכמה מיני גיהינום. כי בשעה ההיא מענישים הרשעים כפליים מביום. ומשום זה מקדימים ישראל לומר, והוא רחום, מפחד הגיהינום. ובשבת שאינו נמצא הפחד של דין הגיהינום ולא דין אחר, אסור להעיר אותו, לומר, והוא רחום, כי נראה שאין רשות לשבּת להעביר הדין מהעולם.
71. ויש פחד של קטרוג על הנשמות, כשרוצים לעלות למעלה להיראות לפני אדונם. ומשום זה מקדימים לומר, שומר את עמו ישראל לעד אמן. מפחד מַזיקים הנמצאים בלילה, שיש להם רשות להזיק, למי שיוצא מפתח ביתו לחוץ, משום זה אנחנו מקדימים לומר, ושמור צאתנו ובואנו.
72. ומפחד מכל זה, אנו מפקידים הגופים והרוחות והנשמות למלכות העליונה, שכל הממשלה בידיה. וע"כ תפילת ערבית היא בכל לילה. עתה שקורבנות ומזבחות אינם נמצאים, אנו עושים כל התיקונים שעושים על עניין עשן הקורבנות.
73. בחצות לילה, כשמתעורר רוח צפון, קו השמאל, שבא אז על שלמותו, הוא מכה בכל אלו המדורים של רוחות רעות, שובר הס"א ונכנס ומשוטט למעלה ולמטה. וכל אלו גדודי הרוחות נכנסים למקומם, ונשבר כוחם ואינם שולטים. ואז הקב"ה נכנס להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.
74. כשבא הבוקר, אור הנר השולט בלילה, הארת השמאל, נגנז מלפני אור היום, אור החסדים, ואז שולט הבוקר, יסוד, ועוברת ממשלת הערב, המלכות. בוקר הוא אור הראשון, משלים הטוב לכל העולמות. ממנו ניזונים עליונים ותחתונים. הוא משקה את הגן, המלכות. הוא השמירה של כל העולם.
75. מי שרוצה לצאת לדרך, יקום בעוד לילה, וישגיח בהסתכלות לפי השעה לצד מזרח, ויראה כמראה האותיות המכים ברקיע, זה עולה וזה יורד. ואלו הם התנוצצות האותיות, שנברא בהם שמיים וארץ.
76. אם הוא יודע אלו האותיות, השם הקדוש של מ"ב (42) אותיות, ויזכיר אותן כראוי ברצון הלב, יראה בתוך הארת הנוגה של הרקיע, שש אותיות י', שלוש לצד ימין, שלוש לצד שמאל. ושלוש אותיות ו' יורדות ומתנוצצות ברקיע.
והן האותיות של ברכת כוהנים, שבהן שש אותיות י' בראשי תיבות של הפסוקים: יברכך הוי"ה, יָאֵר הוי"ה, יִשָׂא הוי"ה. ושלושה ווים של הפסוקים: וישמרך, ויחונך, ויָשֵׂם. ואותיות הי' מתחלקות לב' קווים ימין ושמאל, והווים הם קו האמצעי המייחד אותם. ואז יתפלל תפילתו וייצא לדרך, שהשכינה הקדימה לו. אשרי חלקו.
77. כשבא הבוקר הזה, עמוד אחד, ת"ת, תקוע בצד דרום מהתפשטות הרקיע שעל הגן, שנוטה לחסד. והוא חוץ מהעמוד התקוע באמצע הגן. והעמוד הזה מאיר בהארת ג' גוונים חג"ת, המרוקמים יחד בצבע ארגמן. בעמוד הזה, ת"ת, נמצא ענף אחד, יסוד, ובענף הזה נועדו ג' ציפורים, ג' קווים, המאירים במלכות. כי המלכות, מצד הארת החכמה שבה, נקראת ציפור. ג' ציפורים, המעוררות צפצוף לשַׁבֵּח.
78. פתחה הציפור הראשונה ואמרה, הללויה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'. זה קו הימין שבמלכות, המאיר בחסדים, ע"כ אומר, הללו את שם ה', המזמין להלל את שם ה', המלכות, לאחר זמן, אחר שתאיר החכמה שבה, שאז ילביש אותה בחסדים.
פתחה הציפור השנייה ואמרה, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. זה הארת קו שמאל, המאיר הארת חכמה, שממנו עיקר המלכות. ע"כ אומר, יהי שם ה' מבורך מעתה, שמאיר מיד במלכות, הנקראת שם ה'.
פתחה הציפור השלישית ואמרה, ממזרח שמש עד מְבואו מהוּלל שם ה'. זה הארת קו האמצעי, המקבל מעצם הת"ת, שנקרא שמש. אז מקדים כרוז וקורא, הכינו עצמכם הקדושים העליונים, אלו המשבחים לאדונם. היתקנו בשבח היום. אז נבדל היום מהלילה. אשרי חלקו מי שקם בבוקר מתוך השבח של התורה שעסק בלילה. בזמן ההוא, היא תפילת הבוקר.