648. מצד ימין נקראת המלכות אבן. וכמה אבנים מפוּלמות יקרות, אבנים הנובעות מים, נמצאות ממנה. שמהן יוצאים מים של תורה. ועליהן אמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בנפשכם. שפירושו, אל תאמרו שאלו מים של המלכות הם מים ממש, חסדים לבד, משום שכתוב, דובר שקרים לא ייכּוֹן לנגד עיניי.
כי אלו מים שבמלכות הם תורה, כלומר שנמשכים מז"א הנקרא תורה, שכלול מחכמה וחסדים יחדיו, וע"כ הם אור, ולא מים המורים על חסדים בלי חכמה, כי כתוב בה, ותורה אור. ומשום שאור הזה נובע במעיין מים אשר לא יְכַזבו מימיו, כי ז"א מקבל אור זה מאו"א עילאין, אשר זיווגם לא נפסק לעולם, ושם באו"א הוא חסדים, ע"כ נקרא מים, חסדים. אמנם כשהחסדים באים בז"א, נכללים גם מחכמה, ונקראים אור, כמ"ש, ותורה אור.
649. ומצד שמאל נקראת האבן הזו, הי', מלכות, בשם גחלת, מכוח הדינים שבשמאל השורפים בה. ומשָׁם נקראות ע"ס כשלהבת הקשורה בגחלת, ויש לה ד' גוונים, והם עשרה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוי"ה, ד' אותיות הוי"ה פשוטה, ועשר אותיות של הוי"ה במילוי, שביחד י"ד (14) אותיות.
והיא יד גדולה מבחינת הימין, חסד. יד חזקה מבחינת השמאל, גבורה. ומבחינת עמוד האמצעי היא יד רמה. ונמצאת כלולה ממ"ב (42) גוונים. כי ג"פ יד הם מ"ב.
650. ומשום שמבחינת הימין היא אבן, ומבחינת השמאל היא גחלת, לוקח עימה הקב"ה נקמה מישמעאל ומאֱדום, הנמשכים מפסולת ימין ושמאל, שהם אִשים נוכריות של הס"א והמים הזֵידונים. כי ישמעאל הוא מים זידונים, ואדום הוא אִשים נוכריות. והממונים שלהם ס"מ ונחש. ס"מ, אש של הגיהינום, ממונה על האומה עשיו. הנחש ממונה על האומה ישמעאל, והוא המלאך רהב, הממונה על המים.
651. בימִינו של אברהם, שמדרגתו חסד, לוקח נקמה מישמעאל ומהממונה שלו. ובשמאלו של יצחק, שמדרגתו גבורה, לוקח נקמה מעשיו ומהממונה שלו. ע"י שני משיחים, מימין משיח בן דוד, ומשמאל משיח בן יוסף.
ובמדרגת יעקב, ת"ת, קו אמצעי, שהוא כנגדם, כמ"ש, שׂיכֵּל את ידיו, האריה לשמאל, כנגד עשיו, והשור לימין, כנגד ישמעאל. משום שיהודה גָלה בעשיו, נמצא הימין דקדושה עם השמאל של עשיו. וכן בגלות ישמעאל, נמצא השמאל דקדושה עם הימין הטמא של ישמעאל. ולפי זה נמצא שמשיח בן דוד, ימין, ייקח נקמה מעשיו. ומשיח בן יוסף, שמאל, ייקח נקמה מישמעאל.
כתוב, עד כי יבוא שי_ה, שהוא משה, כי שילה בגי' משה (345), שמדרגתו תפארת ישראל, קו אמצעי, הוא ייקח נקמה מערב רב. כי הערב רב כלולים מימין ומשמאל דטומאה. וע"כ הקו האמצעי, הכלול מימין ומשמאל דקדושה, ינקום בהם. קודם הכרעת קו האמצעי היה האש בימין, והמים בשמאל. ואחר הכרעת קו האמצעי באה האש בשמאל והמים בימין.
652. בשלוש מדרגות, ימין שמאל אמצע, יפקוד כוהנים לוויים וישראלים מהגלות. שהם נמשכים מג' קווים אלו. ובג' קווים לוקח נקמה מעשיו מישמעאל ומערב רב. כי כמו שהערב רב מעורבים בעשיו ובישמעאל, שיש בהם מימין ומשמאל דטומאה, כך יעקב, קו האמצעי, מעורב באברהם וביצחק, שהם ימין ושמאל. כי הוא עירוב של שניהם.
וכך שי_ה, משה, קו האמצעי, מתערב עם משיח בן דוד, ימין, ועם משיח בן יוסף, שמאל, והוא יהיה שלשלת הכולל וקושר את שניהם. כבאותו הזמן שראה בלעם בנבואה שלו, עד כי יבוא שילה. כי כך מתקשרים שני המשיחים במשה, ג' אבות, ג' קווים, בגלות האחרונה. וע"כ יהיה בכוחם לנצח ולהשמיד כל הקליפות, שכנגד ג' קווים דקדושה.
הגם שהגאולה תהיה ע"י שני המשיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, עכ"ז אי אפשר שהגאולה תהיה שלמה, עד שתתגלה נשמת משה, שהיא גילוי כל סודות התורה. ואז יוכלו שני המשיחים לנצח כל הקליפות שבעולם.
ומשה כולל את שני המשיחים, שגילוי נשמת משה כולל הכול. וכמ"ש, עד כי יבוא שילה. כי אי אפשר להיות גאולה השלמה, עד שיתגלה משה על שני המשיחים.
653. כתוב, לא הביט אָוֶון ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקיו עימו ותרועת מלך בו. וכל זה לקיים הכתוב, וברחמים גדולים אֲקַבְּצֵךְ.
בזמן ההוא יישברו הקליפות שסובבות השכינה, מיד תתגלה אבן אחת משלוש אבנים, שהן סֶגוֹלתָא, המלכות, שהיא נקודה עליונה של הסגולתא. שעל שלוש נקודות אלו כתוב, ויהי בשלושים שנה. והן שלוש אותיות י', שכל נקודה היא י', ושלוש אותיות י' בגי' שלושים.
וכתוב, ברביעי בחמישה לחודש. ברביעי, אבן רביעי, נצח. בחמישה לחודש, אבן חמישי, הוד. כנגדם כתוב, וייקח דוד חמישה חלוקי אבנים מן הנחל, חג"ת נ"ה, הנלקחים מהיסוד, הכוללם יחד, הנקרא נחל. וכנגדם הן חמש מילים, שמע ישראל ה' אלקינו ה'.
כשהמלכות
עולה
לבינה
ומקבלת
שם
מקו
שמאל
דבינה,
היא
נמצאת
למעלה
מחו"ג
דז"א.
ואז
היא
נקודה
עליונה
של
הסגולתא,
כזה
[]
שהמלכות
היא
נקודה
עליונה
ושתי
נקודות
חו"ג
דז"א
הן
מתחתיה.
וכשהמלכות
מקבלת
מג'
קווים
דז"א,
אז
היא
רביעית
לחג"ת
דז"א,
בבחינת
נצח.
וכשהמלכות
מתחת
ז"א,
אז
היא
חמישית,
הוד,
ששם
הסיום,
שאמא
עד
הוד
התפשטותה.
654. ואני בתוך הגולה על נהר כְּבָר. זוהי השכינה, הנקראת אני. בה הקב"ה אחד. משום שז"א הוא א"ח שבאחד, והשכינה היא ד' שבאחד. הו' הנוספת על אני, כי כתוב ואני, היא הנהר, צדיק חי העולמים, יסוד. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. עדן בינה. הנהר היוצא מבינה, מעדן, הוא ו' בן י"ה, ז"א, מדרגת משה, היוצא מאמא עליונה, ומתפשט בו"ס חג"ת נה"י, עד הצדיק, יסוד, ומהיסוד משקה לגן, לשכינה. וע"כ הו' של אני רומזת אל היסוד המשקה אותה.
655. נהר כבר. כ' רומזת על הכתר, ב' על הבינה, ר' על ראשית חכמה. הכתר בימין, החכמה בשמאל, הבינה באמצע. והם רכב למעלה לעילת העילות, א"ס. כי כב"ר אותיות רכ"ב. כל ע"ס נכללו בנהר, ז"א, המתפשט עד הצדיק, יסוד, שנקרא כל, משום שכולל בתוכו כל הספירות. ממנו תלוי הכול. כשראה יחזקאל השכינה מתוך הקליפות, ראה עימה ע"ס.