1. There Is None Else Besides Him
2. Shechina [Divinity] in Exile
3. The Matter of Spiritual Attainment
4. What Is the Reason for the Heaviness One Feels when Annulling before the Creator in the Work?
5. Lishma Is an Awakening from Above, and Why Do We Need an Awakening from Below?
6. What Is Support in the Torah, in the Work?
7. What Is, “A Habit Becomes a Second Nature,” in the Work?
8. What Is the Difference between a Shade of Kedusha and a Shade of Sitra Achra?
9. What Are Three Things that Broaden One’s Mind in the Work?
10. What Is “Run Away, My Beloved,” in the Work?
11. Joy with Trembling
12. The Essence of Man’s Work
13. A Pomegranate
14. What Is the Exaltedness of the Creator?
15. What Is Other Gods in the Work?
16. What Is the Day of the Lord and the Night of the Lord, in the Work?
17. What Does It Mean that the Sitra Achra Is Called “Malchut without a Crown”?
18. My Soul Shall Weep in Secret – 1
19. What Is “The Creator Hates the Bodies,” in the Work?
20. Lishma [for Her sake]
21. When One Feels Oneself in a State of Ascent
22. Torah Lishma
23. You Who Love the Lord, Hate Evil
24. He Will Save Them from the Hand of the Wicked
25. Things that Come from the Heart
26. One’s Future Depends and Is Tied to Gratitude for the Past
27. What Is “The Lord Is High and the Low Will See”? - 1
28. I Shall Not Die but Live
29. When Thoughts Come to a Person
30. The Most Important Is to Want Only to Bestow
31. Anyone Who Pleases the Spirit of the People
32. A Lot Is an Awakening from Above
33. The Lots on Yom Kippur and with Haman
34. The Advantage of a Land
35. Concerning the Vitality of Kedusha
36. What Are the Three Bodies in Man?
37. An Article for Purim
38. The Fear of God Is His Treasure
39. And They Sewed Fig Leaves
40. What Is the Measure of Faith in the Rav?
41. What Is Greatness and Smallness in Faith?
42. What Is the Acronym Elul (I am for My Beloved, and My Beloved Is for Me) in the Work?
43. Concerning Truth and Faith
44. Mind and Heart
45. Two Discernments in the Torah and in the Work
46. The Domination of Israel over the Klipot
47. In the Place Where You Find His Greatness
48. The Primary Basis
49. The Most Important Are the Mind and the Heart
50. Two States
51. If You Encounter This Villain
52. A Transgression Does Not Extinguish a Mitzva
53. The Matter of Limitation
54. The Purpose of the Work – 1
55. Haman from the Torah, from Where?
56. Torah Is Called Indication
57. Will Bring Him Closer to His Will
58. Joy Is a “Reflection” of Good Deeds
59. Concerning the Staff and the Serpent
60. A Mitzva that Comes through Transgression
61. Round About Him It Storms Mightily
62. Descends and Incites, Ascends and Complains
63. I Was Borrowed on, and I Repay
64. From Lo Lishma, We Come to Lishma
65. Concerning the Revealed and the Concealed
66. Concerning the Giving of the Torah – 1
67. Depart from Evil
68. Man's Connection to the Sefirot
69. First Will Be the Correction of the World
70. With a Mighty Hand and with Fury Poured Out
71. My Soul Shall Weep in Secret – 2
72. Confidence Is the Clothing for the Light
73. After the Tzimtzum
74. World, Year, Soul
75. There Is a Discernment of the Next World, and There Is a Discernment of This World
76. On All Your Offerings You Shall Offer Salt
77. One's Soul Shall Teach Him
78. The Torah, the Creator, and Israel Are One
79. Atzilut and BYA
80. Concerning Achor be Achor
81. Concerning Raising MAN
82. The Prayer that One Should Always Pray
83. Concerning the Right Vav and the Left Vav
84. What Is “He Drove the Man Out of the Garden of Eden so He Would Not Take from the Tree of Life”?
85. What Is the Fruit of a Citrus Tree, in the Work?
86. And They Built Arei Miskenot
87. Shabbat Shekalim
88. All the Work Is Only Where There Are Two Ways – 1
89. To Understand the Words of The Zohar
90. In The Zohar, Beresheet
91. Concerning the Replaceable
92. Explaining the Discernment of Luck
93. Concerning Fins and Scales
94. And You Shall Keep Your Souls
95. Concerning Removing the Foreskin
96. What Is Waste of Granary and Winery, in the Work?
97. Waste of Granary and Winery
98. Spirituality Is Called That Which Will Never Be Lost
99. He Did Not Say Wicked or Righteous
100. The Written Torah and the Oral Torah – 1
101. A Commentary on the Psalm, “For the Winner over Roses”
102. And You Shall Take You the Fruit of a Citrus Tree
103. Whose Heart Makes Him Willing
104. And the Saboteur Was Sitting
105. A Bastard Wise Disciple Precedes a Commoner High Priest
106. What the Twelve Challahs on Shabbat Imply
107. Concerning the Two Angels
108. If You Leave Me One Day, I Will Leave You Two
109. Two Kinds of Meat
110. A Field that the Lord Has Blessed
111. Breath, Sound, and Speech
112. The Three Angels
113. The Eighteen Prayer
114. Prayer
115. Still, Vegetative, Animate, and Speaking
116. He Who Said, “Mitzvot Do Not Require Intention”
117. You Labored and Did Not Find, Do Not Believe
118. To Understand the Matter of the Knees Which Have Bowed to Baal
119. That Disciple Who Learned in Secret
120. The Reason for Not Eating Nuts on Rosh Hashanah
121. She Is Like Merchant-Ships
122. Understanding What Is Written in Shulchan Aruch
123. His Divorce and His Hand Come as One
124. A Shabbat of Beresheet and of the Six Thousand Years
125. He Who Delights the Shabbat
126. A Sage Comes to Town
127. The Difference between Core, Self, and Added Abundance
128. Dew Drips from that Galgalta to Zeir Anpin
129. The Shechina in the Dust
130. Tiberias of Our Sages, Good Is Your Sight
131. Who Comes to Purify
132. In the Sweat of Your Face Shall You Eat Bread – 1
133. The Lights of Shabbat
134. Wine that Causes Drunkenness
135. Clean and Righteous Do Not Kill
136. The Difference between the First Letters and the Last Letters
137. Zelophehad Was Gathering Wood
138. Concerning Fear that Sometimes Comes Upon a Person
139. The Difference between the Six Workdays and Shabbat
140. How I Love Your Torah
141. The Holiday of Passover
142. The Essence of the War
143. Only Good to Israel
144. There Is a Certain People
145. What Is He Will Give Wisdom Specifically to the Wise
146. A Commentary on The Zohar
147. The Work of Reception and Bestowal
148. The Scrutiny of Bitter and Sweet, True and False
149. Why We Need to Extend Hochma
150. Sing unto the Lord, for He Has Done Pride
151. And Israel Saw the Egyptians
152. For Bribe Blinds the Eyes of the Wise
153. A Thought Is a Result of the Desire
154. There Cannot Be an Empty Space in the World
155. The Cleanness of the Body
156. Lest He Took from the Tree of Life
157. I Am Asleep but My Heart Is Awake
158. The Reason for Not Eating at Each Other's Home on Passover
159. And It Came to Pass in the Course of Those Many Days
160. The Reason for Concealing the Matzot
161. Concerning the Giving of the Torah – 2
162. Concerning the Hazak We Say After Completing the Series
163. What the Authors of The Zohar Said
164. There Is a Difference between Corporeality and Spirituality
165. An Explanation to Elisha's Request of Elijah
166. Two Discernments in Attainment
167. The Reason Why It Is Called Shabbat Teshuva
168. The Customs of Israel
169. Concerning a Complete Righteous
170. You Shall Not Have in Your Pocket a Big Stone
171. In The Zohar, Emor – 1
172. The Matter of Preventions and Delays
173. Why We Say LeChaim
174. Concealment
175. And If the Way Be Too Far for You
176. When Drinking Brandy after the Havdala
177. Atonements
178. Three Partners in Man
179. Three Lines
180. In The Zohar, Emor – 2
181. Honor
182. Moses and Solomon
183. The Discernment of Messiah
184. The Difference between Faith and Intellect
185. The Uneducated, the Fear of Shabbat Is on Him
186. Make Your Shabbat a Weekday, and Do Not Need People
187. Choosing Labor
188. All the Work Is Only Where There Are Two Ways – 2
189. The Action Affects the Thought
190. Every Act Leaves an Imprint
191. The Time of Descent
192. The Lots
193. One Wall Serves Both
194. The Complete Seven
195. Rewarded - I Will Hasten It
196. A Grip for the External Ones
197. Book, Author, Story
198. Freedom
199. To Every Man of Israel
200. The Hizdakchut of the Masach
201. Spirituality and Corporeality
202. In the Sweat of Your Face Shall You Eat Bread – 2
203. Man's Pride Shall Bring Him Low
204. The Purpose of the Work – 2
205. Wisdom Cries Out in the Streets
206. Faith and Pleasure
207. Receiving in order to Bestow
208. Labor
209. Three Conditions in Prayer
210. A Sightly Flaw in You
211. As Though Standing before a King
212. Embrace of the Right, Embrace of the Left
213. Revealing the Deficiency
214. Known in the Gates
215. Concerning Faith
216. Right and Left
217. If I Am Not for Me, Who Is for Me?
218. The Torah and the Creator Are One
219. Devotion
220. Suffering
221. Multiple Authorities
222. The Part Given to the Sitra Achra to Separate It from the Kedusha
223. Clothing, Sack, Lie, Almond
224. Yesod de Nukva and Yesod de Dechura
225. Raising Oneself
226. The Written Torah and the Oral Torah – 2
227. The Reward for a Mitzva–a Mitzva
228. Fish before Meat
229. Haman Pockets
230. The Lord Is High and the Low Will See - 2
231. The Purity of the Vessels of Reception
232. Completing the Labor
233. Pardon, Forgiveness, and Atonement
234. He Who Ceases Words of Torah and Engages in Conversation
235. Looking in the Book Again
236. My Adversaries Curse Me All the Day
237. For Man Shall Not See Me and Live
238. Happy Is the Man Who Does Not Forget You and the Son of Man Who Exerts in You
239. The Difference between Mochin of Shavuot and that of Shabbat at Minchah
240. Seek Your Seekers when They Seek Your Face
241. Call Upon Him When He Is Near
242. What Is the Matter of Delighting the Poor on a Good Day, in the Work?
243. Examining the Shade on the Night of Hosha’ana Rabbah
244. All the Worlds
245. Prior to the Creation of the Newborn
246. An Explanation about Luck
247. A Thought Is Regarded as Nourishment
248. Let His Friend Begin
Kabbalah Librarychevron_right
Baal HaSulam/Shamati
chevron_right
He Did Not Say Wicked or Righteous
 
Listen to this articlevolume_up

צט. רשע או צדיק לא קאמר

שמעתי כ"א אייר ירושלים

"דדריש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך, הממונה על הריון, לילה שמו. ונוטל טיפה, ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה: גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק לא קאמר [נאמר]" (נידה ט"ז ע"ב).

ויש לפרש לפי הכלל, שאי אפשר לטיפש שיהיה צדיק, כדברי חז"ל: "אין אדם חוטא, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות". וכל שכן זה ששוטה כל ימיו. אם כן, לזה שנולד שוטה, אין לו שום בחירה, כיון שנגזר עליו, שיהיה טיפש. אם כן, מה שאמרו "צדיק ורשע לא קאמר", הטעם הוא, כדי שיהיה לו בחירה. ומהו התועלת אם לא אמר "צדיק ורשע", הלא אם נגזר עליו שיהיה טיפש, אם כן הוא ממילא כמו שנגזר עליו שיהיה רשע?

וכן יש להבין דברי חז"ל: "אמר רבי יוחנן, ראה הקב"ה שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר "כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל". ופירש רש"י: "וישת עליהם תבל", פיזרן בכל הדורות להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל. (יומא ל"ח ע"ב).

"שמועטין" משמע שמתמעטים והולכין. לכן, מה עשה כדי שיתרבון, עמד ושתלן בכל דור ודור. ויש לשאול: מהו הריוח, שעל ידי זה שתלן בכל דור ודור, והיו מתרבין? שיש להבין, מהו ההבדל אם כל הצדיקים נמצאים בדור אחד, או שפיזרן בכל הדורות, כמו שמפרש רש"י, כיון שנמצאים בהרבה דורות על ידי זה יתרבו הצדיקים?

ולהבין את הנ"ל, צריכים להרחיב ולפרש את המאמר חז"ל, שהקב"ה גוזר על הטיפה, שיהיה חכם או טיפש. היינו מי שנולד חלש, שאינו לו כח להתגבר על יצרו, ונולד עם רצון חלש, ואינו בעל כשרונות, וכיון שגם בעת ההכנה, כלומר בעת שהאדם מתחיל בעבודת ה', הוא מוכרח להיות מוכשר לקבל את התורה והחכמה, כמ"ש "יהיב חכמתא לחכימין [נותן חכמה לחכמים]", והקשה: אם הם כבר חכמים, מדוע הם זקוקים עוד לחכמה? אלא היה צריך להיות, יהיב חכמתא [נותן חכמה] לטיפשים?

ותירוץ, שחכם נקרא מי שמשתוקק לחכמה, אף על פי שעדיין אין לו חכמה. אלא כיון שיש לו רצון, ורצון נקרא כלי, נמצא שמי שיש לו רצון והשתוקקות לחכמה, הוא כלי להאיר שם חכמה. נמצא לפי זה, מי שהוא טיפש, היינו שאין לו השתוקקות לחכמה, וכל ההשתוקקות שלו הוא רק לצורכי עצמו. ומבחינת השפעה אין הטיפש מסוגל לבחינת השפעה ולא כלום.

אם כן, אדם שנולד בתכונות כאלה, איך אפשר להגיע למדרגת צדיק? נמצא, שהוא אינו בעל בחירה. אם כן, מהו התועלת, שצדיק ורשע לא קאמר? כדי שיהיה בחירה. הלא כיון שהוא נולד טיפש וחלש, כבר אינו מסוגל שיהיה לו בחירה, כיון שאינו מסוגל לשום התגברות והשתוקקות לחכמתו ית'.

ולהבין את זה, היינו שיכול להיות בחירה אפילו לטיפש, עשה הקב"ה תיקון, המכונה בדברי חז"ל "ראה הקב"ה, שצדיקים מיעוטים, עמד ושתלן בכל דור ודור". ושאלנו, מהו התועלת מזה?

עכשיו נבין את הענין. כי ידוע, שכמו שאסור להתחבר עם רשעים אף על פי שהוא לא עושה כמעשיהם, כמ"ש "ובמושב לצים לא ישב", שמשמע שעיקר החטא הוא מטעם שיושב בין הלצים, אף על פי שהוא יושב ולומד תורה ומקיים מצות. אחרת, היה האיסור מטעם ביטול תורה ומצות. אלא הישיבה בעצם היא אסורה. מטעם שהאדם, ממי שמוצא חן בעיניו, הוא לוקח את מחשבות וגם התשוקות שלהם.

וכמו כן להיפוך. אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים.

ובזה נבין המאמר הנ"ל: "ראה הקב"ה, שצדיקים מיעוטים". שפירושם, היינו שלא כל אדם מוכשר להיות צדיק, משום שחסר לו התכונות לזה, כנ"ל שהוא נולד טיפש או חלש, יש לו גם כן בחירה, ואין לו תירוץ מצד תכונותיו עצמו. משום שהקב"ה שתלן להצדיקים בכל דור ודור.

לכן יש בחירה לאדם, בזה שילך למקום, שישנם צדיקים. ויקבל מרותם, אז הוא יקבל את הכוחות, מה שחסר לו מצד תכונתו עצמו. ויקבל זה מהצדיקים. וזה התועלת, ש"פיזרן בכל דור ודור", כדי שבכל דור ודור יהיה למי לפנות, ולהתדבק, ולקבל מהם את הכוחות, שצריכים בכדי לעלות לדרגת צדיק. ועל ידי זה הם בעצמם נעשים אח"כ לצדיקים.

נמצא, ש"צדיק ורשע לא קאמר" פירוש, שיש לו בחירה, בזה שיכול לילך להתדבק אצל צדיקים, שהם ידריכו לו, ולקבל כוחות על ידיהם. שעל ידי זה הם יכולים להיות אח"כ צדיקים. מה שאין כן אם היו כל הצדיקים בדור אחד, אז לא היה שום עצה להטפשים ולהחלשים להתקרב לה'. נמצא, שלא היה להם בחירה. מה שאין כן, שפיזרן את הצדיקים בכל דור ודור, אז כבר יש כח הבחירה ביד כל אחד ואחד, ללכת ולהתקרב להצדיקים, שישנם בכל דור ודור. אחרת מוכרח להיות תורתו סם המות.

וזה נבין ממשל הגשמי. בזמן ששני אנשים עומדים זה מול זה, אז יוצא שימינו של אחד נגד שמאלו של השני, ושמאלו של השני הוא נגד ימינו של חבירו. והיות שיש שני דרכים, אחד ימין שהוא דרך הצדיקים, שכל ענינם הוא רק להשפיע. ודרך שמאל, שכל ענינם הוא רק לקבל לעצמם, שבזה הם נפרדים מהבורא, שהוא כולו להשפיע, וממילא הם נפרדים מחיי החיים.

לכן הרשעים בחייהם נקראים מתים. נמצא לפי זה, כי בזמן שהאדם עוד לא זכה לדביקות הבורא, נמצא שהם שניים. ואז, כשהאדם לומד תורה, שנקרא ימין, אבל זה לשמאלו של הבורא. היינו, שהוא לומד תורה מטעם קבלה עצמית, שזה מפרידו ממנו יתברך. נמצא, שתורתו נעשה לו סם המות, כי נשאר בפרודא. כי הוא רוצה שתורתו ילביש את גופו. פירוש, שהוא רוצה, שהתורה יגדיל את הגופניות שלו. ובזה היא נעשית לו תורתו סם המות.

מה שאין כן כשנעשה דבוק בו ית'. ונמצא, שאז נעשה רשות היחיד, שהוא נתאחד באחדותו ית'. אז ממילא הימין שלו הוא ימין של הקב"ה. ואז נעשה הגוף לבוש לנשמתו.

וההכר, בכדי לדעת אם הוא הולך בדרך אמת, הוא, כי בזמן שהוא עוסק בצרכי גופו, אז הוא רואה שלא יעסוק בצרכי גופו יותר מכדי שהוא צריך לצורכי נשמתו. ובזמן שהוא נדמה לו, שיש לו יותר מכפי צריך להלביש לצורכי נשמתו, אז הוא דומה בעיניו כמו מלבוש שהאדם מלביש את גופו. אז הוא מדקדק שלא יהיה המלבוש יותר ארוך ולא יותר רחב, אלא בדיוק שילביש את גופו. כמו כן, בזמן שהאדם בצורכי גופו, הוא צריך לדקדק שלא יהיה יותר מכפי שהוא צריך לנשמתו, היינו שילביש את נשמתו.

לבוא לדביקות ה', לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, היות שזהו נגד טבעו של האדם שנברא ברצון לקבל, שהוא בחינת אהבה עצמית, לכן לצדיקי הדור אנו צריכים.

כי בזמן שהאדם מתדבק ברב אמיתי, שכל רצונו הוא אך לעשות מעשים טובים, אבל האדם מרגיש שאינו מסוגל לעשות מעשים טובים, היינו שהכוונה תהיה בעל מנת להשפיע נחת רוח להבורא ית', אז על ידי שהוא מתדבק ברב אמיתי ורוצה למצוא חן בעיני רבו, היינו שעושה מעשים מה שרבו אוהב, ושונא את הדברים מה שרבו שונא, אז יכול להיות לו דביקות ברבו, ולקבל כוחות מרבו, אפילו מה שאין לו מתכונתו מעת לידתו. וזה ענין ששתלן הצדיקים בכל דור ודור.

אבל לפי זה קשה, למה לו לפזרן את הצדיקים בכל דור ודור, אמרנו שזהו בשביל הטיפשים והחלשים. הלא היה לו עצה אחרת, היינו שלא לברוא טיפשים, מי מכריח אותו שיגיד שטיפה זו יהיה טיפש או חלש, היה יכול לברוא כולם חכמים.

והתשובה, שגם הטיפשים צריכים כי הם הנושאים להרצון לקבל. ורואים שהם מצד עצמם אין להם שום עצה שיוכלו להתקרב לה', אז הם בסוד הכתוב "ויצאו וראו בפגרי האנשים האלה, אשר אשם לא תכבה ותולעתם לא תמות, והיו דראון לכל בשר". שהם נעשו אפר תחת כפות רגלי הצדיקים, שעל ידי זה יש היכר לצדיקים, איזה טובה עשה להם הקב"ה שבראו אותם חכמים וגיבורים, שעל ידי זה קירב אותם אליו. ויכולים עתה ליתן שבח והודאה לה' בזה, כיון שהם רואים איך נמצאים במצב של שופלות. וזה נבחן לאפר תחת רגלי הצדיקים, שפירושו, שהצדיקים הולכים על ידי זה ונותנים שבח לה'.

אבל צריכים לדעת, כי גם את המדרגות הנמוכות צריכים. שאין קטנות של המדרגה נחשב לדבר מיותר, לומר, שיותר טוב היה אם גם המדרגות של קטנות היו נולדו תיכף עם גדלות.

כי זה דומה לגוף גשמי, שבודאי יש לו אברים חשובים, כמו השכל והעינים וכדומה. ויש לו אברים לא כל כך חשובים, כמו הקיבה והבני מעיים, ואצבעות ידים ורגלים. שאין שייך לומר, שאיזה איבר שמשמש תפקיד לא כל כך חשוב, אז הוא מיותר. אלא הכל חשוב. כמו כן ברוחניות, שגם הטפשים והחלשים אנו צריכים, כנ"ל.

ובזה נבין מה שכתוב, שהקב"ה אומר "שובה אלי ואשובה אליכם". שפירושו, שהקב"ה אומר: "שובה". וישראל אומרים להיפוך: "השיבנו אליך ה', ואחר כך, ונשובה".

והפירוש, שבזמן הירידה מהעבודה, אז ה' אומר "שובה" מקודם. ועל ידי זה בא לאדם עליה בעבודת ה'. אז האדם מתחיל לצעוק: "השיבנו". מה שאין כן בזמן הירידה, אין האדם צועק "השיבנו", אלא להיפוך, הוא בורח מהעבודה. לכן צריך האדם לדעת, כי בזמן שהוא צועק "השיבנו", זה באה מהתעוררות מלמעלה, שמקודם לכן הקדים הקב"ה לומר "שובה". שעל ידי זה יש לו עליה ויכול לומר "השיבנו".

וזה פירוש "ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה, קומה ה' ויפוצו אויבך". כי נסיעה נקרא בזמן שהולכים בעבדות ה', שהוא עליה. אז משה אמר "קומה". וּבְנֻחֹה יאמר "שובה ה'". ובזמן החניה מעבודת ה', אז צריכים שה' יאמר "שובה", שפירושו "שובה אלי". היינו, שהבורא נותן את ההתעוררות. לכן צריכים בכדי לדעת מתי לומר "קומה" או "שובה".

וזה ענין מה שכתוב בפרשת עקב "וזכרת את כל הדרך וכו', לדעת את אשר בלבבך, התשמור מצותיו אם לא". "התשמור מצותיו" הוא בחינת "שובה". "אם לא" הוא בחינת "קומה". וצריכים את שניהם. וזהו הרב יודע מתי "קומה" ומתי "שובה". כי המ"ב מסעות הוא ענין עליות וירידות, שנוהג בעבודת ה'.