Purpose of Society - 1. 1-1 (1984)

Purpose of Society - 2. 1-2 (1984)

Concerning Love of Friends. 2 (1984)

Love of Friends - 1. 3 (1984)

Each One Shall Help His Friend. 4 (1984)

What Does the Rule "Love Thy Friend as Thyself" Give Us. 5 (1984)

Love of Friends - 2. 6 (1984)

According to What Is Explained Concerning “Love Thy Friend as Thyself”. 7 (1984)

Which Keeping of Torah and Mitzvot Purifies the Heart. 8 (1984)

One Should Always Sell the Beams of His House. 9 (1984)

What Is the Degree One Should Achieve in Order Not to Have to Reincarnate?. 10 (1984)

Concerning Ancestral Merit. 11 (1984)

Concerning the Importance of Society. 12 (1984)

Sometimes Spirituality Is Called “a Soul”. 13 (1984)

Forevermore One Sells All That Is His and Marries a Wise Disciple's Daughter. 14 (1984)

Can Something Negative Come Down from Above. 15 (1984)

Concerning Bestowal. 16 (1984)

Concerning the Importance of Friends. 17-1 (1984)

The Agenda of the Assembly. 17-2 (1984)

And It Shall Come to Pass When You Come to the Land that the Lord Your God Gives You. 18 (1984)

You Stand Today, All of You. 19 (1984)

Make for Yourself a Rav and Buy Yourself a Friend - 1. 1 (1985)

The Meaning of Branch and Root. 2 (1985)

The Meaning of Truth and Faith. 3 (1985)

These Are the Generations of Noah. 4 (1985)

Go Forth from Your Land. 5 (1985)

And the Lord Appeared to Him at the Oaks of Mamre. 6 (1985)

The Life of Sarah. 7 (1985)

Make for Yourself a Rav and Buy Yourself a Friend - 2. 8 (1985)

Jacob Went Out. 9 (1985)

And Jacob Went Out. 10 (1985)

Concerning the Debate between Jacob and Laban. 11 (1985)

Jacob Dwelled in the Land Where His Father Had Lived. 12 (1985)

Mighty Rock of My Salvation. 13 (1985)

I Am the First and I Am the Last. 14 (1985)

And Hezekiah Turned His Face to the Wall. 15 (1985)

But the More They Afflicted Them. 16 (1985)

Know Today and Reply to Your Heart. 17 (1985)

Concerning the Slanderers. 18 (1985)

Come unto Pharaoh - 1. 19 (1985)

He who Hardens His Heart. 20 (1985)

We Should Always Discern between Torah and Work. 21 (1985)

The Whole of the Torah Is One Holy Name. 22 (1985)

On My Bed at Night. 23 (1985)

Three Times in the Work. 24 (1985)

In Every Thing We Must Discern between Light and Kli. 25 (1985)

Show Me Your Glory. 26 (1985)

Repentance. 27 (1985)

The Spies. 28 (1985)

The Lord Is Near to All Who Call upon Him. 29 (1985)

Three Prayers. 30 (1985)

One Does Not Regard Oneself as Wicked. 31 (1985)

Concerning the Reward of the Receivers. 32 (1985)

The Felons of Israel. 33 (1985)

And I Pleaded with the Lord. 34 (1985)

When a Person Knows What Is Fear of the Creator. 35 (1985)

And There Was Evening and There Was Morning. 36 (1985)

Who Testifies to a Person. 37 (1985)

A Righteous Who Is Happy, a Righteous Who Is Suffering. 38 (1985)

Hear Our Voice. 39 (1985)

Moses Went. 1 (1986)

Lend Ear, O Heaven. 2 (1986)

Man Is Rewarded with Righteousness and Peace through the Torah. 3 (1986)

Concerning Hesed [Mercy]. 4 (1986)

Concerning Respecting the Father. 5 (1986)

Confidence. 6 (1986)

The Importance of a Prayer of Many. 7 (1986)

Concerning Help that Comes from Above. 8 (1986)

Concerning the Hanukkah Candle. 9 (1986)

Concerning Prayer. 10 (1986)

A Real Prayer Is over a Real Deficiency. 11 (1986)

What Is the Main Deficiency for which One Should Pray?. 12 (1986)

Come unto Pharaoh – 2. 13 (1986)

What Is the Need to Borrow Vessels from the Egyptians?. 14 (1986)

A Prayer of Many. 15 (1986)

The Lord Has Chosen Jacob for Himself. 16 (1986)

The Agenda of the Assembly - 2. 17 (1986)

Who Causes the Prayer. 18 (1986)

Concerning Joy. 19 (1986)

Should One Sin and Be Guilty. 20 (1986)

Concerning Above Reason. 21 (1986)

If a Woman Inseminates. 22 (1986)

Concerning Fear and Joy. 23 (1986)

The Difference between Charity and Gift. 24 (1986)

The Measure of Practicing Mitzvot [Commandments]. 25 (1986)

A Near Way and a Far Way. 26 (1986)

The Creator and Israel Went into Exile. 27 (1986)

A Congregation Is No Less than Ten. 28 (1986)

Lishma and Lo Lishma. 29 (1986)

The Klipa [Shell/Peel] that Precedes the Fruit. 30 (1986)

Concerning Yenika [Suckling] and Ibur [Impregnation]. 31 (1986)

The Reason for Straightening the Legs and Covering the Head During the Prayer. 32 (1986)

What Are Commandments that a Person Tramples with His Feet. 33 (1986)

Judges and Officers. 34 (1986)

The Fifteenth of Av. 35 (1986)

What Is Preparation for the Selichot [Forgiveness]. 36 (1986)

The Good Who Does Good, to the Bad and to the Good. 1 (1987)

The Importance of Recognition of Evil. 2 (1987)

All of Israel Have a Part in the Next World. 3 (1987)

It is Forbidden to Hear a Good Thing From a Bad Person. 4 (1987)

What Is the Advantage in the Work More than in the Reward?. 5 (1987)

The Importance of Faith that Is Always Present. 6 (1987)

The Miracle of Hanukkah. 7 (1987)

The Difference between Mercy and Truth and Untrue Mercy. 8 (1987)

One’s Greatness Depends on the Measure of One’s Faith in the Future. 9 (1987)

What Is the Substance of Slander and Against Whom Is It?. 10 (1987)

Purim, and the Commandment: Until He until He Does Not Know. 11 (1987)

What Is Half a Shekel in the Work - 1. 12 (1987)

Why the Festival of Matzot Is Called Passover. 13 (1987)

The Connection between Passover, Matza, and Maror. 14 (1987)

Two Discernments in Holiness. 15 (1987)

The Difference between the Work of the General Public and the Work of the Individual . 16 (1987)

The Severity of Teaching Idol Worshippers the Torah. 17 (1987)

What Is Preparation for Reception of the Torah - 1. 18 (1987)

What Are Revealed and Concealed in the Work of the Creator?. 19 (1987)

What Is Man’s Private Possession?. 20 (1987)

What Are Dirty Hands in the Work of the Creator?. 21 (1987)

What Is the Gift that a Person Asks of the Creator?. 22 (1987)

Peace After a Dispute Is More Important than Having No Disputes At All. 23 (1987)

What is Unfounded Hatred in the Work. 24 (1987)

What Is Heaviness of the Head in the Work?. 25 (1987)

What Is a Light Commandment. 26 (1987)

What Are “Blessing” and “Curse” in the Work?. 27 (1987)

What Is Do Not Add and Do Not Take Away in the Work?. 28 (1987)

What Is “According to the Sorrow, So Is the Reward”?. 29 (1987)

What Is a War Over Authority in the Work – 1. 30 (1987)

What Is Making a Covenant in the Work. 31 (1987)

Why Life Is Divided into Two Discernments. 1 (1988)

What Is the Extent of Teshuva [Repentance]?. 2 (1988)

What It Means that the Name of the Creator is “Truth”. 3 (1988)

What Is the Prayer for Help and for Forgiveness in the Work?. 4 (1988)

What Is, “When Israel Are in Exile, the Shechina Is with Them,” in the Work?. 5 (1988)

What Is the Difference between a Field and a Man of the Field, in the Work?. 6 (1988)

What Is the Importance of the Groom, that His Iniquities Are Forgiven?. 7 (1988)

What Does It Mean that One Who Prays Should Explain His Words Properly?. 8 (1988)

What Does It Mean that the Righteous Suffers Afflictions?. 9 (1988)

What Are the Four Qualities of Those Who Go to the Seminary, in the Work?. 10 (1988)

What Are the Two Discernments before Lishma?. 11 (1988)

What Are Torah and Work in the Way of the Creator?. 12 (1988)

What Is “the People’s Shepherd Is the Whole People” in the Work?. 13 (1988)

The Need for Love of Friends. 14 (1988)

What Is “There Is No Blessing in an Empty Place” in the Work?. 15 (1988)

What Is the Foundation on which Kedusha [Holiness] Is Built?. 16 (1988)

The Main Difference between a Beastly Soul and a Godly Soul. 17 (1988)

When Is One Considered “A Worker of the Creator” in the Work?. 18 (1988)

What Are Silver, Gold, Israel, Rest of Nations, in the Work?. 19 (1988)

What Is the Reward in the Work of Bestowal?. 20 (1988)

What Does It Mean that the Torah Was Given Out of the Darkness in the Work?. 21 (1988)

What Are Merits and Iniquities of a Righteous in the Work?. 22 (1988)

What Beginning in Lo Lishma Means in the Work. 23 (1988)

What Is “The Concealed Things Belong to the Lord, and the Revealed Things Belong to Us,” in the Work?. 24 (1988)

What Is the Preparation on the Eve of Shabbat, in the Work?. 25 (1988)

What Is the Difference between Law and Judgment in the Work?. 26 (1988)

What Is, “The Creator Does Not Tolerate the Proud,” in the Work?. 27 (1988)

What Is, His Guidance Is Concealed and Revealed?. 28 (1988)

How to Recognize One Who Serves God from One Who Does Not Serve Him. 29 (1988)

What to Look for in the Assembly of Friends. 30 (1988)

What Is the Work of Man, in the Work that Is Attributed to the Creator?. 31 (1988)

What Are the Two Actions During a Descent?. 32 (1988)

What Is the Difference between General and Individual in the Work of the Creator?. 33 (1988)

What Are Day and Night in the Work?. 34 (1988)

What Is the Help in the Work that One Should Ask of the Creator?. 35 (1988)

What Is the Measure of Repentance?. 1 (1989)

What Is a Great or a Small Sin in the Work?. 2 (1989)

What Is the Difference between the Gate of Tears and the Rest of the Gates?. 3 (1989)

What Is a Flood of Water in the Work?. 4 (1989)

What Does It Mean that the Creation of the World Was by Largess?. 5 (1989)

What Is Above Reason in the Work?. 6 (1989)

What Is “He Who Did Not Toil on the Eve of Shabbat, What Will He Eat on Shabbat” in the Work?. 7 (1989)

What It Means, in the Work, that If the Good Grows, So Grows the Bad. 8 (1989)

What Is, “Calamity that Comes upon the Wicked Begins with the Righteous,” in the Work?. 9 (1989)

What Does It Mean that the Ladder Is Diagonal, in the Work?. 10 (1989)

What Are the Forces Required in the Work?. 11 (1989)

What Is a Groom’s Meal?. 12 (1989)

What Is the “Bread of an Evil-Eyed Man” in the Work?. 13 (1989)

What Is the Meaning of “Reply unto Your Heart”?. 14 (1989)

What Is, “The Righteous Become Apparent through the Wicked,” in the Work?. 15 (1989)

What Is the Prohibition to Bless on an Empty Table, in the Work?. 16 (1989)

What Is the Prohibition to Greet Before Blessing the Creator, in the Work?. 17 (1989)

What Is, “There Is No Blessing in That Which Is Counted,” in the Work?. 18 (1989)

Why Is Shabbat Called Shin-Bat in the Work?. 19 (1989)

What Does It Mean that the Evil Inclination Ascends and Slanders, in the Work?. 20 (1989)

What Is, “A Drunken Man Must Not Pray, in the Work?. 21 (1989)

Why Are Four Questions Asked Specifically on Passover Night?. 22 (1989)

What Is, If He Swallows the Bitter Herb, He Will Not Come Out, in the Work?. 23 (1989)

What Is “Do Not Slight the Blessing of a Layperson” in the Work?. 24 (1989)

What Is “He Who Has a Flaw Shall Not Offer [Sacrifice]” in the Work?. 25 (1989)

What Is “He Who Defiles Himself Is Defiled from Above” in the Work?. 26 (1989)

What Is the Meaning of Suffering in the Work?. 27 (1989)

Who Needs to Know that a Person Withstood the Test?. 28 (1989)

What Is the Preparation to Receive the Torah in the Work?-2. 29 (1989)

What Is the Meaning of Lighting the Menorah in the Work?. 30 (1989)

What Is the Prohibition to Teach Torah to Idol-Worshippers in the Work?. 31 (1989)

What Does It Mean that Oil Is Called “Good Deeds” in the Work?. 32 (1989)

What Are Spies in the Work?. 33 (1989)

What Is Peace in the Work?. 34 (1989)

What Is, “He Who Is Without Sons,” in the Work?. 35 (1989)

What Is “For It Is Your Wisdom and Understanding in the Eyes of the Nations,” in the Work?. 36 (1989)

What Is “A Road Whose Beginning Is Thorns and Its End Is a Plain” in the Work?. 37 (1989)

What Are Judges and Officers in the Work?. 38 (1989)

What Is, “The Torah Speaks Only Against the Evil Inclination,” in the Work?. 39 (1989)

What Is, “Every Day They Will Be as New in Your Eyes,” in the Work?. 40 (1989)

The Daily Schedule. 41 (1989)

What Does “May We Be the Head and Not the Tail” Mean in the Work?. 1 (1990)

What Is the Meaning of Failure in the Work?. 2 (1990)

What It Means that the World Was Created for the Torah. 3 (1990)

What It Means that the Generations of the Righteous are Good Deeds, in the Work. 4 (1990)

What It Means that the Land Did Not Bear Fruit before Man Was Created, in the Work. 5 (1990)

When Should One Use Pride in the Work?. 6 (1990)

What Are the Times of Prayer and Gratitude in the Work?. 7 (1990)

What It Means that Esau Was Called “A Man of the Field,” in the Work. 8 (1990)

What Is, “A Ladder Is Set on the Earth, and Its Top Reaches Heaven,” in the Work?. 9 (1990)

What Does It Mean that Our Sages Said, “King David Did Not Have a Life,” in the Work?. 10 (1990)

What Placing the Hanukkah Candle on the Left Means in the Work. 11 (1990)

Why Is the Torah Called “Middle Line” in the Work? - 1. 12 (1990)

What Does It Mean that by the Unification of the Creator and the Shechina, All Iniquities Are Atoned?. 13 (1990)

What Is True Hesed in the Work?. 14 (1990)

What Does It Mean that Before the Egyptian Minister Fell, Their Outcry Was Not Answered, in the Work?. 15 (1990)

What Is “For Lack of Spirit and for Hard Work,” in the Work?. 16 (1990)

What Is the Assistance that He who Comes to Purify Receives in the Work?. 17 (1990)

Why the Speech of Shabbat Must Not Be as the Speech of a Weekday, in the Work. 18 (1990)

Why Is the Torah Called “Middle Line” in the Work?-2. 19 (1990)

What Is Half a Shekel in the Work? - 2. 20 (1990)

What Is, “As I Am for Nothing, so You Are for Nothing,” in the Work?. 21 (1990)

What Is the Order in Blotting Out Amalek?. 22 (1990)

What Does It Mean that Moses Was Perplexed about the Birth of the Moon, in the Work?. 23 (1990)

What Does, “Everything that Comes to Be a Burnt Offering Is Male,” Mean in the Work?. 24 (1990)

What Is, “Praise the Lord, All Nations,” in the Work?. 25 (1990)

What Is, “There Is None as Holy as the Lord, for There Is None Besides You,” in the Work?. 26 (1990)

What Is, “Every Blade of Grass Has an Appointee Above, Who Strikes It and Tells It, Grow!” in the Work?. 27 (1990)

What Is, “Warn the Great about the Small,” in the Work?. 28 (1990)

What Is, “The Torah Exhausts a Person’s Strength,” in the Work?. 29 (1990)

What It Means that “Law and Ordinance” Is the Name of the Creator in the Work. 30 (1990)

What “There Is No Blessing in That Which Is Counted” Means in the Work. 31 (1990)

What “Israel Do the Creator’s Will” Means in the Work. 32 (1990)

What Is “The Earth Feared and Was Still,” in the Work?. 33 (1990)

What Are “A Layperson’s Vessels,” in the Work?. 34 (1990)

What Is “He Who Enjoys at a Groom’s Meal,” in the Work?. 35 (1990)

What Is, “The Children of Esau and Ishmael Did Not Want to Receive the Torah,” in the Work?. 36 (1990)

What Is, “The Shechina Is a Testimony to Israel,” in the Work?. 37 (1990)

What Is, “A Cup of Blessing Must Be Full,” in the Work?. 38 (1990)

What Is, “Anyone Who Mourns forJerusalem Is Rewarded with Seeing Its Joy,” in the Work?. 39 (1990)

What Is, “For You Are the Least of All the Peoples,” in the Work?. 40 (1990)

What Are the Light Mitzvot that a Person Tramples with His Heels, in the Work?. 41 (1990)

What Are a Blessing and a Curse, in the Work?. 42 (1990)

What Is, “You Shall Not Plant for Yourself an Asherah by the Altar,” in the Work?. 43 (1990)

What Is an Optional War, in the work? - 2. 44 (1990)

What Is, “The Concealed Things Belong to the Lord Our God,” in the work?. 45 (1990)

The Order of the Work, from Baal HaSulam. 46 (1990)

What Is, “We Have No Other King But You,” in the Work?. 1 (1991)

What Is, “Return, O Israel, Unto the Lord Your God,” in the Work?. 2 (1991)

What Is, “The Wicked Will Prepare and the Righteous Will Wear,” in the Work?. 3 (1991)

What Is, “The Saboteur Was in the Flood, and Was Putting to Death,” in the Work?. 4 (1991)

What Is, “The Good Deeds of the Righteous Are the Generations,” in the Work?. 5 (1991)

What Is, “The Herdsmen of Abram’s Cattle and the Herdsmen of Lot’s Cattle,” in the Work?. 6 (1991)

What Is “Man” and What Is “Beast” in the Work?. 7 (1991)

What Is, “And Abraham Was Old, of Many Days,” in the Work?. 8 (1991)

What Is, “The Smell of His Garments,” in the Work?. 9 (1991)

What Does “The King Stands on His Field When the Crop Is Ripe” Mean in the Work?. 10 (1991)

What It Means that the Good Inclination and the Evil Inclination Guard a Person in the Work. 11 (1991)

These Candles Are Sacred. 12 (1991)

What “You Have Given the Strong to the Hands of the Weak” Means in the Work. 13 (1991)

What Does It Mean that Man’s Blessing Is the Blessing of the Sons, in the Work?. 14 (1991)

What Is the Blessing, “Who Made a Miracle for Me in This Place,” in the Work?. 15 (1991)

Why We Need “Reply unto Your Heart,” to Know that the Lord, He Is God, in the Work. 16 (1991)

What Is, “For I Have Hardened His Heart,” in the work?. 17 (1991)

What It Means that We Should Raise the Right Hand over the Left Hand, in the Work. 18 (1991)

What Is, “Rise Up, O Lord, and Let Your Enemies Be Scattered,” in the Work?. 19 (1991)

What Is, “There Is Nothing that Has No Place,” in the Work?. 20 (1991)

What Does It Mean that We Read the Portion, Zachor [Remember], Before Purim, in the Work?. 21 (1991)

What Is “A Lily Among the Thorns,” in the Work?. 22 (1991)

What Is the Meaning of the Purification of a Cow’s Ashes, in the Work?. 23 (1991)

What Does It Mean that One Should Bear a Son and a Daughter, in the Work?. 24 (1991)

What Does It Mean that One Who Repents Should Be in Happiness?. 25 (1991)

What Is Revealing a Portion and Covering Two Portions in the Work?. 26 (1991)

What Is, “If a Woman Inseminates First, She Delivers a Male Child,” in the Work?. 27 (1991)

What Are Holiness and Purity, in the Work?. 28 (1991)

What Does It Mean that a High Priest Should Take a Virgin Wife, in the Work?. 29 (1991)

What Does It Mean that One Who Was On a Far Off Way Is Postponed to a Second Passover, in the Work?. 30 (1991)

What Does It Mean that Charity to the Poor Makes the Holy Name, in the Work?. 31 (1991)

What Are Banners in the Work?. 32 (1991)

What Does It Mean that the Creator Favors Someone, in the Work?. 33 (1991)

What Is Eating Their Fruits in This World and Keeping the Principal for the Next World, in the Work?. 34 (1991)

What Is the Meaning of “Spies,” in the Work?. 35 (1991)

What Is, “Peace, Peace, to the Far and to the Near,” in the Work?. 36 (1991)

What Is the “Torah” and What Is “The Statute of the Torah,” in the Work?. 37 (1991)

What Is the “Right Line,” in the Work?. 38 (1991)

What Does It Mean that the Right Must Be Greater than the Left, in the Work?. 39 (1991)

What Are Truth and Falsehood in the Work?. 40 (1991)

What Should One Do If He Was Born With Bad Qualities?. 41 (1991)

What Is, “An Ox Knows Its Owner, etc., Israel Does Not Know,” in the Work?. 42 (1991)

What Is, “You Will See My Back, But My Face Shall Not Be Seen,” in the Work?. 43 (1991)

What Is the Reason for which Israel Were Rewarded with Inheritance of the Land, in the Work?. 44 (1991)

What Does It Mean that a Judge Must Judge Absolutely Truthfully, in the Work?. 45 (1991)

What Is the Son of the Beloved and the Son of the Hated in the Work?. 46 (1991)

What Does It Mean that the Right and the Left Are in Contrast, in the Work?. 47 (1991)

Kabbalah Librarychevron_right

Rabash/Articles

chevron_right

The Difference between Mercy and Truth and Untrue Mercy

subscriptions

Listen to this articlevolume_up

ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת

תשמ"ז - מאמר ח'
1987 - מאמר 8

כתוב "ויקרא לבנו ליוסף, ועשית עמדי חסד ואמת".

המפורשים שואלים, מדוע קרא דוקא ליוסף ואמר לו, "ועשית עמדי חסד ואמת". על "חסד ואמת" פירש רש"י "חסד, שעושים עם המתים, הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול". ועל הכתוב "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך", פירש רש"י "לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי".

והנה דברי רש"י הם בסתירה למה שכתוב כאן. שהוא "נותן לו שכם אחד על אחיך", הוא מסביר, מטעם שהוא טורח בקבורתי. אם כן אין זה "חסד של אמת". הלא הוא משלם לו עבור טרחתו, בזה שהוא נותן לו שכם אחד על אחיך. ובענין "חסד של אמת" מפרש רש"י, שהוא לא נותן לו שום דבר עבור הטרחה שלו, להביאו לארץ ישראל, שאומר "כי החסד שעושה עם המתים הוא, שאינו מצפה לתשלום גמול".

חז"ל דרשו על הפסוק "ויצוו אל יוסף לאמור, אביך צוה לפני מותו", שינו בדבר מפני השלום, כי לא צוה יעקב כן, שלא נחשד יוסף בעיניו. הגם שדרשת חז"ל מתרצת את הקושיא, שלא מצינו שיעקב צוה לפני מותו לאמר, מכל מקום רמז לזה אפשר לתת. היינו בדרך רמז, כן צוה אותו לפני מותו. אבל לא בפירוש, שיאמר לו, זה לא היה.

וכדי להבין את הנ"ל, צריכים מקודם לחזור על מה שכבר דברנו מזה הרבה פעמים. היינו מהי מטרת הבריאה. שלמדנו, שהיא להטיב לנבראיו. אלא מטעם שלא יהא נהמא דכסופא, נתקן דבר, שע"י זה יבטל הבושה בעת קבלת הטוב והעונג. ודבר זה נקרא בשם "לכוון בעמ"נ להשפיע" בעת קבלת התענוג.

ואז כיון שהמקבל אין כוונתו לטובת עצמו, אלא כל מה שהוא מקבל הוא רוצה בזה להנות את הבורא, משום שרצונו יתברך היה כך, שהוא רוצה להטיב, ובזה נסתלקה הבושה, ומסיבה זו נסתלקו האורות מהכלים, בזמן שנאבד מהם את הכוונה דעמ"נ להשפיע, המכונה בפרצופים עליונים בשם "הזדככות המסך", שע"י זה אין להם את האור חוזר.

שאור חוזר פירושו, שהתחתון רוצה להחזיר את הנאה להעליון. שפירושו, שכמו שהאור עליון בא להתחתון מסיבת להטיב לנבראיו, כמו כן התחתון מחזיר עכשיו את ההנאה להעליון. היינו, שהתחתון רוצה להנות להעליון, בזה שהוא מקבל את השפע מהעליון.

וכמו כן מסיבה זו נולדו הקליפות, שתכונתם הוא רצון לקבל אך לעצמם. והטוב ורע שאנו מרגישים בעולמנו זה, גם כן נמשך מסיבה זו. וכל הקלקולים והתיקונים סובבים רק על נקודה זו, הנקראת "רצון לקבל הנאה".

אבל אם תשאר הכלי קבלה כמו שיצאה, היינו להיות מקבל בעמ"נ לקבל, היה גורם זה בחינת בושה, מטעם שינוי צורה. ומשום זה נתקן התיקון, הנקרא "בעמ"נ להשפיע". ודבר זה, היינו להפך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע, זהו כל העבודה שיש לתחתונים. ובעולמות עליונים נקרא ענין זה "הסתלקות האורות" או "התפשטות האורות".

זאת אומרת, שהענין בעמ"נ להשפיע הוא המניע את כל העולמות. היינו, אם יש להתחתון הכח השפעה, הוא מקבל שפע עליון. ועוד יותר מזה הוא, ששיעור גדלות השפע, מה שהתחתון מקבל, תלוי במידת גדלות כח השפעה שיש להתחתון.

וכמו שלמדנו, שכל העב ביותר ויכול להתגבר ולתת אור חוזר, הוא מקבל מדרגה יותר גדולה. זאת אומרת, שהכל תלוי במידת השפעה מה שהתחתון מסוגל לתת.

וכבר דברנו מזה, שבהרצון לקבל הזה, שרק הוא נקרא "בריאה חדשה", והוא נקרא "כלי, שבו מושפע השפע העליון", שמזה נמשך אצל הנבראים התחתונים, שיש להבחין בהרצון לקבל שלהם ד' בחינות:

א. הוא כלל העולם, שהולכים אחר שאיפתם, שהוא לקבל הנאה ותענוג משום שהם רוצים להנות עצמם.

ב. שהם כן משפיעים הנאה ותענוג לאחרים, אלא גם בזה יש להבחין ב' הבחנות:

א. היינו, שאם הם משפיעים הנאה ותענוג לאחרים, ומקבלים עבור זה כסף, זה לא נקרא שהם משפיעים לאחרים. אלא זה נקרא "חליפין", שכל אחד מחליף את מה שיש לו, והשני נותן לו תמורת זה מה שיש לו.

דוגמא, מי שיש לו מסעדה או מלון, ונותן לאנשים מקום ללון, או לאכול ולשתות. אף אחד לא יגיד, שהאדם הזה הוא עוסק במידת השפעה. והטעם הוא, היות שמקבל תמורת עבודתו כסף. ועוד, הוא מודד את המחיר, כמה כסף שיקח עבור מה שהוא נותן לו.

או נגיד לדוגמא, מלצרים, שמשמשים את האורחים. והגם שלא מקבלים אצל האורחים שום תמורה, מכל מקום אף אחד לא יגיד, שהמלצרים הם אנשים שעוסקים בהשפעה. והוא מטעם, שבעל המלון משלם להם כסף עבור זה שנותנים שרות להאורחים.

ב. בזמן שעוסקים בהשפעה, כנ"ל, היינו שנותנים לאנשים לאכול ולשתות, ונותנים מקום ללון. אבל בלי תמורה של כסף. רק הוא יודע, שאם זה שהוא משתדל לעשות טובות לאחרים, בזה הוא קונה לעצמו שם טוב. ושכל העיר ידע, שהוא האיש שכדאי לכבדו, בזה שהוא מפריש מכוחו וממונו לצורך הכלל. אדם זה כבר מקבל שם "בעל טוב", "בעל גמילות חסד", "בעל הכנסת אורחים" וכדומה. והגם שהוא עושה זה לצורך כבוד, אבל אף אחד לא יגיד, שהמעשים שהוא עושה, הכל הוא לצורך עצמו, היינו בשביל שהוא רוצה כבוד.

ובאופן כזה מקובל בהעולם. אם האדם מתנהג כך, דהיינו שעושה טובות לצורך הכלל, זה נקרא, שעובד עבור הכלל שלא על מנת לקבל פרס. ובאמת כולם מכבדים אותו עבור צדקתו וישרת לבו.

ובחינה זו נקראת בעבודת ה' שהוא "משפיע עמ"נ לקבל". זאת אומרת, בחינה א' נקראת "מקבל בעמ"נ לקבל". מה שאין כן בחינה זו, שלא רוצה כסף עבור עבודתו, נקרא "משפיע אבל עמ"נ לקבל". וזה נקרא "שלא לשמה". פירוש, המעשה הוא להשפיע. היינו, שנותן מכוחו וממונו לצרכי קדושה, אבל הוא רוצה תמורה. לכן נקרא זה "משפיע בעמ"נ לקבל". וזה נקרא בחינה ב'.

בחינה ג' הוא, שהוא לא רוצה עבור היגיעה שנותן, הן מכוחו והן מממונו, שום תמורה. דהיינו, בין אדם לחבירו הוא עובד בהצנע לכת, ובין אדם למקום, הוא אומר להבורא, אני נותן לך רב תודות, בזה שאתה נתת לי רצון וחשק לעשות משהו, בכדי להנות אותך. וזה הוא כל שכרי בחיים שלי, בזה שזכיתי לשמש אותך. ואני מבקש, שאתה תיתן לי שכר בזה, אם אתה תיתן לי עוד רצון וחשק, שלא יהיה לי שום מחשבות זרות, לעשות משהו לתועלת עצמי. אלא כל רצוני וחשקי יהיו אך ורק לעבוד לשם שמים. ואני חושב, שאין דבר חשוב יותר בעולם, שהאדם יכול לצפות לזכות בחיים שלו, להיות מאושר בעולם. שעל העושר עובדים כל העולם, וכולם רוצים להגיע. אבל הם אינם יודעים מה זה אושר. אבל בזה כולם שוים, שרוצים להיות מאושרים. ואני כן יודע מה זה מאושר. היינו, אם האדם יכול לזכות לשמש את המלך, ולא לחשוב על תועלת עצמו, אלא לתועלת המלך, האדם הזה הוא המאושר בעולם. ומאיפה אני יודע זה, היות שאני מרגיש כך. ובכן, איזה שכר אני רוצה. רק זה. לכן הוא אומר, שה' תיזכה אותי להרבות מעשים לשם שמים. וזה כמו שאמרו חז"ל (אבות, פרק רביעי) "שכר מצוה מצוה". ומשום זה לשכר הזה אני מצפה, ובחינה זו נקראת "משפיע בעמ"נ להשפיע". וזוהי בחינת "לשמה".

בחינה ד' היא, שהוא כבר מוכשר לומר, שאני רוצה לקבל הנאה ותענוג, לאו דוקא ממה שאני משפיע, אלא רוצה לקבל הנאה ותענוג, מזה שאני מקבל ממש. היות שהוא כבר הגיע למדרגת "משפיע בעמ"נ להשפיע", ואינו דואג לתועלת עצמו. ומשום זה מתחיל לחשוב, מה מותר לי לומר, שמזה הבורא יהנה. הלא הוא לא צריך שום דבר שיתנו לו, הלא כל העולם שלו. כמו שכתוב "ואם יצדק, מה יתן לך".

המחשבה הזו מביאה לו, שיתחיל לחשוב על מטרת הבריאה. והוא רואה מה שכתוב, שמטרת הבריאה היא "להטיב לנבראיו". היינו, שהבורא רוצה לתת לנבראים טוב ועונג. ומשום זה הוא אומר עכשיו להבורא, תן לי טוב ועונג. ואני רוצה זה לא בשביל אני חושב להנות עצמי, אלא אני רוצה להנות עצמי, מטעם שיש לך הנאה מזה שאנחנו נהנים. ורק על כוונה זו אני מבקש ממך שתיתן לי טוב ועונג. זאת אומרת, שאין בי שום רצון לתועלת עצמי. אלא כל מה שאני חושב ועושה, הכל הוא בכדי שתהיה לך נחת רוח.

וכשהאדם רוצה לצאת ממצב של "כלל העולם", שהוא "מקבל בעמ"נ לקבל".

אז הסדר הוא, שנכנסים למצב הב', הנקרא "משפיע בעמ"נ לקבל", וזה נקרא "שלא לשמה". כי המעשה הוא להשפיע, אבל מקוה שע"י זה יקבל שכר, בזה שהוא עושה מעשים דלהשפיע. וגם בזה יש להבחין ב' הבחנות:

א. שהוא רוצה, שאנשים יתנו לו תמורה. שזה נראה, כאילו הוא עובד ועושה מעשים טובים, לפי מה שאנשים מחייבים אותו, בזה שנותנים לו כבוד, וכדומה. נמצא, שנראה כאילו שהוא מקיים תו"מ בשביל שאנשים מצווים לו לקיים, ולא שה' הוא המחייב.

ב. שהוא עובד בהצנע לכת ואינו רוצה שום תמורה מאנשים. כי הוא לא מראה להם את עבודתו, מה שהוא עובד. וממילא לא נותנים לו שום תמורה, אלא שהוא רוצה שהקב"ה ישלם לו שכרו עבור קיום תו"מ.

וכאן יש הבדל גמור בין מצב דשלא לשמה. כי במצב הזה הבורא הוא המצוה לקיום תו"מ, ולא אנשים מחייבים אותו לקיים תו"מ. לכן נקרא אדם זה "עובד ה'", היות שכל עבודתו היא רק בכדי לקיים מצות ה', אשר צוה לנו. אלא מה, רק שהוא רוצה שכר עבור עבודתו, שה' ישלם שכרו ולא בשר ודם.

אבל חז"ל אמרו (פסחים נ', ע"ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה". ובעבודה דשלא לשמה, שהאדם רוצה לבוא מזה לדרגת לשמה, כאן במצב הזה, הוא עיקר מה שהאדם צריך שמירה יתירה, והבנה רבה, והדרכה מיוחדת איך לצאת מהמצב דשלא לשמה ולהגיע לשמה.

כי כאן המקום מסובך מאוד, מחמת שאין בידי אדם לברר את האמת. היינו, מה זה אמת ומה זה שקר. כי מטבע של האדם, הוא שלא לראות על עצמו שום חסרונות, מטעם, כי אדם קרוב אצל עצמו, ומשום זה הוא משוחד. ו"השוחד יעוור עיני חכמים".

ועוד יותר מזה, שאפילו הוא רואה את האמת, שהוא לא הולך בדרך הנכונה, והוא צריך לשנות דרכו, היינו לצאת מאהבה עצמית, אבל קליפת מצרים שולטת על הגוף, ואין האדם מסוגל לצאת מהשליטה זו, רק בסיוע מלמעלה. כמו שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו". ומשום זה עיקר העבודה מתחילה במצב הב', המכונה "שלא לשמה".

ובהאמור יוצא, שעיקר העבודה עם הגוף, שהוא מתנגד ולא נותן לו לעבוד, היא בזמן שהאדם עובד בהצנע לכת, ואינו מצפה לקבל שום שכר מבני אדם, אלא הוא עובד רק עבור ה', היינו משום שה' צוה לנו לקיים תו"מ, ורוצה לעשות רצונו. וזוהי אצלו הסיבה של קיום תו"מ.

ורק מה חסר לו. אבל הוא מצפה לתמורה עבור זה. היינו, שהוא רואה, שאין הוא מסוגל לעבוד שלא עמ"נ לקבל פרס, אלא רק שיבטיח לגוף שלו, שיקבל איזו תמורה עבור היגיעה. ובשיעור שהגוף מאמין בזה, היינו שיקבל שכר, בשיעור זה הוא מסוגל לקיים תו"מ. אבל בזמן שהוא מסופק בהשכר חס ושלום, אין לו חומרי דלק לעבודה.

ובמצב כזה, היינו שהאדם משתוקק להיות עובד ה' בעמ"נ שלא לקבל פרס, אז הגוף מוחה בכל תוקף ולא נתן לו מקום מנוחה, בעת שהוא אומר לו, שאני רוצה לקיים תורה ומצות בלי שום תמורה, אלא אני רוצה לקיים מצות אמונה, היינו להאמין בגדלות הבורא, אף על פי שהגוף לא מרגיש את גדלותו וחשיבותו של הבורא, שיהיה כדאי לשמוע בקולו ולקיים מצותיו בכל פרטיה ודקדוקיה.

מטעם, כי בזה אני משמש אותו, ואני מתאר לעצמי בציור, אילו היה כאן לשמש גדול הדור, שהוא לא נותן לכולם שישמשו אותו, אלא בחר בקומץ קטן של אנשים, ואני בתוכם, איזו שמחה היתה לי אז. ומדוע כאן, אצל עבודת ה', אין אני מסוגל לעבוד בלי שום תמורה, אלא אני מצפה שיתנו לי איזו תמורה עבור השרות.

זהו מטעם, ששם אני רואה את האדם שכולם מכבדים אותו, ואומרים לי מהי גדלותו. ואני יכול להשיג את גדלותו, מה שהם אומרים עליו. אזי אני משמש אותו מטעם חשיבותו. מה שאין כן לגבי הבורא יתברך, אנו צריכים להאמין את גדלותו וחשיבותו, ובעיקר להאמין שהוא טוב ומטיב. והיות שהגוף אינו רוצה להאמין, אלא לראות בעינים, שכך הוא.

ומשום זה, כשהאדם מתגבר לפעמים על אמונה חלקית, היינו על חלקים קטנים לתת לו, הוא מאמין, אבל שתהיה לו אמונה שלימה, אין לו כח להאמין, כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד).

ובהאמור נוכל להבין, מהי הסיבה שהאדם לא יכול להתקדם בעבודה דלהשפיע. זאת אומרת, במקום שהוא לא רואה שתהיה לו תמורה עבור עבודתו, אזל לו החומרי דלק, והגוף מתרפה מעבודה.

צריכים לומר, שאין זה אלא מסיבת חסרון אמונה. וכשאדם יודע זה, זאת אומרת, בזמן שאדם יודע את הסיבה שגורמת לו להחליש אותו, שלא יהיה לו כח לעבודה, יש אז מקום תקוה, שתהיה לו היכולת לתקן עצמו, באופן שיהיה בריא וחזק, שתהיה לו אפשרות ללכת לעבודה.

מה שאין כן כשהוא לא יודע את הסיבה האמיתית, מה שמביאה לו את חולשתו, הוא יכול ללכת ולשמוע כמה אנשים, מה שהם נותנים לו עצות להבריא. אבל כלום לא יעזור לו, כי כל אחד אומר לו, מה שהם מבינים לפי דעתם לרפאותו. ולפי שעה הוא מקבל מהם איזו תרופה. והוא מתחיל לחשוב, שהם מבינים משהו, אחרת לא היה שומע בקולם.

ועוד יותר מזה, שיותר קל להאמין להם, שהם יודעים מה שאומרים, מסיבת שהם בעצמם חושבים לעצמם למבינים גדולים. וגם התרופות מה שהם נותנים, אינו מסכן את החיים שלו, של אהבה עצמית.

ומשום זה, כל העולם שמרגישים איזו חולשה בעבודה, הולכים אליהם. והם נותנים להם תרופות, שהתרופות האלו המה תרופות להרגיע. היינו, שמי שמרגיש קצת יסורים בעבודת ה', בזה שהוא רואה, איך שהוא מרוחק מהאמת, ולא רוצה לרמות עצמו, ובשביל זה הוא הולך לבקש איזו תרופה לרפאות את חולשתו בעבודה.

וכשהוא מקבל את התרופות מה שהם נותנים, זו תרופה של אמת לפי שעה. היינו שהיסורים שהיו לו, הסתלקו ממנו ע"י התרופה שלהם. היינו, שכבר אין לו יסורים, בזה שהוא לא הולך על דרך האמת. היינו, שע"י התרופה מה שקיבל מהם, כבר אין לו דרישה להאמת. נמצא, שהתרופות מה שקיבל מהם, הם תרופות להרגיע, היינו שלא להרגיש את הכאב.

וזה דומה למי שכואב לו הראש, הוא מקבל כדורים להרגיע. ולא שהכדורים האלו מרפאים אותו, אלא זהו רק להרגיעו ולא יותר. כמו כן בנידון דידן, שכל העצות, מה שהוא מקבל מהיועצים, ששייכים להכלל, אינם יכולים לתת עצות לעשות מעשים דלהשפיע. שהוא תרופות רק להרגיע, ולא לעצם המחלה, שהיא הסיבה העיקרית, המביאה לחולשת האדם.

מה שאין כן בזמן שהוא הגיע לדעת סיבת המחלה, היינו שכל הסיבה היא רק שחסרה לו אמונה, להאמין בגדלות וחשיבות ה', ושזה נקרא בלשון הזה"ק "שכינתא בעפרא" ועבודתנו היא "לאוקמא שכינתא מעפרא". זה נותן לנו סדר אחר בעבודת ה'.

זאת אומרת, שהאדם צריך לדעת, שיש מעשה וכוונה, במה שניתן לנו לקיים תורה ומצות בבחינת מעשה, בדיבור ובמעשה. אבל לכל אלו, היינו הן לתורה והן למצות, יש גם כן כוונה, היינו לכוון מה אני רוצה עבור קיום תורה ומצות, שפירושו, מה אני צריך לכוון בעת הקיום של תו"מ.

ובעיקר הוא צריך לדעת, לטובת מי אני צריך לקיים אותם. זאת אומרת, שלגבי אנשים השייכים להכלל, בהם לא שייך לומר, שהם יכוונו כוונות, מטעם כי מתוך שלא לשמה יבואו לשמה, ויספיקו המעשים לבד. ומשום זה אינם יכולים לחייב אותם, שיכוונו כוונות.

אלא מה שהם מקיימים תו"מ בבחינת עשיה, שזה נוהג במצות התלויות בדיבור או במעשה, לא חשובה אז הכוונה. כי אפילו שאין להם שום כוונה, אלא שמכוונים, שעכשיו מקיימים מה שהקב"ה צוה לנו לעשות, זה מספיק לנו בבחינת שלא לשמה.

אבל בזמן שהאדם רוצה להגיע לשמה, שפירושו, שרוצה לקיים תו"מ "שלא על מנת לקבל פרס", אלא שרוצה לעשות נחת רוח להבורא, בכדי להגיע לזה נוהג אז ענין כוונה. זאת אומרת "המצוה הזו שאני מקיים, על איזו כוונה אני עושה זאת".

וידוע, שבלי שכר אי אפשר לעבוד. אם כן, מה יכולים לומר לאדם, שכדאי לעבוד שלא עמ"נ לקבל פרס. הלא לשכר הוא צריך. רק דבר אחד יכולים לומר לו, שהוא, שיזכה לשמש את המלך, שאין תענוג יותר גדול מזה שהוא ישרת את המלך. ולפי גודל חשיבות המלך כך הוא נהנה. היינו, המודד של התענוג משמוש המלך, תלוי בחשיבות המלך, בשיעור שהוא מחשיב אותו.

והיות ששכינתא בגלותא, וכן שכינתא בעפרא, לכן מובא בזה"ק, שהאדם צריך לכוון "לאוקמא שכינתא מעפרא". כי ענין עפר הוא ענין שפלות, שאדם דש זה בעקביו. זאת אומרת, שבכל מעשה, שהאדם עושה בקיום תו"מ, הוא צריך לכוון, שע"י זה יזכה "לאוקמא שכינתא מעפרא". שפירושו הוא, שהוא רוצה שכר עבור יגיעתו בתורה ומצוות, שיזכה להרגיש, שהוא משמש מלך גדול.

היינו, כי בעת היגיעה הוא מרגיש, שלרוחניות, היינו בזמן שהוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, אז הוא מרגיש טעם עפר בעת עבודתו. והוא מטעם שיש הסתר גדול על הרוחניות, שלא רואים ומרגישים את חשיבות הדבר. ומזה באים לו כל המכשולים.

מה שאין כן אם הקב"ה יסיר ממנו ההסתרה, וירגיש את חשיבות המלך, אז זהו כל שכרו, מה שהוא מאחל לעצמו בחיים. היות שהוא רוצה להיות משמש את המלך, כמו שכתוב, שאנו אומרים בתפלה "ובא לציון", "ברוך הוא אלהינו, שבראנו לכבודו". והאדם רוצה, שתהיה לו האפשרות ליתן "תודה" להבורא, על זה שברא אותו לכבודו. היינו, לשמש להבורא, שפירושו, שהאדם יסכים בכל אבריו, ושיהיו "פיו ולבו שוים", בזה שהוא נותן "תודה" לה', בזה שהוא ברא את האדם לכבודו, ושלא נברא האדם לתועלת עצמו, אלא שכל רצונו וחשקו יהיה אך ורק להשפיע נחת רוח להקב"ה.

והכוונה הזו האדם צריך לכוון בכל מעשה שהוא עושה. שבסגולת המעשה שהוא עושה, שהקב"ה יתן לו את הכוונה, שכל המעשים שלו יהיו אך ורק להשפיע, ושיבטל ממנו את הרצון לאהבה עצמית, היות שהוא רואה, שאינו יכול לצאת משליטתו, והוא נמצא בגלות אצל "אומות העולם" הנמצאים בגופו.

כידוע, מה שאומר הזה"ק "כי כל אדם הוא עולם קטן". וכמו שנאמר, שבעולם נמצאים ע' אומות וגם עם ישראל, כמו כן נמצא באדם אחד לבדו כל ע' אומות וגם בחינת ישראל. ובחינת ישראל שבו היא בגלות תחת שליטת ע' אומות שבקרבו.

וזה הוא כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו" (שבת ק"ד, ע"ב). ויש לפרש, מה פירושו של "הבא". יכולים לומר "הבא" נקרא "המעשה שהוא עושה". ורוצה לעשות זה לשמה. ואינו יכול, משום שהוא נמצא בגלות תחת שליטת אומות העולם כנ"ל. "מסייעים אותו מלמעלה", היינו שהקב"ה גואל אותו מגלות הגויים, שהיו שולטים עליו.

נמצא לפי זה, שבזמן שהאדם עושה את המעשה, והוא רוצה שהמעשה יהיה לשמה ולא מטעם אהבה עצמית, היינו שיקבל איזה תמורה עבור המעשה, היינו שכר בעולם הזה או בעולם הבא. בעיקר, הוא רוצה משהו עבור המעשה שהוא עושה. אולם הוא רוצה מהבורא, שהמעשה שהוא עושה, יתן לו סיפוק מלא, וירגיש עצמו, שהוא מאושר עכשיו יותר מכל העולם, בזה שהוא משמש את המלך.

מה שאין כן אם הוא יקבל עוד משהו, חוץ מהשרות שהוא עושה, זה מטיל פגם בהשרות של המלך. וראיה לזה, שהוא רוצה עוד משהו. אבל מה הוא כן יכול לדרוש, מדוע אין לו ההתפעלות וההרגש האמיתי בזמן שהוא מדבר להמלך.

לדוגמא, הוא מבקש מה', שהוא רוצה, בזמן שהוא עושה "ברכת הנהנין" ואומר "ברוך אתה ה', המוציא לחם מן הארץ", מדוע אין לו הדרך ארץ, שיעמוד באימה וביראה, כמו שעומדים בפני המלך. אלא שהוא מדבר לה', ואין לו שום התפעלות, שירגיש למי הוא מדבר.

וזה כואב לו. והיות שאין הוא מוכשר לתקן את עצמו, ומשום זה הוא מבקש מה', שיעזור לו, שיתן לו קצת גילוי, שירגיש לפני מי הוא עומד, לפני מלך מלכי המלכים. ומדוע הוא לא מרגיש את זה.

ועל זה אמרו בזה"ק "הבא לטהר מסייעין אותו". ושואל "במה". ומשיב, "בנשמתא קדישא". היינו, שנותנים לו מלמעלה שפע, המכונה "נשמה". וזה עוזר לו, שתהיה לו היכולת לצאת משליטת הגלות של אהבה עצמית, ולכנס לקדושה. היינו, שכל מחשבותיו יהיו אך ורק להשפיע נחת רוח להקב"ה.

היות שע"י הנשמה שהוא משיג, מסתלק ההסתר והצמצום, ומרגיש גדלות ה'. ואז הגוף נכנע "כנר בפני אבוקה" מפני אור ה'. והוא מרגיש אז, שיצא מעבדות לחירות. היינו, במקום, בזמן שהיה רוצה לעבוד בלתי ה' לבדו, תיכף באו השאלות של ע' אומה"ע שבגופו, ושואלים, היתכן לוותר על מציאות הגוף ולא לחשוב עבורו שום דבר, אלא כל הכוחות והחושים להשקיע אך ורק ב"איך יכולים למצוא עצות לעשות נחת רוח להבורא".

ועוד יותר גרוע הם השאלות שלהם, בזה שהאדם אינו חושב, שאלו המחשבות אינן שייכות לעם ישראל, אלא שהם מחשבות ע' אומות, אבל האדם חושב, שהם מחשבות שלו. היינו, שהוא שואל לעצמו אלו השאלות. ועם עצמו איך האדם יכול להילחם.

ואאמו"ר זצ"ל אמר, שהאדם צריך לדעת, שאלו מחשבות והרצוניות הזרים לרוח היהדות, אינם שייכים לבחינת ישראל עצמו, אלא שהם באים ממחשבות של האומות העולם הכללית, הנכנסים לבחינת אומות העולם הפרטיים, שישנם בכל אדם פרטי. ובזמן שהאדם מאמין שהוא כך, היינו שאינם שלו, אז עם גוף אחר האדם כן יכול להילחם. מה שאין כן כשהוא חושב, שהמחשבות הזרות האלו הם שלו, האדם עם עצמו אינו יכול להילחם.

ובהאמור, אין עצה אחרת, אלא לבקש מה', שיעזור לו לצאת מהגלות המרה הזו אלא בעזרתו יתברך. כנ"ל בדברי הזה"ק, "העזרה שבאה מלמעלה, הוא שנותנים לו נשמה". וע"י הנשמה, שמראה את גילוי גדלות יתברך, רק אז נכנע הגוף.

ובזה יכולים לפרש מה שכתוב ביציאת מצרים (ב"הגדה של פסח") "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. אני ה', אני הוא ולא השליח. אני ה', אני הוא ולא אחר".

שזה בא לומר, שרק ה' הוא יכול לעזור לצאת משעבוד גלות פרעה מלך מצרים, שמחזיק אותו שלא לצאת מאהבה עצמית, ולעשות כל המעשים רק מה שיביא לו תועלת לאהבה עצמית. ואין לו שום עצה, שיהיה בידו לעשות משהו לתועלת ה'. אז בא עזרת ה'.

אמנם אאמו"ר זצ"ל אמר, מתי האדם יכול לומר, שאין לו שום עצה לעשות משהו לתועלת ה'. זה הוא דוקא, שהוא מצדו כבר עשה כל מה שבידו לעשות. זאת אומרת, שהוא מצד עצמו, כל העצות שישנן בעולם, שחשב שיכולות לעזור לו, הוא כבר עשה. ומכל מקום לא עזרו לו העצות שלו. אז הוא יכול לומר בפה מלא "אם אין הקב"ה יעזור לי, אני אבוד". שמבחינת מעשי התחתונים, במה שיש להם לעשות, כבר הכל עשיתי. ולא עזר לי.

וזה דומה לאדם, שהיה לו חולה בבית, שנחלה. מה עושים. הולכים לרופא, ואומרים, שהרופא יהיה שליח טוב מאת הקב"ה, ויהיה החולה בריא. ואם חס ושלום החולה עדיין לא נתרפא, מדרך העולם הוא, שהולכים לפרופסור. ואומרים, בטח שהוא יהיה שליח טוב מאת הבורא, שירפא את החולה. ואם גם הפרופסור לא יכול לעזור, אז עושים ועידת פרופסורים, אולי הם ביחד על ידי ההתיעצות שלהם ימציאו איזו תרופה להחולה. ואם גם זה לא עוזר, אז מדרך העולם הוא, שאומרים להבורא, רבונו של עולם, אם אין אתה עוזר לי, אין אף אחד שיכול לעזור לנו. היות שכבר היינו אצל כל הרופאים הגדולים, שהם השליחים שלך, ואף אחד לא יכול לעזור לי. ואין לי למי לבקש אלא ממך, שאתה תעזור לי. ואז, כשנתרפא, האדם אומר, שרק הקב"ה בכבודו בעצמו עזר לו ולא ע"י שליח.

וזהו מה שכתוב בהגדה של פסח, שיציאת מצרים היתה ע"י הקב"ה בעצמו, ולא ע"י שליח. שדרשו "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ה'. אני הוא, ולא השליח. אני ה' ולא אחר".

היינו, שבזמן שכל העצות ותחבולות האדם כבר עשה, שהם דומים לשליחים, כמו הרופאים כנ"ל, ולא עזרו, אז האדם יכול לתת תפלה מעומק הלב, היות שאין לו לשום מקום לפנות לעזרה, משום שכבר עשה כל העצות שעלה במחשבתו.

ואז מתחיל הענין של "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל אלקים מן העבודה". שפירשנו, מהו מן העבודה היה הצעקות שלהם, שמן העבודה, היינו שלאחר שכבר עשו כל מה שיש לעשות בבחינת עבודה, מה ששייך להם, וראו שאין מכאן שום עזרה, אחרי כל העבודות, ומשום זה היה שועתם מעומק הלב. היינו, שראו, ששום שליח לא יכול לעזור להם, אלא הקב"ה בעצמו כנ"ל "אני הוא ולא השליח". ואז נגאלו ויצאו ממצרים.

ובזה נבין מה שאמר האר"י הקדוש, שעם ישראל היו לפני יציאת מצרים במ"ט שערי טומאה, ואז נגלה אליהם מלך מלכי המלכים, וגאלם. ונשאלת השאלה, בשביל מה היה מחכה עד זמן הזה, שיהיו בתכלית השפלות.

ולפי הנ"ל יש להבין, כי מטרם שראו את מצבם השפלות האמיתית, שחזרו אחור ולא הצליחו להתקדם לצד הקדושה, הבינו אז, שאין שום שליח יכול לעזור להם, כנ"ל במשל הרופאים. וממילא, ויצעקו אז רק לה', שהוא יעזור להם. לכן כתוב "אני הוא ולא השליח".

וענין שהוא בעצמו גאלם והוציאם מהגלות, פירושו, שהשיגו, שאין בעולם שום שליח, אלא הכל עושה הקב"ה. וזהו כמו שכתוב בזה"ק "הבא לטהר מסייעין אותו. ואומר, במה מסייעין לו, בנשמתא קדישא". היינו, שמקבל בחינת גילוי אלקותו, הנקרא "נשמה". שבזה הוא משיג את שורשו. ואז האדם מתבטל "כנר בפני אבוקה", לאחר שהשיג את בחינת נשמה, שהוא מרגיש אז, שהוא חלק אלקי ממעל.

ובהאמור נבין מה ששאלנו, מדוע קרא דוקא ליוסף ולא לשאר אחיו, לאמור להם כמו שאמר ליוסף "ועשית עמדי חסד ואמת". ופירש רש"י, חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול. ומכאן סתירה לדברי רש"י, במה שהוא מפרש על פסוק "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך". וזה לשונו, לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי. וזה קשה במה שאומר, שיעקב אמר ליוסף, שיעשה עמו חסד של אמת, מטעם שאינו מצפה לגמול. הלא הוא משלם לו שכר טרחא, במה שנותן לו שכם אחד על אחיך.

הנה כאן מרומז סדר של עבודה, מתחילה ועד הסוף. כנ"ל, שיעקב צוה לבנו יוסף:

א. שיעשה חסד של אמת. כי תחילת העבודה היא, שצריכים להגיע לשמה, שזה נקרא "משפיע בעמ"נ להשפיע", ולא דורשים שום תגמול על העבודה. וזהו פירוש מה שרש"י מפרש, החסד שעושים עם המתים, הוא שאינו מצפה לשום תגמול. רק שעושים חסד, היינו מעשים של השפעה בעמ"נ להשפיע, שהוא לא מצפה לתשלום גמול.

ורוצה לרמז בזה, היות "הרשעים בחייהם נקראים מתים" (ברכות י"ח, ע"ב). ובהקדמת הזוהר אומר הטעם, מדוע "הרשעים בחייהם נקראים מתים". היות שהם משוקעים באהבה עצמית, הנקראת "רצון לקבל אך לעצמם". ובזה הם נפרדים מחיי החיים. לכן הם נקראים "מתים", שזהו הבחינה שאמרנו, הנקראת "מקבל עמ"נ לקבל", כנ"ל.

והיות שהאדם נברא עם הרצון לקבל, הבא מאבי"ע דטומאה, כמו שכתוב בהקדמת הזוהר (אות י"א), אי לזאת, האדם צריך להשתדל לעשות חסד של אמת עם גופו, הנקרא בחינת "מת". היינו, שידריך אותו להגיע לעשות מעשים דלהשפיע בעמ"נ להשפיע, שזה נקרא "חסד של אמת", שעושה עם הגוף שלו, הנקרא "מת". שיבוא לדרגת, שיעשה מעשים דהשפעה, והמת לא יצפה לשום תגמול. וכשישיג דרגה זו, נקרא, שבא לדרגה ג', הנקראת "משפיע בעמ"נ להשפיע", שזהו בחינת לשמה. וזה פירוש: ויקרא לבנו יוסף, וצוה לו לעשות חסד של אמת, כנ"ל.

ואח"כ באה דרגה ד', הנקראת "מקבל בעמ"נ להשפיע". היינו לאחר שהגיע לדרגת לשמה בכלים דהשפעה, אז הדריך אותו, שצריכים כן לקבל. אלא מה שיהיה בכוחו לכוון בעמ"נ להשפיע. וזה שרש"י מפרש על פסוק "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך - לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי", זה מראה על שלימות, שאח"כ כבר יכול לקבל בעמ"נ להשפיע.

וזה ששאלנו, מדוע קרא לבנו ליוסף. יכול לומר, שרצה לרמז לו את הענין מה שכתוב "ויצוו אל יוסף לאמור אביך צוה לפני מותו". שחז"ל דרשו, שלא מצינו שיעקב אמר לו כך. ותירצו, שינו בדבר מפני השלום. ויש לומר, שבזה שצוה ליוסף לעשות חסד של אמת, היתה הכוונה, שיעסוק רק להשפיע ולא לתועלת עצמו. נמצא בזה רמז, שלא יהיה לו שום שנאה על האחים. כי מי שהולך בדרך השפעה ולא דואג לאהבה עצמית, לא שייך לומר שיש לו שנאה על מי שפוגע בו.

ובהאמור נבין ההבדל בין "חסד של אמת" ל"חסד שאינו של אמת". הסברנו, שבדרך העבודה, חסד, שעושים עם המתים, נקרא "חסד של אמת", היות שאינו מצפה לתגמול. פירוש הדבר. האדם עושה מעשים של השפעה, היינו תורה ומצות, והן מצות שהן רק מדרבנן או מנהגי ישראל, שבאופן כללי נקראות "תר"ך מצות", שהן נקראות בחינת "כתר", כמבואר בספר "פרי חכם" (חלק א' דף ס"ה).

הגוף נקרא בחינת "מת" כנ"ל, מטעם שהוא נמשך מאבי"ע דטומאה, ולכן הוא נקרא "רשע ומת", משום שהוא נפרד מחיי החיים. אומרים לנו, החסד הזה שעושה עם הגוף, צריך להיות של אמת. היינו, שבאמת תהיה הכוונה כמו המעשה. זאת אומרת, שגם הכוונה תהיה להשפיע. מה שאין כן אם הכוונה אינה להשפיע, אין החסד הזה נקרא "אמת".

ואם אין החסד הזה אמת, אין החסד הזה מתקן את המת שלו, שהיה נקרא "רשע", מטעם הרצון לקבל שלו, שע"י זה קיבל הגוף שני תוארים "רשע" ו"מת". ובכדי לתקן אותו, צריך לתת תיקון, שילך ממש להיפך מכפי שהוא הלך עד עכשיו, שהיה הולך בדרכי הקבלה ולא בדרכי השפעה.

נמצא, שאם אין החסד הזה חסד באמת, אלא שיש לו כוונה אחרת, מהמעשה החסד שהוא עושה, אין הגוף מקבל מזה שום תיקון יסודי. והגם שיש ענין "מתוך שלא לשמה באים לשמה", אבל זהו רק דרך מעבר. היינו, שאי אפשר להגיע לחסד של אמת מטרם עוברים השלב א', הנקרא "חסד שאינו אמת".

אבל העיקר הוא להגיע להאמת, כנ"ל, שהחסד יהיה באמת חסד. ולא רק שלפנים אנו רואים שהוא חסד, היינו מה שמגולה המעשה לחוץ, אבל במה שהוא מכוסה, היינו הכוונה, אין אנו יכולים לראות, מה שיש לאדם בפנימיות הלב. ויכול להיות בתוך הלב, ששם הכוונה של המעשה, יש לו חשבון, שיקבל עבור החסד הזה שהוא עושה, איזו תמורה, שזה נקרא "משפיע עמ"נ לקבל".

ואפשר לפרש על דרך זה את מה שכתוב "והצנע לכת עם ה' אלקיך". ש"הצנע לכת" ענינו, שאין אדם שני יכול לראות, מה שהאדם חושב על המעשה. כי הכוונה היא דבר שבצנעה, שאין השני יודע מחשבות של חבירו, אז הכתוב אומר "והצנע לכת". מה שיש בלב שלך, תשתדל להיות, שיהיה עם ה' אלקיך. היינו להשפיע, כדוגמת מה שהוא בגלוי, שזה נקרא "פיו ולבו שוים". ומשום זה יש להבחין ב' בחינות:

א. חסד שאינו של אמת. שהוא שלא לשמה, היינו משפיע בעמ"נ לקבל.

ב. חסד של אמת, שהוא בחינת לשמה, היינו משפיע בעמ"נ להשפיע.

אמנם יש בחינה עיקרית, שהיא המטרת הבריאה. היינו, שהתחתון כן יקבל טוב ועונג, אלא שיכוון בעמ"נ להשפיע. וגם בחינה זו נרמזת במה שאמר "ועשית עמדי חסד ואמת". שפירושו, שהחסד הזה יביאו אל האמת. "ואמת" פירושו, כמו שכתוב בתע"ס (חלק י"ג אות י"ז), "שתיקון הז' של י"ג תיקוני דיקנא, הוא "ואמת", הנקרא בשם "ב' תפוחין קדישין", הם שני הפנים".

ומפרש שם (באור פנימי), שבזמן שמשיגים את התיקון הז', הנקרא "ואמת", אז רואים שהשגחתו יתברך עם הנבראים היא באמת בהשגחה של "טוב ומטיב". היינו, מה שהיתה מקודם ההשגחה זו רק באמונה, זכו עכשיו בהשגה והרגשה, שכך הוא באמת. שאז מקבלים הטוב בבחינת מקבל בעמ"נ להשפיע. וזהו מטרת הבריאה, היינו שהנבראים יקבלו את הטוב והעונג, כי בזה מתקיימת מטרת הבריאה.

ובהאמור יש לפרש הכתוב "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת", גם כן בב' אופנים:

א. "קרוב ה'". היינו, ששומע תפלתם לכל אלו "אשר יקראוהו באמת". היינו, שמרגישים בעת שנותנים יגיעה, לעשות מעשים להשפיע. ומכל מקום הם רואים, שמהכוונה דלהשפיע הם רחוקים. זאת אומרת, שהם רואים את האמת, איך יש מרחק רב בין המעשה להכוונה, שהם אינם יכולים לצאת מהכוונה של אהבה עצמית. ומתפללים לה', שהוא יוציאם מהשעבוד הזה. וזהו כל רצונם וחשקם. ורק לישועה זו הם מצפים.

כי הם מאמינים, שכל זמן שהאדם נמצא באהבה עצמית, הוא נפרד מחיי החיים. ועל זה אומר הכתוב "קרוב ה' לכל, אשר יקראהו", שה' יתן להם את האמת, היינו שיוכלו לעשות "חסד של אמת", ולא מסתפקים בזה שעושים "חסד שאינו של אמת", היינו שלא לשמה. והיות שהיא תפלה לבקשת האמת, אז ה' עוזר להם, ומקבלים ממנו יתברך את מידת האמת.

ב. שרוצים לזכות לבחינת מידת האמת, שהוא תיקון הז' של י"ג תיקוני דיקנא, שע"י תיקון הזה מתגלה להנבראים, שבאמת רואים כולם, איך שהקב"ה מנהיג את עולמו בהשגחת טוב ומטיב. שזה נקרא "חסדים מגולים", שהחסדים של ה' מגולים לפני כל, שהם אמת.

Kabbalah Media

Kabbalah Media

Personal Area
Sign in to like, save and subscribe to videos

ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת

Kabbalah Media

Kabbalah Media

Personal AreaSign in to like, save and subscribe to videos

ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת

Personal Area
Sign in to like, save and subscribe to videos