1. בעת שרוב חבריי האנושות, המה בלתי מפותחים, והמפותחים המה תמיד מיעוט הקטן, ואם אתה מכריע תמיד כרצונם של הרבים, שהם הבלתי מפותחים, ונמהרי הלב, נמצא שדעתם וחפצם של החכמים והמפותחים שבחברה, שהם תמיד המיעוט, לא ישמע ולא יפקד. הרי אתה חותם את האנושות על נסיגה לאחור. כי לא יוכלו להתקדם אפילו פסיעה קטנה אחת קדימה. (בעל הסולם, "מאמר החירות")
2. יש חיוב מוקדם להגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסוד הכתוב "ומלאה הארץ דעה", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב מוקדם, שגם פרעה יודה לאלוקים אמת ולמצוותיו וירשה להם לצאת.
ועל כן כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אומנם, מהיכן יבוא לאומות העולם דעת ורצון כזאת.
תדע, שהוא על ידי הפצת החכמה האמיתית, שיראו בעליל אלוקים אמת ותורת אמת. והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל. (בעל הסולם, "שופר של משיח")
3. ובהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת "ישראל" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטירחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת "אומות העולם" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמו שכתוב (פרקי אבות א'): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלימותם מעלה מעלה, ואומות העולם, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.
ואם חס ושלום להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת "אומות העולם" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, וכמו שכתוב (דברים כ"ח): "הגר, אשר בקירבך", דהיינו החיצוניות שבו, "יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אומות העולם, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה חס ושלום. (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ז)
4. כבר מסרתי עיקרי דעותיי בתרצ"ג. גם דיברתי עם מנהיגי הדור, ודברי לא נתקבלו אז אע"פ שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה אחר הפצצה האטומית והמימנית אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים וישראל יהיו נכווים תחילה לשאר האומות כמו שהיה במלחמה הקודמת, על כן היום טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו. (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")
5. וכבר דיברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלימות, או דרך תורה או דרך ייסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית חס ושלום, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שיישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם.
ותורה זו של השוואת הצורה היא תורתו של משיח. ועל זה נאמר: "והיה באחרית הימים וגו' והלכו גויים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' כי מציון תצא תורה וגו' ושפט בין עמים רבים", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשוואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח "והוכחה לגויים עצומים", דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה', יישמדו כל הגויים על ידי המלחמות ואם יקבלו תורתו, נאמר אז "וכתתו חרבותיהם לאתים" וגו'.
ואם תלכו בדרך תורה ותקבלו התבלין מוטב, ואם לאו תלכו בדרך ייסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטם ומימן בעולם ואז יחפשו כל אומות העולם עצה איך להימלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת. (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")
6. ומי עוד כמוני עצמי יודע, שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואין צריך לומר להבינם על שורשם, ולמה עשה ה' לי ככה? אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון העומד על סף הגאולה השלימה, ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות, כמבואר. (בעל הסולם, "שופר של משיח")
7. זה זמן רב, אשר מוסר כליותיי ירדפני יום יום, לצאת מגדרי ולחבר איזה חיבור יסודי בדבר נשמת היהדות והדת, ובידיעת מקוריות חכמת הקבלה, ולהפיצו בקרב העם, באופן שישיגו מתוכו היכרות והבנה בכלל הדברים העומדים ברומו של עולם, כראוי, באופיים וצביונם האמיתי. (בעל הסולם, "גילוי טפח וכיסוי טפחיים")
8. ובזה תבין מה שכתוב בזוהר, שבחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלימה. וכן אמרו ז"ל, המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכוונה גדולה, להורותינו שרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף, בה צָרוּר זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, שהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכוונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')
9. להתפשטות גדולה של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכים מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל התועלת ממשיח צדקנו. ולפיכך תלויים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. וכיוון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')
10. סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (פסחים קי"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ל')
11. בדורנו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.
ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במידת טובת היחידים שבכל העולם כולו. ואע"פ שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו את זאת להלכה כראוי. ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדימה את הבנת העניינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה. (בעל הסולם, "השלום בעולם")
12. תחילה יש לעשות מוסד קטן, שרוב ציבור שבו יהיו מוכנים לעבוד כפי יכולתם ולקבל כפי צרכם מטעם דת. ויעבדו בחריצות כמו עובד בקבלנות. וכן יותר ממידת העבודה של 8 שעות. וכן יהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה שלמה. במילה אחת שכל הסדר של החברה הקטנה ההיא יהיה מספיק למסגרת בשביל כל אומות העולם כולם, בלי לגרוע ובלי להוסיף.
והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית ההולכת ומתרחבת על עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס למסגרת ההיא יקבל עליו אותה הנהגה ואותה התכנית של המוסד באופן שכל העולם יהיה עם אחד לרווח והפסד ולתוצאות. (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")
13. מגמת החיים הוא לזכות לדביקותו מטעם תועלת השי"ת לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו יתברך. (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")
14. כיוון שאי אפשר חברה דמוקרטית יציבה זולתי על ידי חברה שרובה טובה וישרה. מחמת שהנהגת החברה היא על ידי הרוב, אם טוב ואם רע, לפיכך אין לייסד משטר ק' אלטרואיסטי אלא אם כן רוב ציבור מוכן לזה לדורות, ואין להבטיח זה כי אם על ידי דת. כי מטבע הדת הוא, שאע"פ שמתחילתו הוא באונס סופו הוא ברצון. (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")
15. שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עימהם בפרהסייה בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מילה ומילה על אופנה, כי גם אנוכי נשבעתי לרבי, שלא לגלות, כמו כל התלמידים שקדמוני. אבל שבועה זו, ואיסור זה, אינם חלים זולת על אותם הדרכים הנמסרים בעל פה, מדור דור, עד הנביאים ומעלה, כי הדרכים האלו, אם היו מתגלים להמון העם, היו מביאים הפסד רב, מטעמים הכמוסים לנו.
אומנם אותו הדרך, אשר אני עוסק בספרי הוא דרך המותר, ואדרבה נצטוויתי מפי רבי להרחיבו כמה שאפשר לי, ומכונה אצלינו דרך התלבשות הדברים. ועיין במאמרי רשב"י, שלדרך הזה מכנה נתינת רשות. וזהו שהעניק לי ה' במידה שלימה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז"ל "ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי. (בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה")
16. גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלימה.
ולזאת יעידו הספרים, שכבר נגלו על ידי בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיניי כל כמו שמלה, שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע.
אכן התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואצ"ל להבינם על שורשם. ולמה עשה ה' לי ככה? אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון, העומד על סף הגאולה השלימה. ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות, כמבואר. (בעל הסולם, "שופר של משיח")
17. ובמלֹאת הימים האלה הקשבתי קשב רב לכל הייעודים וההבטחות שנועדתי מאת ה', ולא מצאתי בהם סיפוק ולשון איך לדבר אל בני העולם ולהביאם לחפץ ה' אשר הודיעני. ולא יכולתי להתאפק לטייל בין בני אדם הריקים מכל, ודוברים סרה על ה' ועל בריאתו. ואני שָׂבע והלל הולך ושמח וכמו מצטחק על האומללים האלה, ונגעו אליי הדברים עד הלב. אז הוסכם בליבי: יהיה מה שיהיה, ואפילו ארד ממדרגתי הרמה, הנני מוכרח לשפוך תפילה חמה לה', ליתן לי השגה ודעת בדברי נבואה וחכמה ולשון להועיל את בני העולם האומללים להעלותם לדרגת החכמה והנועם כמותי. (בעל הסולם, "נבואתו של בעל הסולם")
18. אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבוא ל"לשמה", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל ברייה בעולם הצריכה ישועה והטבה. (בעל הסולם, "מצווה אחת")
19. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעיין שלא פסק. וכל מקום שתיתן עיניך בו, יתברך, וכולם יתברכו בגינך, משום שיהיו מברכים אותך בקביעות. (בעל הסולם, אגרת ד')
20. כל כך אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהיה לעתיד לבוא, כי במתן תורה היה קבלת התורה הנגלית, אבל פנימית טעמי התורה יהיה הגילוי שלהם לעתיד לבוא ועל זה נאמר אראנו נפלאות. (רבי שניאור זלמן מלאדי, "תורה אור")
21. לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאוד, להגן ולהציל אותנו נגד כל רע. כי גילוי חכמה זאת עתה בדורות גרועים, הוא כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמיים, כי באותם הדורות הקודמים היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים טובים היו מצילים אותם מפי המקטרגים. עתה רחוקים אנו משורש העליון כמו השמרים בתוך החביות, מי יגן עלינו אם לא קריאתנו בחכמה הזאת הנפלאה והעמוקה. ובפרט על דרך שכתב הרב ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות. (רבי יעקב צמח, מאמר "הקדמה לעץ חיים")
22. כלל רזי עולם, שמשום עת לעשות לה' הסכמתי לגלותם, כי השעה צריכה לכך. וגדולים וטובים ממני סבלו דיבת עם, בשביל עניינים כאלה, שלחץ אותם רוחם הטהור, בשביל תיקון הדור, לדבר דברים חדשים ולגלות נסתרות, שלא הורגל בהם השכל ההמוני. (הראי"ה קוק, "אגרות הראי"ה")
23. להפנות את הלבבות ולהעסיק את המוחות במחשבות נאצלות, שמקורן ברזי תורה. (הראי"ה קוק, "ערפילי הטוהר")
24. תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קָרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת הקבלה, בשפה ברורה. (הראי"ה קוק, "אגרות הראי"ה")
25. מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתשלים שנת הר"ן (1490). ומשם ואילך, ייקרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש ליצירה (1540), מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים, כמו שמובא ברעיא מהימנא. ואחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי להתרשל. (רבי אברהם בן מרדכי אזולאי, "אור החמה")
26. לפנינו חיוב ההרחבה וקביעות העסק בצד הפנימי שבתורה, בכל ענייני הרוח שבה, הכוללת במובן הרחב חכמת ישראל הרחבה, שפסגתה הגבוהה היא דעת אלוקים באמת, על פי עמקי רזי תורה, הצריך בימינו בירור, ליבון והסברה למען יהיה הולך ומובן, הולך ומתפשט בכל שדרות עמנו. (הראי"ה קוק, "אוצרות הראי"ה")
27. השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות. (הראי"ה קוק, "עקבי הצאן")
28. המגמה של התגלות רזי תורה היא המטרה האידיאלית בחיים ובמציאות. המחשכים שתוכן הקודש מתכסה בהם, הם גורמים להקטין את רוח האדם, ולהזעיר את שאיפותיו, וממילא הרי הוא מתדלדל, והחברה כולה מתדלדלת בדלדולם של היחידים, האומה מתרוששת ברוחה על ידי התרוקנות הרוח של בניה. (הראי"ה קוק, "אורות הקודש")
29. יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו. (הרב שלום מזרחי שרעבי, "אור הרש"ש")
30. שאלתי את פי משיח, אימת קאתי מר (מתי יבוא אדוני), והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והישגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. (הבעש"ט, "כתר שם טוב")