Publication

Oct 22, 2019

מין הוא רצון טבעי, אבל כדי שלא ייצא מאיזון נדרשת סביבה טובה

פרופסורים, פועלים פשוטים, פילוסופים, פוליטיקאים, סוחרים, ילדים מתבגרים וכאלה שבפנסיה – כולם רוצים מין. גם אם איננו חושבים על מין או שכבר לא בא לנו, גם אם הנתונים מראים שהדור הצעיר פחות מקיים יחסי מין – זה עדיין רצון שמגיע אלינו מהסביבה; תמיד אפשר לסמוך עליה שתעורר בנו רצונות רדומים ותהפוך אותם לתאוות פרועות.

מהו מין, בסך הכול? ביטוי של אחד הרצונות הבסיסיים שלנו לקבל הנאה ותענוג. היו תקופות בהיסטוריה שהאדם נהנה יותר ממנוחה, ויש תקופות כמו היום, שהאדם מוצא הנאה במין – ומיד צומחת סביבו תעשייה כלכלית משגשגת.

לאחרונה אנחנו עדים לתופעה שלא רק שהיצר המיני מתבלט, אלא שהוא מתפשט ומגיע לשכבות גיל נמוכות יותר, לדור הצעיר. ילדים כבר בגיל עשר ואפילו למטה מזה מתחילים לפתח התעניינות מינית. הבעיה היא שעם הרצון למין, שהוא תופעה טבעית, מגיעות תופעות לוואי שליליות מתגברות כמו: הטרדה, פגיעה מינית, אונס.

מאיפה זה נובע? הטבע מפתח את האנושות דרך ניפוח ה"אני" שלה. הוא מנפח ומנפח אותה עד שהיום היא כל כך מנופחת שהיא מתפוצצת על עצמה; היום לא אכפת לנו מכלום: מתחשק לי כוס מים? גם אם זה אומר שבגללי יתייבש איזה נחל, שיתייבש. בא לי מין? גם אם זה אומר שלמישהי לא יהיו חיים אחרי זה, אני לוקח. האני המנופח גרם לנו להיות חברה של אנסים. כאלה שאונסים את הטבע ואונסים זה את זה – כופים את דעתנו ואת חשקינו על אחרים בלי למצמץ.

יש כאלה שאינם אונסים או גונבים. הם עושים חשבון פשוט: "אני אקבל על זה עונש או לא? אם לא, אני הולך להרוויח עליך עד הסוף". חשבון אנוכי של רווח והפסד. ויש כאלה שכבר מודים מראש: "אני אעשה מה שבא לי וזהו", הרי ממילא זה מה שאנחנו עושים, לפעמים בצנעה, ולרוב לא במודע.

אבל אין כאן את מי להאשים. לא מדובר במחדל אנושי. המבנה שלנו הוא כזה מהטבע – קודם לספק את צורכי עצמנו, גם אם הם על חשבון הזולת.
זאת אשמת הטבע העליון, ויש לו את הסיבות שלו להביא אותנו למצב הזה. המקובלים אומרים, שכדי להגיע לדרגת אדם הדומה לתכונות הטבע ומתחשב בכל חלקיו, קודם עלינו להגיע לתחתית הביב, להכיר בו את כל התעלות – שם מכירים את עוצמת הרע והשפעתו עלינו ורק אחר כך אפשר לגבש רצון לעלות משם. התחתית היא הרגשה עמוקה של חוסר קשר בינינו, נתק, אי-התחשבות בוטה. אנחנו לא מרגישים זה את זה, יש בינינו יחסים של הרס הדדי.

שלבי העלייה מתוך המצב הזה בנויים בדיוק נגד אותו הרס: רכישת יחס נכון לזולת, התחשבות ודאגה הדדית, עד לפסגת העולם הצלולה ששוכנת בה תכונת הטבע – האהבה המוחלטת. אך כדי לעלות לשם אנחנו צריכים לייסד מערכת חינוך. חינוך להתחשבות, לדאגה הדדית. כשמישהו אוהב, הוא לא אונס ולא גונב. לא בידיים, לא בפה, לא בלב.

ובקשר לדור הצעיר, אין טעם לכפות עליהם להיות פתוחים וכנים איתנו ולספר לנו את כל מה שעובר עליהם. גם אנחנו לא סיפרנו להורים, ומי שלוחצים עליו, כמו שאנחנו יודעים על עצמנו, נסגר. הופך להיות אדם מופנם.

צריך פשוט לדאוג להם. קודם כול להתאגד ולחייב את הגופים הגדולים לנקות את האינטרנט מפורנו. בכל העולם. שיהיה חוק כזה. לסגור את כל הערוצים שמראים מין בצורה מעוותת, ולפרסם כל אירוע חריג של התנהגות מינית שאינה מוסכמת עלינו בחברה כדי שכולם יראו וייזהרו.

מעבר לכך, הכול תלוי בחינוך. לא "שעת חינוך מיני" שבה המורה נכנסת לכיתה ומסבירה על אמצעי מניעה. אלא כניסה לכיתות, למקומות העבודה, ללוח השידורים, כדי להסביר לעצמנו איך הטבע האנושי בנוי, מי אנחנו, ואיך עלינו לנתב את הטבע שלנו כדי להגיע לטוב. כי טוב, זה כשטוב לכולם.

זאת הסביבה שעלינו לבנות לעצמנו. סביבה שאינה מתסיסה, שאינה מדחיקה, סביבה שאפשר לסמוך עליה, סביבה שתעודד כל אחד להיות אדם אוהב. כי למעשה הרצונות הם רצונות בלבד. הם אינם רעים, גם לא הרצונות שלנו למין. אלא הבעיה היא בכוונות השולטות ברצונות שלנו – הכוונות האנוכיות לטובת עצמנו בלי להתחשב בזולת, ואלה אכן מזיקות ומסוכנות. אותן עלינו לתקן.

Media Downloads

Article TextDOCX