Publication

Aug 28, 2019

ממומבאי לברלין: לעולם לא חסר כלום חוץ מחיבור 

ממומבאי לברלין: סיימתי את ביקורי בהודו, שם נפגשתי עם הקהילה היהודית ועם אישים שונים, וכעת אני על אדמת גרמניה. הפער בין מדינת עולם שלישי למדינה מערבית מפותחת הוא עצום. לא ייאמן עד כמה על כדור ארץ אחד יש שני קצוות מנוגדים.

בהודו חזיתי בנחילי בני אדם חיים בבקתות עלובות ובפחונים רעועים, בילדים מוזנחים משוטטים ברחובות, וסבלתי מצפיפות וסירחון בלתי נסבלים. אין יום ואין לילה. הכול מתנהל סביב השעון, כמעט בלי להתחשב בזמן. לעומת זאת, בגרמניה הכול מתוקתק בסדר מופתי. מגדלי פאר של חברות היי-טק, מבנים נוצצים, היסטוריה משומרת ומחשוב באיכות גבוהה.

אין לי ביקורת כלפי ההודים. ביחס לגרמנים הם הרבה יותר רכים, טובים ואין בהם דחף לעשות רע לאחר. אבל ההבדלים מלמדים בבירור שיש בעולם הכול מהכול. לא חסר כלום – לא כסף, לא מזון, לא ביגוד – אלא רק חיבור יפה וטוב בין בני האדם, יחסים המושתתים על התחשבות הדדית.

לא צריך לבנות בהודו מפעלים מפוארים או לחנך אותם לתרבות מערבית, גם לא להמעיט מהצרכים של האומה הגרמנית. אלא כל אומה צריכה להישאר בנטייה הטבעית שלה. כל הדרוש הוא רק להביא רוח של אחדות ברחבי העולם; חינוך ומודעות שיביאו לאיזון חיובי. את הכוחות לשינוי משמעותי שכזה אפשר לשאוב מלימוד חכמת הקבלה. 

Media Downloads

Article TextDOCX