חיים חדשים
שיחה 742
דמוגרפיה עולמית - צמצום הילודה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 07.07.16– אחרי עריכה
אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו כאן, ב"חיים חדשים" סדרת התכניות עם הרב דוקטור מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן, שלום יעל לשד הראל.
שלום לכולם.
אורן: היום אנחנו רוצים לדבר על המצב הדמוגרפי בעולם, יש המון שינויים בעשרות השנים האחרונות, לאן זה הולך? למה הדברים כך מתנהלים? תהיו איתנו, יהיה מרתק. יעל, בואי תפתחי בבקשה.
יעל: היום מדברים על כך שהבעיה של אירופה היא לא מחבל מתפוצץ, לא בעיית טרור או בעיה כלכלית, הבעיה העיקרית היום של אירופה היא בעיה דמוגרפית. על מה מדובר? מדובר על כך שבעצם במחצית מהעולם יש ירידה בכמות הילודה, וזה אומר שאנחנו מדברים על מדינות שהולכות ונעלמות. מדובר היום על 34 מדינות שנמצאות במצב של סיכון, מתוכן רוב המדינות נמצאות באירופה, חלקן נמצאות ברוסיה לשעבר, בנוסף לכך יש את יפן. המדינות האלה נמצאות במצב דמוגרפי מאוד בעייתי.
אם במהלך המאה העשרים אוכלוסיית העולם שילשה את עצמה, היום אנחנו נמצאים בדיוק במגמה הפוכה. החל משנות השבעים של המאה הקודמת מתחילה ירידה בילודה, וזה מציב הרבה מאוד בעיות בפני המדינות האלה והעולם, גם חברתיות, גם כלכליות, וגם ביטחוניות. בכדי למנוע את כל התהליכים האלה הרבה מהמדינות התחילו בתהליכים מעודדי ילודה, ומעודדי הגירה, זאת אומרת, מעודדים את האנשים שעזבו לחזור לאותן מדינות. ומדינות עשירות נותנות הרבה מאוד כסף כדי שאותם אנשים יחזרו למדינות המקור כדי ליצור מצב שהם לא מאבדים את המדינות ולא תרבויות שהולכות ונעלמות.
מה שמאוד מפתיע, זה שגם העולם הערבי נמצא בירידה דרמטית מבחינה דמוגרפית. מדברים על ירידה של 70-60% במרוקו, סוריה וסעודיה בשלושים שנה האחרונות. באיראן 70%, אלה ירידות מאוד דרמטיות. ומה שעוד יותר מפתיע, שדווקא במדינות השמרניות, כשמתכוונים לארצות הברית, אירלנד ולנו, ישראל, יש שיעורים גבוהים יחסית של ילודה.
בתוכנית שלנו היום אנחנו רוצים להתייחס לכל העניין הדמוגרפי ולהבין מנקודת המבט שלך, מנקודת המבט של הקבלה, מה קורה פה?
קורה דבר מעניין. אנחנו נמצאים כאן במגמה באמת חדשה מאוד, בשבעים שנה האחרונות, ממלחמת העולם השנייה, מסיומה והלאה. אנחנו רואים שמהמלחמה עצמה, מההתפתחות אחרי המלחמה, הייתי אומר שזה התחיל אפילו מהדפרסיה שהייתה שבארצות הברית בשנות השלושים.
יעל: של המשבר הכלכלי.
כן. מהמשבר הכלכלי הזה העולם מתחיל להשתנות ואם נלך אפילו לפני זה, לסוף מאה התשע עשרה, ממרקס, מהמהפכות וכל התנועות שהיו. אני הייתי קושר את זה, לפי החכמת הקבלה, לעלייה הראשונה, השנייה, ולכניסה לארץ ישראל. כשעם ישראל חוזר לארץ ישראל. הוא חוזר לארץ ישראל לתפקיד מיוחד. הוא חייב כאן לתת לעצמו צורה חדשה ולהראות לכל העולם את הצורה הזאת כדוגמה למה שכל העולם צריך להיות, זה נקרא להיות "אור לגוים". שכל הסדר של העם, כל הצורה שלו, החיצונה, הפנימית, התרבותית, החינוכית, המדינית, הכלכלית, הפוליטית, אם אפשר כך להגיד, צריכה להתבסס על "האדם החדש". ו"האדם החדש" זה כל אדם בעולם שנולד כיהודי, או לא, אבל נקרא "יהודי" מתוך זה שהוא נמשך לאיחוד, לחיבור מעל כל הכוחות האגואיסטים שלנו שדוחפים אותנו זה מזה.
זאת אומרת, כשאנחנו הגענו, קבלנו רשות ואווירה נכונה לחזור לארץ ישראל, כמו שכותב בעל הסולם. אנחנו קיבלנו את הרשות הזאת וחזרנו לכאן כדי לבנות כאן את צורת האנושות החדשה. אם היינו באמת שומעים לרב קוק, לבעל הסולם, לאותם אנשים באותם הזמנים, בתחילת המאה עשרים, שהבינו את המגמה, הרגישו אותה וראו את כל השורשים שלה בעולם הרוחני, שממנו הכוחות יורדים לעולם שלנו ומבצעים כאן את הפעולות עלינו, אז וודאי שהיום היינו במצב אחר לגמרי. גם אצלנו וגם בכל העולם.
לפי החכמת הקבלה כל העולם מקבל את צורתו המגוונת, בכל מיני צורות, מה זאת אומרת? שהוא קיים בכל המדינות, החלקים על פני היבשות, ועל פני כדור הארץ, אך ורק בהתאם לעד כמה שעם ישראל מתקדם לתיקון.
יעל: זה שיקוף של מה שקורה פה?
זה לא שיקוף סתם כ- copy past, זו לא העתקה מאיתנו, אבל זה בהחלט תלוי בצורה שלנו כאן. אם היינו נמצאים במגמה לתיקון, במגמה לחנך את עצמנו לעולם החדש, לסדר החדש. כשבעצם בצורה חברתית זה נקרא להגיע מה"גלות", משנאת חינם, ל"גאולה", לאהבת ישראל. אז אם היינו עוסקים בזה, אז וודאי שכל העולם בהתאם לזה, ללא שום חשבון, היה בהכרח לוקח מאיתנו דוגמה וגם מבצע את אותן הפעולות. וודאי שבהפרש של הזמן, בהפרש של היקף, כוחות וכן הלאה, על זה אנחנו יכולים לדבר, אבל זה כבר לא כל כך שייך לנו כי זה עניין של השגחה עליונה עלינו. אבל וודאי שהם היו הולכים אחרי עם ישראל שבונה את עצמו מחדש בארץ ישראל.
יעל: איך זה קשור לדמוגרפיה העולמית?
זה קשור לא רק לדמוגרפיה, אלא לתרבות, חינוך, התפתחות השימוש בכלי תקשורת, בכל הכוחות, בכלי מלחמה, בכל היחסים הבין לאומיים, בכל מה שקורה עם הדתות והאמונות, ואיך שהעמים באים ומתקוטטים זה עם זה עד היום הזה. הרי אין מקום בעולם שאין בו מלחמה, וכולי. מה זאת אומרת איך זה שייך? זה שייך לגמרי בצורה קשוחה ומחויבת, כי מה שאנחנו עושים פועל בכל העולם ומחייב אותם להיות בכל מיני צורות. איך שזה היה יכול להיות בצורה אחרת אני לא יודע, ואפילו לא רוצה להתחיל כאן את הפלפול הזה.
אבל באמת זה כך, זה כתוב בספר הזוהר, בהקדמה לספר הזוהר שבעל הסולם כתב, ובעוד בהרבה מקומות. שסך הכל אנחנו אלה שנותנים לעולם את הצורה העתידה, אנחנו צריכים להביא את העולם לתיקון. ובהתאם להצלחה שלנו כל העולם היה מצליח והולך בעקבותינו. ואם אנחנו לא בכיוון הנכון, אז כל העולם מקבל צורה הפוכה ובא לתפקיד של ללחוץ עלינו ולחייב אותנו כבר בדרך לא טובה, בכל זאת שנשים לב שאנחנו לא מתפקדים לפי היעוד שלנו.
אורן: אז המצב הדמוגרפי של היום, או של עשרות השנים האחרונות, מה הוא אומר עלינו, על עם ישראל?
הדמוגרפיה היא אחת מהרבה מאוד מרכיבים ולכן אי אפשר להגיד מה זה טוב ומה זה רע וכן הלאה. מלכתחילה כותב בעל הסולם שאין שום בעיה בדמוגרפיה, כדור הארץ יכול להכיל, יכול להחזיק, לתחזק ולהאכיל עשרים מיליארד אנשים או אפילו חמישים מיליארד, זו לא הבעיה. ואם הם יהיו בסדר יפה, בקשר יפה ביניהם יהיה מקום לכולם. סך הכל כל האנושות תופסת אולי שני אחוז מכלל היבשות בהן אנחנו נמצאים. שים לב כשאתה טס במטוס, איזה שטחים יש לעומת ישראל לעומת הונג קונג ולעומת עוד כל מיני מקומות, יש מלא מקום.
אורן: זאת אומרת אין בעיה מבחינת כדור הארץ לאכלס יותר.
לא.
אורן: אבל אנשים הפסיקו לעשות ילדים.
כן.
אורן: אז עכשיו אני רוצה להבין את זה, המצב פה, הפנים ישראלי משפיע, אם הבנתי את המודל שציירת, אתה אומר, שהמצב הדמוגרפי בעולם הוא פועל יוצא, הוא תוצאה מהתפקוד הנכון או הלא נכון של החברה הישראלית בארץ ישראל?
כן.
אורן: לעומת מה שהיא הייתה צריכה להיות?
כן.
אורן: זאת אומרת, דברים פנים ישראלים שעשינו פה במאה השנים האחרונות השפיעו על המצב הדמוגרפי בעולם?
בצורה ישירה.
אורן: עשינו להם חוסר חשק לעשות ילדים?
כן. זו אחת מהתוצאות. אבל אתם רוצים לדבר רק על דמוגרפיה.
אורן: הנושא שלנו היום הוא דמוגרפיה.
אבל אי אפשר, כי הכל קשור זה לזה. אתה לא יכול לדבר רק על דמוגרפיה. "אני מומחה בדמוגרפיה", ואז יוצא, שההוא מומחה בדמוגרפיה, ההוא מומחה בטבע, וההוא בחיות, כי הכל קשור יחד, זה הכל טבע אחד, תמונה אחת. אחד קשור לשני, תפסיקו להסתכל בצורה כל כך צרה.
לכן אני לא יודע באיזו צורה, אבל אני יכול להגיד, שזה שעם ישראל לא מתפקד נכון, כנגד זה יש כל מיני כוחות שבאים כדי להחזיר אותו לתפקוד הנכון. הכוחות האלה פועלים בצורה כזאת שאתה רואה שהם פועלים בכל העולם ושאוכלוסיית העולם עכשיו יורדת.
ובאמת יש בכך תוצאה ישירה מהגברת האגו של האדם. דיברנו על זה לא פעם, שמתוך זה שאנחנו מתקדמים לגמר התיקון, לכך שצריכים לתקן את טבע האדם, אז אנחנו מגלים יותר ויותר מה הוא טבע האדם. שהוא האגו שלו, רצון לקבל, רצון ליהנות ואת מה שמפריע לי ליהנות אני ממש משחית, מוחק, הורס, והורג.
וילדים מפריעים לי, תדבר סתם עם אנשים ברחוב, "למה את לא רוצה ללדת? שואלים אישה, ואישה תמיד רצתה בית, משפחה, ילדים, "אני רוצה להרגיש את עצמי חופשייה. אני נוסעת לכל מקום, יש לי עבודה, יש לי את הדירה הקטנה שלי, אני לא תלויה באף אחד. תהיה לי פנסיה, יהיה לי בטוח לאומי, יש לי בטוח בריאות, בטוח חיים, ועוד כל מיני דברים. כך אני מרגישה את עצמי הכי נוח". המילה "נוח" זה הפתרון. אדם רוצה להרגיש את עצמו נוח. והיא מרגישה שילדים, בעל והתחייבות מפריעים לה.
אני עכשיו נכנסת להריון, ומהרגע שאני נכנסת להריון ועד סוף החיים שלי אני כבר קשורה למישהו. "אבל זה הילד הקטן, החמוד שלך, את משקיעה בו והוא ההמשך שלך". "מה זה ההמשך שלי?" אני לא רואה אותו, הוא מגיע לגיל 15, ואחר כך אני לא רואה אותו, אפילו לפני זה אני כבר לא רואה אותו, יש לו עולם אחר. הוא איתי כשהוא בן 7, 8, 9, עד גיל 10 ואחר כך הוא מסתובב, יש לו חיים משלו והוא עושה לי רק צרות, בשביל מה אני צריכה את זה? זאת אומרת, האגו שגדל כבר עושה חשבון אם כדאי או לא כדאי. אנחנו רואים את זה מהרחוב כששואלים אנשים, כשעושים סקרים לגבי ילדים, מקסימום אולי ילד אחד, שניים זה גג, שלושה ארבעה או חמשה זה באמריקה, כי שם עוד יש משהו מהצורה הקודמת שלהם, יש לכך הסכמה חברתית, עד שזה ישתנה, אבל זה ישתנה.
אורן: תיארת קודם אישה שהיום מרגישה שהילדים מפריעים לה ליהנות מהחיים.
כן.
אורן: ולכן היא לא רוצה הרבה ילדים, מקסימום אחד שניים וכן הלאה.
כן.
אורן: לפני 200 , 300 שנה היה לה דחף לעשות יותר ילדים?
היה דחף ולא היו אמצעי מניעה. פשוט זה היה הדבר המקובל בציבור תמיד. מי לא מתחתן ומי מתגרש בכלל? ילדו כמה שיותר ילדים בצורה טבעית, ומה שיוצא יוצא.
אורן: ברור. אז מפה מתוך השינויים של מאות השנים האחרונות, אני רוצה לשאול שאלה פשוטה לאן זה הולך? אם אנשים יפסיקו לעשות ילדים הרי אנחנו נכחד כמין אנושי. לצורך העניין רוסיה ב-2050 יכולה להגיע אם המגמות ימשיכו לכיוון של 100 מיליון איש, אחרי שהיום הם -150 מיליון איש, זאת אומרת, שליש מדינה נעלם.
מה יש? אני לא רואה בזה שום מגמה שלילית.
אורן: בלי לתת ציונים מה זה בכלל, אנחנו נעלמים?
האגו שלנו מחייב אותנו לחיות לעצמנו ולא להשקיע באף אחד. אפילו לא בתינוק, בילד, אני לא רוצה ללדת אותם. אני נמצא עכשיו באגו שלי ואני עושה חשבון, אין לי עדיין תינוק שאני אוהב אותו בצורה טבעית. האישה לא מקבלת דחף ללדת ילדים כמו קודם, כי הרצון לקבל שלה גדל. היא התנתקה מדרגת חי שמרגישה שהיא רוצה להתפתח, להוליד, ולטפל בצאצאים, ומתחילה לגדול לדרגת המדבר. המדבר זה החלק הרוחני שבאדם והיא כבר לא מרגישה את השייכות להתפתחות החי. היא רוצה רוחניות, רוחניות בשבילה זה אולי תרבות, חינוך, תיאטרון, קולנוע, כל מיני דברים. היא רוצה לחיות חופשייה, יש לה חברות, היא נוסעת איתן, אני רואה איך הן נוסעות לטייל, לחופש וכן הלאה. בשביל מה לקבור את עצמך ומה אני מקבלת מזה?
המשפחה קודם היתה כמו טירה, זה היה המקום הבטוח שבו אני חי. אני חולה אז עוזרים לי, אני מת אז קוברים אותי וכן הלאה. היום יש לך שירותים לכל דבר והילדים בורחים ממך ולא רוצים לדעת עליך כלום, מקסימום מתקשרים פעם ב ושואלים מה נשמע ולא יותר. לכן אין היום צורך במשפחה זה לא "ביתך הוא מבצרך" כמו שהיה פעם, בית כמקום בטוח, משפחה, קירות, חצר עם כמה עופות, פרה או עסק שאני מעביר לילד וכן הלאה. אין, היום הכל נעלם. אז מה אתם רוצים? המשפחה נעלמה. זה תלוי בטכנולוגיה, בהתפתחות הכללית שלנו וגם בהתפתחות הפנימית שלנו. אין שום דחף להחזיק משפחה לא מבחינת להרוויח, להיות בריא, להתפתח במשהו, ולהיות יותר חופשי. בכלום אני לא יכול לסמוך על הילדים כי הם פורחים מהבית, ואני לא צריך אותם שהם יעזרו לי במשק בית, שום דבר.
יעל: היום גם מדברים שביפן אפילו היצר המיני כבר ירד, יש פחות רצון לקיים יחסי מין.
כן, ככה זה גם בדור הצעיר. חוץ מזה שיש לזה הרבה תחליפים, אומרים שבעוד עשר עשרים שנה אנשים כבר יקיימו יחסי מין בצורה אחרת הם לא יצטרכו בני זוג, יהיו בובות, אני לא יודע מה, אולי יהיו כדורים במקום.
יעל: אבל אפילו מבחינה טבעית חייתית כמו שדברת, אפילו החיה שבאדם כבר מתחילה לאט לאט להעלם.
נכון. אדם רוצה לראות את עצמו, להרגיש את עצמו חופשי. וכאן אנחנו צריכים לראות שזו מגמה של העלאת מדרגה. אנחנו צריכים לעלות למדרגת התפתחות חדשה שנקראת "אדם" אבל כדי להיות אדם אנחנו צריכים לשנות את עצמנו. לכן באה חכמת הקבלה ומתגלה, לכן עם ישראל חזר לארצו והוא צריך לתת כאן דוגמה איך נכון להשתמש בחכמת הקבלה שמסבירה לנו איך אדם צריך להתאים את עצמו לטבע, ושאנחנו נממש את זה כאן וניתן דוגמה לכל העולם. ואם אנחנו לא עושים זאת אז כל העולם בסופו של דבר הולך בינתיים לקלקול כדי להרגיש את הקלקול, ומהקלקול לבוא אלינו.
כי אם היינו מתקנים את עצמנו נכון אז העולם היה הולך בעקבותינו, ואם אנחנו לא עושים את הפעולות הנכונות ועם ישראל לא נמשך לממש את היעוד שלו בעולם, אז כל העולם בסופו של דבר מתפתח לא נכון. ועם כל התפתחות השלילית הוא גם מתחיל להיסגר סביבנו ומתחיל ללחוץ עלינו עד שזה יבוא עלינו בצורה מאוד קשה, ממש במלחמה. ואז אנחנו נהיה מחויבים לשנות את עצמנו אם בינתיים אנחנו לא רוצים לשמוע את עצות חכמי הקבלה.
אורן: אתה אומר שאנחנו מתפתחים לכיוון של אדם חופשי, אדם רוצה להרגיש חופשי?
כן.
אורן: אדם חופשי בצורתו האידיאלית זה אדם שאין לו ילדים?
לא, אדם חופשי הוא זה שיכול לממש את הרצון הנכון שלו. לא זה שבא לו מצד היצר הרע אלא שהוא מברר קודם כל מה היא ההתפתחות הנכונה, כי בטבע המצב הזה כבר קיים וקורה ככה.
אנחנו התפתחנו נניח במשך 100,000 שנה, לא חשוב כמה, אנחנו ידענו לאן מתפתחים? אף פעם לא ידענו. אנחנו עשינו את זה לפי התכניות שלנו? אף פעם, וגם היום לא. היום אנחנו מגיעים למצב שאנחנו רואים שבעצמנו אנחנו לא מסוגלים להוציא אף תכנית ולקיים אותה להתפתחות העתידה שלנו, לא יכולים, אנחנו לא מבינים מה יהיה מחר.
ולכן אנחנו צריכים לחכמה שתסביר לנו מה אנחנו צריכים לעשות, מה מושרש בתוך הטבע על התפתחות שלנו כי אנחנו תוצאה מהטבע. ולכן באה חכמת הקבלה שנקראת "חכמת הנסתר" והיא מגלה לנו תכנית שקיימת בטבע, למה הגענו על ידי ההתפתחות המחויבת עד היום, ולמה אנחנו צריכים ללמוד היום, איך להתפתח הלאה. וזה כבר בתוספת של הכרה, הבנה, השתתפות רצונית והכרתית שלנו. זה מה שנדרש היום מהאדם כי הגענו לדרגת ההתפתחות שאנחנו נסכים עם זה, שאנחנו נרצה את זה, שנלך יחד עם הטבע. וזה נקרא שהגענו להתפתחות הרוחנית.
אורן: הזמן שלנו נגמר, נרצה להמשיך לשוחח על הנושא ברשותך. תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה יעל ותודה גם לכם שהייתם איתנו.
חיים חדשים כל טוב להתראות.
(סוף השיחה)