מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 657

השסע בין ימין ושמאל

מטרות:

מהי המלחמה האידיאולוגית בין ימין ושמאל?
כיצד חכמת החיבור מתאימה גם לימנים וגם לשמאלנים ומגשרת ביניהם?

פתיחה:

מאז ומתמיד מתקיימות בתוך עם ישראל מלחמות אידיאולוגיות וחלוקה למחנות אידיאולוגיים. כיום בולט מאוד השסע העמוק בין ימין ושמאל, אותו היינו רוצים לברר. מה עומד מאחורי החלוקה לשני המחנות הללו, האם ההבדלים כה משמעותיים, מהיכן הם נובעים, כיצד מגשרים על הפערים הללו והאם קיימת אידיאולוגיה שיכולה להיות משותפת לכולם?

מהו למעשה ההבדל בין ימין ובין שמאל? נירוס, מורה דרך מירושלים, וכתב באתר ינשוף, טוען כי קיימת תהום מטפיזית, פילוסופית ואתית בין שני המחנות. העמדה הפוליטית עצמה אינה העיקר שהרי שמאלנים וימנים יכולים לשאוף לאותן מטרות ולתמוך באותן הדעות. דווקא השאלה כיצד נוצרו העמדות הללו, ואלו הנחות יסוד עומדות בבסיסן, היא המצביעה על מקור הפער בין ימין ובין שמאל.

http://dannyorbach.com/2013/09/11/%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/

קליפים:

עימותים בין ימין לשמאל בחברון

http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-6b5aff59cfab531018.htm

זרימה:

מלחמת האידיאולוגיות - בין ימין ושמאל
הימין בישראל
השמאל בישראל
ימין ושמאל בעם ישראל מאז ועד היום
יחסים בין שמאל לימין

מלחמת האידיאולוגיות - בין ימין ושמאל

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין ימין ושמאל בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס לפלסטינים, היחס להתנחלויות, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

במנותק מההסברים ההיסטוריים, מדוע בארץ וגם בעולם, מתחלקת החברה דווקא לשני מחנות, ימין ושמאל?
מהם ההבדלים המהותיים בין השניים, מה מאפיין כל צד ומהן תכונותיו?

עמדות אופייניות – השוואה:

המונחים ימין ושמאל משתנים ממשמעותם בין מקום למקום. עם זאת, להלן מובא סיכום קצר המתאר עמדות אלה באופן גס. על הקורא לזכור שישנן דקויות וגישות ביניים בנוסף לאלה המוצגות כאן, ושייתכן שיהיו תנועות שיחזיקו בנושא אחד בדעות "ימניות" אך בנושא אחר בדעות "שמאלניות".

דת: יש בימין המחזיקים באידאולוגיה שמרנית ותומכים בחקיקה דתית במטרה לשמר את צביונה המסורתי של החברה. מנגד, זרמים ליברלים בימין קוראים להפרדה מלאה בין דת ומדינה. השמאל על פי רוב מגיע מקרב אוכלוסייה חילונית ולכן דוגל בהגדלת ההפרדה בין דת ומדינה או לחלופין, בחקיקה אנטי דתית‏. עם זאת, ייתכנו עמדות שמאליות-לכאורה גם במחנה דתי מסוים, למשל בשל פציפיזם דתי.

לאום: הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, מתייחס אליו כמסגרת המאחדת הגדולה ביותר ואי לכך, נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. בימין הקיצוני אף מתגלה לאומנות. חוגי ימין מסוימים טוענים כי מערכת של מדינת לאום בה כל לאום מתנהל על פי אופיו ולא מפריע לאחר היא הפתרון האידאלי.

יחס לצבא: הימין מתגאה בדרך כלל בצבא, רואה בו כלי לחיזוק הלכידות הלאומית ואמצעי לליכוד וחישול האזרחים והאומה. הימין רואה בשירות צבאי ערך לאומי ומהלל את חייליו. השמאל המתון בדרך כלל רואה בצבא משום "רע הכרחי", בעוד השמאל הרדיקלי מתנגד לצבא כמכשיר לאומי ורואה בו ארגון מדכא ואלים. ומנגד, בעבר ובהווה, אנו מוצאים ארגונים ומדינות, בעלות אידאולוגיה שמאלנית מוצהרת (כמו גם מדינות הגוש הקומוניסטי בעבר), שראו בשימוש בכוח, באלימות, באמצעות הצבא העומד לרשותם ואף באמצעי דיכוי, מכשירים לגיטימיים לתיקון החברה. בדרך כלל, תנועות השתמטות וסרבנות שירות במדינות שאינן מקבלות את עמדות השמאל - מוצאן בשמאל. חלקן על רקע פציפיסטי ואחרות על רקע פוליטי של התנגדות למדיניות הממשלה.

כלכלה: בעבר, זוהה הימין עם המשטר הפיאודלי והתנגד למעמדות העירוניים שזוהו עם "השמאל" של אותם ימים. כיום, דוגל הימין בדרך כלל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובקפיטליזם כשיטה המוצלחת ביותר לפיתוח הכלכלה והחברה, על חשבון מדיניות רווחה הכופה דרכי התנהגות כלכלית על הפרט. הימין מאמין בליברליזם כלכלי (שוק חופשי) ויוזמה חופשית ככלי לפתח את המשק. השמאל לעומתו, דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית. השמאל המתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומדיניות רווחה-חברתית, סוציאליסטית. בשמאל הקיצוני נכללת האידאולוגיה הקומוניסטית, השוללת את הסוציאל-דמוקרטיה. בדרך כלל, מחייב השמאל, במידה רבה או מועטה, התערבות ממשלתית במסחר ובהון הפרטי, מתוך הנחה כי תחרות חופשית מדיי והעצמת בעלי נכסים גדולים, תרחיב פערים חברתיים ותביא לפגיעה בשכבות פחות מבוססות.

הימין בישראל

הימין בישראל דוגל בלאומיות יהודית ומאוחד בעיקרון שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת העם היהודי. בשל כך הימין מכונה המחנה הלאומי. בעוד על אופייה הדתי של המדינה ועל אופיה הדמוקרטי יש דעות שונות, החל מהפרדת דת ומדינה ודמוקרטיה ליברלית, עבור במדינה יהודית ודמוקרטית ועד מדינת הלכה, קיימת הסכמה שעל ישראל לשמור על אופייה היהודי-לאומי ושלילה מוחלטת של כל טענה חיצונית כלפי ישראל לוותר על אופייה היהודי וסמליה. הימין הינו ניצי, תומך במיגור הטרור באמצעות כוח צבאי וקיום משא ומתן זהיר עם הערבים המבוסס על "שלום תמורת שלום" ומינימום אפשרי של מסירת שטחים. כמו כן, חלק ניכר מהימין תומך בארץ ישראל השלמה ובהתנחלויות ביהודה ושומרון. מבחינה חברתית-כלכלית הימין תומך בגישות שונות, ממדינת רווחה ועד כלכלה חופשית.

הימין בישראל מונהג באופן מסורתי, על ידי מפלגת הליכוד, על גלגוליה השונים, מאז שתנועת החרות התאחדה עם המפלגה הליברלית ועם מספר מפלגות ימין אחרות. התנועה מייצגת את חזונו של זאב ז'בוטינסקי ודרכו של מנחם בגין לקיום מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית המבוססת על זכותו של עם ישראל על כל ארץ ישראל, ומציגה עצמה כחלופה למפלגת העבודה גם בתפיסתה הכלכלית התומכת בשוק חופשי. נכון לשנת 2014 הליכוד בראשות בנימין נתניהו היא מפלגת ימין-מרכז שחלק מחבריה תומך בהסדר מדיני עם הפלסטינים שאשר במסגרתו תוקם מדינה פלסטינית מפורזת לצד מדינת ישראל.

פרט לליכוד, מחנה הימין בישראל מיוצג בכנסת על ידי ישראל ביתנו, הבית היהודי, מפלגת תקומה ומחוצה לה על ידי מועצת יש"ע, גוש אמונים, ישראל שלי, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ושלל תנועות אחרות. מחנה הימין מתאפיין בגישה ניצית כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי, הוא מאמין שהערבים אינם מעוניינים בשלום אמת וכל הדיבורים על הסכם הם הונאה שמטרתה להחליש את ישראל ולהקים בסיסי טרור קדמיים בשטחים. לפיכך, הם מאמינים בגישה תקיפה כנגד הטרור הפלסטיני והתנגדו להסכמי אוסלו, אותם הם ראו כתרמית ערבית. הימין סבור שניתן למגר את הטרור באמצעות פעולות צבאיות ולכן תמך במבצעים דוגמת חומת מגן וכן במדיניות הסיכולים הממוקדים. רובו של הימין תמך בארץ ישראל השלמה והתנגד לעקירת יישובים. בתנאים שנוצרו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מוכנים ראשי שתיים משלוש המפלגות הגדולות בימין (הליכוד וישראל ביתנו), המהוות רוב מוחלט בו, לפשרה טריטוריאלית אך מתנגדים לחלוקת ירושלים.

רוב הדתיים הלאומיים נוטים באופן מובהק לימין, כאשר בציונות הדתית ישנם מספר זרמים: הקיבוץ הדתי, הזרם הממלכתי, הזרם החרדי-לאומי והזרם הניצי יותר (שיש המכנים אותו "נוער הגבעות"). כמו כן, חלק מבני הציונות הדתית (כ-15%) הם תושבי ההתנחלויות ותומכים בתנועת גוש אמונים. בציונות הדתית פועל גם זרם של שמאל-דתי (המזוהה פוליטית עם מפלגת מימד ותנועת ציונות דתית ריאלית), אך מדובר בזרם קטן יחסית. המפד"ל, מפלגת דתית-לאומית שייצגה הלכה למעשה את הציונות הדתית, הייתה בעבר מפלגת מרכז-שמאל, בעלת ברית של מפא"י ושל מפלגת העבודה. אולם בעשורים האחרונים, כשההיבטים המדיניים זכו להדגשה יתרה בפוליטיקה הישראלית, נוצר פער בין המפלגות והמפד"ל מצאה עצמה בין מפלגות הימין, על רקע תמיכתה בהתיישבות בארץ ישראל כולה והתנגדותה בנחרצות לכל ויתור טריטוריאלי, תהליך ששיאו בריצה המשותפת עם מפלגת האיחוד הלאומי לבחירות. כיום את הציונות הדתית מייצגת מפלגת הבית היהודי, שמתנגדת למדינה פלסטינית ודוגלת במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שהיא מדינת העם היהודי. היא תומכת בכלכלה חופשית עם רגישות חברתית, קירוב לבבות בין דתיים לחילוניים, חינוך יהודי והתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל.

את הזרם הניצי יותר מייצגת בכנסת מפלגת תקומה (המיוצגת בכנסת כחלק מסיעת הבית היהודי ונתמכת על ידי מולדת). יותר ניציות הן מפלגות עוצמה לישראל ויחד בראשות אלי ישי שתומכות בטרנספר כפתרון לסכסוך. נראה כי רוב הימין בארץ הוא בעל נטייה מסורתית ופרו-שמרנית, אם כי יש מחנה ימין נרחב שהוא חילוני מובהק. מפלגות ימין חילוניות בנוסף לליכוד הן ישראל ביתנו, צומת, חירות - התנועה הלאומית והתקווה - מפלגה ציונית לאומית. מבחינה כלכלית רוב מפלגות הימין תומכות בקפיטליזם בעוד שחלקן תומכות בשילוב של שוק חופשי עם מדינת רווחה ומדיניות קצבאות המסייעת לחלשים. בייחוד התבלטו מפלגות הציונות הדתית בעמדות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות.‏^[3] לצד הימין המתון, פועלים בישראל מספר תנועות ופלגים של הימין הרדיקלי. הללו תומכים בפתרונות רדיקליים ביחס לאוכלוסייה הערבית, כגון גירושם מתחומי ארץ ישראל למדינות ערב, טרנספר, עידוד הגירתם או השארתם ללא אזרחות. מספר התומכים בתנועות אלו קטן ביותר.

השמאל בישראל

השמאל בישראל, אשר נקרא בעבר "מחנה הפועלים" בשל זיקתו החזקה לסוציאליזם, מונהג באופן מסורתי על ידי מפלגת העבודה (בפרט כמפא"י) על גלגוליה השונים אשר ייצגה את הכלכלה הסוציאליסטית, ובשנות ה-90 של המאה ה-20 הובילה את תהליך הסכמי אוסלו. מחנה זה, הכולל בכנסת גם את מרצ וחד"ש, דוגל בגישה יונית כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי ומאמין שוויתורים מצד ישראל יביאו להסכמי שלום והם הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך. השמאל מעדיף קידום משא ומתן דיפלומטי, גם אם הוא כרוך ב"וויתורים" מצד ישראל (שבעיני חלקם אינם נחשבים לוויתורים), על פני פעולות צבאיות, ומתנגד לנוכחות הישראלית בשטחים או ברובם. כלומר, השמאל תומך בוויתורים טריטוריאליים ובפינוי רוב ההתנחלויות (או אף כולן) ובהקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה.

בהיבט המדיני, השמאל בארץ מתחלק לציוני או לחילופין רדיקאלי, שחלק ניכר ממנו מתנגד לציונות ורואה בה תנועה שנישלה את העם הפלסטיני מאדמתו. השמאל הציוני תומך בעיקרון שתי מדינות לשני העמים וסבור שכך יתאפשר לשמר בה את הרוב היהודי מבלי לפגוע בזכויותיה של האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש ובעזה. לדעתו של השמאל הציוני, עיקרון שתי המדינות חיוני לקיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, תוך שמירה על הלגיטימציה הבינלאומית שלה. כמו כן, השמאל הציוני סבור שעקרון שתי המדינות הכרחי לשם כינון שלום עתידי עם העולם הערבי. לעומת זאת, רובו של השמאל הרדיקלי היהודי דוגל בביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית והפיכתה למדינה נייטראלית מבחינה לאומית, בין אם לאחר חלוקתה קודם לכן לשתי מדינות או בהפיכתה למדינה דו-לאומית על כל שטחי ארץ ישראל.

בנושאי חברה, דת ומדינה, השמאל נוטה לליברליזם. הוא תומך בהפרדת דת ומדינה ובחופש מדת ובעד שוויון זכויות לבני מיעוטים (לרבות מיעוטים על רקע מגדר מיני, כגון הלהט"ב). בנושאי כלכלה, קיימת קשת של דעות בחוגי שמאל שונים, בין קומוניזם לסוציאל-דמוקרטיה וכלכלה מעורבת. כך מר"צ מזוהה כמפלגה הדוגלת במדיניות רווחה כלכלית, והפרדת הדת מהמדינה ובנוסף, היא מקדמת מדיניות לחיזוק זכויות מיעוטים כגון ערבים אזרחי ישראל, נכים, פליטים לא יהודים (כגון עובדים זרים) וקהילת הלהט"ב. מפלגת חד"ש היהודית-ערבית, מהווה חזית של ארגוני שמאל רבים, ביניהם המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בנוסף להיותה דוגלת בהשגת שלום באמצעות פשרות, בשתי מדינות על בסיס גבולות 4 ביוני 1967, היא תומכת במדיניות כלכלית-סוציאליסטית ובצדק סביבתי. עם זאת, בקרב רוב הציבור, חד"ש מזוהה כמפלגה ערבית אנטי-ציונית.

אחד מארגוני השמאל החוץ-פרלמנטריים הוותיקים הוא "שלום עכשיו", הפועל לסיום "הכיבוש" ולגיוס תמיכה ציבורית לכך וסבור שצעדים אלה יביאו לקידום השלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. בשנים האחרונות מתרכזת "שלום עכשיו" בפעילות נגד ההתנחלויות. עוד ארגונים שפועלים לקדם הסכם מדיני עם הפלסטינים הם יוזמת ז'נבה של יוסי ביילין והמפקד הלאומי של עמי איילון. לצדם פועלים עשרות ארגוני שמאל וכמה ארגוני שמאל רדיקלי קטנים, כאשר רבים מהם מתעסקים בעיקר בסכסוך הישראלי-פלסטיני.הקרן החדשה לישראל תומכת ומממנת ארגוני שמאל רבים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

כיצד נוצרו העמדות האלה? ולמה דווקא אלה?
מדוע אנשים צריכים להתחלק למחנות?
על מה החלוקה לימין ושמאל מעידה?
כיצד נקבעת ההשתייכות למחנה כזה או אחר, האם זו סביבה או תורשה?
האם אני "בוחר" לאן להשתייך או שזו תוצאה של השפעות סביבתיות רבות?
האם זוהי תוצאה של נטיות אישיותיות מולדות?
נניח שתינוק נולד ללא נטייה ימינה או שמאלה, איזה השפעות יהפכו אותו לאדם ימני? ואיזה לשמאלני?
איך אדם מגיע דווקא לצד אחד ולא לשני?
מאיפה נובע הצורך הזה למיין את העולם לסוגים של אנשים (בין היתר ימין ושמאל) ולתייג אותנו ואת האחרים?

בדר"כ מדברים על ימין ושמאל במישור הבטחוני-מדיני, ובכלכלי-חברתי. אדם יכול להיות ימני בתפיסת הבטחון שלו, ושמאלני בגישה הכלכלית חברתית, ולהיפך. על פניו זה אותו מינוח, אך לא נראה שיש קשר בין הדברים.

האם ניתן לדעתך להגדיר ימין ושמאל כלליים, או שזה תלוי באיזה תחום מדובר?
מדוע חוסר ההסכמה בינינו מתבטא דווקא בנושא הבטחוני?

ימין ושמאל בעם ישראל מאז ועד היום

מה היה בעבר- על מה רבנו ולא הסכמנו בימי קדם?
האם גם אז היה ימין ושמאל- בקשר למה?
האם מאז ומתמיד היתה קיימת בעם ישראל חלוקה לימין ולשמאל? על מה?
מי היו אנשי הימין בעם ישראל, ומי היו אנשי השמאל?

שינויי מגמות בישראל

האם בעבר היינו יותר ימניים או שמאלנים?
איזה שינויים חלו במהלך השנים בקבוצות השמאל והימין בעם ישראל?
לאן זה צפוי להתפתח לדעתך?

יחסים בין שמאל לימין

בשנים האחרונות אנו עדים לפילוג הולך וגובר בין ימין ושמאל, עד כדי שנאה הדדית.

מה היה טיב היחסים בין ימין ושמאל בעם ישראל בימי קדם?
לצד השוני האידיאולוגי ביניהם, האם היתה גם יריבות או שחיו בשלום זה לצד זה?
איזה שינויים חלו ביחסים בין הקבוצות על פני השנים?
האם אידיאולוגיות שונות בהכרח גורמות ליחסים עכורים בין הצדדים, או שאפשר גם אחרת?

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Nuova Vita 669 - Connesso alla connessione

Nuova Vita 669 - Connesso alla connessione

Nuova Vita 669 - Connesso alla connessione

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tutti i diritti riservati