בשיחה: חלק 1. ביאור מקור השם אברהם ומשמעותו; הצגת הדמות ההיסטורית-מקראית של אברהם והקשר שלה לתכונות 'אברהם' ו'נמרוד' בפנימיות האדם; ביאור המושגים 'עברי', 'מגדל בבל', 'עבודה זרה' ועוד, בהקשר של אברהם והאירועים שאירעו בתקופתו; סקירה היסטורית של מעבר האנושות להתיישבות קבע בתקופה הניאוליתית בה חי אברהם ושל התפתחות החברה האנושית לחברה בעלת קשרים חברתיים מפותחים, משטר וחוקים; הצגת מיקומה של התקופה הניאוליתית בסולם דרגות ההתפתחות של האגו האנושי על פי חכמת הקבלה; קריאת ציטוטים ממקורות קבליים על התעצמות האגו בתקופתו של אברהם וגילוי הכוח המאחד על ידו; הצגת מהותה ואופיה הייחודי של קבוצת אברהם בדרכה להיות עם יהודי; ביאור המשמעות הקבלית של השמות, המקומות והאירועים במסעו של אברהם כגון נגב, עקדת יצחק, סיפור סדום ועמורה ומערת המכפלה; הצגת הרלוונטיות של 'שיטת אברהם' לימינו ומתן דוגמאות לכך מתקופתינו; חלק 2. הקרנת הסרטון "מסעו של אברהם" (מתוך הקורס 'מסע לארץ ישראל'). בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

ערבות הדדית משמעותה שכולנו תוצאה ממקור אחד, מכוח עליון שכולל בתוכו הכול יחד. בתחילת הבריאה התחלנו להתחלק ולהתרחק לפי אופי וטבע שונים, תכונות שונות פנימיות וחיצוניות, כאילו שלא יצאנו מאותו המקום בו היינו כולנו כאחד. אומנם היום אנחנו מיליארדי אנשים, אבל כולנו קשורים בינינו דרך מערכת שאוספת אותנו כמו אותו אדם הראשון שנולד מהבורא. מה שמפריד אותנו היום זהו האגו, אבל זה רק במוחנו, בתפיסתנו. האדם צריך לתקן את תפיסתו ולחזור להרגשת האיחוד, למקור שממנו יצא, לכח עליון, לבורא. במידה ונתקרב זה אל זה, נרגיש את הכח העליון. לצורך כך, אנו צריכים לעזור אחד לשני וזה נקרא ערבות. שאלות נבחרות מתוך הפרק: כיצד פועלת האחריות ההדדית במערכת היררכית כמו שיש במערכת הטבע, ואיך אפשר לממש אותה עם האגו שטמון בבני אדם? מה אנו יכולים ללמוד מצפיה בהדדיות שבטבע? איך למנוע מהחזק לנצל את החלש? האם על ידי המכות כמו מגיפת הקורונה, הגענו להבנה בנחיצות הערבות ההדדית בינינו? מה האחריות האישית של כל אחד מאיתנו בערבות ההדדית? מה דרוש לנו, בני האדם, כדי להכיר בעובדה שכולנו נמצאים יחד באותה הסירה? איך להבין וליישם את המושג "על כל פשעים תכסה אהבה"? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

צברים ילידי הארץ, משכילים ובמשרות מכובדות, שהיו בסיירות אומרים, "מה יש לחפש כאן, אין כאן עתיד". הדור החדש שגדל בבית ציוני אומר שהוא חייב להגר כדי להציל את הילדים שלו, כי הוא מרגיש כמו אותו יהודי בגרמניה לפני השואה. הביטחון שהיה כאן בישראל, שישראל תהיה כאן לנצח הולך ומתפוגג. מדוע זה קורה, כיצד מחזירים את האמון ולאן נעלמה הציוניות?; קיימת אפשרות כי קומץ אנשים יוביל התחלה של חזון חדש. איך עושים זאת ואיזה חלק יקחו אנשי קבלה לעם בשיח הזה?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

חופש הפרט ואחריות הדדית מסתכמת במשפט "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" זהו היסוד ליחס נכון בין בני אדם. במאבק נגד וירוס הקורונה אנו צריכים לגלות אחריות כל אחד עבור כולם וכולם עבור כל אחד ואחד, להרגיש את התלות אחד בשני. זו התרופה הטובה ביותר שאנו יכולים לייצב בינינו. דרך הסברה וחינוך להטמיע באדם לחשוב על הזולת ולא רק על עצמו, בכך שנדאג לאחר אנו בעצם דואגים לעצמנו. הדאגה לכלל היא סוד הדאגה לפרט. שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך אנחנו כהורים יכולים להשריש בילדינו את ערך האחריות ההדדית מעל העניין האישי? מי יקבע את המגבלות לפרט ולכלל שעל פיהם נלך? האם האדם צריך לקבל כל החלטה של מגבלה, לטובת הכלל? מה צריכה להיות נקודת האיזון בין חופש הביטוי וההשלכותיו? איך נוכל לאזן את התפתחות האגו מצד אחד ומצד שני את לחץ הטבע לקראת האחריות ההדדית? מדוע קשה לקבל את רעיון ההדדיות שנראה כל כך הגיוני? מהי תפיסת המציאות של המקובל בעניין חופש הפרט לעומת האחריות ההדדית? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

התהליך שצריך לעבור האדם הפרטי, כשהאוכלוסייה תהיה בריאה • לאור האירועים השנה החליטו לציין את יום העצמאות בסימן "אחווה ישראלית • קרן בראשית, המעניקה פרסים לאנשים שתורמים לאחדות יהודית, בהצהרת עקרונות העם היהודי וגורלנו המשותף

העלאת זכרונות כואבים כתרפיה או פוסט-טראומה • אידיאל מנהיג עם ישראל המאוחד • תחרותיות טובה מפתחת ולא מקפיאה • 40 שנה לרצח ג'ון לנון בסימן אהבה ושלום

עימותים בין מדינות וסיכון למלחמת עולם שלישית ורביעית. לטבע יש חוק אחד: לתקן את האנושות בדמותו והוא לא ישנה את החוק; במרדף אחרי הטוב אנו חושפים את הרוע. יש צורך להכניס חינוך, חינוך יוביל לאיחוד וכל הבעיות ייעלמו. אם היום נגלה שאנו נמצאים ברע, אז מחר נלך לטוב; אנשים צריכים להעדיף את הקשר עם הבורא על פני כל סוג של קיום

ישיבת צוות מחלקת שיווק, צוות ניהול הפצה בעברית ועוד מפיצים ברשתות החברתיות - בהעברת מסר הערבות ההדדית בעם ישראל

שמחת תורה - "בראתי יצר הרע – בראתי תורת תבלין" • הקורונה מכה גם בארגוני הפשע • בדידות מעלה סיכון לתמותה בטרם עת • עלייה בהתנדבות בימי קורונה • בינה מלאכותית ועוד משפיעים על סדרי העולם הכלכלי והפוליטי, ובמקביל עלייה באבטלה

הגירה מוגברת ממקום למקום הוא דבר טבעי המתרחש בעולם במיוחד בעיתות מלחמה, מכות טבע, מחלות ומגפות. לא בכל מקום מוכנים וערוכים לקבל כמות אנשים גדולה, לדוגמה הגירה מארגנטינה לאורוגואי. ארגנטינה תוכל לספוג אבדן כמה עשרות אלפי אנשים, אבל לאורוגוואי ודאי תהיה בעיה לקבל כמות גדולה של מהגרים ולספק להם עבודה וכל הנחוץ להם לחיים. האו"ם ויתר ארגונים בינלאומיים צריכים לסייע. שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם כתוצאה ממגפת הקורונה תהיה הגירה ברמה עולמית? מהי הסיבה לכך שיש ארצות שנבנו כארצות הגירה, למשל ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה? האם למדינות הגירה ישנו תפקיד באנושות? האם יש אחוז מסוים של הגירה בכדי לשמור על איזון בין האוכלוסייה האוריגינלית, למהגרים במדינה? עד כמה על המהגרים לשמור על שורשיהם ועד כמה עליהם להיטמע באוכלוסייה? מה הפתרון לאדם להגיע לשלווה במדינתו ללא צורך בחיפוש מקום טוב יותר? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

האם עליית התחלואה בישראל השנה היא גזר דין? תפקידנו כיונה הנביא, הלחץ גובר מאומות העולם, עלייה באנטישמיות, ונזקי הקורונה מתגלים חמורים יותר משחשבנו

הקשר בין הסגר המחמיר לערבות ההדדית בעם • השוואה של משבר הקורונה למלחמת יום כיפור והשפעתו על הסולידריות בעם ישראל • התפתחות המגפה כחשבון נפש בלתי פוסק

התנהלות נכונה מול ההפסדים והרווחים הכלכליים הנובעים מהסגר • ערבות הדדית בין היהודים בעולם בצל הקורונה, בזמן החגים והמשבר הכלכלי.

בעיתות מצוקה אנו רואים התגייסות בני אדם העוזרים זה לזה. רצון האדם להשתתף בצער האחר מאוד עוזר וממתיק את המצב. גם כאשר האנשים חסרי כל אבל ממש רוצים לעזור זה לזה, הפעולה הזו כבר משפיע על המצב הכללי לטובה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם הגענו לתקופה שלא צריך לצפות מאף אחד לשום דבר פרט לעצמנו האזרחים? באיזה צורה הדאגה לעצמנו תשפיע על החברה? מה הטבע מלמד אותנו? האם פעולות הנעשות בידיים ורגליים מספיקות כדי לייצר שינוי או חייבים להכניס גם כוונה נכונה בנוסף לפעולות? איך פעולות חיבור של עזרה הדדית משפרות את מצב האנושות? האם יש גבול כלשהו לערבות ההדדית? האם המקובל חושב שמגפת הקורונה דוחפת את האנושות לערבות הדדית, לאחריות זה לזה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

טמפרטורות קיצוניות, הוריקנים, הפשרת שלגים, צונאמי, רעידות אדמה כל אלה סמנים והזהרות הטבע כי על האדם לשנות את דרכיו. הטכנולוגיה שלנו הפולטת חום רב, שרפת דלקים ועוד יובילו את כדור הארץ לגרש אותנו ממנו. האדם באופן קבוע מעמיד עצמו כנגד האיזון העדין שבטבע ובסופו של דבר לא יהיה לנו מקום על פני כדור הארץ. שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך אירועים אלה אמורים לעורר את המצפון שלנו? איך האדם יפנים שלמעשיו נגד הטבע יש השלכות על פני כל כדור הארץ? איך לגרום לאדם להרגיש אחריות? האם לאף אחד לא אכפת? מהי התכנית כדי להציל את העולם? איך יחסים טובים בין בני אדם משפיעים לטובה על כל כדור הארץ? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

דאגה מוגדרת כציפייה הנובעת מרצון להבטיח שליטה על מצב כלשהו בהווה או על השלכות של המצב בעתיד. היא בולטת בעיקר בתקופות של אי וודאות, חוסר ביטחון וחוסר שליטה על ההתנהלות שלנו בחיי היום יום. כדי להבין את משמעותה בחיינו, חשוב להתבונן על הרגש הזה משתי נקודות מבט – גשמית ורוחנית ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך כח הדאגה מנהל אותנו? האם ניתן להבחין בסוגי דאגה או רמות דאגה באדם? מהו השורש הרוחני של דאגה אצל נשים? האם האבחנה שיש שתי רמות דאגה - גשמית ורוחנית, יכולה למקד אותנו כלפי האופן בו עלינו לנהל את הדאגה? האם יש הבדל בין דאגה של אישה לדאגה של גבר, אם מתייחסים לדאגה ברמה הרוחנית? כיצד ניתן להשתמש בדאגה בצורה המועילה ביותר, כך שהיא תקדם את כולנו להתפתחות שתתרום לחברה מתוקנת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אנו חיים בתקופה שאגו האדם, הרצון לקבל שלנו בשיאו, הוא לא רוצה לשמוע, להסכים ולא רוצה בכלל לדון עם מישהו בצורה עניינית, לעשות איזה השלמה, חיבור באמצע העיקר לבטל את השני. אין כיום דיון אמיתי אפילו בין משכילים, פרופסורים, רופאים וכמובן פוליטיקאים שזה מקצועם לבטל את כולם ורק אני אמלוך, אלא תרבות הביטול נכנס כל כך עמוק לתוך החברה המודרנית ולא מותירה אפשרות לשום הסכמה וביטוי נורמאלי משותף. רמת החינוך ותרבות השיח ירדו, לא נשאר דבר חוץ מהאגו שרוצה להרוס את כולם, "אני אמלוך" זו בעצם קריאת השעה. שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם יש משהו חיובי בתרבות הביטול? האם הצבת גבול לדיבור אינה פוגעת בחופש הביטוי? מדוע בדיוק בתקופה מגפת הקורונה, זו תופעה עדיין כללית, אין נטייה או רוח לפלורליזם, להבנת האחר, ונהפוך הוא אנחנו רואים שזה מביא ליותר קיטוב? מהו הפלורליזם האמיתי? האם יש דברים שעלינו לבטל, בהיבטים השונים של החיים היכן שיכול להיות דיון אם כן מהם? האם להגביל את עצמנו בדברים שאנו מרגישים שהם פוגעים באחר? האם רק כאשר נחשוב לטובת הכלל רק אז נוכל לדעת בדיוק אם מה שאנחנו חושבים או עושים זה לטובת הכלל? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן