מדי תקופה האנושות חווה מגיפות ופגעי טבע שונים, המביאים עימם נזק וסבל גדולים לבני האדם. מגיפת הקורנה גרמה במשך שנתיים לסבל גדול, גבתה מחיר יקר בחייהם של אנשים רבים בעולם והאנושות נקלעה למשבר קשה וארוך ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך חכמת הקבלה מציעה להתייחס למשבר הקורונה? מהו הטיפול הראשוני והפתרון לבעיות שהקורנה גרמה להן? האם נכונה האמירה, שבכל מחלה מסתתר גם הפתרון למחלה? האם המודעות לשורש הבעיה או המחלה או המשבר, עוזרת לצאת מהמצב בצורה טובה יותר? האם "האהבה" היא סוג של תרופה לאנושות? האם נשים, כבעלות אינטואיציה מפותחת, יכולות להפיץ את הפתרונות שמציעה חכמת הקבלה, כדי לזרז את הטיפול במצבים אישים, רגשיים וחברתיים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

דאגה מוגדרת כציפייה הנובעת מרצון להבטיח שליטה על מצב כלשהו בהווה או על השלכות של המצב בעתיד. היא בולטת בעיקר בתקופות של אי וודאות, חוסר ביטחון וחוסר שליטה על ההתנהלות שלנו בחיי היום יום. כדי להבין את משמעותה בחיינו, חשוב להתבונן על הרגש הזה משתי נקודות מבט – גשמית ורוחנית ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך כח הדאגה מנהל אותנו? האם ניתן להבחין בסוגי דאגה או רמות דאגה באדם? מהו השורש הרוחני של דאגה אצל נשים? האם האבחנה שיש שתי רמות דאגה - גשמית ורוחנית, יכולה למקד אותנו כלפי האופן בו עלינו לנהל את הדאגה? האם יש הבדל בין דאגה של אישה לדאגה של גבר, אם מתייחסים לדאגה ברמה הרוחנית? כיצד ניתן להשתמש בדאגה בצורה המועילה ביותר, כך שהיא תקדם את כולנו להתפתחות שתתרום לחברה מתוקנת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אידיאולוגיות וזרמים חדשים בעידן המודרני מנסים לתת פרשנות חדשה למוסד המשפחה, לאופיו ולאורח החיים של המשפחה המסורתית. כיום, כאשר הסגרים שהוטלו עלינו בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה החזירו את כולנו לחיק המשפחה, נדרשים אנו לבחון מחדש את חשיבותו ומעמדו של מוסד המשפחה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה מקומה של המשפחה המסורתית בעידן המודרני? מה תפקידם של ההורים במשפחה? מהי התרומה של המשפחה לחברה? מדוע חשוב להגדיר מחדש את מקומה ותפקידה של המשפחה בדורנו? מהו תפקיד האישה והאמא במשפחה בעידן הזה? מהי האחריות המוטלת על שני בני הזוג, בשמירה על מסגרת המשפחה וכיצד ניתן לממש אותה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לאחר הלידה, מתרחש שינוי טבעי באישה, כי ביחד עם התינוק נולדת גם הרגשת האימהות. האמא, שקודם הכירה את עצמה רק כאישה והרגישה שכל העולם סובב סביבה, פתאום הופכת להיות אמא. מעבר לתהליך ההורמונלי, מתחולל שינוי גדול בפנימיותה אחרי הלידה, שינוי בנקודת מבט על החיים ומשמעותם. כשהיא אוחזת את התינוק בזרועותיה לראשונה, כשמניקה אותו לראשונה, משהו בתודעתה מתעורר להבין שיש לה תפקיד חדש ומשמעותי ב"סרט" החדש, שהיא "מככבת" בו בתפקיד אימא ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה ההבדל בין רגשות, מחשבות ותכונות שיש באישה לפני הלידה, לאלה שמופיעים בה כשהיא הופכת להיות אימא? מה מאפיין את התנהגותה, תגובותיה ויחסה לילדים בעקבות השינוי שהיא עוברת? האם היא יכולה להעניק גם לאנשים אחרים את אותו יחס הדאגה, האיכפתיות והאחריות, שהיא מעניקה לילדיה? האם אפשר לראות דימיון בין תכונת הבורא לתכונת האמא? האם גם האבא עובר באופן אינטואיטיבי את השינויים האלה ומה חלקו במערכת היחסים במצב החדש שהוא נכנס אליו? איך אפשר לשנות את נקודת המבט שלנו בדור הזה ולאמץ את המשפחה כערך חשוב ומשמעותי בחברה מתוקנת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

במבט על התפתחות האנושות, ניתן לזהות שלבים, שמהווים בסיס לסיום של תקופה וכניסה לתקופה חדשה. נהוג להקביל מצבים אלה להיריון ולידה. היריון הוא תהליך התפתחות טבעי, ואילו הלידה כרוכה בצירי לידה, שבסופם מחבקים את הרך הנולד. נראה, שמגיפת הקורונה היא מסוג השלבים האלה – מצב של משבר שלא ברור כרגע לאן הוא מוביל ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם זה נכון להקביל את משבר הקורונה למצב של צירי לידה שהאנושות חווה כעת? האם צירי לידה או ייסורים וסבל הם מצב הכרחי בדרך לשינויים בהתפתחות האדם והחברה? איך, על פי חכמת הקבלה, אפשר להבין את תהליך "הלידה" של האנושות לעולם החדש? האם החברה האנושית מיצתה את שלבי ההתפתחות הגשמית ומצפה לשלב הבא – שלב של התפתחות רוחנית? כיצד עלינו להתכונן למצב החדש שנגיע אליו כשניכנס לעולם החדש? האם אפשר להסיק שבמחלה גלום גם הפיתרון? האם נכון שנשים ינהיגו את החברה במצב הנוכחי, לאור העובדה שהן זוכות לחוות את תהליך ההריון והלידה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

במשך דורות הנהגת החברה הייתה נתונה בידי הגברים, ואילו תפקיד האישה הוגדר על פי העיקרון "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", כלומר, תפקידה היה לחנך את הדור הצעיר בין כותלי ביתה. במאה ה-20, התחוללה מהפיכה שנמשכת עד היום ומבקשת להשוות בין נשים לגברים בזכויות ובחובות. מחקרים שנערכו בנושא, הוכיחו שקיימים הבדלים טבעיים ומהותיים במנטליות של הגברים והנשים ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם נכון להשוות בין גברים ונשים בתחומי חיים שונים ובכישורים השונים, כדי לדעת מי שולט טוב יותר באותן מיומנויות שנבדקו? מדוע נשים לאורך ההיסטוריה, למעט בודדות מהן, לא העזו לצאת לקידמת הבמה כדי לקחת את המושכות ולנהל את החברה? במה ניכר כוחה ויתרונה של האישה בעידן הזה וכיצד היא יכולה לממש אותו לטובת החברה? איך חכמת הקבלה מתייחסת לכוחה ויתרונותיה של האישה בהובלת שינויים בתודעה של בני ביתה בפרט ושל של בני דורה בכלל? מהיכן האישה תוכל לשאוב כח, אומץ, מוטיבציה ורצון להוביל שינויים מהותיים בתודעה של חברה? מה בתקופתנו מעלה את הצורך לדרוש מנשים לקחת יוזמה ולהנהיג את החברה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לאורך ההיסטוריה, היו לא מעט נשים חלוצות, פורצות דרך, נשים שעשו שינוי בעולם והגיעו לכל מיני הישגים. אך נשים שכאלה, היו צריכות להיות בדרך כלל מאוד גיבורות כדי להצליח לפרוץ, ללכת אולי נגד הנורמה החברתית של התקופה והתרבות בה הן חיו. אמנם יש גיבורות שפעלו בזמנן למען החברה, וייתכן שרובנו מכירים אותן, אך הן לא נזכרו בהיסטוריה, אולי מפני שאת ההיסטוריה כתבו דווקא הגברים ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מהו התהליך שעברו נשים לאורך ההיסטוריה, שעיצב את התפיסה שלהן, ואת התפיסה של החברה כלפיהן? מדוע החל מהמאה ה-19 התחילה פריצה של נשים לקדמת הבמה? מה מיוחד בתקופה שלנו, בה אנו רואים את התפתחות התודעה בקרב נשים, שמתחילות לצאת מהמסגרת המסורתית לפעילות מחוץ לבית? מה ההבדל בין מנהיגות של נשים לבין מנהיגות של גברים וכיצד ניתן לשלב ביניהן? האם יש קשר בין הגישה המהפכנית שרואה את התיקון החברתי שצריך לקרות היום בחברה, לבין הגישה החדשה שתעודד את הנשים לקחת תפקידי מנהיגות? מהי אותה תובנה שאנחנו צריכות לעורר בתוכנו הנשים, כדי להוביל את החברה למקום חדש? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן