המשבר באוקראינה נמשך. משרד ההגנה הרוסי הודיע שכוחותיו עוזבים את האזור וחלק מהם יחזרו לבסיסי הקבע שלהם, אבל באיחוד האירופאי ובארצות הברית טוענים אחרת. ברשת האינטרנט החזית כבר נפתחה, והסרטונים שצילמו אזרחים על היערכות הכוחות הרוסים על הגבול משמשים כאמצעי לחץ חזק. רוסיה הציגה דרישות ביטחוניות מפורטות כולל ערובה משפטית שעל פיה נאט"ו תוותר על כל פעילות צבאים במזרח אירופה ובאוקראינה. היא גם ערכה תרגיל צבאי גדול בסוריה בנוכחות של שר ההגנה ובהשתתפות מטוסי קרב ומפציצים גרעיניים וכלי שייט, ותרגיל גדול נוסף נערך בימים האלה בבלארוס. האם המערב מתמודד נכון עם הבעיה, האם ממשלת ביידן מקרבת במעשיה את רוסיה לסין ומה מלמד אותנו השלב הנוכחי?; בשבועות האחרונים אנחנו רואים תנועה הולכת וגדלה של מחאה כנגד חובת החיסונים וכל ההגבלות שיש עקב הקורונה. זה התחיל בקנדה וזה מתפשט לעוד מקומות בעולם. אנחנו רואים שיירה מאוד מאוד גדולה של נהגי משאיות קנדים שחוסמים כבישים וחוסמים מעברי גבול. טרודו, ראש ממשלת קנדה, הכריז על מצב חירום בקנדה, דבר שלא נעשה שם מעולם בצורתו הנוכחית אומנם גרסאות קודמות שלו כן נעשו במלחמות העולם. החוק הזה למעשה מכריז על ממשל צבאי בקנדה, שבו באופן זמני הדמוקרטיה בעצם מופקעת על ידי הממשלה. במצב הזה לממשלה מותר לעשות הכול, לעצור אנשים, לסגור את חשבון הבנק שלהם על פי שיקול הבנק או על פי הוראה אחרת, ללא צו בית משפט, ללא צורך לתת דין וחשבון ומבלי שאפשר לתבוע אותם אחר כך. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים עד תום הממשל הצבאי וזו דיקטטורה מוחלטת. למעשה הם לא צריכים את החלטת הממשלה, זאת אומרת ראש הממשלה יכול לחתום על הצו, להחליט שזה מה שקורה מעכשיו. מדוע הווירוס גורם לאנשים להיות מאוד מאוד קיצוניים, מה גורם למחאה להפוך לאלימה, ואיך צריכה להתנהג ממשלה במצבים כאלו?; בשנתיים האחרונות האנושות חווה שיגרה שמתאפיינת בחוסר יציבות, שום דבר לא בטוח וזה מורגש יותר מתמיד - מגיפת הקורונה וההשלכות שלה, משבר אמון שמעמיק מרגע לרגע בין הציבור למנהיגים, שסע חברתי, מלחמות שמאיימות לפרוץ, יוקר המחייה ועוד. לאן עשוי להוביל אותנו מצב כזה של חוסר יציבות, מה הסיבה המרכזית למצב הזה וכיצד יכולות הנשים בחברה לעזור לנתב את החיים למסלול נכון יותר?; סרט דוקו שנקרא "4 שעות ביום" עלה השבוע לאקרנים והוא מציג אימהות שהלכו עם רעיון הלינה המשותפת בקיבוץ, שיטה שהייתה נהוגה ברוב הקבוצים עד שנות ה-80'. בלינה המשותפת ילדי הקיבוץ היו ישנים יחד בלילות במנותק מההורים במבנים שנקראו "בתי ילדים", הם גם אכלו, התרחצו ולמדו שם. ברוב הקבוצים המשיכו בלינה המשותפת עד הגיוס לצבא. היום הילדים האלה באים ועורכים חשבון נפש מול ההורים ששלחו אותם לשם. מאיפה הגיע הרעיון המהפכני להפריד ילדים מההורים שלהם בגיל 3 ימים, האם ההתנסות הזאת קידמה את עם ישראל ומה נוכל ללמוד מזה בעתיד?; דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי ארגון למאבק באנטישמיות בבריטניה מצא שמספר התקריות האנטישמיות בשנת 2021 הוא הגבוה ביותר אי פעם בבריטניה, והגבוה ביותר בשנים האחרונות בכל מקום באירופה. מקרי התקיפה האלימים הולכים ומתרבים ותחושת הביטחון יורדת. מצלמות אבטחה תיעדו מקרים חמורים במיוחד, לדוגמה שוד אלים של צעיר חסידי בביתו. אם חרדית שצעדה ברחוב בלונדון עם שני ילדיה, אחד מהם תינוק בעגלה, הותקפה מילולית, "אנחנו לא רוצים פה יהודים" ו"הייל היטלר". מקרה אחר, גבר תקף מילולית ילדים חרדים מחוץ לבית הספר, הוא צעק לעברם, "אתם יהודים כל כך גרועים, הלוואי שהיה לי אקדח לירות בכם". במהלך חנוכה בני נוער יהודים שנסעו באוטובוס בלונדון הותקפו על ידי קבוצת גברים שהעליבו אותם ואף ירקו עליהם. למה אנגליה היא המדינה עם יותר מקרי אנטישמיות בכל אירופה, מדוע דווקא עם מפותח ותרבותי הוא יותר אנטישמי ומדוע אנטישמיות מרימה ראש במיוחד כלפי ילדים?
ישיבת כתביםפרק 31717 פבר׳ 20223167 צפיותלכל הפרקים