חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 257

בעיות בשכונה

מטרות:

• שהתוכנית תגע באדם ותגרום לו להתעניין ולעורר בו רצון לשנות משהו בשכונה.

• איך להפוך כל שכונה לשכונה מחוברת, שנהנית מחיים טובים יותר, גם מבלי לשנות את מצבם הסוציואקונומי, ומבלי לחכות שהרשויות והחוק יפתרו לנו את הבעיות.

• מה הקשר בין חיבור בנינו לשיפור איכות הסביבה (מדרכות שבורות, חוסר במקומות חנייה, ניקיון הרחוב)?

זרימת התכנית:

• מהי שכונה?

• הגינה הציבורית וחזות השכונה

• חוסר ביטחון בשכונה

• שכונת מצוקה

• שכונה בשיתוף

• שירותים זמינים- חנויות, שירותי בריאות, מסעדות, שירותי חברה ותרבות??

• אוכלוסית השכונה- מוביל לנושא שכונות מעורבות…??

פתיחה:

אז אחרי שדיברנו על שכנים, על אנשים שחולקים איתי את אותו הבניין נרצה לדבר על השכונה כולה. אם בבניין רוב השטח הוא פרטי ורק חלקים מצומצמים הם משותפים, כשאנחנו יוצאים אל השכונה, השכונה היא בעצם כולה שטח משותף.

מהי שכונה?

שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון).

מרבית השכונות הן שכונות של בתי מגורים ולרוב יש להם תשתית מקומית משותפת כגון גנים ציבורים, מבני ציבור, כבישים פנימיים, ריכוזי פסולת וכדומה. שכונות יכולת להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני או לגדול באופן טבעי. כאשר מתקבצת באזור מסוים קבוצה אתנית מסוימת יכול להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין לדוגמה, שכונה יהודית בניו יורק, שכונה דתית בהרצליה, שכונה סינית בניו אורלינס וכו'.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94

טענת היסוד היא, כי בשכונה קיימת מערכת מורכבת של קשרי גומלים ישירים ועקיפים בין פעילויות ובין מבנים, בין רשות הרבים לרשות היחיד.

http://geography.huji.ac.il/.upload/STUDIES_XI/XI-GonenReichman.pdf

עבור מרבית תושבי העיר, התוצאה היא, שהשכונה היא גם החלק בעיר שאין עובדים בו: השכונה היא הסביבה שמתגוררים בה ולא הסביבה שעובדים בה

http://2nd-ops.com/mosheh/?p=582

(פעם הסביבה שלנו היתה השכונה. היום הסביבה שלנו היא מקום העבודה)

אצל קרופט כיחידה טריטוריאלית בה מתקיים מארג של קשרי גומלין ומתגבשת מידה של הזדהות עם השטח הגיאוגרפי ועם התושבים (Krupat, 1985)

http://2nd-ops.com/mosheh/?p=582

השכונה שלנו היא המקום שבו אנחנו מרגישים בבית ומקנה לנו תחושת מוּכָּרוּת.

http://www1.bizportal.co.il/article/116353

קריטריונים לשכונה טובה

מצב התחבורה והחניה, את כמות השטחים הירוקים, את מצב החינוך, המסעדות, חיי הלילה והתרבות, המצב הסוציואקונומי של האוכלוסייה, האדרכילות וחזות השכונה, הביטחון האישי, החנויות והשירותים, שירותי הבריאות וכמובן את מחירי הדיור

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,778,209,57372,.aspx

לכל אחד יש דמיון של איך יראו חייו. אחד ממרכיבי הדמיון הזה הוא בית נאה בשכונה נאה, שהוא יורד אחרי הצהרים לגינה הציבורית וילדיו מתרוצצים בין העצים והפרחים ומשחקים בשמחה במתקנים עם חבריהם, שיש שקט נעים ושחשש להסתובב ברחובות, גם בשעות מאוחרות, לא עולה על דעתנו.

בפועל לרוב מתנפץ החלום, במיוחד בערים הגדולות. גם מי שבכוחו לממן בית בשכונה יוקרתית והסביבה השכונתית נקיה ומטופחת יותר, עדיין חשוף לבלאגן שיוצר לרוב נוער משועמם שמסתובב ברחובות ועדיין לרוב יוצר לו ועד שכונה חזק שנועד "להלחם" בעירייה ולדרוש דברים שהם לא מקבלים ללא התעקשות. בשכונות פחות יוקרתיות רואים גם חוסר בגינות ציבוריות וגם אם קיימת גינה ציבורית היא לרוב אינה מתוחזקת כמו שצריך והאנשים מרגישים מקופחים, מרגישים שלא דואגים להם ולסביבתם.

אז אחרי שדיברנו על יחסים בין שכנים, נרצה לדבר על המרחב הזה השכונתי, שהוא כאילו שייך לכולם אבל מנותק מכולם.

אני רציתי את החלום הזה שלי, ואני עדיין רוצה, אבל כנראה כבר התייאשתי.

ובדרך כלל אני מאשים במצב את העירייה, את השכנים החצופים, שלא שומרים על הסביבה ואת בני הנוער המשועממים שנמצאים בגיל בו הם מחפשים סכנות ודברים שטותיים לעשות.

ואז בעיקר מפעיל מנגנוני הגנה- סוגר את הילדים בבית, וגם אם נותן להם לצאת זה אף פעם לא קורה בלי השגחה, לגן הציבורי אני לא הולך איתם כי הוא לרוב מלוכלך ואני פוחד שיחטפו מחלות או יפצעו ממתקן לא תקין.

• איך הגעתי לויתור על החלום והתעסקות בהתגוננות כל היום?

• מי אמור לדאוג לשכונה שלי? העירייה? ועד השכונה? מי?

• למה לאף אחד לא איכפת?

הגינה הציבורית

גן ציבורי - גן הפתוח לציבור ובו בדרך כלל עצים, דשא וצמחי נוי, ולעתים מתקני משחק לילדים. פארק עירוני יהיה גן ציבורי רחב יחסית בשטחו, שנמצא בשטח עירוני ומשמש לנופש, למפלט מהמולת הכרך ולתחושה של "טבע בעיר".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99

ברחבי ישראל כ-20 אלף גנים ציבוריים והרשויות המקומיות הן שאחראיות להקמתם ולתחזוקה שלהם. לגנים ושטחים ירוקים יש יתרונות רבים: מבחינה חברתית, גינות ציבוריות מהוות מוקד למפגש ולחיבור בין חברי הקהילה, ותורמים לבריאות הפיזית של התושבים בזכות האפשרות לעסוק בפעילות פיזית ללא תשלום. מבחינה חינוכית, הם מקרבים את התושבים לטבע. מבחינה סביבתית, העצים סופגים מזהמים וגזי חממה, מספקים הצללה ובכך תורמים להורדת הטמפרטורות ומהווים מחיצה מפני רעש. מבחינה נדל"נית, כמעט אין צורך לציין, הם מעלים את המחיר של הנכסים בסביבתם.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000832076

אז כיום בגינה ציבורית יש כמה עצים, אולי גם דשא, וכמה מתקנים. מקום עבור אמהות עם ילדים קטנים או עבור קשישים שיצאו להפעיל קצת את הרגליים.

ירדתי עם הבת שלי, אחרי סיבוב אחד במתקן השתעממה, רצתה את הנדנדה שכבר היתה מאוכלסת בילד שלא רצה להפסיק להתנדנד ולתת לילדים אחרים להתנדנד גם. "אל תלכי לארגז החול!" צעקתי כשראיתי אותה מסתכלת לכיוון. מי יודע כמה מזיקים קיימים בחול הזה…

"טבע בעיר" רצו לתת לנו, נראה כמו פרס ניחומים למי שאין לו יכולת לגור בכפר. מתקני שעשועים סידרו לנו- שניים וחצי מתקנים שאינם מתאימים לכל גיל. אני מדברת פה עם אמא אחרת, שנראית לא מרוצה במיוחד גם היא ואנו מקטרות ביחד על העירייה והאנשים שלא מתייחסים לשכונה כמו שצריך.

נראה שהיתה פה מטרה אחרת שפוספסה…

• איך הגן הציבורי יכול להיות סביבה טובה יותר עבור הילדים שלנו ועבורנו?

• נראה שהמזיקים באזור גן המשחקים מפריעים רק לאנשים שיש להם ילדים. איך אפשר לגרום לכך שלכולם יהיה איכפת מזה?

• הדבר העיקרי שמרגישים זה את אוזלת היד שלי בשיפור המצב. אני אדם איכפתי - בדרך כלל אני מנסה להעיר לאנשים שמלכלכים, אבל לא כולם נוהגים כך וכמובן שאני לא יכול להיות שם כל היום. מה עוד אני יכול לעשות?

• אני מאשימה כמובן את העירייה, שלא דואגת מספיק לרווחת התושבים ולא דואגת לקנסות עבור אנשים שלא אוספים אחרי כלביהם. איך המצב יכול להיראות אחרת?

תשתיות: שכונה עם תשתיות חסרות או רעועות מעיבה על איכות החיים. ישנן שכונות חדשות שניבנו ואוכלסו טרם שהתשתיות היו מוכנות והדבר גרם עוגמת נפש ותיסכול רב בקרב הדיירים. כבישים סלולים, מדרכות, ביוב וניקוז שפכים, תאורת רחוב, גינות, שבילים, ספסלים, פינות משחק לילדים, הם חלק ממערך התשתיות החיוניות לכל שכונת מגורים שוחרת איכות חיים.

http://www1.bizportal.co.il/article/116353 מתוך 12 המדדים לבחירת שכונת מגורים

מפגעים: מכת יתושים, אנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה, מי תהום מזוהמים, צחנת שפכים,מדרכות רעועות, כבישים עם מהמורות, ערימות אשפה וגרוטאות, זיהום אוויר, בתים נטושים שהפכו לזולות, הם רק חלק משורת המפגעים שמומלץ לבדוק בקפידה לפני שבוחרים שכונה.

http://www1.bizportal.co.il/article/116353 מתוך 12 המדדים לבחירת שכונת מגורים

חזות חיצונית: שכונה עם מראה מטופח ונקי מצביעה על תושביה. מדרכות ללא גללים של כלבים, פחי אשפה תקינים, פינות נוי, בתים עם מראה מתוחזק, כל אלה מהווים מעין שילוט חוצות המקרין את תדמיתה של השכונה כולה ומעלה את ערכה.

http://www1.bizportal.co.il/article/116353 מתוך 12 המדדים לבחירת שכונת מגורים

ריאות ירוקות: שכונה שאחוזים משטחה מוקדשים לריאות ירוקות, נחשבת כיום לאיכותית יותר משכונה על טהרת הבטון והשיש. פארקים, מדשאות, גינות ציבוריות, שבילי הליכה עם צמחיה בשוליים, עצים עם פינות צל, כל אלה תורמים לאיכות החיים והסביבה שהפכו זה מכבר לגורמים המשפיעים על בחירת שכונת מגורים.

http://www1.bizportal.co.il/article/116353 מתוך 12 המדדים לבחירת שכונת מגורים

חוסר ביטחון בשכונה

פארק מקיף ח' - צעקות והשלכת בקבוקים

בין הספרייה העירונית למקיף ח' ישנו פארק ירוק שלרוב משמש את הסטודנטים הרבים שמתגוררים באזור. הפארק הצבעוני והחביב ביום הופך לעיתים בלילות למקום לא נעים. כשאנחנו מגיעים, הפארק ריק מאדם מלבד כמה סטודנטים שמטיילים עם כלביהם.

אחת הסטודנטיות שעוברת בפארק מספרת על מקרה לא נעים שאירע לה שם. "חזרתי מהעבודה וישבו פה כמה ילדים. זה היה יחסית מוקדם, בחמש אחר הצהריים", היא מספרת. "עברתי והם התחילו לזרוק הערות כמו 'חם היום' ו'לאן את הולכת'. זה לא היה נעים והתקדמתי מהר הביתה. בלילה אני לא מוציאה את הכלב בלי החבר שלי".

שכנים שמתגוררים באזור מספרים שלא פעם הוזמנה ניידת למקום בעקבות הרעש. "בימי שישי בלילה יש פה המון ילדים. הם יושבים בחבורות בכל הפארק. בחופש הגדול יש מנהג קבוע: לפחות שלוש פעמים בשבוע מזמינים ניידת", סיפרה אחת השכנות. "הם עושים רעש, צועקים וזורקים בקבוקים. אם אתה רוצה לבוא בשבת בבוקר לפארק עם הילדים, אתה מוצא המון שברי בקבוקים, עדות למה שהיה לילה קודם. זה ככה כבר שנים. פעם מישהו היה יורד אליהם, אבל באחרונה גם הוא ויתר כי לך תדע מה יקרה".

מני הוא אחד מהנערים שישבו בפארק באופן קבוע עד לפני שנה. הוא מודה שהיתה מגיעה לא פעם ניידת משטרה בגלל הרעש, אבל לדבריו, עושים מהומה גדולה מדי. "בגלל הרצח יש סטיגמה שבכל מקום שבו יושבים ילדים ובני נוער יש סמים, אלכוהול ואולרים", הוא אומר. "זו שטות. ישבתי בפארק הזה כמה שנים עם חברים, ומעולם לא שתינו אלכוהול, לא רבנו מכות. כן עשינו רעש, שיחקנו וצעקנו, אבל זה לא עבירה על החוק. אז מה בדיוק נעשה? נהיה מול המחשב? אנחנו מבינים את השכנים אבל צריכים להבין גם אותנו. לא כל ילד בן 17 שיושב בפארק ב־11 בלילה הוא פושע ורוצח בפוטנציה".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4227238,00.html

מחלקת גנים ונוף מהאגף לאיכות הסביבה בעיריית כפר סבא סיימה לאחרונה את הקמתה של גינה ציבורית חדשה ומושקעת ברחוב רות. הגינה החדשה והמוצללת, שהוקמה לרווחת תושבי המתחם, כוללת מתקני משחקים איכותיים ובטיחותיים לקטנטנים, ספסלים, ברזייה, הצללות ועוד. בהקמתה של הגינה הושקעו כ-300,000 ₪.

תגובות התושבים על הגינה החדשה היו חיוביות מאד ורבים כבר החלו להגיע אליה בשעות אחר הצהרים ולהשתמש במתקני המשחקים הפזורים בה.

אולם למרבה הצער, מספר ימים לאחר סיום עבודות הגינון בגינה הציבורית גילו עובדי מחלקת גנים ונוף כי כל עבודתם היתה לשווא- ושהמגלשה במקום נשרפה ונפער בה חור גדול. ככל הנראה היו אלה בני נוער משועממים שישבו בגינה בשעות הערב המאוחרות ושרפו את המתקן. - See more at: http://www.kfar-saba.muni.il/?.dpuf

הפארק באמת נועד להתקהלות, ויש בו התקהלויות של בני נוער. אמנם זו המטרה אבל התקהלויות של בני נוער מפחידות אותי. אין לדעת מה הם עלולים לעשות.

תופעות נוספות המאיימות על הבטחון בשכונה הם גנבים, שוהים בלתי חוקיים ואנשים שנוהגים בצורה פרועה.

במקומות רבים התארגן "משמר השכונה".

הרעיון הוא הגברת הפיקוח החברתי הבלתי פורמאלי על תופעות שליליות המתהוות בשכונה. לשם כך נחוצות, כמטרות ביניים:

·     הפחתת הפחד מפשיעה.

·     הגברת שיתוף האזרח ותחושת האחריות שלו לשכונתו.

·     הרחבת הידע של האזרח לגבי הפשיעה בשכונה ומניעתה.

·     הגברת שיתוף הפעולה בין המשטרה והגורמים הקהילתיים במקום.

קישור

ליוזמה דומה אך אקטיבית ופעילה לאורך זמן הצטרפו תושבי שכונת קורן בכרכור שקצה נפשם. את "משמר השכונה" (גיליון 66)הקים גדי בר-און, תושב השכונה. הוא הפיץ בתיבות הדואר קול קורא השואל "האם אתה יודע מי מסתובב בסלון שלך בלילה?"בעקבות קריאה זו התאספו התושבים בביתו של גדי והקימו ביוזמתו משמר שכונתי

מאז הקמתו ועד היום, משמר השכונה ממשיך לתפקד ולהגיע להישגים מרשימים. בשעות הפעילות ירדה רמת הפריצות והגניבות לאפס, ומעט הפריצות שקורות הן בשעות היום. מתנדבי המשמר בשכונת קורן לא מאבדים את מרצם, הם ממשיכים ותורמים מזמנם ומרצם. לאחרונה אף התרחבה משמעות האחדות השכונתית והוקם וועד תשובי השכונה, בוועד חברים 16 תושבים הנחלקים לתתי וועדות בנושאי תשתיות, תרבות ורווחה, שכונה ירוקה, ביטחון הנפש והרכוש - הוועדה האחראית על משמר השכונה ואף וועדת ביקורת. http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=230445

• מה דעתך על פרוייקט "משמר השכונה"?

• נראה שבהרבה מקומות המודל עובד. האם זו דוגמא לפעילות המשותפת של התושבים שאתה ממליץ עליה?

• האם נכון למגר את תופעת חוסר הבטחון באמצעות מינוי סיירות בטחון? האם עלינו שוב להיות עסוקים בפעולות התגוננות?

• איך נוכל להגן על עצמנו מאנשים מחוץ לשכונה שמנסים לפגוע בנו וברכושנו?

תדמית השכונה - אם השכונה נראית מטופחת והדיירים שמים לב למתרחש ומתקנים כל מפגע שנוצר אזי עבריינים יירתעו מלפגוע בשכונה זו (רעיון זה מונח ביסוד תיאוריית "החלונות השבורים"  Wilson), 1982).

קישור

תאוריית החלונות השבורים הוצגה על ידי ג'יימס וילסון וג'ורג' קיילינג במאמר שפרסמו במרץ 1982 בכתב העת "The Atlantic Monthly". המאמר דן בפשע ובאסטרטגיות לסילוק הפשע משכונות עירוניות.

במאמר, שכותרתו "חלונות שבורים", נטען כי במקום מוזנח תשתלט העליבות במהרה ותתפתח לפשיעה והתנגדות לחוק, כמו בקרן רחוב שהרמזור בה אינו פועל או במשרד ממשלתי שמאן דהו ניפץ שם זגוגית של חלון ואף אחד לא הגיע לתקנו‏^[1]. לפי התאוריה, כעבור פרק זמן, תיעקר הדלת בחנות הריקה הסמוכה ותהפוך למאורת סמים. ואז יחל גל פריצות באזור על ידי נרקומנים. משלא תגלה המשטרה התנגדות בשל אפיסת כוחות תחל אלימות מקומית להשתולל ועקומת שיעור הרצח תעלה פלאים ואז בשל חלון שבור יהפוך אזור שליו למקום שאוכלוסייה שוחרת שלום מהגרת ממנו ובמקומה נוהרים אליה עוד ועוד כנופיות רחוב.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

א', שמרצה כעת את השליש השלישי של עונשו על עבירה של דקירות סיפר: "גדלתי בקריית אונו. מדובר בנושא חשוב, אמנם מעשה הפשיעה שלי לא היה בחופש אבל הסתבכתי בפשיעה  גם במהלך החופש הגדול. היה לי בחופש משעמם, לא היה לי כסף, לא לקייטנה ולא לפעילויות אחרות. כשאין מה לעשות, בסוף אתה מוצא את עצמך יושב בפאב עם החברים. מתי היה שינוי? כשפתחו בלילות את בריכת השחייה. פתאום כל הצעירים היו בבריכה – חלק שוחים שם וחלק עובדים שם". לדבריו הצטרפו גם ב' ו-י', שטענו בצורה נחרצת שהעובדה שאין להם את המשאבים לפעילויות הקיץ גוררת אותם לצריכת אלכוהול ולבסוף לאלימות.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/240079

• במקומות רבים השתמשו במודל של מציאת תעסוקה לבני הנוער כדי למנוע מהם להתקהל ברחובות, להשתעממם ולעשות נזקים. מה דעתך על המודל?

• האם יפעל לטווח רחוק?

• אעשה אם בעיר שלי לא קיים כזה פרוייקט?

נראה כי בפרברים ובערים בעלי אופי יותר של מושב רואים את הבעיות המאפיינות שכונות בערים בתדירות ובעוצמה פחותה הרבה יותר. גרתי לתקופה בכפר ורדים והכל היה מסודר, לא היתה אלימות ברחובות, הגנים הציבוריים היו מטופחים. ובכלל רואים איכות חיים גבוהה יותר בפרברים ובערים בעלי אופי של מושב.

• ממה נובעים ההבדלים בין עיר לבין הפרברים?

• מה כדאי לקחת מדרך החיים בפרברים שיעזור לנו בעיר?

• האם ישובים הומוגנים באוכלוסיתם הנה הפיתרון לאכות חיים בשכונה?

• אך אנו בונים איכות חיים באוכלוסיה מגוונת ושונה?

שכונות מצוקה

המונח "שכונת עוני" מתייחס לשכונות מוזנחות וצפופות אוכלוסין, שבהן אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך והפשע בהן רווח. לעתים קרובות, שכונות אלה מכילות אוכלוסייה שמבחינה דתית או אתנית שונה מהשכבה השלטת במדינה, או מהגרים שלא נקלטו היטב והשלטונות מזניחים את בניית או תחזוקת תשתית שכונות אלה ולא אוכפים בהן את החוק. דוגמה לשכונות אלה הן הפאבלות שבברזיל - שכונות ארעי הנבנות בקצה הערים הגדולות. בירושלים שכונות כאלה נבנו בחיפזון עבור גל העלייה של יהודי ארצות האסלאם, מיד לאחר הקמת המדינה והן טופלו בפרויקט שיקום שכונות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94

השכונות מוצגות גם כמקום הגידול והגיוס של ארגוני פשע מאורגן כגון כנופיות ומאפיה ששואבות את כוחם מהיחס "המשפחתי" בין בני אותה שכונה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94

• מדוע מגיעות שכונות למצב שהן הופכות לשכונות מצוקה?

• מדוע בשכונות מצוקה נראה יחס משפחתי שתורם לכוחות של כנופיות ומאפיה?

פרויקט שיקום שכונות, אחד מן המיזמים הראשונים שיזמה ממשלת ישראל, בראשות מנחם בגין, עם הקמתה בשנת 1977. מטרתו המוצהרת של המיזם היתה מתן פיתרון כולל לאיזורי מצוקה על ידי שיקום פיזי, חברתי וכלכלי

כבר עם תחילתו נתקל הפרוייקט בקשיים תקציביים ושיפוץ התשתיות הפיזיות נמשך ברוב המקרים שנים מעבר למתוכנן. במהלך שנות פעילות הפרוייקט ניתנו לדיירים מענקים והלוואות בתנאים נוחים, דירות הורחבו, חזיתות בניינים שופצו, בניינים אחרים נהרסו ונבנו מחדש, הוקמו מתנ"סים, מועדונים קהילתיים והוצבו מדריכי נוער. עד שנת 2001 הושלם שיקומן של 63 שכונות, כ-63,000 דירות הורחבו, וכ-110,000 יחידות דיור זכו לשיפוץ חזיתי.

שני עשורים לאחר תחילתו, הערכת הישגי פרוייקט שיקום השכונות שנויה במחלוקת. מחד, תנאי הדיור של עשרות אלפי אזרחים שופרו במידה רבה וצפיפות הדיור ירדה. אך מאידך, הפרוייקט כשל מלממש את הציפיות הגבוהות שנתלו בו. מרבית שכונות העוני שנכללו בפרוייקט נחשבות גם היום למוקדי מצוקה חברתית וכלכלית.

רובו של תקציב הפרוייקט הושקע בשיפוץ פיזי של השכונות והרחבת הדירות, אך בשל תחזוקה לקויה שכונות רבות נזקקות לשיפוצים חוזרים. תקציבי הפרוייקט הלכו וקטנו עם השנים ומתרבות הדיעות כי השקעה בתחום החינוך תביא לתוצאות טובות ועמידות יותר.

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-210201-MjEwMjAxXzcxMDM4ODA2XzE0ODY4NzIwMAeqeq-FreeYaan,00.html

• מהי הדרך הנכונה לדעתך לשקם שכונות מצוקה?

שכונה בשיתוף

• איך לגרום לאנשים להיות איכפתים גם לדברים שלא נוגעים להם ישירות? (דוגמא לאסוף אחרי הכלב בגן המשחקים כשאין לך ילדים)

• איך להשתמש בקשיים ובבעיות שמתגלות דווקא להשתמש בהם על מנת לחבר את אנשי השכונה?

• איך לגרום לכולם להרגיש שייכות לשכונה? שכל אחד ירגיש שזה כמו הבית שלו?

• האם המודל שלנו הם חיים בשכונה כמו שהיתה פעם או שזה משהו אחר, חדש, שעוד לא היה?