אינטרסים אישיים מול אינטרסים לאומיים

גם בארץ גם בחו"ל, עולה לכותרות מדי פעם איזו פרשה שבה מנהיגים פוליטיים העדיפו אינטרסים אישיים על פני אינטרסים לאומיים. ויש איזו תחושה שבעבר זה היה פחות נורא, שאנשי ממשל התחשבו יותר בטובת המדינה. האם נוכל לשדרג את מערכת היחסים שבין האזרחים לבין ההנהגה? על מנהיגים שמציבים מול כולנו מראה, ועל הצורך בבניית חברה חדשה.

ראשית חשוב לזכור שהמנהיגים לא נחתו מכוכב אחר, ולכן אי אפשר לומר שהם הרבה יותר גרועים מהעם עצמו. הם גדלו בינינו, התחנכו באותם מוסדות כמונו. אמנם יש להם שאיפה מוגברת לכבוד ושררה, בדרך כלל גם בעלי אינטרס שמקדמים אותם לעמדות שליטה, אבל בסופו של דבר רמתם של נבחרי הציבור משקפת את רמת הציבור. אם התנהגות אגוצנטרית היא הסטנדרט בכלל החברה, אם בכל מקום אפשר לראות אנשים שחושבים רק על טובת עצמם ומצפצפים על כל הסביבה, אך טבעי הוא שהמנהיגים יהיו הטיפוסים האגואיסטיים ביותר במדינה.

מצד טבע ההתפתחות האגו של האדם כל הזמן גדל, ולכן נכונה התחושה שאנחנו בהידרדרות מואצת. כך זה יימשך עד שנבין שזהו, בפנינו תהום, אבדון, קריסת מערכות מוחלטת.

הייאוש העמוק יביא אותנו להחלטה משותפת שדרושה לנו מהפכה תרבותית-חינוכית. מהפכה שתשנה את היוצרות הפנימיים שבכל אדם ואדם, תעביר את כולנו מתפיסה אגואיסטית צרה לתפיסה של חיבור עמוק לזולת, הדדיות והשלמה.

הביטו סביב: העולם שבו אנחנו חיים נעשה יותר ויותר מקושר, כולנו משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה. באותה סירה. העתיד הטוב מותנה בפיתוח היכולת להרגיש מחוברים. שכל אחד ירגיש את האחר כמו את עצמו, וכולנו נרגיש כמערכת אינטגרלית אחת. כמו משפחה. הדבר נכון לכל מדינה, ודאי וודאי לאומה הישראלית.

העם שלנו נוצר על בסיס הערך של אהבת הזולת. כל ישראל חברים, כאיש אחד בלב אחד. החיבור בינינו מעל חילוקי הדעות, מעל ההבדלים המובנים וכל הנטיות המנוגדות, הוא שהביא אותנו לגלות את אחדות הטבע. את הכוח האחד שפועל בכול, כוח של השפעה טובה, אהבה ונתינה טהורה. אליו אנחנו צריכים להשתוקק גם עתה, וזו כל התורה כולה. אין כאן עניין של דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלנים, אלא של התאמת היחסים בינינו לאחדות הטבע. בלי זה אין לישראל שום עתיד ושום תקווה.

כאשר נגדיר את החיבור בין אנשים כמטרה עליונה, ונעבוד על כך בכל האמצעים שיש לנו כחברה, או אז נזכה לראות שינוי הדרגתי גם באופי ההנהגה. המנהיגים החדשים שיצמחו מקרב העם, יהיו אלה שיוכלו לשרת את ההתקדמות לחיבור עמוק יותר בין כולם לכולם.

מנהיג, במלוא מובן המילה, צריך להיות מעל האגו שלו. מנותק לחלוטין מכל אינטרס אישי. מוכן למסור את עצמו לטובת העם, לשרת את הציבור בכל מה שרק יידרש. הבדיקה היא פשוטה: אם ייוודע לו ולציבור שטובת העם דורשת שהוא יעבור לשמש כמנקה רחובות, לצורך הדוגמה, מנהיג אמיתי יהיה מוכן לעזוב את משרתו הרמה ולגשת מיד לביצוע המשימה.

אכן כן, בפנינו מהפכה. היא לבטח תקרה, כי לשם האבולוציה התבונתית מובילה. כל השאלה היא אם נשכיל להקדים תרופה למכה.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 475 – bit.ly/3bwvlWn

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

אינטרסים אישיים מול אינטרסים לאומיים

אינטרסים אישיים מול אינטרסים לאומיים

אינטרסים אישיים מול אינטרסים לאומיים

טועןתיכף מגיע

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

טוען
תיכף מגיע

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם