למה יש יהודים שממש שונאים את המדינה? ראיתם פעם צרפתי שכל כך שונא את צרפת ורוצה להיות דווקא ספרדי או אנגלי? רק אצלנו יש אנשים שהיו שמחים להיות משהו אחר. רק אצלנו יש ביקורת עצמית כל כך חריפה. מאיפה זה נובע?
העניין טמון באופן המיוחד שבו נעשינו לעם. כל העמים האחרים התפתחו ממשפחות, מחמולות, משבטים וממלכות. אבל אנחנו לא הפכנו לעם עקב מוצא או אזור מחיה משותפים. עם ישראל נוצר מאסופת אנשים זרים, שהתקבצו בבבל העתיקה סביב האידיאה הרוחנית של אברהם אבינו. אנשים ממוצאים שונים התחברו כדי לגלות ביחד את הכוח האחד שפועל בכל הטבע. אברהם לימד שאפשר לגלות את הכוח הזה רק כשאנשים זרים זה לזה, שונים, רחוקים ואפילו שונאים זה את זה, לומדים להתחבר. ביחסים של חסד ואהבה הם בונים חוש משותף, שבו אפשר לקלוט את הכוח העליון. על פי שיטת התקשרות המיוחדת הזו שהתפתחה בקרב אנשי "בית אברהם" נבנה בהמשך עם ישראל.
בעם שלנו יש כל כך הרבה דעות ונטיות, כי השורשים שלנו שונים. מכל "שבעים אומות העולם", כפי שזה נקרא בקבלה, התקבצו אנשים מיוחדים והרכיבו אומה נוספת, עם ישראל. אומה מלאכותית, על-טבעית. כך נוצרו בכל אחד מחברי האומה שני שורשים מנוגדים. האחד הוא שורש מסוים שלו מתוך שבעים האומות, והשני הוא השורש הרוחני הישראלי המשותף. שני סוגי השורשים האלה, הגשמי והרוחני, מנוגדים זה לזה. כתוצאה מכך, לפעמים יהודים מרגישים קירבה לעם ישראל, לעיתים דחייה. בסיס נוסף להתנגשות שבין יהודים הוא שורש שונה מקרב שבעים אומות העולם, שמנוגדות זו לזו בעצמן.
כתוצאה מהמורכבות הפנימית הזו אנחנו שונים מכל עם אחר, ואי אפשר לשפוט את מה שקורה אצלנו כאילו היינו עם רגיל. לא במקרה אף אחד לא סובל את האחר, ואנו לא מצליחים להתחבר בלי שסכנה משותפת תלכד אותנו בעת צרה. אנחנו שונים מאוד מכל עם אחר שבין חבריו מורגשת קירבה טבעית, קשר ביולוגי, תחושת שייכות לאותם אבא ואימא.
בעבר, מאז ימי אברהם אבינו ועד לחורבן בית המקדש השני, התאמצנו להתחבר זה לזה באהבת אחים, מעל כל המחלוקות שהתגלו. כתוצאה מכך, הרגשנו בינינו את הכוח האחד שמחבר בין כל חלקי הטבע המנוגדים. היינו עם רוחני, כלומר גילינו בחוש את הכוח העליון. אבל אז האגו שלנו כל כך גדל, ושנאת חינם פרצה בינינו. הקשר הטוב נחרב סופית. כתוצאה מכך, הפסקנו להרגיש את הכוח העליון. התנתקנו ממנו, ויצאנו לגלוּת בין אומות העולם.
ההתרשמות מהמצב הרוחני שבו היינו פעם צרובה בתוכנו. זהו השורש הישראלי המקורי שלנו, השורש הרוחני. במקביל, צרובה בתוכנו גם התנגדות עזה למצב הרוחני הזה, התנגדות לחיבור ולאהבת הזולת. זהו השורש לאנטי-ישראליות שטמונה בכל יהודי. באחד זה בולט יותר, בשני פחות, במישהו זה מתעורר במצב מסוים, באחרים במצב אחר. לפעמים הרושם הישראלי צף למעלה, לפעמים האנטי-ישראלי. לכן אף אחד לא מסוגל להיות ברוגע, בשקט עם עצמו.
מכאן מובן מדוע בהרבה מקרים ומצבים בהיסטוריה וגם היום, דווקא יהודים הם אלה שעומדים מאחורי ההתקפות על עם ישראל. הכול נובע מהשורש המסוים שצף באותו אדם ומדבר בו. כשהוא לא מחובר לשורש הישראלי הרוחני, צף בו השורש שלו משבעים האומות. ואז הוא מרגיש קירבה אליהם יותר מאשר לבני עם ישראל.
מה עושים עם זה? איך מתקדמים מכאן הלאה? רק חינוך יכול לעזור לנו. לא חינוך ילדים, חינוך של כולנו, כלל חברתי, לימוד מחדש של מה זה השורש הישראלי הרוחני, לימוד של איך אפשר להתחבר מעל כל השוני ולמה זה בכלל כדאי. לימוד השיטה המקורית של אבותינו לגילוי כוח עליון ביחסים של אהבה וחיבור בין בני אדם. אנחנו חייבים את זה לעצמנו, ולכל העולם.
עד שלא נספק לכולם את הסחורה, יאשימו אותנו בכל דבר רע שיקרה, גם מבית וגם מחוץ. כי רק אנחנו הישראלים, יכולים לתת דוגמה לחיבור בין ניגודים. כיום אנשים זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. תראו איך הכול מתפרק מחוסר קשר טוב. הזוגיות, התקשורת עם הילדים, היחסים בעבודה, החינוך, התרבות, החברה והכלכלה. שלא לדבר על היחסים הבינלאומיים או המצב האקולוגי. כמין אנושי, בושה לראות לאן הגענו במאה ה-21. אבל דווקא מתוך החושך הגדול מתגלה האור. אז יאללה לעבודה.
"אביו ואִמו וכל העם [היו] עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עמהן. ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם א-לוה אחד... ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו. כיוון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם" (רמב"ם, משנה תורה).
"'לֶךְ-לְךָ מארצך', היינו מהרצון שלך... שהוא בחינת אהבה עצמית. לכן נאמר לאברהם, שיצא מאהבה עצמית" (הרב ברוך שלום אשלג – הרב"ש, "לך לך מארצך").
"וכיוון שהיו העם מתקבצים לו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם" (רמב"ם, משנה תורה). "התקבצו אליו קהילה גדולה שנקראו 'אנשי בית אברהם'. והיה הדבר הולך וגדול עד שנעשה קהל עדת ישראל" (ר' שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, "שם משמואל").
"ואהבת לרעך כמוך, אני ה' – רוצה לומר, אם תהיה אוהב לרעך כמוך, אז אני ה' בתוככם" ("החפץ חיים", זכור למרים).
"מוטל על האומה הישראלית, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדבקות בבורא" (הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, "הערבות").
"הנני להציע לבית ישראל, שיאמרו לצרותינו די, ויעשו חשבון, חשבון אנושי על כל פנים, מכל אלו הרפתקאות, ששינו ושילשו עלינו... מוכרחים אנו להתגלגל, פעם לימין ופעם לשמאל, כגלגול כל האומות. ועוד הרבה יותר. מפני שטבע המפותחים שאי אפשר לרסנם, כי כל דעה חשובה, מבעל דעה מפותח, לא תרכין ראשה מפני שום דבר, ואינה יודעת פשרות. ועל כן אמרו ז"ל: "ישראל עזין שבאומות הן", כי כל שדעתו רחבה יותר, הוא עומד על דעתו ביותר... במשפט אחד, כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית... כי אנו בני האידיאה" (בעל הסולם, "הגלות והגאולה").
"וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל, וישקו לכל אומות העולם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות").
> כתבתי בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, מייסד תנועת קבלה לעם, בתכניתנו:
האנטי-ישראליות שבתוכנו bit.ly/1TZ2Dj1