חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 173
ירושלים
מטרות:
להראות שכל העקרונות לבניית חברת מופת נמצאים אצלנו בשורשים
לקשור בין התרבות היהודית המפוארת בעלת השורשים העמוקים, לבין החזון העתידי "משפחה אחת". (עתיד חדש המבוסס על הקשר והחיבור לשורש העתיק של נשמת ישראל).
מתן תוקף רלוונטי ועכשווי לטקסים, סמלים, מנהגים וחגים, להבין שמטרתם ללמד אותנו כיצד להתחבר נכון בנינו, "יהדות מחברת".
ליצור תוכן רגשי, נוגע ללב, בעל משמעות וייחודי לעם ישראל, שיפתח את לב החברה ויעורר את הרוח, את נשמת ישראל. (כתוספת לתוכן האינטגראלי האוניברסאלי).
זרימת התכנית:
ירושלים והעם היהודי
ירושלים והעולם
בית המקדש
חורבן
בית המקדש השלישי-תקווה לעתיד
ירושלים והעם היהודי
פתיחה:
אנחנו רוצים להסתכל על המאפיינים הייחודים של התרבות היהודית ומהם להבין איך לבנות את החזון הטוב של החברה הישראלית- חברה של משפחה אחת.
היום אנחנו רוצים לדבר על העיר המיוחדת, שהיתה ונשארה בירתנו לאורך הדורות- ירושלים.
במקומות רבים מתייחסים אל ירושלים כאל מרכז תודעתו של העם היהודי. תמיד מאחלים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", כאשר מתפללים- מתפללים לכיוון ירושלים והיא תמיד היתה במרכז התקוות והחלומות של העם היהודי בגלות.
מה מהווה ירושלים עבור העם היהודי? מה היא מסמלת עבור מערכת הקשרים בינינו?
ירושלים, לב העולם
במקומות רבים מתייחסים אל ירושלים כאל מרכז תודעתו של העם היהודי. הדבר בא לידי ביטוי בחגים, כשאנחנו שרים "לשנה הבאה בירושלים" בסיומו של ליל הסדר; וכשאנחנו שרים ורוקדים זאת שוב בסיומו של יום הכיפורים. זה הדבר שאנו מאחלים ואליו מייחלים תמיד.
ירושלים נמצאת גם במרכז תפילותינו. כשאנו עומדים לתפילת הלחש, וכשאנו מודים לה' על המזון – תמיד אנחנו מתפללים לשלומה. ירושלים – והר הבית בעיר העתיקה שעליו עמדו שני בתי המקדש – היא הנקודה אליה מכוונות פיזית כל תפילותינו, כשיהודי כל העולם פונים לכיוונה כשהם מתפללים.
ירושלים היא לב התקוות היהודיות, לב החלומות היהודיים
כולנו פונים לאותה הנקודה, ולא משנה באיזה מקום בעולם אנו נמצאים, תוך שאנו מציירים בדמיוננו כאילו אנחנו עומדים שם. נקודה זו היא לב התקוות היהודיות, לב החלומות היהודיים; זוהי נקודת ההתייחסות שלנו. זה המקום בו שכנו שני בתי המקדש שהיוו תזכורת חיה לנוכחות ה' בעולמנו. זה המקום בו כל מי שרצה יכול היה להתחבר אל הנעלה והנשגב. זה המקום בו יכולנו תמיד להיזכר שיש בחיים היבט משמעותי וקדוש מיסודו ששווה לשאוף ולהתקרב אליו.
http://www.aish.co.il/h/yy/48869737.html
כאשר חזרה ירושלים לחזקת ישראל היתה שמחה עצומה בארץ ובכל העולם היהודי. אנשים בכו מאושר והחיילים שעמדו מול הכותל בפעם הראשונה מזה שנים רבות היו נרגשים מאד.
מה פשר הרגש הזה לעיר הזו עבור כל יהודי?
מתוך דבריו של חייל בשחרור הכותל: "...לאט לאט התחלתי להתקרב אל הכותל, מישהו אמר שם :"שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה" ולא יכולתי לומר "אמן", רק שמתי ידי על האבן והדמעות שירדו מעיני לא שלי היו, אלא דמעות של תקווה ותפילות, ניגונים חסידיים וריקודים יהודיים, דמעות שצרבו ושרפו את האבן האפורה הכבדה..."
. לוחמים שהשתתפו במלחמה בחזיתות אחרות, ושמעו ברדיו על שחרור ירושלים סיפרו: "הייתה התרגשות גדולה, היה קשה להאמין שירושלים העתיקה נמצאת בידנו… זהו מאורע היסטורי שאף אחד לא חשב שיזכה לו… אני זוכר שאנשים בכו… ולא התביישו לבכות למרות שהם אנשים מבוגרים… ירושלים העתיקה הייתה בשבילנו תמיד סמל… זאת עיר הבירה שלנו. זה אולי סימל את משאת הנפש שלנו ב- 19 השנים… לא חשבנו באותו רגע … על האבדות, על החיילים שנפלו כדי להשיג את זה. הייתה שמחה שלימה".
"כל יהודי יש לו ירושלים בלבו". (לוי אשכול ז"ל)
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". (תהלים קל"ז 6-5)
לא לשכוח ולהעלות אותה על ראש שמחתי. מדוע כה חשוב לזכור את ירושלים ומדוע היא צריכה להיות בראש שמחתי?
על פי המקרא וההלכה ישנן כמה מצוות הכרוכות בירושלים, כאשר כולן סובבות סביב ריכוז הפולחן ובניית בית המקדש שם. המצווה המרכזית היא העליה לרגל, שלוש פעמים בשנה, בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות (שמות כג, יז).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D
כל העם עזב את עיסוקיו שלוש פעמים בשנה ועלה לירושלים. איך נראה הקשר בין העם בזמן הייחודי הזה בו הם עלו לרגל לירושלים? מה היתה התחושה בעם כשהם היו עולים לירושלים?
"שלוש מצוות [קרבנות] נצטוו ישראל בעלותם - ראיה וחגיגה ושמחה. יש בשמחה מה שאין בשתיהן, שהשמחה נוהגת באנשים ונשים" (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה).
עולי הרגל הגיעו מכל רחבי ארץ ישראל וגם מהתפוצות. מקורות יהודיים ונוכריים מספרים על הנהירה ההמונית מכל העולם, כפי שמתאר היהודי פילון האלכסנדרוני: "רבבות אנשים מרבבות ערים נוהרים לבית המקדש בכל חג, מהם דרך היבשה ומהם דרך הים ממזרח וממערב מצפון ומדרום" (על החוקים, ספר א').
רעוּת והכנסת אורחים
העולים השתכנו בבתיהם של תושבי ירושלים חינם אין כסף, על פי התיאור המובא בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה): "אין לוקחים בה [בירושלים] שכר מיטות, רבי יהודה אומר: אף שכר מיטות ומצעות לא היו לוקחים",
שמעם של אירועי העלייה לרגל יצא למרחוק, עד כי גם נוכרים החלו להצטרף לעולי הרגל היהודים, כדי לראות את הפלא בעיניהם. חלק מנוכרים אלה התגיירו בעקבות המראות שראו: "..ועולים לירושלים ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד... והם אומרים: אין יפה להידבק אלא, באומה זו... שאין זזים משם עד שמתגיירים ובאים ומקריבים זבחים ועולות" (ספרי דברים, פסקא שנ"ד).
לשם הזבח התחברו עולי הרגל לחבורות מאורגנות מראש (בדרך כלל כעשרה איש) ששחטו יחד קורבן משותף. רוב החבורות היו מורכבות מבני המשפחה, אך לעתים היו אלה רב ותלמידיו או שכנים קרובים, והיו שצירפו עניים לחבורתם (מכילתא דפסחא, פרק ג'). סדר הקרבת הקורבן מתואר בפרוטרוט במשנה, מסכת פסחים (פרק ה'). על פי התיאור, נעשתה ההקרבה בסדר מופתי תוך שיתוף פעולה מירבי בין הכוהנים, הלווים והעם. בזכות כך הספיקו כולם לשחוט ולהקריב את הפסח עד החשיכה, לצלותו ולאכלו באותו ערב.
http://www.thekotel.org/newsletter/article.asp?Id=2
תהילים פרק קכב- מזמור זה עוסק בעליה לרגל לבית המקדש, יש המתארכים אותו לימי בית ראשון – "שבטי יה כסאות לבית דוד" ויש הרואים בו חזון לשיקום בית המקדש שיקום בירושלים, בית שני.
המזמור מבטא רגשות ויחס נפשי של המשורר לעיר ולמקדש, יחס קרבה והערכה עד כדי אהבה.
יש בו דברי שבח לירושלים, תפילה לשלום העיר וכל אשר בה, תוך כדי תיאור חווייתי של עליה לרגל וביקור בעיר.
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי-- בֵּית ה' נֵלֵךְ.
ב עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ-- בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.
ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה-- כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.
ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם ה'.
ה כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.
ו שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
ז יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט לְמַעַן, בֵּית-ה' אֱלֹהֵינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
אבלות על החורבן
לאחר חורבן ירושלים ושרפת בית המקדש תיקנו חכמים, שיעשו זכר לחורבן בעת שמחה ולעת אבל, ולאורך השנה כולה.
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3323
מה ניתן ללמוד על הקשרים בינינו ממנהגי אבלות אלה? מה פשר ההתאבלות המשותפת על חורבן ירושלים?
והביא כאן בהקשר זה בעל "ספר התודעה" דברו זה:
"כאן מקום שראוי להרחיב בו את הדיבור. אלמלא לא היה בידינו אלא עוון זה, שאין מתאבלין על ירושלים כראוי - די בו להצריך גלותנו. והיא בעיני הסיבה הקרובה ביותר, הגלויה, העצומה והחזקה, לכל ההשמדות המופלגות הגדולות והנוראות המבהילות את הרעיון (=המחשבה), אשר מצאונו בגלות בכל מקומות פזורינו. על צוואר נרדפנו, לא הונח לנו להרגיע בגויים - לפי שיצא האבל הלז מלבנו..." (עמ' שכ"א).
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3323
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה". (חז"ל, תענית ל')
כל מנהגי האבלות הללו ואיננו מתאבלים עליה כראוי? מה ניתן ללמוד מדבריו? מדוע מי שאינו מתאבל עליה אינו רואה בשמחתה?
מהי שמחת ירושלים? איך זה מרגיש?
מדוע היום אנחנו לא מרגישים אותה?
בנבואת ישעיהו (נו): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
ובמידה מרובה היא מפעמת גם בסידור התפילה שיצא מחוגיהם. הבקשה למען ירושלים נזכרת במעגלי תפילה הולכים ומתרחבים. תחילה יש לה ביטוי יומיומי ברור בתפילת העמידה ובברכת המזון: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכן בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם, וכסא דוד מהרה לתוכה תכין. ברוך אתה ה' בונה ירושלים" (תפילת העמידה ,הברכה הארבע עשרה, נוסח אשכנז); "רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ובתפילתם והשב את העבודה לדביר ביתך... ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון" (שם, הברכה השבע עשרה, נוסח אשכנז); "רחם נא ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו... ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים" (ברכת המזון )http://www.amalnet.k12.il/meida/sifrut/alon/asi14005.htm
אם נפנה את פנינו מן העבר אל העתיד, יתברר לנו כי במקומות רבים בדברי חז"ל מפעמות התקוות להחזרתה של ירושלים אל מעמדה המפואר שמשכבר הימים.
לא בנינו את ירושלים? אין לה מעמד מפואר? (כולם עולים אליה לרגל)
האוירה בעיר מאד מיוחדת-מצד אחד יופי רב והרגשה של עולם אחר מעל הזמן ומצד שני, הרגשה כבדה וקשה של כובד ההיסטוריה וסכסוכי ההווה-מה השורש של שתי ההרגשות האלה ואיך מיישבים ביניהן?
היום אנחנו מטיילים בירושלים, נהנים מיופי הבניה העתיקה והמקומות המקודשים. אבל נראה שהציפיות שלנו מהעיר גוברות על מה שמתגלה לעינינו. מה ציפייתנו מהעיר בעצם?
שערי ירושלים הם שערים הנמצאים בחומת ירושלים. בחומה ישנם שבעה שערים פתוחים, ומספר שערים אטומים. לכל שער שם מיוחד. שער הרחמים הוא המפורסם מבין השערים האטומים ולכן נהוג לומר שבחומת ירושלים שמונה שערים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D
מה מייצגים חומות ירושלים עבורנו כחברה?
מה מייצגים שערי ירושלים עבורנו כחברה?
כאשר עוסקים בחומות ירושלים, פותח הרב בן דוד, צריך להבין שלא מדובר רק בחומות רגילות שנועדו להגן על העיר מפני פולשים זרים, אלא בחומות שיש להן משמעות רוחנית רבה. חז``ל הרבו לשבח את הסגולות של חומות ירושלים. כך, למשל, נאמר כל מי שנפגע מחוץ לחומה כיון שהתבונן בחומה היה מחלים, עוד נאמר שאין מסיקים כבשנים בירושלים כדי שהעשן לא ישחיר ויכער את החומה. ירושלים עצמה כונתה על שם חומותיה וכן נאמר שבאחרית הימים יעשה הקב``ה סעודה לצדיקים ויפרוש את עורו של לויתן על חומות ירושלים.
http://shofar.tv/articles/print/4391
ירושלים והעולם
ירושלים נקראת גם טבורו של עולם- מרכז העולם
מה הופך אותה למרכז העולם?
ובדומה: "כשם שהטבור הזה נתון באמצע איש כך ארץ ישראל נתונה באמצע העולם... ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים באמצעיתה של ארץ ישראל ובית המקדש באמצע ירושלים וההיכל באמצע בית המקדש והארון באמצע ההיכל ואבן השתיה לפני הארון שממנה נשתת העולם" (תנחומא קדושים י).
http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/sifrut/asi14005.htm
ירושלים היא עיר מקודשת לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים ולמוסלמים וכנראה שאין אדם על פני כדור הארץ שלא מכיר את העיר הזאת ומבין שיש אליה יחס מיוחד.
מה מייחד את העיר הזו, שכולם כל כך נמשכים אליה?
משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, ירושלים מלאה בתי כנסת, מסגדים, כנסיות ובתי תפילה שונים של עמים רבים. בעצם כולם כבר נמצאים בה אבל בנפרד. לא מוכנים לחלוק בה עם אחרים.
למה כל אחד רוצה את ירושלים לעצמו?
מה הדרך הנכונה לאחד את כל התרבויות, הדתות והעמים השונים בירושלים?
ירושלים לא תהיה עיר הבירה של ארץ ישראל בלבד, אלא של העולם כולו "משוש תבל", כפי שאמרו חז"ל1 : "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות".
במקום אחר 2 אמרו חז"ל: "עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגויים וכל הממלכות".
http://www.aharit.com/C-09.html
בית המקדש
בירושלים שכנו בית המקדש הראשון וגם השני. בזמן נדודי בני ישראל במדבר, כשנה לאחר יציאת מצרים, הוקם המשכן למרגלות הר סיני, כמקדש זמני, הניתן לפירוק והרכבה וניוד ממקום למקום[8]. בני ישראל לקחו אותו עמם בכל מסעותיהם, עד הגיעם לארץ ישראל. בספר דברים, לקראת הכניסה לארץ והתיישבות בני ישראל במרחביה, ישנה הדגשה על ריכוז הפולחן במקום אחד - "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'"[9]. לאחר הכניסה לארץ וההתנחלות בה, קבעו בני ישראל את המשכן בשילה[10]. רק ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, הוקם מקדש הקבע בירושלים[11].
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9#cite_note-11
מה חשיבות הקמת בית המקדש בירושלים דווקא?
על פי המדרש "מדד הקב"ה את כל העיירות ולא מצא עיר שיבנה בו בית המקדש אלא ירושלים" (ויקרא רבה יג, ב).
http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/sifrut/asi14005.htm
מה מהווה בית המקדש עבור עם ישראל? מה הוא מסמל במערכת הקשרים בינינו? נראה שיש התאמה בין חורבן הבית לפיזורו של העם
מקומו של בית המקדש/ אגדה ערבית- האגדה על מקומו של בית המקדש היא סיפור על אחווה וחברות בין אחים
במקום אשר נבנה שם בית- המקדש, היה פעם שדה של שני אחים.האחד היה נשוי ואב לבנים, והשני – לא היו לו אישה או בנים. כל אח גר בבית משלו, אבל את השדה עבדו יחדיו, והתחלקו ביניהם בתבואה. לילה אחד בימי קציר- חיטים חשב האח הרווק: " למה לי חלק שווה לחלקו של אחי? לאחי יש משפחה לפרנס, ואני לבדי".קם בעוד לילה והלך בסתר אל השדה, לקח מערמתו והוסיף לערמת אחיו.גם אחיו הנשוי חשב בלילה ההוא: " למה לי חלק שווה לחלקו של אחי? לי בנים שיגדלו ויעזרו לאבא הזקן שלהם. אחי לבדו, אני אתן לו משלי".יצא האח הנשוי בסתר הלילה לשדה, לקח חלק גדול מערמתו והלך לקראת הערמה של אחיו... שם באמצע השדה נפגשו שני האחים.
כל אחד הבין מה היה בליבו של אחיו. התחבקו האחים ונשקו איש את רעהו.במקום זה , שבו גילו שני האחים אהבה אמיתית, בחר ה' להקים את בית המקדש .http://www.hasifria.org.il/ramla/heb/libbooks/libbook/?Id=2345328
האם תוכל לתאר עבורנו את מערכת הקשר שהיתה בין עם ישראל בימי בית המקדש?
"מיום שחרב בית המקדש, מעת אשר נוטל כבוד מבית חיינו, וכנסת ישראל נדדה מארצה, נתפזרה בין הגויים, נתפרדה ונתרוססה, והחטיבה האלהית בחיי האדם והעולם לא תעשה את המשך פעולותיה, נשמת העולם כהה, אורה כוסה בערפלים, אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. יש חדוה בעולם, יש אושר בעולם, יש תקוה בעולם, יש התפתחות בעולם, ישנם תיקונים מדיניים ותיקונים חברותיים, כל אלה הם שמחות חיצוניות, משמחות הן לאותם שאינם חודרים לסוד ההויה ורזיה, גם אלה השמחות שמחות הן, אבל מבחוץ הן עומדות." (שמונה קבצים, קובץ ו ר"י).
על פי התורה, משה רבנו נצטווה בהר סיני - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[5]. ההדגשה "בתוכם" (ולא "בתוכו") מבטאת את הרעיון (המנוגד לתפיסה האלילית המקובלת בזמן הקדום), שהאל אינו שוכן באופן פיזי במקדש, אלא המקדש מבטא את הקשר של האל לעם ישראל והשגחתו המיוחדת עליהם[6], וכדברי שלמה המלך בתפילתו: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.[7].
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9
מדוע נאמר שכנתי בתוכם?
מקדש שלמה היה גדול ומפואר בהשוואה למשכן: ששים אמה אורכו, עשרים אמה רוחבו, ושלושים אמה גובהו[38]. קירות הבית הפנימיים היו מצופים בזהב[39]
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9#cite_note-11
מה חשיבות מידת הפאר שהיתה בבית המקדש? מה זה מסמל במערכת הקשרים בינינו?
המקדש שנבנה בידי עולי בבל (בית המקדש השני) היה פשוט וללא פאר. על פי המתואר בספר עזרא (ג, יב), בשעת יסוד ההיכל "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת-הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן...בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל" לנוכח הפער בין שני הבתים[53].
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9#cite_ref-73
עוד על פיו, בתי המקדש הראשון והשני לא היו בעלי איכויות זהות. בעוד שבבית המקדש הראשון השכינה והנבואה שרו בעם ישראל, והדגש בו היה על החלת קדושה אצל היחידים, בבית מקדש שני שלא היה במעלה כמו הראשון, לא הייתה השראת שכינה, והוא שימש כמרכז רוחני שאיחד תחת קורתו את עם ישראל, והפכם להיות כמו "איש אחד". (מהר"ל, נצח ישראל, פרק ד')
האם יש הבדל בין בית המקדש הראשון לבית המקדש השני?
קודש הקודשים-
בו של המקדש הוא המקום המקודש ביותר - קדש הקדשים שבהיכל, ארון הברית. בארון זה נשמרו ארבעה דברים: שברי לוחות הברית הראשונים, לוחות הברית השניים, ספר תורה וצנצנת המן. מעל הארון היו הכרובים - שעל פי האמור בתלמוד[12] היו דמויות עשויות זהב בעלות פני תינוק ופני תינוקת, המסמלים את הקשר בין האלוהים לישראל. ממקום זה היה משה רבנו מקבל את דברי הנבואה, ככתוב: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפּוֹרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[13]. בכל ימות השנה היה מקום זה מובדל בפרוכת בד, שעליה היה רקומים ציורי כרובים[14]. הכניסה פנימה לקדש הקדשים מותרת רק לכהן הגדול, וזאת ביום הכיפורים בלבד[15].
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9
מהו קודש הקודשים?
עבודת המקדש-
האישים שעבדו במקדש הם כהנים ולויים, ובראשם הכהן הגדול. העבודות החשובות יותר, כגון נתינת חלקים מן הקרבן על המזבח, נעשו על ידי הכהנים.הכהנים חולקו לעשרים וארבע משמרות כהונה, שקיימו תורנות בעבודת המקדש, והתחלפו מדי שבת. כך היה כל כהן עובד שבועיים בשנה במקדש. כל זאת מלבד שלושת הרגלים, בהם היו כל הכהנים שותפים בעבודה. ללויים היו שני תפקידים עיקריים: הראשון - להיות חיל משמר, לאבטח ולשמור על הפתחים, ולהרחיק את מי שאינו ראוי להיכנס, והשני - לשורר שיר של יום ופרקי שירה נוספים (כגון "שירי המעלות" בתהילים) ולנגן בכלי נגינה. על פי המתואר במסורת שירת הלויים הייתה קסומה ומיוחדת. גם הלויים חולקו לעשרים וארבע משמרות. נוסף על כך, סייעו הלויים לכהנים בתפקידי עזר שונים
לצד עבודת הכהנים והלויים, עמדה במקדש נציגות של עם ישראל ("אנשי מעמד"). מטרתה להדגיש את היותם של הכהנים שלוחי העם כולו בהקרבת קרבנות הציבור.
בכל יום הקריבו הכהנים את קרבן התמיד: כבש אחד בראשית היום, הנקרא "תמיד של שחר", וכבש שני בסוף היום, הנקרא "תמיד של בין הערביים"[103]. קרבן זה היה קרבן ציבור, שנרכש ממחצית השקל שתרם כל יהודי מדי שנה בשנה[104]. כהכנה לקרבן התמיד, היו הכהנים מכינים עם שחר את המזבח החיצון להקרבה: מפנים את הדשן, האפר שהצטבר על המזבח מקרבנות יום האתמול, ומסדרים מחדש את מערכות העצים לשריפת הקרבנות [105].
לקרבן התמיד נספחו גם הנסכים - מנחה עשויה סולת, הנשרפת על גבי המזבח, וכן יין, אותו יצקו הכהנים בראש המזבח, משם הוא ירד אל השיתין. בשעת שפיכת היין (במטבע הלשון ההלכתי - ניסוך היין), שרו הלויים את שיר של יום [106].
בנוסף לקרבנות התמיד, הקטירו הכהנים בתחילת היום ובסופו את הקטורת על מזבח הזהב שבהיכל, והדליקו את המנורה. הדלקת הנרות, על פי הדעה המקובלת, נעשתה רק לקראת ערב, ואילו בבוקר היו הכהנים מטיבים את הנרות, כלומר, מנקים את שאריות השמן ומכינים את הפתילות החדשות לקראת ההדלקה בערב [107].
לאחר השלמת פעולות אלה, היו הכהנים עומדים על מדרגות האולם ומברכים את העם בברכת כהנים[108].
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9
איזה שליחות ביצעו הכהנים והלווים עבור העם? איזה תפקיד יש להם במערכת של משפחה אחת?
מה היתה מהות עבודתם? איך ייראה כיום כהן או לוי?
חורבן
המקרא וחז"ל זקפו את חורבן בית המקדש הראשון לחטאיו של עם ישראל ולריקבון מוסרי. על פי המקרא, עיקרו של החטא היה המנגנון השלטוני שהושחת. השופטים רודפים שוחד ושלמונים, השרים סוררים, חברי גנבים ומושחתים (ישעיה פרק א' כ"ג). הכהנים וחכמי העם עובדים עבודה זרה בבית המקדש עצמו. (יחזקאל פרק ח').
ואילו בית המקדש השני חרב בגלל שהיתה שנאת חינם בין איש לרעהו.
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7256
מה קרה למערכת הקשר של עם ישראל בתקופת חורבן בתי המקדש?
מהי שנאת חינם ולמה גרמה לחורבן בית המקדש?
חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים במרד הגדול ברומאים (66-73 לספירה) מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו ואת ראשיתה של הגלות הארוכה. יום תשעה באב, שבו העלו הרומאים באש את בית המקדש, נקבע כיום אבל וזיכרון לחורבן.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5304
לאחר חורבן בית המקדש השני נכנס עם ישראל לגלות. מהי גלות במערכת הקשר בינינו?
תשעה באב הוגדר כיום אבל על חורבן בית המקדש- דיני אבלות . מה פירוש האבל הכללי על חורבן בית המקדש?
מראש חודש אב חלים דיני אבלות על עם ישראל, שלמעשה רבים מאותם דינים מתחילים מי''ז בתמוז, היום בו הובקעו חומות העיר ירושלים וארעו עוד מספר צרות, שחז''ל הנציחום לדורות בצום י''ז בתמוז, אך עיקר האבל חל מראש חודש אב ושיאו מגיע בצום ט' באב, היום בו חרב בית מקדשנו, הן הראשון והן השני והיום בו גלינו מארצנו לגלות ארוכת שנים.
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7256
תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום זיכרון לחורבן הכפול - לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5304
כיום נשאר לנו רק הכותל המערבי כשריד יחידי של בית המקדש. הוא מהווה מקום קדוש לעם והרבה באים אליו לשאת תפילות ולבקש בקשות.
מה עלינו לראות כיום בכותל? מה הוא מהווה בשבילנו?
ֿאמונה מסורתית רווחת קושרת את המאמר "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש"[5] לכותל המערבי של ימינו.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99
בית המקדש השלישי-תקווה לעתיד
על-פי האמונה היהודית בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים, ולשמש מרכז רוחני לעם היהודי ולעולם כולו, וכמקום משכנו של האל[4].
המושג "בית המקדש השלישי" אינו מופיע במקרא. עם זאת, נבואות רבות בתנ"ך מתייחסות אל הגאולה השלמה, קיבוץ הגלויות ו"אחרית הימים" כמערכת שבית המקדש נמצא במרכזה. כך, למשל, נבואת ישעיהו ב 2:[154]:
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9#cite_note-11
מדוע איננו בונים את בית המקדש השלישי? מתי הוא ייבנה?
על פי תפיסה עממית רווחת, בית המקדש השלישי ירד מן השמיים. מה המשמעות של זה?
לתפיסה זו מקורות מסוימים בכתבי הראשונים, שפירשו על פיה סוגיה בתלמוד, הדנה באפשרות שהמקדש ייבנה באופן פתאומי ומהיר, ובניגוד לכללים המקובלים בהלכה[22]. גם במקורות אגדיים שונים מתואר המקדש השלישי כנעשה בידי הקב"ה[23], ויש שהבינו מהם שהכוונה לעשייה בדרך ניסית ופלאית, ולא באמצעות בני אדם[24].
מדוע אנחנו צריכים בכלל בית מקדש? מה יהווה בשבילנו בית המקדש השלישי?
נניח שקם בית המקדש השלישי- מה נרגיש כשנלך לשם?
אהבת חינם הוא מושג חדש בעולם המושגים היהודי, הופכי למושג שנאת חינם המוזכר בתלמוד כסיבה לחורבן בית שני.[1] את המושג חידש הרב קוק והוא מופיע בספרו "אורות הקודש": "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם...".[2]
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%9D
הרב קוק מציין אהבת חינם כסיבה לבניית עמנו, בניגוד לשנאת חינם שגרמה לחורבן. מהי אהבת חינם?
איך זה מרגיש להיות באהבת חינם?
איך ניצור בינינו אהבת חינם?
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (נבואת ישעיהו- ישעיהו ב, ב-ד)
נראה כי בית המקדש השלישי יהיה שונה מהראשון והשני בזה שגם כל הגויים ינהרו אליו. מה משתנה במערכת הקשר בינינו כך שהיא מצליחה לכלול גם את כל העולם?
אמר ר' שמואל בר נחמני: מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגליות. אם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגליות ואין ירושלים נבנית - אל תאמן, שנאמר: "בונה ירושלים ה'",ואחר כך "נדחי ישראל יכנס"