חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 474 – 475
ניתוק בין העם להנהגה
מטרות:
לבחון את מערכות היחסים בין העם להנהגה, ואת ההשלכות שלה על החוסן הלאומי שלנו:
מה חשיבות מערכת היחסים בין העם להנהגה שלו?
להבין איך "עובדת" מערכת הקשר בין השלטון לציבור - על מה היא משפיעה? מה הנזק שנוצר מקשר לא טוב? מה יכול להביא קשר טוב במערכת?
קשרי הגומלין - איך אנחנו משפיעים אחד על השני.
מה החלק של כל צד ביצירת מערכת יחסים טובה שיוצרת חוסן לאומי.
הפתרון - האם אפשר אחרת? ומה עלינו לעשות?
זרימה:
מערכת היחסים בין העם להנהגה היום
אינטרסים אישיים מול אינטרסים לאומיים
מערכת קשר נכונה
פתרון (מצד העם ומצד ההנהגה)
פתיחה:
יש הרגשה ברחוב של נתק בין הציבור לנבחריו. הרגשה שההנהגה לא יודעת מה קורה למטה, לא באמת מתעניינת ולא משרתת את העם.
הם מחזרים אחרנו לפני הבחירות רצים מחוג בית אחד לאחר, נפגשים עם העם בסלון ביתו, מספרים סיפורים ומבטיחים הבטחות, ולאחר מכן הקשר מתפוגג.
נציגי הציבור מרוחקים מאיתנו, לא מקשיבים לצרכים שלנו, אין תקשורת, אין יחס.
יצחק רבין נהג מדי שבוע לסייר בארץ ולדבר עם האנשים, הוא היה ראש הממשלה האחרון שעשה את זה.
דווקא היום כשיש טכנולוגיה שמאפשרת קשר, כשלכל שר ונציג ציבור יש פייסבוק דרכו הוא מתקשר עם העם, כשכל הזמן עושים סקרי דעת קהל, כדי לדעת לאן הרוח נושבת, ומהן עמדות הציבור. דווקא בתקופה כזאת תחושת הניתוק גדולה מתמיד.
מנהיג טוב יודע לאן הוא מוביל, היום אנחנו רוצים למקד את השיחה על מערכת היחסים שבין ההנהגה לעם. מערכת שהיום כמעט ולא מורגשת, מתעוררת לחיים באופן מלאכותי לפני בחירות, ומיד חוזרת לסורה.
היום ננסה לברר את הקשר המיוחד שבין ציבור הבוחרים לנבחרי העם שאמורים לשרת אותנו.
מערכת היחסים בין העם להנהגה היום
2013: נמשכת מגמת הירידה באמון הציבור הישראלי במוסדות השלטון השונים - זהו הממצא המרכזי העולה מסקר מדד הדמוקרטיה הישראלי (שנעשה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה) כבשנים קודמות, בראש סולם אמון הציבור ניצבים צה"ל ונשיא המדינה, ואילו בתחתיתו - המפלגות הפוליטיות, מוסדות הדת והתקשורת.
http://news.walla.co.il/item/2683242
מה מאפיין לדעתך את מערכת היחסים בין העם להנהגה כיום? איזה סוג קשר קיים ביניהם?
מהי הבעיה במערכת היחסים הזו?
מה גורם לניתוק בין החלקים - בין הראש (ההנהגה) לגוף (העם)?
מה חלקו של כל צד בהיווצרות הבעיה?
ההרגשה הנוכחית היא שאנחנו בשיא של חוסר אמון אבל האמת היא שגם כשמסתכלים אחורה למשל דרך הסאטירה בישראל בעבר….זאת תמיד היתה ההרגשה.
מה לדעתך מייחד את המצב הנוכחי?
המצב בממשל נראה כמו המצב בחברה… מי מעצב את מי?
אינטרסים אישיים מול אינטרסים לאומיים
"משנת ,'94 פלוס-מינוס, יצא לי לעבוד בקרבה כזו או אחרת לדרג המדיני הכי בכיר של מדינת ישראל - ראשי ממשלה, שרי ביטחון - וראיתי כל מיני סוגים של מנהיגים…. אני יכול לומר שהיו מנהיגים שהייתה לי תמיד התחושה לגביהם שברגע האמת, כאשר האינטרס של המדינה יעמוד מול האינטרס האישי שלהם, הם יעדיפו את האינטרס הלאומי על הכל.
"אני יכול להגיד את זה על רבין, על פרס, על שרון, אפילו על אולמרט. זה לא אומר שהם תמיד קיבלו את ההחלטה הנכונה, אבל הם באו מהמקום הזה, שבו האינטרס של המדינה עומד לפני כל דבר אחר. ולצערי התחושה שלי, ושל רבים מבכירי מערכת הביטחון, הייתה כשאנחנו מדברים על נתניהו ועל ברק, שאצלם האינטרס האישי, האופורטוניסטי, העכשווי הוא הדבר המוביל לפני כל דבר אחר. ואני מדגיש שאני משקף פה משהו שלא רק אני מרגיש, גם הרבה מהקולגות בדרג שלי שדיברתי איתם הרגישו כמוני."
"התחושה של רבים מאיתנו הייתה שאצל ברק, גם בדיונים רגישים שהתקיימו בתקופת אולמרט וגם בתקופת נתניהו, שאלת הקרדיט - דהיינו, מי יזכה בקרדיט על דברים מסוימים - עלולה לדחוף להחלטות או להמלצות הזויות לפעמים...."
מה מניע מנהיגים?
"אני לא יודע להיכנס פה לניתוח פסיכולוגי מקצועי, אבל אני חושב שהרבה מאוד אגו. יש לי תחושה מאוד עמוקה שבסוגיה האיראנית נתניהו 'רדוף' על ידי מנחם בגין, שתקף את הכור בעיראק, ועל ידי אולמרט, שנטען בכל מיני מקומות שתקף את הכור בסוריה. ביבי רוצה להיכנס להיסטוריה כמי שעשה משהו בסדר גודל כזה. לא פעם יצא לי לשמוע אותו מזלזל במה שעשו קודמיו באומרו שהמשימה שלו - איראן - היא משהו בסדר גודל אחר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4328581,00.html
רבים מהפוליטיקאים מתפתים לקדם אינטרסים אישיים בתפקידם הציבורי, בין אם זה הקידום הפוליטי שלהם או של המפלגה, ובין אם קידום של אינטרס אישי. חלקם גם נגררים לעסקים לא כשרים ולשחיתויות. בחלק מהמקרים זה בא על חשבון הציבור, כלומר: טובתם האישית קודמת לטובת העם שבחר בהם. דוגמאות רבות לכך אנו רואים בשנים האחרונות. אנשים שאמורים להיות בשירות הציבור הופכים להיות אנשים שמשתמשים בכוחם לרעה.
כניסת אדם למערכת הפוליטית:
ההנחה היא שאדם נכנס לפוליטיקה כי אכפת לו ממה שקורה למדינה והוא רוצה לתרום ולקחת חלק בעיצוב עתידה. יחד עם זה אנחנו רואים שהמערכת "מפרמטת" את כל מי שנכנס פנימה ומחשקת אותו.
כדי לקדם את האינטרסים שלך אתה צריך לשחק לפי כללי המשחק, שאותם רצית לשנות. כך שאתה נאלץ להתיישר לפי הכללים הקיימים.
האם אפשר לברוח ממעגל הקסמים הזה?
נראה שאנשים משתנים כשהם נכנסים לפוליטיקה, איך הכניסה לפוליטיקה משפיעה על האדם? מה קורה במעבר הזה לפוליטיקה?
האם האדם עצמו משתנה או שהוא נשאר אותו אדם אך מתקשה לתפקד בגלל אילוצי מערכת (שכולם מנטרלים את כולם)?
אנחנו חושבים שאם נביא מנהיגים חדשים וטובים הם ישפיעו על המערכת, יביאו רוח חדשה וישנו אותה לטובה. אבל בסופו של דבר הרוח הקיימת "מנצחת" את הרוח החדשה. איך זה קורה?
בכנסת האחרונה נכנסו הרבה חברי כנסת חדשים וחברי ממשלה חדשים, ועדיין הם לא הצליחו להחליף את הרוח הקיימת ברוח חדשה.
http://www.mako.co.il/news-elections-2013/articles/Article-30317ace9766c31006.htm
האם איחוד כוחות לטובת שינוי שכזה יעשו את העבודה?
מה יש באנשים שכן מצליחים לשמור על יושרה או זוכרים לדאוג גם לעם? מה מיוחד באופי שלהם? בדרך שלהם? האם אנחנו כציבור יכולים לזהות אנשים כאלה?
איך אפשר לגרום לפוליטיקאים לרצות את טובת העם? הרי גם הם אנשים שחיים פה ויש להם משפחות כאן. איך עוזרים להם להתחבר לעם?
האחריות כלפי העם - נדמה שלפעמים הדאגה לאינטרסים האישיים והמפלגתיים פוגעת במדינה ובאינטרס הלאומי. זו לא מדינה רגילה, אנחנו "מדינה בסיכון" - איך מתפתחת כזאת אטימות?
בעבר אנשים סרבו לקחת תפקידים שחשבו שהם "גדולים" עליהם, הם ויתרו על תפקידים מכובדים מתוך אחריות לאומית, כי לא היה להם לטעמם את הידע הנסיון או הכישורים להצליח בו. ואילו היום, יש נטיה לקחת את התפקיד הכי טוב שאפשר גם ללא הידע או הנסיון הנדרשים.
האם יש הבדל בהרגשת האחריות הלאומית, בין דור המנהיגים הישן (בן גוריון, מנחם בגין, רבין) לחדש? מה הסיבה לדעתך?
נבחר ציבור/ בית הנבחרים :
אחריותם הציבורית של חברי הכנסת: השבעת ח"כ: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת"
הצהרת האמונים של חברי הכנסת עם כניסתם לתפקיד אמורה להיות המדד לבחינת עמידתם בהבטחותיהם לציבור שולחיהם. בהצהרה זו רב הנסתר על הגלוי. מהות התפקיד ואופן
ביצועו ניתנים לפרשנויות רבות. על כן, הן מבחני הבקרה הן מנגנוני הפיקוח על מימוש האחריות מגוונים.
http://www.ethics.skytech.co.il/ethics/pdf/%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99%20%D7%97%D7%96%D7%9F.pdf
מדברי נשיא בין המשפט העליון אהרון ברק : "איש הציבור הוא נאמן. לא לעצמו הוא פועל, אלא למען האינטרס הציבורי הוא פועל".
[ציטוט מדברי השופט ברק בבג"ץ 669 /86 רובין נ ' ברגר , פ" ד מא(78 ,73 (1]
דוד בן גוריון:
"אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי."
"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את פרס ישראל
http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F-%D7%
2013: רוב ברור בכלל הציבור (68.8%) עדיין גורסים כי הפוליטיקאים פועלים למען האינטרסים שלהם יותר מאשר למען הציבור.
http://news.walla.co.il/item/2683242
2010: המפכ"ל: בשנה החולפת ביצענו 190 חקירות בנושא נבחרי ציבור
160 תיקים נפתחו ב-3 השנים האחרונות נגד נבחרי ציבור.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3412921,00.html
אנחנו בוחרים אותם כדי שישרתו אותנו, את האינטרס החברתי, הציבורי, הלאומי. ולא נראה שהם תופסים את התפקיד שלהם ככזה. ממה נובע הפער?
מה זה נבחר ציבור בעיניך?
מה תפקידו?
מה לדעתך צריך לאפיין את מערכת היחסים בין העם לנבחריו?
מערכת קשר נכונה והקשר לחוסן לאומי
מה קורה כשמערכת הקשר בין השלטון לעם לא טובה? מה קורה למדינה? לאנשים?
מהם יחסי הגומלין בין העם לשלטון, ואיך אנחנו משפיעים אחד על השני?
עד כמה חשוב שהמערכת הזו תהיה תקינה?
מה הנזק שנגרם כתוצאה מניתוק בין העם לשלטון?
מה המחיר האישי שאנחנו משלמים?
מה המחיר שאנחנו משלמים כחברה, עם, מדינה?
האם יש קשר בין חוסן לאומי למערכת קשר טובה בין העם להנהגה?
איך ניתן לבנות את החוסן הלאומי באמצעות מערכת קשר טובה בין העם להנהגה?
ניסינו לסדר את חוק הלאום כדי ליצור חוסן לאומי. בניית לאום חזק ע"י חקיקה במקום יצירת חוסן אמיתי פנימי. וכאן מנסים לבחון את החוסן לא מצד החקיקה אלא לבחון איך ליצור אותה בפועל בתוכנו.
המושג חוסן לאומי הגיע בהשאלה ממדע הפסיכולוגיה…. יכולתה של חברה להתמודד עם מצבי דחק וטראומות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%94%D7%A8%D7%A6
חוסן חברתי:
ברמת הפרט: תחושת שליטה עצמית גבוהה ואמונה ביכולתם להגיב ולהתמודד בהצלחה עם מצבי לחץ.
ברמת הקבוצה: יכולת המערכת החברתית והסביבתית להתמודד עם שינויים ומשברים בסביבה.
https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&cad
פתרון
האמנה החברתית בין הציבור לנבחריו:
על הנבחרים לזכור כי הם מצויים במצב משפטי שבו הם נתפסים בעיני העם כמפרי חוזה. רק לפני שנתיים חזינו שוב בפארסה המגוחכת המכונה "בחירות לכנסת", שוב הבטיחו כל המפלגות רשימת הבטחות ושוב כמו תמיד הם לא מקיימים, ולכן יש לנו זכות לתבוע מהנבחר לקיים את החוזה.
הפרה של ההבטחה לבוחר הינה בלתי נסבלת ומהווה פעולה שאיננה לגיטימית ממש כמו הפרת חוזה.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-62455-00.html
אם נגדיר מחדש את מערכת היחסים בין הנבחר לבוחר, איזו אמנה חברתית צריכה להיות בין הציבור לנבחריו?
מהם המאפיינים של קשר טוב בין הציבור לנבחרים?
תפקיד ההנהגה בקשר:
איך באה לידי ביטוי דאגה אמיתית של נבחר ציבור לעם?
האם הדאגה האמיתית לעם, והרצון לשרת את העם, יכולה להוביל את המנהיג לפתרון הנכון?
מהם הערכים שהנהגה צריכה לקדם כדי להקרין לעם הרגשה של דאגה ואכפתיות?
איך נותנים לעם את ההרגשה האמיתית שההנהגה דואגת לנו?
תפקיד העם בקשר:
מה אנחנו כציבור צריכים לעשות כדי לתחזק את הקשר ביננו?
אנחנו (העם) ישר מבקרים את מי שבחרנו, ומצפים לתוצאות מיידיות. איך זה משפיע על הקשר עם ההנהגה?
איך אנחנו יכולים להיות אקטיביים גם אחרי הבחירות ולהשאר מעורבים? הדרך שלנו להיות מעורבים היא באמצעות מחאה. האם יש דרך אחרת?
מה העם צריך לעשות אם אין שינוי מצד ההנהגה:
אם אין כל שינוי מצד ההנהגה, מה אנחנו כעם יכולים לעשות? האם אפשר לשנות רק "מלמטה"?
יש הרגשה שהכוח נמצא בקשרי ההון שלטון, בידיים של אנשים שמנהלים את המדינה כבר שנים… איך אנחנו מחזירים לעצמנו את השליטה בגורלנו?
במערכת כל כך כוחנית שמונעת ע"י כוחות חזקים מאד של אגו וכבוד, איך הציבור יכול להשפיע ?
אינטרס אישי-לאומי:
איך יכול להתבצע תהליך של מעבר אמיתי מאינטרסים אישיים לאינטרסים לאומיים?
מה יתחיל את התהליך הזה?
איך להתחיל, מה לעשות?
מה יכולים אזרחי המדינה לעשות כדי לחולל שינוי בהתנהגות וביחס של הפוליטיקאים לעם?
איך ניתן לשפר את הקשר בין האזרח לנבחרים?
ההרגשה היא שכל המצב הוא תסבוכת אחת גדולה שאין לה התחלה,סוף ובעיקר אין ממנה מוצא. מאיפה מתחילים ?
פתרון מצד האדם:
אני מרגישה שפשוט אין לי קול ולא סופרים אותי ואת הציבור בכלל.. איך אני אדם רגיל מהישוב יכול לשנות את המצב הזה?
אם מחאה ו/או אלימות היא לא הדרך- מה עושים עם התסכול והזעם שמרגישים ? להיכן לתעל אותם?