חדשנות זו מילה שאנחנו אוהבים, אבל עידן הקורונה הראה שאנחנו קצת מפגרים. בשירותים המקוונים, ביכולות של מערכת החינוך, של הביטוח הלאומי ושל גורמים נוספים. איזו טכנולוגיה הכי חשוב לפתח כבר היום, כדי לשפר את כושר ההישרדות בעולם שבו כולם מקושרים?
נתחיל ברמז: החדשנות הנצרכת יותר מכל היא לא בתחום הדיגיטלי. גם לא בתחום הבריאותי. וגם לא בתחום האקולוגי. החדשנות שתאפשר לנו לצלוח בבטחה את המאה ה-21 תהיה חדשנות דווקא בתחום החברתי.
למה הכוונה? הקורונה הראתה לנו עד כמה אנחנו קשורים ותלויים זה בזה. עד כמה אנחנו מצויים בידיו של הטבע ולא יודעים איך להסתדר עם זה. הטבע דורש מאיתנו, כפי שמלמדת חכמת הקבלה, שנעשה תיקון במין האנושי. שכל בני האדם ירגישו שהם שייכים למין אחד. בשונה מהדומם, הצומח והחי, לאדם יש אגו מופרז וכל אחד נהנה לבנות את הצלחתו על חורבנו של האחר. האדם שואף להרוויח מכולם ולשלוט בכולם. יחס אגואיסטי זה הפוך מהאינטגרליות שמצויה בכל מערכת הטבע. ככל שהאגו האנושי מתעצם, האדם מנוגד עוד יותר לטבע, ובשלב מסוים באה תגובה מערכתית בדמות הקורונה.
החדשנות המתבקשת מאיתנו היא פשוטה: להרגיש שאנחנו תלויים זה בזה, ושהתלות הזו תורגש חיובית, כמו במשפחה טובה. הביטוי המעשי הוא שכל אחד יחשוב על טובת האחרים, כי בהם תלויים חייו. אם לא נתחדש בהיבט החברתי, כנראה שיצטרכו לבוא מכות קשות יותר שיראו לנו שאנחנו כמו תאים בגוף אחד. כתוצאה מחדשנות חברתית יבואו שינויים בכל סדרי החיים, בתעסוקה, בכלכלה, בחינוך, בטכנולוגיה, באקולוגיה וכן הלאה.
חדשנות חברתית תאפשר לנו לשרוד, וגם תשפר את מצב הבריאות. מחלות ומגפות הן בסופו של דבר תוצאה מיחסים לא טובים בין בני האדם. כל מיני וירוסים בדומם, בצומח, בחי ובאדם, משקפים את העבירות שבני האדם מבצעים זה כלפי זה.
מה הקשר? אנחנו חיים בתוך מערכת כוחות הטבע. הם פועלים עלינו ברמה הפיזית, הביולוגית ועוד. במערכת יש שתי תנועות בסיסיות, דחייה ומשיכה, ריחוק וקירוב. מבחינה איכותית כוח הרצון של האדם הוא הכוח הגבוה ביותר במערכת, ולכן הרצונות והכוונות שלנו משפיעים על כל המתרחש בטבע. אם אנשים ישנו לטובה את היחס שלהם לזולת, נחסן את עצמנו מערכתית מפני כל מחלה ונזק.
מבחינת ריחוק וקרבה בין בני אדם, החדשנות תתבטא בזה שקודם נתקרב זה לזה פנימית, לב אל לב, ורק לפי מידת הקרבה הזו נוכל להתקרב גם חיצונית. זאת בשונה מהמקובל בעידן הפוליטקלי קורקט, שמתאפיין ב"אחד בפה אחד בלב".
קרבה לבבית תסייע לנו להתרומם יחד לרמה שבה נוכל להבין את המטרה הגדולה של החיים. אנחנו נרגיש את מהות החיים ונגלה לשם מה אנחנו קיימים – למה נולדים, למה חיים, למה מתים? יתברר לנו איך אפשר להתעלות מעל כל התהליך הזה שעובר עלינו בעל כורחנו.
מבחינת האושר, החדשנות תתבטא בכך שאדם יגדיר את עצמו כמאושר, בזה שהוא מרגיש את כולם לידו מאושרים. כמו במשפחה, שאנחנו רוצים שהילדים יהיו קרובים אלינו, ושכולם יהיו שמחים ובריאים. חדשנות כזו תביא לאנושות ביטחון, רוגע, התפתחות ופריחה. כל אחד ירגיש בין האחרים כמו תינוק בידיה של אם אוהבת. אין יותר טוב מזה.
מבחינת מימוש עצמי, האדם ירגיש שיש לו נקודה מיוחדת במערכת הקשר שבין כולם, וממנה הוא אחראי על כל העולם. ערבות הדדית גלובלית תחבר אותנו לכוח הכללי שבטבע, והוא יספק לנו כל טוב. או אז נגלה שאם רק נרצה לאהוב ולהשלים זה את זה, לכולם יהיה הכול.
אם כן, החדשנות שתבטיח את עתידנו הטוב מסתכמת בהפנמה חברתית שמצד הטבע כולנו שייכים למשפחה אחת גדולה, סביב כל כדור הארץ.
"בדורנו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה. ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1235, מחדשנות טכנולוגית לחדשנות חברתית – bit.ly/35OU98d