חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 798

הבדלים בקליטה חושית

מטרה:

• קליטה סובייקטיבית ע"י החושים - ההבדלים בקליטה החושית בחי ובקרב בני האדם.

• ראיה - שמיעה - טעם - ריח - מישוש.

זרימה:

• הבדלים בקליטה חושית.

• שינויים בקליטה החושית במהלך החיים.

• תפקודי החושים במצבי חיים ומוות.

פתיח:

נחשים - קולטים גלי אינפרא-אדום. ככה הם חווים את המציאות.

ציפורים - קולטות את השדה המגנטי של כדו"א. ככה מנווטות.

כלבים - גלי ריח. יודע מי היה פה, יכול להריח חתול ממרחק של 100 מ'.

עטלפים/ דולפינים - קולט את העולם בעיקר באמצעות גלי קול.

יש גם בע"ח בעלי יכולת חישה תלת מימדית מפותחת.

הבדלים בקליטה חושית

הבדלים בקרב בע"ח:

כל חיה חווה מציאות שונה מזו שחווה חיה אחרת. אצל כל חיה יש חוש אחר מפותח:

• מדוע יצורים שונים בטבע מרגישים אותו וחווים אותו אחרת? למה לא אותו דבר?

• לחיות יש חושים שונים - למה לא כל החושים מפותחים אצל כל בע"ח באותה מידה? מדוע אין אחידות ויש מגוון רחב של "כלים לקליטה חושית"?

הבדלים בקרב בני אדם:

ידוע שכמו החיות גם בני אדם חווים את המציאות בצורה סובייקטיבית בכל אחד מ-5 החושים. כל אחד מאיתנו חוו את העולם דרך משקפיים ייחודיות לו. ובכל זאת כולנו חווים את אותה מציאות. אם קבוצת אנשים תלך לסרט כולם יראו את אותן דמויות, נופים, ויוכלו לספר את אותה עלילה פחות או יותר. ההבדל יהיה בהתרשמות שונה, תגובה רגשית ושכלית. וכמובן ברגישות חושית שונה - נשמע את הצלילים טיפה אחרת, נראה גוונים טיפה שונים וכו'.

7 מיליארד אנשים, כל אחד חווה מציאות אחרת, סופג התרשמויות, עובר תהליכים שונים אבל נפרדים, כל אחד בבועה שלו:

• מה המטרה? כיצד זה משרת את האנושות?

• מה משותף ומה שונה בקליטה החושית שלנו כבני אדם?

• מה משותף ומה שונה בתפיסת המציאות שלנו כבני האדם?

• איך הקליטה החושית שלנו משפיעה על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות?

• איפה משתלבים השכל והרגש בתהליך? ומה תפקידם?

• מה אצלנו מרגיש ״אכזבה״, ״חרטה״ ושאר הרגשות? האם מעורבים בהם חושים?

הבדלים בכלי הקליטה:

• מה משפיע על איכות מערכת הקליטה החושית של האדם? למה אצלי חוש הריח מפותח אבל השמיעה לא כל כך, ואצל אדם אחר זה שונה. במה זה תלוי? באיכות כלי הקליטה?

• האם אדם יכול לשפר את הקליטה החושית שלו?

• האם ניתן לחדד חוש מסויים? או "לחדש" אותו בצורה טבעית?

כשאין קליטת מידע בחוש מסויים - עוור/ חרש/ תתרן/ אין טעם/ חוסר ויסות במגע:

• מה המשמעות הרוחנית של חוסר חוש/ אובדן חוש?

• מה הסיבה ל"באג" במערכת החושים?

מחקר - "הרחבת המציאות" - חוויית המציאות שלנו מוגבלת בגלל הביולוגיה שלנו. (הרצאת טד)

כבני-אנוש, אנו יכולים לקלוט פחות מ-10 טריליוניות של גלי אור. חוקר מערכות עצבים, דייויד איגלמן, טוען שחוויית המציאות שלנו מוגבלת בגלל הביולוגיה שלנו. הוא רוצה לשנות זאת. מחקרו על תהליכים במוח הוביל אותו ליצירת ממשקים חדשים, כמו אפוד חושי, כדי לקלוט מידע על העולם סביבנו שלפני זה היה עלום עבורנו.

https://www.ted.com/talks/david_eagleman_can_we_create_new_senses_for_humans?language=he

חוקרים טוענים שאנחנו חווים רק חלק מהמציאות, כי כלי הקליטה שלנו מוגבלים: 

• האם זו הסיבה היחידה?

• האם ניתן לחוות מציאות מלאה ללא תפקוד חושי מלא?

• האם תפיסת המציאות תלויה רק במצבם הטכני של כלי הקליטה החושיים שלנו?

• איך מצב כלי הקליטה שלי משפיע על תפיסת המציאות שלי?

• בשל מגבלת הגוף האנושי אנחנו תופסים רק חלק קטן מהמציאות הקיימת, אך מרגישים שתפסנו אותה במלואה. איך זה יתכן?

• מהי אותה מערכת פנימית באדם שמרגישה את מה שכלי הקליטה קלטו ומתרגמת את מה שנקלט ל"מציאות" שלו? במה היא תלויה?

פגם חושי והשפעתו על תפיסת המציאות:

• מה קורה לאדם בתוכו כשאחד החושים נפגע?

• האם ניתן להרגיש שלמות כשאחד החושים פגוע, או שקיימת הרגשה פנימית מתמדת של פגם בתפיסת המציאות?

• מדוע הגוף מתקן את עצמו ומפצה על כך בחוש אחר מפותח יותר?

• האם קיים מצב של מציאות אבסולוטית, שבו כל בני האדם חווים את אותה חוויה בדיוק?

• האם כדאי לשאוף למצב של אחידות חושית?

• האם ניתן להרגיש את כל המציאות במלואה?

• האם יתכן מצב בו אדם ירגיש תפיסת מציאות של אדם אחר? את חווית המציאות שלו?    

שינויים בקליטה החושית במהלך החיים

קיימים שינויים לאורך כל החיים גם בכלי הקליטה, איכות הקליטה, ובאופן שבו אנחנו מתרגמים את אותם גירויים חושיים (צליל, מגע, ריח…) ותופסים את המציאות. איכות השמיעה יורדת עם השנים, הטעם משתנה (מבוגר אוהב מאכלים שלא אהב כילד, וגם כמבוגר הטעם משתנה, נחשפים למאכלים שונים, ויש מאכלים שמפסיקים לאהוב):

• מה תפקיד החושים בכל שלב בחיים - תינוק, ילד,  נער, בוגר, זקן?  

• מה מצב החושים בעת הלידה?

• מה ההבדל בין תינוק לזקן מבחינת הקליטה החושית?

• מה קורה לחושים במצב של מוות?

• אותה "תמונה" או צליל ששומעים, בתקופות שונות בחיינו, ישפיעו עלינו אחרת, ויבנו בתוכנו תמונת מציאות אחרת. מה בעצם השתנה בנו?

התפתחות מערכת החושים של העובר:

http://www.meiravschreiber.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8

• בשבוע ה- 33 להריון, העובר מסוגל כבר להבחין בין אור ובין חושך.

• בלידה, התינוק מסוגל לראות למרחק של כעשרים סנטימטרים – המרחק מזרועותיה של אמא ועד לפניה

• חוש הראייה ממשיך להתחדד לאחר הלידה, ובגיל חצי שנה, התינוק רואה בדומה לאדם מבוגר.

http://news.walla.co.il/item/3541

חושים וזכרון: סריקות מוח מראות כיצד מראות וניחוחות מעוררים את העבר.

זוהי תופעה מוכרת: צליל או ניחוח קל לעיתים מעלים בעיני רוחנו סצנות שלמות מן העבר. כעת, לקבוצה בריטית של מדעני מוח יש הסבר לכך. המפתח לעניין, טוענים החוקרים, טמון בעובדה, שזיכרונות מאירוע מסוים מפוזרים במרכזים החושיים של המוח, אך נשלטים על ידי אזור, שנקרא היפוקמפוס. במידה שאחד החושים מקבל גירוי ליצירת זיכרון, זיכרונות נוספים, הקשורים לחושים אחרים, מגורים גם הם.

http://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-

זכרונות - טעם, ריח, ראיה, שמיעה, מישוש:

יש לי זכרונות מכל 5 החושים שמלווים אותי עד היום. אני זוכרת ריחות ילדות, את בית ילדותי, יש לי זכרונות שקשורים לסבא שלי, סבתא - זוכרת דברים שאמרו, סיפורים שסיפרו, מגע, טעמים של מאכלים שסבתא שלי בשלה, מתנות שהביאו לי:

• מדוע האדם בנוי כך שהזיכרון שלנו פועל דרך החושים? לשם מה לקשור בין ההווה לעבר? מה זה נותן לנו?

• איזו השפעה יש לדברים שהחושים קלטו בעבר על ההווה? או העתיד?

תפקודי החושים במצבי חיים ומוות

במצב החיים:

חושים ומודעות: את החושים השונים ניתן לחלק לקבוצות לפי אמות-מידה (קריטריונים) אחדות. אחת מאמות-המידה לסיווג החושים היא המודעות: האם חוש מסוים מחולל תחושות מודעות אם לאו. ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע, חושי הטמפרטורה של העור, כאב כמובן, חושי התאוצות - חושים אלה משרים בנו תחושות מודעות. לחושים שפעילותם אינה משרה בנו במישרין תחושה מודעת יש הרבה פחות "יחסי ציבור", וייתכן שאזכור מי מהם יעורר בך תמיהה. עם החושים שאינם משרים בנו במישרין תחושה מודעת נמנים החוש הרגיש ל - ובוחן את – אורך שרירינו (חוש כישורי השריר); החוש הרגיש למתח השרירים (מבני גולג'י בגידים), החוש הבוחן את לחץ הדם בעורקים הגדולים; החוש הרגיש לריכוז החמצן המומס בדם העורקי; החוש הבוחן את מידת החומציות (ה- pH ) של נוזל המוח-והשדרה (CSF); החוש העוקב אחר הערך האוסמוטי ("הלחץ האוסמוטי") של הדם בהיפותלמוס, והחוש הבוחן את הטמפרטורה בהיפותלמוס.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11161

• מה תפקיד החושים שלנו בהרגשת המציאות?

• מדוע יש מצבים בהם החושים שלנו מטעים אותנו ויש הרגשה שאי אפשר "לסמוך עליהם"?

במצב המוות:

• מה קורה לחושים בשעת המוות?

• במה זה שונה ממצב של חיים?

• האם ברגע המוות, או ברגע שלפני המוות לאדם יש מודעות, תפיסה חושית? מה הוא מרגיש?

• האם האדם מרגיש שהמוות קרב ובא? האם יש לנו חושים גם לזה?

• האם יש חושים שממשיכים לפעול בזמן המוות או לאחר המוות?

• האם מתפתחים חושים אחרים לאחר המוות?

• לאחר המוות, איפה נמצאות כל החוויות החושיות שצבר האדם בחייו?

• לאן הולכת הרגשת החיים והמציאות?

• אומרים שבשעת המוות כל חייו של אדם עוברים לו בראש. כלומר כל מה שספג מהחושים שלו במהלך חייו. למה זה חשוב?

חוויית סף מוות היא חוויה שעליה מספר לעתים מי שחווה מוות קליני ושרד, בנוגע לתחושותיו בעת האירוע.

ד"ר אד שמר^[2], אחד המבקרים החריפים של ממצאי ריימונד מודי, טען כי האשליה המשותפת, לכאורה, לכל הנפגעים שחזרו לחיים במחקרו של מודי, נסמכת על אמונות ועולם מושגים קודמים משותפים, שהיו להם, לפני שנפגעו ומתו מוות קליני. לפי שמר ואחרים, המבקרים את ממצאיו של מודי, ערפול החושים שבהם שהו הניצולים שחזרו לחיים, הביא אותם לחוויה של עולם הציפיות והאמונות שהיו קיימים אצלם, דבר שהביאם לפרש את הטראומה שחוו במונחים של "חיים לאחר המוות". אחת התופעות המדווחות במצבי סף מוות היא חווית היציאה מהגוף (Out Of Body Experience OBE) וראית האדם את עצמו מהצד או "בהיטל על". המקור לתופעה הוא ככל הנראה שיבוש בקלט ובעיבוד של שני חושים המאפשרים לנו למקם את גופנו. הראשון נקרא פרופריוספציה והוא הנותן תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות מבלי לראות אותן. מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (התעלות ואברי החישה שבאוזן) – זה החוש ש"מתבלבל" במצב של סחרחורת או מחלת נסיעה. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני^[6].

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA

כשהסוף מגיע: מה באמת קורה לנו בזמן המוות? איפה נמצאת המנהרה הלבנה?

מדענים סבורים כי בזמן מוות קליני, מופגז המוח בשטף של מידע שגוי, מה שגורם בעצם, ובמילים פשוטות, לפיוז במוח לקפוץ. אבל פעמים רבות מה שנדמה כמידע אמיתי, הוא בעצם פירוש שגוי של המוח. המידע הזה, בזמן המוות הקליני מגיע אל קליפת המוח הראייתית היוצרת תמונה של אור בוהק ההולך וגדל. המוח מפרש את התמונה הזו כהליכה לעבר מנהרה חשוכה.

מרחפים מעל הקרקע: ההסבר לתחושת הריחוף בזמן המוות הקליני, נעוץ בחוש הפרופריוצפטיבי, אותו חוש הממקם אותנו במרחב, ש"הולך לאיבוד" בזמן המוות הקליני. שוב מפרש המוח מידע שגוי שמציף אותו, כמידע אמיתי. התוצאה היא איבוד ההתמצאות במרחב, ותחושה שהגוף מרחף מסביב לחדר. יחד עם המחסור בהגעת חמצן למוח האופייני לחוויית המוות הקליני, נוצרת תחושה כאילו הגוף המרחף מביט על הגוף עצמו, ואז ממשיך לרחף לעבר מנהרה.

עם מי אנחנו מדברים שם?- שיחות עם אלוהים: חלק מהעוברים מוות קליני מדווחים על שיחות מטאפיזיות, גם עם אלוהים. ההסבר לכך נעוץ במידע השגוי שמגיע אל המוח בזמן המוות הקליני, יחד עם החסר בחמצן ושחרור האנדורפינים – אותם מעבירים עצביים האחראים על תחושת עונג והנאה - כל אלו יוצרים חוויה סוריאליסטית אך בה בעת ריאליסטית לכאורה. כשנשאלים האנשים שעברו את ה"חוויה הקרובה למוות" מה הם זוכרים, עוברים הזכרונות דרך המודע, והתופעות הביזאריות לכאורה שנראות בלתי מוסברות - הופכות להסברים רוחניים, לעתים במימדי קיום אחרים, או כשיחות עם אלוהים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4372184,00.html