למה כל אחד תופס את המציאות אחרת? אם חיות קולטות את המציאות בצורה שונה לגמרי מאיתנו, אז מה זה אומר עלינו? האם אפשר להרחיב את יכולות החושים שלנו? כל הסיפור הזה של תפיסת המציאות מעלה הרבה מאוד שאלות, שגרמו לסרטים כמו מטריקס והארי פוטר לשבור קופות.
נתחיל מהסוף: איננו יודעים מה באמת נמצא מחוץ לנו. כל מיני גלים משפיעים על קצות העצבים שלנו ומועברים דרך חושינו אל המוח. סך כל המידע הזה מושווה למידע קודם שיש לנו בזיכרון, ובסוף תהליך העיבוד מצטיירת בתוך מוחנו תמונת מציאות. אנחנו יודעים שכלבים מריחים יותר מאיתנו, דגים שומעים יותר, וכן הלאה, אבל האם יש סביבנו עוד גלים שאיננו קולטים? מי יודע. איזה חיישנים עלינו לבנות כדי לקלוט את הגלים האלה? מי יודע. איך שלא יהיה, כנראה שאם היו לנו חושים אחרים, היינו מרגישים מציאות אחרת לחלוטין.
מה מפעיל את החושים שלנו? על פי חכמת הקבלה, שחוקרת את האופן שבו אנו קולטים את המציאות, מאחורי החושים עומד "הרצון לקבל הנאה ותענוג". זהו המנוע הפנימי שלנו. כשמתעורר בנו רצון ליהנות ממשהו מסוים, הוא מוליד בנו תחושה של צורך, ואז אנו מרגישים שאותו דבר חסר לנו. אם לא חסר לנו כלום מעבר למה שכלי הקליטה שלנו מספקים לנו כרגע, איננו יודעים אם משהו נוסף קיים בכלל. דומה הדבר לאדם שמקבל הזמנה להצטרף למסע לקוטב הצפוני, אבל אין לו שום משיכה או עניין בזה. כל חפצו הוא לשבת לשתות יחד עם חבריו בפאב השכונתי, ולכן שם מסתכמת תמונת המציאות שלו. הכול עניין של רצון.
לפעמים, אנחנו מגבילים את הרצונות שלנו ולא רוצים להתפתח, אבל יש גם הגבלות שטבועות ב"רצון לקבל שלנו" מלכתחילה. הן שמגדירות את גבולות התפיסה שלנו כבני אדם. האם אפשר לפרוץ את הגבולות האלה? בזה עוסקת חכמת הקבלה, חכמת הקליטה. היא מלמדת כיצד אפשר לפתח את הרצון שלנו לממדים בלתי מוגבלים.
עד כה פעלנו מתוך הרצון לקבל ושאפנו למלא את מה שהיה חסר לנו. יום אחר יום, שנה אחר שנה, דור אחר דור, רצנו אחרי כל מיני מילויים. כיום, בעידן השפע שמביא עמו גם ריקנות גדולה והתנגשויות בלתי פוסקות בין בני אדם, אנחנו בשלים להתפתח הלאה.
כדי לפרוץ את גבולות התפיסה שלנו, איננו צריכים לרכוש את יכולת החישה של חיות. גם אילו יכולנו לשמוע יותר, לראות יותר וכן הלאה, זה לא היה משנה מהותית את האופן שבו אנו קולטים את המציאות, בתוך "הרצון לקבל". מה שכן נדרש מאיתנו כדי להתפתח הוא לשנות את שיטת הקליטה.
לשם כך אנחנו צריכים לפתח מעצמנו מקלט חדש, מקלט שקולט לא בתוך עצמנו, כלומר דרך המסננת האגואיסטית שלנו, אלא כמו שזה קורה מחוץ לנו. זוהי טכנולוגיית העתיד. אין היא דורשת מיכשור מתקדם אלא התקדמות למצב שבו נקלוט לא בחמשת חושינו הפנימיים, אלא נגלה חמישה חושים חיצוניים, חדשים, שיעבדו לא כלפי פנים אלא כלפי חוץ. כך נוכל לגלות את מה שבאמת נמצא מחוץ לנו, כפי שהוא קיים, ולא כמו שהוא בא אלינו ומצייר בנו כל מיני צורות העולם, צורות מוגבלות שמצטיירות רק בנו.
כדי לזכות לכך, אדם צריך לעבוד על עצמו בצורה רצינית מאוד. עליו להגיע למצב שהרצון שלו יכלול דברים שלא שייכים לו, שלא אופייניים לו. מגיעים לזה בעזרת תרגילים מיוחדים, שבהם האדם מתחבר לבני אדם אחרים. במקום להשתמש בזולת להנאתו, הוא לומד לשמש את האחרים, במקום לקבל מהם הוא משתדל לתת להם. וכשהאדם מפעיל את עצמו בצורה כזו מתפתחים בו חושים חדשים, אפשרויות קליטה חדשות של מציאות חדשה. מציאות שנמצאת מחוץ לו, מחוץ לרצון הפרטי שלו.
איך? כשאני הולך לפתח את עצמי כלפי המציאות שנמצאת מחוץ לי, כשאני רוצה שהמציאות שמחוץ לי תהפוך חשובה לי יותר מעצמי, בכך אני מפתח חוש אליה ומתחיל להרגיש אותה. בדומה לאימא שמרגישה אפילו מרחוק מה קורה עם התינוק האהוב שלה, מתוך דאגתה אליו מתפתח בה חוש כלפיו. הכול תלוי ברצון ובחשיבות – ככל שהמציאות הזרה תהיה חשובה לי, אני אפתח כלפיה חוש שפועל מעל מרחקים.
מהי המציאות הזו? חכמת הקבלה מלמדת שסביבנו נמצאים גלים בלתי מוגבלים. לא בצורה, לא בתדירות, לא בכלום. "אור אינסוף" קוראים לזה, או "אור עליון". בתוך הגלים האלה אנחנו חיים, אך מייצבים לעצמנו תמונת מציאות מסוימת ומוגבלת, לפי יכולת הקליטה שלנו. בעולם שלנו, האור נותן חיים ומשפיע על הכול. בצורתו הנעלה יותר, האור העליון נותן לא רק חיים וחיות, אלא גם יכולת להחיות את המציאות. האור העליון מביא לנו יכולת להרגיש את השורש של המציאות, להידמות לכל המציאות הכללית.
כיום אנו קולטים את המציאות בתוכנו, כמו מקלט רדיו. גל אחד אנחנו קולטים, ואותו בלבד אנחנו מנגנים. יותר מזה לא יכול להיות. ההתפתחות הבאה שלנו היא לעבר קליטת המציאות מחוץ לנו, קליטת כל הגלים בבת אחת, שנוכל להיות בכל המציאות, בלי הגבלות של זמן, מרחק, מקום, וכן הלאה.
תפיסת מציאות מתקדמת יותר דורשת שנכיר את מקור ההתפתחות שלנו, את המוח והרצון המיוחד שנמצא בכל המציאות. לא רק ביקום שלנו, אלא בכלל המציאות. עלינו לקלוט אותו, לתפוס אותו, להרגיש אותו, ללמוד אותו, ולהיעשות כמוהו. אנחנו מתקרבים אליו, חוקרים אותו, בונים את עצמנו בדומה לו, וכך מתקדמים. התהליך הזה מביא אותנו למצב מתקדם יותר, בלתי מוגבל.
הגישה החדשה הזו למציאות היא תחום העיסוק של חכמת הקבלה, והיא שמלמדת איך לקלוט את המציאות נכון.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 798, הבדלים בקליטה חושית – bit.ly/2gwrO00