מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.  במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1251

תרבות העבודה התובענית

מטרות:

• האם יתרחש שינוי בעולם העבודה? האם תרבות העבודה תשתנה?

• מדוע עוצבה, תרבות העבודה שלנו, בצורה כזו, שעובדים כל כך הרבה שעות?

• האם תישאר איתנו תרבות העבודה מהבית, שהביאה אלינו תקופת הקורונה?

זרימת התכנית:

• הסיבות לתרבות של עבודה תובענית

• מהות העבודה בשביל האדם

• העתיד - חזון תרבות העבודה החדש

• ההשפעה של הפחתת העבודה בחיים

• איך יתרחש השינוי

פתיחה:

אחרי זמן רב בבית, אט אט חוזרים לעבודה. האיטיות שחיינו בה, בתקופת הקורונה, מנוגדת למירוץ שאליו אנו שוב נכנסים. חלקנו אפילו הרגישו שצריכים לשנות כיוון, לעבוד פחות, להיות פחות בלחץ, אבל החיים סוחפים אותנו לשם שוב. כי הסביבה כולה נשאבת לשם. וזו בעצם התרבות שלנו - תרבות של עבודה רוב היום.

רקע:

ארצות הברית, אחת המדינות העשירות בעולם (לפי תמ"ג לנפש המותאם לכוח הקנייה), היא גם המדינה המפותחת עם שעות העבודה הרבות ביותר. יותר מ־50% מהעובדים עובדים יותר מ־40 שעות בשבוע. בקרב משקי בית שבהם יש שני מפרנסים, מדובר כבר ביותר מ־70% מהעובדים. באמריקה מעסיקים גם אינם מחויבים לתת ימי חופש בתשלום (אפילו חופשת לידה), ופועל פשוט בדרך כלל לא מקבל יותר משבעה ימים בשנה. בישראל, אגב, ממוצע שעות העבודה השבועיות לשכיר נע סביב 36 שעות, לא כולל השעות הלא מתועדות ואלו שבהן אנחנו עובדים מהבית. מעובדים בשכר מינימום ועד פרסומאים, אנשי הייטק, מנכ"ליות וטייקונים - כולנו מחויבים לעבוד קשה, או לפחות להעמיד פנים שאנחנו עובדים קשה. למה בעצם? והאם מדובר במאסר עולם בלי אפשרות לחנינה? עוד ועוד מומחים קוראים לאחרונה למרוד בציווי הגורף הזה, לעבוד קשה. שם, הם אומרים, צריכה להתחיל המהפכה. והפתרון שלהם מפתיע, אפילו מטלטל: לשלם לכולם משכורת בסיס גם אם אינם עובדים, וכך לשחרר את כולם מהצורך לעבוד סתם. כל מי שרוצה עוד כסף, שיעבוד עוד קצת, או עוד הרבה. כל השאר יהיו פטורים מההכרח לעבוד קשה.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3586412,00.html

עובדים קשה? הכירו את 996: תרבות העבודה של סין - מ-9 בבוקר עד 21:00, ששה ימים בשבוע.

https://www.themarker.com/wallstreet/MAGAZINE-1.7188414

הסיבות לתרבות של עבודה תובענית

בתוך מאה שנה למילה 'עובד' לא תהיה שום משמעות. היא תהיה משהו שתצטרך לחפש במילון של המאה ה־20", כתב ב־1963 המהנדס והתיאורטיקן האמריקאי בוקמינסטר פולר (Buckminster Fuller). פולר לא היה היחיד. כלכלנים ומומחים אחרים מכל הסוגים ומכל קצוות הקשת הפוליטית הסכימו, במשך כמה עשורים אופטימיים, שהקידמה הטכנולוגית תשחרר את בני האדם מעבודה, או שהם יצטרכו לעבוד רק מעט מאוד. "המכונה היא מצילת האנושות, האל שיגאל את האדם מלהיות עובד להשכרה, האל שיעניק לו פנאי וחירות", כתב פול לפראג (Paul Lafargue) בחיבורו הידוע "הזכות לעצלות" (1883). "אנחנו מקווים שהתגליות שלנו יביאו למצב שבו פועל שבעבר עבד שמונה שעות בעבודה מסוימת יצטרך לעבוד רק שעתיים־שלוש", הכריז ב־1926 אלכסיי גוסטב (Aleksei Gustav), נפח, משורר ומנהיג פועלים רוסי. לרגעים המציאות אפילו התיישרה עם החלום. ב־1930, למשל, קלוגס, יצרנית דגני הבוקר הגדולה בעולם, קיצרה את יום העבודה במפעליה לשש שעות, במהלך שייעל את התפוקה ושיפר את איכות החיים של העובדים.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3586412,00.html

שמונה בערב ואתם עדיין עובדים? כך זה משפיע על המשפחה שלכם.

https://healthy.walla.co.il/item/3335217

• אנשים בעולם המודרני מבלים את רוב חייהם הבוגרים בעבודה - מה הסיבות שיצרו את תרבות העבודה התובענית? מדוע אנחנו עובדים כל כך הרבה שעות? 

• מדוע הקידמה לא שיחררה אותנו מעבודה?

למה הקידמה הטכנולוגית לא שחררה את העובדים? בפועל, היא שחררה אותם. והם מיד שועבדו מחדש. "יש הרבה אבטלה טכנולוגית, כלומר עובדים המוחלפים במכונות, אבל התוצאה היא לא פחות עבודה, זה פשוט הפך את עמל הכפיים האנושי לזמין למטלות חדשות", מסביר פרופ' רוס, שעסק בעבודת היתר בעשרות ספרים ומאמרים שכתב.

[..]

למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?

למרות הקידמה. לא בשביל הכסף. בגלל המעסיקים. משום שאנחנו מוכשרים. כי העבודה מעניקה משמעות, אפילו שכולם יודעים שזו שטות. קווים לדמותה של הבעיה הקשה של הכלכלה המודרנית, מלכודת העבודה המיותרת. עכשיו המומחים מציעים מוצא מהפכני: לחלק משכורת לכולם, ולעודד אותם לא לעבוד.

• האם מדובר בהתפתחות טבעית של האנושות או עיוות? 

לאורך אלפי שנות היסטוריה, עבודה קשה היתה נחלתם של המעמדות הנמוכים, והיעדרה היה המקור לאיכות החיים הטובה של המעמדות הגבוהים. "בחברה הפרה־תעשייתית לא לעבוד קשה היה סמל סטטוס. לאריסטוקרטים היו מעט מחויבויות, ואדם חופשי היה אדם שלא צריך לעבוד, שאף אחד לא מחייב לעשות משהו", אומר אדוארד הדס (Edward Hadas), עורך וכתב כלכלי בכיר ברויטרס. היום העבודה הקשה לא פוסחת על אף מעמד, אפילו להפך: "היום, באופן אירוני, עבודה קשה היא לרוב סמל למעמד גבוה. בנקאי השקעות, עורכי דין - כולם עובדים קשה מאוד. צעירים שמסיימים אוניברסיטה רוצים עבודה שמצריכה שעות ארוכות כי הם רואים בזה משהו יוקרתי".

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3586412,00.html

• איך זה שבעולם הישן היעדר עבודה היה סטטוס גבוה ובימינו הפוך - עבודה תובענית היא סמל למעמד תעסוקתי גבוה? 

• מה גרם להתפתחות של תובענות תעסוקתית? 

• כיצד התובענות התעסוקתית השפיעה על האדם:

• על מצבו הנפשי, מצב רוחו, על צורת מחשבתו, מצבו הרגשי?

• על יחסו לחיים?

• על מעגלי החיים האחרים - משפחה, חברים? 

• כיצד התובענות התעסוקתית השפיעה על החברה כולה:

• על הערכים שלנו?

• על היחסים בינינו? 

• המחיר שאנחנו כחברה משלמים עקב כך? מה מפסידים ומה מרוויחים?   

מהות העבודה בשביל האדם

• מה העבודה נותנת לאדם? 

• האם עבודה היא קונספט ייחודי לאדם, בהשוואה ליצורים אחרים בטבע? 

• למה אנחנו צריכים לעבוד כדי להתקיים?

• האם הקשר, בין עבודה לכסף, הוא נכון?  

• איזו חשיבות העבודה תופסת בחיינו? עד כמה העבודה משמעותית בחיינו?

• כיצד העבודה משפיעה על חיינו?  

• מה השפעתה הרגשית של העבודה, על האדם? מדוע היא חשובה לו?

• מלמדים אותנו, שאנו מממשים את עצמנו דרך המקצוע והעבודה שבחרנו בחיים. האם זו הנחה נכונה? 

• האם הקורונה תשפיע עלינו? האם נשנה את תרבות העבודה שלנו? מדוע?

העתיד - חזון תרבות העבודה החדש

• מה תהיה התפיסה הבאה, ביחס למקום שתתפוס תרבות העבודה בחיינו?

• מה תהיה תרבות העבודה הבאה? איך היא תיראה? 

• מה יהיה מקום העבודה בחיינו, מה תהיה חשיבותה לחיינו?

משרדינו יהיו סגורים: כך נולד וכך מת המשרד המודרני:

במשך יותר מ־100 שנים הגדיר המשרד את העבודה ואפילו את הזהות שלנו. שם התנהלו חיינו המקצועיים, אך גם החברתיים והתרבותיים. החללים הפתוחים, כניסת האינטרנט, עליית מחירי השכירות והיציאה ממרכזי הערים הפחיתו מחשיבותו. עתה הקורונה והחשש מפני התקהלות מאיימים לחסל אותו סופית.

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3825713&utm_source=m.calcalist.co.il&utm_medium=social&utm_term=3825713&utm_campaign=whatsapp

• האם נעבוד הרבה כמו היום או מעט כמו האצילים בימי הביניים?

• האם ישנה דרך לאדם לקבל סיפוק ותחושת מימוש בחייו, ללא עבודה? 

הקורונה מספקת מבט לעתיד: היתרונות הגדולים של עבודה מהבית:

שוק העבודה עבר טלטלה בעקבות המשבר שיצר הנגיף ורבים עשו את ההתאמות כדי לעבוד מהבית. האם המגמה תימשך גם אחרי שהמשבר יסתיים ואיך אנחנו צפויים לעבוד בשנים הקרובות? אורית יחזקאל, סמנכ"לית בקבוצת ManpowerGroup, על האופן שבו יותר ויותר אנשים יעבדו בשנים הקרובות.

https://career.walla.co.il/item/3350637

כעת, בסגר שהוטל בעקבות הקורונה, נראה שהמשרדים לא רק הפסיקו לפעול באופן זמני אלא שהם משהו שעבר מהעולם. אמנם המשרדים ייפתחו מחדש, אך עם חוקים חדשים וחשיבות פחותה. כך למשל, החודש טוויטר הודיעה לעובדים שלה שהם יכולים להמשיך ולעבוד מהבית "לנצח". 

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3825713&utm_source=m.calcalist.co.il&utm_medium=social&utm_term=3825713&utm_campaign=whatsapp

• האם בעתיד נעבוד יותר מהבית כמו בתקופת הקורונה?

 

ככל הנראה, השינוי הראשון הוא מודל העבודה הגמיש, שיככב בחברות הזמן הקרוב. “גילינו שאפשר לנהל צוותים ואפילו עובדים חדשים מרחוק מבלי לוותר על התפוקה”, מספרת מירב פוקס,  Head of People באוטודסק. גם מיטל סנדור, מנהלת HR של Chegg Israel, מסכימה: “השינוי המרכזי שכנראה יימשך הוא מודל העבודה הגמיש. אגב, אחת הסיבות שתרמה להצלחת העבודה המרוחקת היא שכולם עבדו מרחוק ולא רק חלק מהעובדים. אני מניחה שגם משך הפגישות ימשיך להיות קצר יותר ממה שהתרגלנו אליו – במקום פגישות ארוכות של שעות, יותר פגישות קצרות וממוקדות לאורך היום”.

“הקורונה הוכיחה לכולנו שניתן לנהל מרחוק צוותים של עובדים מבלי לפגוע ביעדים, בלוחות הזמנים ובאיכות”, אומרת רויטל ברגשטיין, מנהלת מחלקת אסטרטגיה אנשים ותרבות, בחטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים. “לפני הקורונה היינו אלופי העולם בהתנעה של הרבה פרויקטים במקביל. במשבר למדנו שצריך להתמקד בפחות פרויקטים כדי לסיים אותם בזמן הקצר ביותר”.

https://www.geektime.co.il/what-covid-19-taught-us/

ה"הכנסה מינימלית מובטחת" היא אחת הדרכים להגיע לשם. בין תומכי הרעיון אפשר למצוא את הכלכלנים פרופ' רוברט סקידלסקי וג'רמי ריפקין והפילוסוף הבלגי פרופ' פיליפ ואן פאריס. את שורשי הרעיון, אגב, אפשר למצוא כבר במס ההכנסה השלילי שהציע לא אחר ממילטון פרידמן בשנות החמישים. בשנות השבעים הרעיון נשקל ברצינות בקנדה, שם אף התנהל פיילוט בעיירה דופין במחוז מיניטובה. פרופ' אוולין פורגט (Evelyn Forget) מהחוג לבריאות הציבור באוניברסיטת מיניטובה בדקה לאחרונה 1,800 ארגזים של מסמכים גנוזים מימי הפיילוט ההוא, וגילתה שהתוכנית שיפרה משמעותית את בריאות המשתתפים וצמצמה את שיעורי הנשירה מהתיכונים. היוזמה ההיא, אגב, לא הפכה את התושבים לבטלנים; רק מעטים הפסיקו לעבוד - אמהות טריות שרצו לבלות זמן רב יותר עם התינוקות שלהן, ובני נוער עניים שכבר לא היו חייבים לעזור בפרנסת המשפחה.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3586412,00.html

• האם יש לתת הכנסה מינימלית?

ההשפעה של הפחתת העבודה בחיים

• אם נשנה את צורת העבודה, האם נראה שינויים חיוביים? באילו תחומים?

• האם בעקבות תקופת הקורונה, נראה שינויים נוספים בתרבות העבודה? באילו תחומים?

• האם נראה שינויים ביחסים, במקומות העבודה?

• מדברים הרבה על כך שמקצועות רבים ישתנו, אולי יעלמו. האומנם? 

• האם יהיו מקצועות חדשים בעולם העבודה?

• אם אנשים לא יעבדו, או יעבדו פחות:

• אז מה יהיה איתם? - האם צריך לספק להם תעסוקה כלשהיא? עבודות התנדבות? 

• האם הם יאבדו את תחושת המשמעות בחייהם?

• כיצד השינויים בעולם העבודה ישפיעו על החברה?

• האם הכסף הולך להיעלם מחיינו? אם רובינו לא נעבוד או נעבוד מעט האם הכסף יאבד משמעות? 

• כיצד אובדן הכסף ישפיע על היחסים בין בני האדם? האם מושגים כמו עשיר ועני יעלמו מחיינו? 

• כיצד אדם שטוב בעבודתו יתוגמל? מה יהיה המניע להצלחתו?

• כיצד אדם יגדיר את עצמו, את ערכו ואת מקומו בחיים, בעולם העתידי? 

• איך יראה עולם העבודה בעתיד? 

איך יתרחש השינוי

• בתקופה האחרונה הרבה אנשים חוו את חווית העבודה מהבית. האם מדובר בהתפתחות חיובית?

• איך ננוע לכיוון קיצור שעות העבודה? מי יוביל את זאת?

יתרונות העבודה מהבית:

כך, למשל, דו”ח מומחים חדש שיזמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף תכנית ממשק ליישום מדע בממשל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ממליץ למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאמץ את מודל העבודה מרחוק כדי לסייע בצמצום פליטות גזי חממה, זיהום האוויר וכמובן בהפחתת הגודש בכבישים. חוץ מתרומתו החיובית של אופן עבודה זה לסביבה, עבודה מרחוק יכולה לסייע למעסיקים בחיסכון על הוצאות תחבורה ונדל”ן, וכן לקדם שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה.

https://chiportal.co.il/%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/

אבל לעבודה מהבית וזאת כדאי לדעת קיימים גם חסרונות לא מועטים:

1. בדידות. כאשר אנו עובדים מהבית, אנו למעשה דנים עצמנו לבדידות. אנו אמנם יכולים לעבוד בבתי קפה או ספריות, אבל עדיין תחושת הבדידות יכולה להיות גדולה מאוד. מחקרים רבים טוענים שחלק גדול מהבריאות הנפשית והפיזית שלנו היא בעבודה קהילתית בה אנו מסוגלים לתקשר עם אנשים ולדבר ולראות אנשים אחרים. כאשר אנו דנים עצמנו לעבודה מול ארבע קירות, הבדידות עשויה לגרום לעצב, מלנכוליה ואפילו דיכאון הנובע מהבידוד שגזרנו על עצמנו.

2. ריחוק מהקולגות והמעביד: ריחוק כזה לא תמיד יכול להיות לטובתנו. כאשר אנו עובדים בצוות או ליד אנשים נוספים, אנו יכולים לקבל פידבקים, משובים, להתקרב לקולגות שלנו, לעבוד יחד איתם על פרויקטים נוספים, וסתם לפטפט בהפסקה. קשר כזה עם קולגות חשוב מאוד גם להערכה שלנו את עצמנו מבחינה חברתית וגם להערכה שלנו ו"לנראות" שלנו בעבודה. אנו נמצאים מחוץ למעגל החברתי, דבר המייצר בידוד שלנו מול החברה והקולגות.

3. סדר יום: קימה בבוקר, התארגנות, לבוש, יציאה מהבית, כל אלו הם סדר יום בריא שחשוב מאוד לכולנו. כאשר אנו עובדים עם הלפטופ מהבית ואפילו בפיג`מה (כמו רבים מאנשי היי טק), אנו למעשה משבשים לעצמנו את סדר היום שכל כך חשוב לבריאות הנפשית והפיזית שלנו.

4. מחסור בפידבק: כולנו זקוקים לפידבק על העבודה שלנו, לאו דווקא מהמעבידים, גם מקולגות וחברי צוות לעבודה. בעבודה מהבית, קיים מחסור בפידבק כזה, אנו למעשה רואים ולא נראים, ולעיתים יכולים להרגיש שקופים מעט.

5. פרטיות: הגבול בין הבית הפרטי שלנו למקם עבודה, הופך להיות פרוץ. מספיק שילד מתפרץ באמצע העבודה ומבקש אוכל או תשומת לב כדי שעבודתנו תקטע, ואז הגבולות שאנו מנסים להציב לעצמנו נפרצים.

6. אנשים חברותיים יכולים לסבול ממש מהבדידות בבית, קשה לשבת יום אחרי יום לבד מול המחשב מבלי לדבר עם אנשים או לראות אנשים. אז כן, אולי עבודה מהבית, נראית לכם כמו עבודת החלומות, אבל קחו בחשבון שלעיתים קרובות היא תגיע עם תג מחיר של בידוד חברתי, אי מעורבות במה שקורה בחברה, קושי במשמעת עצמית, בעיות בסדר היום ואפילו שעמום.

http://www.workitout.co.il/html5/arclookup.taf?&_id=45398&did=3965&g=12812&title=%F2%E1%E5%E3%E4%20%EE%E4%E1%E9%FA%20%96%20%E9%FA%F8%E5%F0%E5%FA%20%E5%E7%F1%F8%E5%F0%E5%FA

ארגון הבריאות העולמי החליט: מעתה – שחיקה בעבודה היא מחלה

ספר האבחנות הרפואיות החדש שאושר השבוע על ידי ארגון הבריאות העולמי יכלול גם אבחנה חדשה – שחיקה בעבודה. להחלטה עשויות להיות משמעויות כלכליות אדירות, כאשר עובדים יוכלו תיאורטית לתבוע את המעסיקים על פגיעות ומחלות שנבעו מהסטרס התעסוקתי.

כמחצית מהעובדים לחוצים מהעבודה. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמחצית מהמועסקים בישראל מעל לגיל 50 מדווחים על מתח ולחץ נפשי בעבודה, כשני שליש סבורים שאין אפשרות קידום בתפקידם בארגון, וכי כשליש מתקשים לתפקד במשפחה בשל מחוייבות לעבודה.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5516935,00.html

מיומנות? גמישות? כישורים? עולם העבודה אחרי הקורונה יהיה אחר לחלוטין

הזינוק בשיעור המובטלים, האי־ודאות והזעזוע שגרמה המגפה לעולם התעסוקה עשויים להתחלף בקרוב בהזדמנויות חדשות ומגוונות ■ כמו תמיד, החלשים יישארו מחוץ למשחק.

https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.8747590

למידה בלתי פוסקת

"הרבה מעבר לעולם התעסוקה, העולם החדש שלפתחו אנו עומדים יהיה חלק בלתי נפרד מאורח חיים חדש- למידה בלתי פוסקת. אנשים יצטרכו להתעדכן ולעדכן את עצמם" אומר רוז. "תפתח בפנינו מניפה חדשה של מושגים -בעולם התעסוקה השיח יהיה יותר סביב המיומנויות והכישורים שהעובד מביא איתו ופחות ניסיון וידע טכני". אחת הדוגמות שהוא מביא הם 'מיקרו תארים'- שמאפשרים למידה של כמה חודשים בתחומים יותר גמישים. להערכתו, מוסדות הלימוד גם יאפשרו גמישות במקצוע ובאופן הלמידה. "העובד החדש שלא יפסיק ללמוד, יצפה גם מהאקדמיה שתתאים את עצמה לצרכיו. וזה כולל לימודים בלו"ז גמיש, למידה אונליין, מבחר יותר רחב של מעבר בין קורסים ותארים ועוד." מבחינת עולם העבודה של אחרי הקורונה, טוען רוז, "אנחנו צופים שאותם שינויים איטיים כעת יקרו מהר יותר. אופי העבודה המקוונת, ההבנה שלא כל העובדים צריכים לעבוד במשרה מלאה ושיש משרות שכבר אינן נחוצות, יפתחו בפנינו עולם תעסוקה שונה." 

https://www.mako.co.il/study-career-career/articles/Article-8868734cc1bc171027.htm

לאחרונה פירסם ה-OECD דו"ח העוסק באיזון חיי עבודה ובית (Work-Life Balance), והממצאים לגבי ישראל עגומים למדי. מבין ארבעים מדינות שדורגו, ישראל שישית מהסוף עם ציון של 4.6 בלבד (מתוך 10). שבוע העבודה הממוצע בישראל כולל 40.6 שעות, לעומת 38.6 שעות בארה"ב ו-29.3 שעות בלבד בהולנד שדורגה במקום הראשון, בעיקר כי 60% מהנשים בהולנד עובדות במשרה חלקית. ומי בתחתית הדירוג עם ישראל? קולומביה, מקסיקו וטורקיה. "היכולת להצליח לשלב בין עבודה, מחויבויות משפחתיות וחיים אישיים חשובה לבריאות", נכתב בדוח ה-OECD. המודעות לחשיבות האיזון עלתה בשנים האחרונות מאחר שמלבד ההשפעה על איכות החיים, הצלחת האיזון משפיעה על יעילות העובדים והפריון שלהם בעבודה.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5604201,00.html

תרבות העבודה המודרנית דורשת ממי ששואפים להתקדם ולהצליח, להעניק משקל רב למחויבותם למקום העבודה, גם כאשר זאת באה על חשבון מחויבויות אחרות", נכתב במחקר. "כך יוצא, שעל אף האשליה הרווחת לפיה ניתן לעשות 'גם וגם', מרבית העובדים והעובדות במשק נאלצים לבחור, במידה כזו או אחרת, בין הצלחה בשוק העבודה לבין הקדשת זמן מספקת לילדיהם, לבני/ות זוגם ולעצמם".

https://m.ynet.co.il/Articles/5628326