|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1083
לחיות בהווה
מטרות:
מדוע יש לנו נטייה להתפזר, ולא לשים לב למה שקורה בהווה?
האם אנחנו מפספסים כאשר לא מתרכזים בהווה?
מהו היחס הנכון להווה?
מה הפוטנציאל של הריכוז שלנו ברגע ההווה?
מדוע קשיבות בזמן פעולות שאנו מבצעים יכולה לשנות אותן, לשפר את החוויה?
לאילו דברים, אנחנו באמת צריכים להיות קשובים?
כיצד להפוך את ה-being, ההוויה שלנו למשהו משמעותי, שליו, עמוק?
מדוע אנו בורחים לעשייה? מדוע קשה לנו להיות בשקט?
קליפ:
https://www.youtube.com/watch?v=Re9d-KgLZ5g
זרימת התכנית:
אי קשיבות להווה.
מה קיים בהווה?
תרגול קשיבות להווה.
היחס הנכון להווה.
קשיבות אמיתית (על פי חכמת הקבלה).
חינוך ילדים לקשיבות אמיתית.
פתיח:
מיינדפולנס: ללמוד לשלוט בקשב שלנו. אומנות הקשב והריכוז לרגע ההווה. אנחנו חיים בעידן שיש לו בעיה של קשב וריכוז מאד גדולה. אנחנו מופצצים ע"י המון גירויים, אנחנו נוירוטים, אנחנו חרדים…וכאן מגיעה גישה שאומרת שאנו צריכים לתרגל את המוח שלנו, לתרגל אותו בקשיבות לרגע ההווה, לכאן ועכשיו. זו גישה עתיקה שבמהותה אמורה להביא את האדם להארה, לניקוי התודעה, לשחרור מסבל ולאפשר לנו ראייה צלולה של המציאות.
אי קשיבות להווה
הבודהיסטים הבינו מזמן, שהגורם העיקרי לסבל הוא חוסר קבלה של מצבינו במציאות שאנחנו חיים.
כשאנחנו חווים משבר או תוהים לגבי בחירות בחיינו, הרגש הראשון, שלא פעם משתלט עלינו, הוא הפחד: מה יהיה? מה יקרה? הפחד מציב בפנינו פרדוקס בלתי הוגן - אנחנו נמנעים מלעשות צעדים לקראת דברים שעשויים להפוך את חיינו לטובים יותר. הימנעות זו מקורה בפחד מעתיד שעדיין לא נוצר, אך למעשה מכתיב את חיינו בהווה, קצת בדומה לרעיון של נבואה המגשימה את עצמה.
http://www.sagolcenter.org.il/?p=16350
האקדמיה חוקרת את היתרונות הנוירולוגיים של התרגול.
באותו אופן התרגול מסייע לנו להתבונן על המצב הרגשי שלנו, כצופה מהצד, האם אני רגוע? טרוד? שמח?
העיקרון החשוב בתרגול הוא לדעת לחזור לרגע הנוכחי ולתחושות בכל פעם שאלף ואחת מחשבות מנסות להתגנב פנימה. והן יצליחו. שחרור המחשבות והחזרה לרגע הנוכחי הוא החלק החשוב בתרגול.
https://www.eol.co.il/articles/554
נבדק קלינית בלמעלה מ-4000 מחקרים ונמצא מועיל במגוון רחב של התמודדויות פיסיות ופסיכולוגיות.
מה יודעים על ההשפעות של תרגול מיינדפולנס על המוח?
כמות הפרסומים על ההשפעות המוחיות והפסיכולוגיות של תרגול מיינדפולנס גדלה פי 100 בעשור האחרון וכמות המחקרים הממומנים על ידי ארגון הבריאות הלאומי (WHO, המממן חלק ניכר מהפרוייקטים במדעי המוח ובביולוגיה כיום ברחבי העולם) קפצה מ-0 למעל 100 בעשור האחרון. ממצאים התנהגותיים/קליניים: אימון מיינדפולנס תורם לויסות רגשי טוב יותר וליכולות משופרות של בקרה קוגניטיבית, משפר את יכולות קשב ועוזר לבנות מערכת קשבית שיכולה להשאר יציבה לאורך זמן, מגביר עמידות לסטרס ולפסיכופתולוגיה באמצעות שיפור יכולת ההתמודדות עם סטרס, כאב כרוני, מחלות כרוניות (כגון סרטן), דכאון, OCD, הפרעות אישיות, ADHD ועוד ותורם ליכולות של התבוננות "על" (מטא קוגניציה) ומפחית אוטומטיות. ממצאים מוחיים: אימון מיינדפולנס משנה את נפחו של החומר האפור במוח (כלומר משנה את כמות התאים במערכת העצבים), משפיע על החומר הלבן במוח (כלומר משנה חיבורים בין אזורי מוח) ומשפיע על אופן הפעולה של רשתות מוחיות (כלומר עד כמה אזורי מוח שונים מצליחים לעבוד יחד בעבודת צוות). ממצאים אלו נמצאים בקורלציה עם שיפור בהתנהגות, ביכולות הקוגניטיביות וביכולות הויסות הרגשי וכן עם עליה ברגשות חיוביים ומצב פסיכולוגי ונפשי סובייקטיבי משופר.
http://www.sagolcenter.org.il/?p=16350
מיינדפולנס כתרגול מאפשר התגברות על רגשות מאמללים כמו: פחות מתח, ביטחון עצמי, סובלנות, פחות חרדות, כעסים ודיכאונות.
המיינדפולנס גם מאפשר פחות לחץ נפשי, יותר אנרגיה, שלווה פנימית, שינה טובה יותר, זיכרון טוב יותר, חשיבה בהירה ומסודרת, יצירתיות רבה, יכולת מיקוד משופרת, תפיסה מהירה יותר, ערנות וחדות, קבלת החלטות נבונות, כבוד והתחשבות בעצמך ובאחר.
מיינדפולנס תורמת ליציבות התודעה כשניצבים מול מצבים לא רצויים.
מיינדפולנס מאפשר לנו להיות נוכחים במה אחוז, כך שנוכל להגיב למה שיש.
כאשר אנחנו מיינדפול לסיטואציה, זהו הצעד הראשון לקראת עשיית שינויים נבונים.
מיינדפולנס הוא אספקט חיוני לצלילות התודעה. כשאנו צלולים, סבל לא יכול להידבק אלינו.
מיינדפולנס הוא כלי לעשיית טרנספורמציה למנגנון הסבל - הימנעות מלא נעים ורדיפה אחר הנעים.
מיינד פולנס מגן עלינו מגרימת סבל לעצמנו ולאחר/ים.
למיינדפולנס יש את היכולת להתבונן ברצף של מחשבות. בעוד שמיינדפולנס בעצמו הוא אינו מחשבה.
מיינדפולנס אותנטי מעורר בנו אחריות לגבי מה שאנחנו יודעים.
מינדפולנס מקיף גם את הספציפי וגם את הכללי. אנחנו יכולים להיות מודעים לפעולה ספציפית כמו הזזת היד כדי להרים את שפופרת הטלפון, מיינדפולנס כולל גם את הטון ואת הגישה שלנו בשיחה עצמה.
מיינדפולנס מביא אותנו להיות מודעים לחוסר ודאות ולצעדים ההכרחיים לצורך שינוי כיוון.
מיינדפולנס חושפת את מה שמשותף בין העצמי לאחר/ים. כך שמיינדפולנס כוללת התנהלות אתית ויושרה (אינטגריטי).
מיינדפולנס חוקרת סיבות וגורמים לאירועים שקורים.
השיטה מיושמת באופן שווה בהוויה ובעשייה. אנחנו שוהים במודעות כשאנחנו יושבים ברכבת ומאפשרים לכל ההוויה שלנו לנוח בתוך הרגע. אנחנו מתרגלים לשהות באופן מודע כשאנחנו מעורבים בעשייה, בין אם אנחנו שוטפים כלים או מכינים דו"ח לחברה.
מינדפולנס כוללת את האמנות של הקשבה מלאה לאחר. מודעות לתקשורת עם האחרים/ות מפתחת ומבטאת הערכה והוקרת תודה למילים ולמעשים שלהם.
http://becomeonenow.com/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A1/
מדוע, בצורה טבעית, אנו כל כך מוסחי דעת? האם זה רע? האם זה טוב? האם אנחנו מפספסים משהו כך?
האם אנו מתנהלים בהווה דרך המחשבות שלנו על העתיד ועל העבר?
אם זה נכון, למה זה קורה? מדוע קשה לנו להתרכז ברגע הזה?
מהי החשיבות של "תשומת לב"? האם זה משהו שאנחנו צריכים לתרגל בחיים שלנו?
האם זה נכון שהאדם לא מספיק מתרכז בהווה?
איך אנחנו צריכים להתייחס למה שהיה, לעכשיו ולמה שיהיה?
האם ישנה סיבה, שיש אנשים שלא מצליחים ליהנות מההווה?
ישנם אנשים שבצורה טבעית חיים את ההווה, ישנם כאלה שמתרפקים על העבר ויש כאלה שלא מפסיקים לתכנן את העתיד? מה גורם לשוני הזה באנשים?
מה קיים בהווה?
האם אדם צריך לחיות/ להתרכז בהווה?
בעיניי חוכמת הקבלה - מה יש בו בהווה שעלינו לשים לב אליו?
האם חשוב להיות קשוב למה שקורה איתי עכשיו ולא לערבב עבר ועתיד?
מה מיוחד ברגע ההווה לעומת עבר ועתיד?
האם צריך להיות מרוכז בהווה, ב"כאן ועכשיו", בכדי להבין את החיים?
האם אנחנו מפסידים משהו כי לא מצליחים להתרכז בהווה?
אבל אם אנחנו מנתקים את רגע ההווה מהעבר ומהעתיד, האם אנחנו לא מנתקים אותו ממשמעות? האם רגע ההווה ניתן לי כדי שאעבור חוויה גרידא? או כדי שאלמד משהו לעומת העבר? או שאגיע לאיזו מטרה בעתיד?
האם זו גישה נכונה ובריאה להתייחס כאילו רגע ההווה הוא כל מה שקיים?
עד כמה חשוב לפתח מודעות לכל מעשה וחוויה כדי לחוש את רגע ההווה?
האם חשוב שנהיה קשובים להווה, ולא ניתן למחשבות ורגשות שלנו להתרוצץ?
התרבות שלנו נוטה לכיוון עשייה, להתרוצצות. לכן צצות שיטות שמדברות על הצורך להאט, להירגע, להתבונן. מדוע זה כך?
מה החשיבות של התבוננות וקשיבות? עד כמה זה חסר לנו בחיים שלנו 2018?
תרגול קשיבות להווה
מה קורה לאדם כשהוא מנסה לתרגל את עצמו להתרכז בהווה?
האם כדאי לתרגל את המיקוד בהווה?
מדוע תרגול הקשיבות להווה הועילה לאנשים? איך זה עובד?
כיצד משיגים שליטה פנימית על פי חכמת הקבלה?
כיצד האדם לומד לשלוט במצבים שהוא עובר, להישאר בשליטה, להשהות ולבחור את תגובותיו?
תחת המטרייה של "מיינדפולנס" נכנסים שיטות ותרגולים רבים שמטרתן זהה – למקד את תשומת הלב פנימה, לחוויה הרגעית של העולם הפנימי שלנו, ולפתח מודעות לחוויה זו בהיבט הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי. פרופסור מארק גרינברג, שהגיע לכנס כאורח כבוד מאוניברסיטת פנסילבניה, הוא אחד המומחים המובילים ופורצי הדרך בתחום החינוך המודע. הוא מסביר במילים פשוטות כי "מיינדפולנס הוא חקירה עמוקה של העצמי, איך המוח עובד ומי חושב את המחשבה הזו [שעוברת כרגע בראשי]".
https://www.eol.co.il/articles/530
היחס הנכון להווה
"התודעה האנושית נוטה לקפוץ ממקום למקום, וטכניקת הקשיבות מאפשרת תשומת לב לחוויה המידיית."
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA
האם יש דרך ללמוד לחיות בהווה, ומתוך תחושה זאת למצות כל רגע?
מדוע ניתנה לנו הרגשת ההווה? איך אנחנו אמורים לחוות אותה בצורה הכי משמעותית?
איך לחיות נכון בהווה?
האם צריך לתת להווה משקל רב יותר מאשר לעתיד ולעבר?
במידה וצריך לתת משקל מירבי לרגע ההווה, איך מתייחסים לעבר ועתיד?
האם כדאי להתייחס בעיקר להווה כי הוא הטווח בו אנחנו באמת יכולים לשנות בו משהו?
קשיבות אמיתית (על פי חכמת הקבלה)
למה עלינו להיות קשובים על פי חכמת הקבלה?
מהי הקשיבות האמיתית?
מה יקרה אם נצליח להיות קשובים באמת - מה נחווה? מה נרגיש?
האם ניתן להגיע לראייה צלולה של המציאות בדרך זו?
חינוך ילדים לקשיבות אמיתית
למה אנחנו צריכים ללמד את הילדים להיות קשובים?
למה אנחנו צריכים להרגיל אותם כבר מגיל קטן?
האם עלינו לגדל תינוקות וילדים כדי לפתח בהם את היכולת להיות מודעים ולהיות נוכחים בכל פעולה ומחשבה שלהם?
איזו סביבה צריכה להיות כדי שלכל אחד מחבריה תהיה היכולת הזו לחיות בקשיבות אמיתית?
מה החשיבות של היכולת הזו אצל המחנך?
קשיבות והמוח שלנו:
קליפ אפקט הפרפר: