חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 29-30
תקשורת בין אישית, הקשבה כבסיס לתקשורת טובה
פתיחה:
המעגל הראשון שדיברנו עליו שהוא הסביבה הביתית של האדם בו דנו בנושאים של ביטחון, אמון, מחוייבות, ניתוק, נטישה, בגידה, בדידות.
היום אנחנו רוצים לדבר על תקשורת בין אישית, אנחנו מבינים שמה שבונה מערכת יחסים טובה, זה תקשורת טובה ביננו, מטרה שלנו ע"י התקשורת פיתוח התקשורת הבין אישית להשיג את הכוח המיוחד הזה שטמון בטבע, שנקרא כוח החיבור. שמענו אותך בתוכניות הקודמות מדבר על זה שיש אני-אתה-והכוח השלישי, הכוח שלישי זה הכוח שמחבר ביננו, גם במפגש שדיברנו על ויתור, דיברנו על זה שבאמצעות הויתור אנחנו מצפים להשיג את נקודת החיבור ביננו, ונקודה הזו, המקום הזה, הכוח הזה שמחבר ביננו זה משהו שבאמצעות התקשורת הטובה אנחנו מצפים לתת כלים לאנשים איך להתחבר נכון ביננו ולהשיג את הכוח הזה, הכוח המחבר הכוח המאחד.
גם שאנחנו עוד לא מבינים מה זה הכוח הזה, אנחנו מבינים או שומעים שמהנקודה הזו והלאה אנחנו מצליחים לפתור את הבעיות שלנו בכל מיני נושאים.
תקשורת לפי תחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה מתחלקת לכמה נושאים, תקשורת שהיא מילולית וניתן על ידי שימוש בה להביע את עצמי ומחשבותי, בעוד הצד השני עושה משהו והשאלה היא מה הוא עושה, אם הוא קשוב, אם הוא מתנגד, אם הוא פעיל, אם הוא מסכים או מבצע.
תקשורת מסוג אחר יכולה להיות תקשורת מרמזת של מבטים, תנועות והעוויות פנים בעוד הצד השני מבין או לא מבין ומסכים או לא ומבצע או לא.
תקשורת פיזית שמתייחסת למגע בכל סוג שהוא בין אם הוא נעים וחיובי ובין אם הוא שלילי.
תקשורת חזותית שמתייחסת למה שאנחנו רואים ללא מילים ומסיקים.
מומחים בתקשורת מעריכים שרק 10% מהתקשורת שלנו באה לידי ביטוי באופן מילולי, 30% באים לידי ביטוי בקולות שאנחנו משמיעים ובאויטונציה, 60% בשפת הגוף ובאנרגיה שאנחנו משדרים. לכן בהקשבה ברמה המרחבית, אדם צריך להקשיב באמפתיה. לא רק באמצעות האוזנים כי אם באצמעות העיניים והלב. להקשיב עם הלב. להקשיב לרגשות, למשמעות. מקורה של המילה אמפתיה היא הזדהות נפשית כלומר המקשיב מצליח לראות מבעד לאותה העדשה שממנה מתבונן המדבר וזה כדי להבין את עולמו הפנימי של הדובר. המטרה היא להבין את עולמו הפנימי של הצד השני של הדובר גם אם אנחנו לא מסכימים עם מה שאני מאמינה בו. אבל עדין זה נותן לי את האפשרות להקשיב באמת.
הקשבה זו מיומנות נרכשת, היא חשובה ביותר בתקשורת הבינאישית שלנו, ולכן צריך ללמוד לעשות אותה.
המשמעות הרגשית של הקשבה, היא בכך שהקשבה מלאה מעבירה מסר לזולת שאני מתעניינת בו ומכבדת אותו. שהמסר הזה מתקבל את הזולת ומעודד לפתיחות וגילוי לב.
הקשבה היא מיומנות שניתנת לשכלול ופיתוח ומפגשים הקרובים אנחנו רוצים בצורה הכי פרקטית ופרקטית לתת כלים לאדם לפתח בו את יכולת ההקשבה שתיצור בו תקשורת טובה יותר לקשר.
מהי תקשורת בתוך הקשר הזוגי? איך היא צריכה להתנהל?
סיפור מקרה: חוסר יכולת לקיים שיחה. להגיע להקשבה ותקשורת
נוצר מתח אצלנו בבית, הפסקנו להתייעץ ולדבר זה עם זו כבר לפני הרבה זמן. עכשיו בגלל שיש ילד שעושה בעיות בבית הספר החלטנו לפי המלצת היועצת של בית הספר לנסות לדבר ביננו ולראות איך אנחנו ביחד עוזרים לילד. אבל...בכל פעם שאנחנו מתחילים לדבר מיד נוצר קצר ואנחנו עולים בטונים ומתחילים לצעוק. אני לא מרגיש שיש הקשבה ממנה אלי אלא רק הרצון שלה להחליט ולשלוט ולעשות מה שנראה לה נכון בלבד. היא לא נותנת לי לסיים משפט והיא מתפרצת לדברי, היא מדברת אלי לא יפה ואני נעלב ממנה! היא לא מוכנה להקשיב לי היא אטומה לגמרי והיא עסוקה בלדבר ולהקשיב לעצמה. נתתי לה את הזמן לדבר והקשבתי לה, עם חלק מהדברים שאמרה הסכמתי ועם חלק לא, כל פעם שלא הסכמתי עם דבריה היא לא הייתה מוכנה להקשיב לדעה שלי...
איזה ערך יש להקשבה בתוך הזוגיות?
אלו כלים פרקטיים יכולה להציע כדי לייצר הקשבה טובה יותר בין בני זוג?
מה הם העקרונות לתקשורת טובה על פי גישת השולחן העגול?
איך מצליחים ליצור תקשורת טובה ברגע של כעס ומשבר?
השולחן העגול הוא טכניקה ליצירת תקשורת מחברת.
1. מגיעים נקיים
2. כל אחד מציין מה היא זוגיות אידיאלית או מה היא תקשורת אידיאלית מה צריך להתקיים בתקשורת שהיא טובה בשביל כל אחד מהם. וכך כל צד יבין את הצורך של הזולת.
3. פיתוח אמפתיה
מה יכול לגרום לי לרצות להזדהות עם האחר? מה יוצא לי מזה?
מה הם הכלים הפרקטיים שנותנת שיטת החיבור כדי להרגיש את האחר?
סיפור מקרה: חוסר הרגשת שיתוף, פיתוח יכולת אמפתית.
בעלי כבר למעלה משנה, חוזר מהעבודה מדי ערב כאשר הוא מצוברח, כעוס ולחוץ. ברור לי שהוא עובר תקופה לא פשוטה בעבודה, אך כשאני מנסה לדבר איתו הוא לא מוכן לשתף אותי ומבקש שאניח לו לנפשו. מצד אחד אני רוצה לעזור לו אבל הוא צריך לשתף אותי כדי שאוכל לעזור לו ומצד שני זה יוצר ריחוק ביננו, אני מרגישה שזה ממש פוגם בקשר הזוגי שלנו.
מה המשמעות של שיתוף לפי שיטת החיבור?
באיזה אופן שיטת החיבור יכולה לעודד את האדם לנהוג בשיתוף?
האם שיתוף יכול גם להזיק למערכת יחסים זוגית?
איך מצליחים לגרום לו לשתף אותי?
הדדיות
גבר בשנות ה-40 לחייו, נשוי כ-15 שנה עם ילדים, תיאר חוסר רצון להישאר בקשר הנישואין. " ידוע לי שאשתי מאוד אוהבת אותי! היא מאוד עצמאית, אימא טובה שמסוגלת לעשות כל דבר, בעלת מישרה טובה. היא יוזמת, יוצרת, מארגנת, עושה הכל - לכאורה חלום של כל גבר. אלא שעליה וקוץ בה, היא עושה כל דבר באופן עצמאי לגמרי. היא עושה כל דבר לבד ולא משתפת אותי בשום החלטה שלה, הדבר הכי גדול ששבר אותי לאחרונה היה שלקראת בר המצווה של בננו הבכור, אישתי הלכה וסגרה אולם בלי לשאול אותי ובלי להתייעץ איתי כאילו שאני לא קיים. מפריע לי בקשר שלנו, שיש כל כך פעמים שהיא לא מערבת אותי בשיקולים גדולים שקשורים לבית וגם אלי, מפריע לי מאוד שיש כזה חוסר הדדיות ביננו, היא לא מתייעצת איתי כלל ונוטה להפתיע אותי בתעוזה שלה ובחוסר השיתוף שלה. אני לא יודע איך לגרום לאישתי להבין את הצורך שלי להרגיש שותף להרגיש שהקשר והיחסים הדדים ביננו.
האם הדדיות הכרחית בקשר זוגי? או שמא כפי שהוצג במקרה הזה כדאי ואולי רצוי שהאישה תהיה עצמאית ויוזמת וזה יחסוך בלגן ונדנוד לגבר?
האם שיטת החיבור יכולה לשפוך אור על הנושא של יחסי גומלין בקשר?
איך אפשר בעזרת שיטת החיבור לתקן מצב של חוסר הדדיות בין בני זוג?
סיפור מקרה: תקשורת בין בני זוג:
הגיע לקליניקה זוג שהגדירו את הבעיה שלהם בכך שהם לא מצליחים להתקשר זה עם זו. היא טוענת שמרוב דברים שהוא עושה בצורה לא נכונה גם בחינוך וגידול הילדים היא לא מצליחה לדבר אליו בצורה רגילה אלא רק צועקת וצורחת עליו, וכבר הפסיקה לשים לב אם הילדים בסביבה. הוא לעומת זאת טוען שהיא לא עקבית בדבריה, שהיא מחליטה דברים לבד, שהיא איננה מתחשבת גם בו, שנראה לו שהיא עושה לו דוקא ולכן הוא אדיש כלפיה רוב הזמן ולא מדבר איתה בכלל. רק פעם בכמה זמן הוא מוציא קיטור וצורח עליה בחזרה. המשברים בבית הם ברמה יומית וקבועה ונוגעים בכל תחומי החיים שלהם, חינוך, פרנסה, כלכלה, אירועים משפחתיים, אפילו אם יוצאים לטיול יש צרחות וצעקות עד האוטו, בתוך האוטו אפילו על המוסיקה ועל מסלול הנסיעה...
איך אפשר בעזרת שיטת החיבור לעזור לזוג הזה לתקשר בינהם בצורה טובה ומועילה יותר?
מה הם העקרונות לתקשורת טובה על פי שיטת החיבור?
איך אפשר לקיים תקשורת מבלי שהילדים יפגעו ויספגו את האווירה המתוחה?
איך מצליחים ליצור תקשורת מחברת ברגע של כעס ומשבר?
האם שיטת החיבור מדברת על תקשורת מסוג אחר?
אני אישה שזקוקה לשמוע מבן הזוג שלי באופן מילולי את האהבה והערכה שיש לו כלפי. ובעלי איננו מרבה במילים. על אף שהוא מראה לי את הערכתו ואהבתו אלי בדרך שלו, אני מרגישה שזה לא מספק אותי, איך שיטת החיבור יכולה לגשר על פער בין צורות התקשורת השונות.
האם סגנון תקשורת שונה מעיד על יחסים לא תקינים בן בני הזוג?
סיפור מקרה: חוסר הרגשת אמפתיה
אני נשואה כבר 15 שנים ויש לנו שני בנים בני 14 ו12 מאוד חמודים. מאז ומתמיד גם כשהיינו חברים, בן זוגי היה כאילו אדיש למה שאני מרגישה, הוא תמיד התייחס בקור רוח לדברים החמים שאמרתי, והתייחס בזלזול כאשר היו דברים קרים לומר. במהלך השנים למדתי להבליג הרבה ומעטתי לשתף ולספר לו. עתה כאשר אנו לקראת בר מצוה שניה הסיפור מחריף מכיוון שהוא עדין עסוק בלזלזל במה שאני מציעה, וכשאני מנסה לשוחח איתו הוא עסוק בעצמו ובכמה הוא משקיע ומוצלח בעוד הוא לא שם לב בכלל למה שאני מרגישה ואומרת. בהתנהגותו אלי אני חשה לא רק אדישות אלא גם חוסר דאגה וחוסר אמפתיה כלפי.
אחת התופעות שאנו רואים בברור זה, שקיים חוסר הרגשת האחר, וגם חוסר רצון להרגיש את האחר, אולי זה גם חוסר יכולת,
למה על פי שיטת החיבור כל כך חשוב להרגיש את האחר?
איך אפשר להתגבר על כך שאינני רוצה וגם לא מרגיש חשיבות להתחבר להרגשת האחר
מה יכול לגרום לי לרצות להזדהות עם האחר? מה יוצא לי מזה?
מה הם הכלים הפרקטיים שנותנת שיטת החיבור כדי להרגיש את האחר?