כל אחד חולם לעשות מה שבא לו, לא תמיד זה מצליח. לחיות את האמת שלו, לממש את עצמו, לפרוץ גבולות, לגלות דברים חדשים. מאיפה מגיעה השאיפה הזו? למה רובנו לא מצליחים לממש אותה? על התנאי החשוב ביותר, שפותח את כל השערים.
אנחנו חיים בעידן האגו הגדול. רוצים לטפס על ההר הכי גבוה, לצלול לעמקי הים, לטוס לחלל. סרטי הוליווד מלווים אותנו מגיל אפס, והאדם שואל את עצמו: למה לי לא? ביחס לדורות קודמים, כלי הקליטה שלנו התרחבו מאוד. כיום אדם יודע מה קורה בכל העולם, ומרגיש שהוא נמצא און ליין בכל מקום. הוא רוצה לנגוע בכול, לטעום מהכול, להשתתף בכל חוויה. כל האפשרויות פתוחות, והאדם נעשה בלתי מוגבל.
האגו שגדל רוצה שנתפוס את כל היקום, שנכיר אותו, לאו דווקא בצורה פיזית, אבל במוח, בהבנה, במודעות. אנו רוצים לדעת הכול, להרגיש הכול, שיהיה בנו הכול. לפי חכמת הקבלה, זה ממש לא מקרי, כיוון שבאמת נועדנו לכלול את כל המציאות. והעובדה שכיום הרבה אנשים נמשכים למימוש עצמי, מצביעה על כך שבתקופתנו מתחילה ההתפתחות הרוחנית של המין האנושי.
אמנם מצד הטבע אין גבול לפוטנציאל שלנו, אבל יש חוקיות שעלינו ללמוד ולממש. אנחנו נמצאים במין בועה גדולה שנקראת "הטבע". היא פועלת לפי חוק כולל, אינטגרלי, גלובלי, שקושר את כל חלקי המציאות זה לזה. חוק זה אומר שהמערכת הכללית של הטבע שואפת תמיד לאיזון בין כל רכיביה. אם אנו מתחשבים בחוק הזה ופועלים בהתאם לו, נקבל תגובה חיובית. אם לא נתחשב בטובת המערכת ונחשוב רק על טובתנו האישית, הנזק שנגרום יחזיר אלינו תגובה שלילית.
בהתאם לכך, כשבא למישהו לעשות משהו, הבדיקה הראשונה שצריכה להיות היא: האם זה יהיה לטובת הזולת או לרעת מישהו? אם כן, כדאי לעשות את הדבר, ואם לא, עדיף להימנע. כדי לממש את התנאי הבסיסי הזה שמציב בפנינו החוק הכללי של הטבע, האדם נדרש לשינוי מהותי של היסודות שמהם הוא עשוי, כי באופן טבעי דאגתו נתונה רק לעצמו.
לכאורה, יש אנשים שמצליחים בגדול תוך כדי שהם רומסים אחרים, אבל כך זה מורגש רק משום שראיית המציאות שלנו היא חלקית בלבד. איננו רואים את סוף המעשה, את התוצאה שנגרמת מפעולות שאינן לטובת החברה. אנחנו נמצאים במערכת סגורה, החוקים שלה מוחלטים, ואם מישהו עושה משהו נגד איזון המערכת, בסופו של דבר הוא יצטרך לשלם. אם לא עכשיו, אז בסיבוב הבא, אם לא הוא עצמו, אז דרך קרוביו. אין פעולה בלי תגובה מערכתית, כמו שמתחיל להתברר בחקר האקולוגיה.
החוקיות שנסתרת מעינינו אומרת דבר פשוט: אפשר לעשות מה שבא לך ולהצליח בכול, רק אם זה לטובת הכלל. ואם מתעוררים בך דחפים אגואיסטיים לעשות מה שבא לך גם על חשבון אחרים, הדבר נועד לקדם אותך להבנה שזהו כיוון התפתחות שמזיק לך עצמך.
כדי ללכת על הצד הבטוח, כשבא לנו לעשות משהו, כדאי לבדוק איך נוכל דרך אותה הפעולה להועיל לאנשים אחרים. כמעט בכל דבר אפשר למצוא דרך להועיל לזולת. והעיקר היא המחשבה. אם במחשבות שלנו נתרכז בכך שאנו רוצים להיות טובים לאחרים, היחס הפנימי שלנו ישתנה ונרגיש מה כדאי לעשות, מה פחות, ובאיזו צורה בדיוק. העולם ייראה לנו אחרת דרך המשקפיים של טובת הזולת. ככל שנפתח ראייה מערכתית, התכניות שלנו ישתנו וכל הגישה שלנו לחיים תשתדרג.
בהדרגה, נתחיל להבין את כל הטבע, את התוכנה הכללית שלו, את הכוח הכללי שפועל בו ומחבר הכול כאחד. מתוך כך ייווצרו בנו רצונות חדשים, דרישות חדשות, החלטות חדשות ופעולות ברמה מתקדמת. אנו נגלה את פתח הכניסה לתפיסה של מציאות עליונה. מעל זמן, תנועה ומקום, מעל גבולות של חיים ומוות. תתברר לנו המהות הגדולה של הקיום, מאיפה אנחנו באים, לאן אנחנו הולכים ולשם מה בכלל ניתנו לנו החיים. אנחנו נדע את הכול, נרגיש את הכול, נכלול את הכול, נגלה עוד ועוד הזדמנויות לפעול, וסוף סוף נוכל לעשות כל מה שבא לנו, לטובת כולם.
"תכלית כוונת הבריאה של כל העולמות, לא הייתה, אלא בשביל האדם".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, הקדמה לספר הזוהר, לט
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1131, לעשות מה שבא לי – kab.co.il/kabbalah/short/151492