חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 247-248

לגלות מי אני?

מטרות:

• להבין טוב יותר מהי חשיבות הקשר בין האדם לחברה מה תפקידה של החברה בחיינו וכיצד אנו יכולים להשתלב בה הצורה הטובה ביותר לפי הגישה האינטגראלית.

זרימת התכנית:

• מהי חברה? מושג החברה עצמו,  זווית היסטורית , גישות מהפסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדעי המדינה. מדוע אנחנו חיים בחברה, מדוע האדם יצור חברתי, מה משמעות החיים בחברה.

• האדם והחברה

• השפעת החברה על משך חיינו

מהי חברה?

פתיחה:

מאז ומתמיד משך משהו במבנה האישיות של בני האדם להשתתפות בשבט - אבל האם כדי שחבורת אנשים זרים יחברו לקבוצה מאוחדת עליהם לחלוק שותפות בערכים, במטרות או בחוויות משותפות?

יש המחפשים את מקור השבטיות בהיסטוריה האבולוציונית שלנו. יצירת קואליציות יציבות ומלוכדות הייתה מרכיב בסיסי בהישרדות של אבותינו, נסיון של דורות רבים עיצב אותנו להתקבץ ולתת אמון במי שנמצא אותנו באותה סירה.

• למה אנחנו להוטים כל כך ליצור שבטים?

• מה הפרט מחפש בתוך החברה?

חברה:

חברה היא מונח המציין קבוצת בני אדם, המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות. בעולם (ובהיסטוריה האנושית) קיימות חברות רבות, הממויינות באופנים שונים. למעשה, כל צורת ארגון אנושית (לאום, יישוב, מקום בילוי וכו') יוצרת מפגש על בסיס כלשהו בין בני אדם, ולכן יוצרת חברה מסוימת.

• תחום הממשל: הממשל הוא ציר עיקרי של הנהגה שקיים כמעט בכל חברה אנושית, הוא נחשב לתחום חיים בעל כוח רב שמתקיים בזכות עצמו ועליון על שאר תחומי החיים. יש לציין כי תחום זה אינו מנהיג באופן מוחלט את החברה, אלא אחראי על תחומים חלקיים בה.

• חברה טוטאליטרית: חברה טוטאליטרית היא חברה בה הכוח החברתי כולו מרוכז בידי הממשל וכל תחומי החיים כפופים לו באופן מוחלט.

• חברה אנארכית: חברה אנארכית היא חברה בה אין כלל ממשל, והכוח החברתי מפוזר בין תחומי החיים השונים. בניגוד לחברה טוטאליטארית.

לכל חברה יש חוקיות מסוימת על-פיה היא מתקיימת. חוקיות זו, מושפעת מהטבע הסובב אותה, הכלים החומריים והרוחניים הנמצאים ברשותה, הערכים וההתנהגות של בני האדם הפרטים המרכיבים אותה וההיסטוריה שלה. חוקיות זו, המתארת את מכלול ההתרחשויות הקבועות בחברה, מחולקת לשני גורמים:

• מבנה החברה - מבנה החברה מתאר את המוסדות וצורות הארגון הקיימות בחברה, וחלוקת הכוח החברתי ביניהם.

• תרבות - התרבות מתארת את מכלול המסורות, האמונות, אופני החשיבה, צורת התקשורת והמדע.

ההפרדה בין גורמים אלו אינה מוחלטת, והם שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה. התרבות והמבנה החברתי הם גורמים הייחודיים לכל חברה אנושית בפני עצמה ומגדירים את התנהלות החיים בה, כמו כן, הם עשויים להשתנות ובכך הם חופפים להשתנות החברה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94

• מה היתרונות של החברה על הפרט?

דילמת האסיר ואפליית התלמידות הספרדיות בביה"ס בעמנואל

צורך הבסיסי שממלא השבט הוא האפשרות לתת אמון ולכן - לשתף פעולה. מידת האמון שאנו נותנים בבני אדם ניתנת למדידה בניסוי המבוססים על "דילמת האסיר" מתורת המשחקים. גרסה פשוטה של המשחק היא יצירת קבוצה של שלושה שחקנים: כל אחד מהם מקבל סכום כסף, נגיד 10 שקלים, שהוא יכול לשמור לעצמו או לתרום לקופה משותפת. כל שקל שנכנס לקופה המשותפת מוכפל והקופה מחולקת שווה בשווה בין שלושת המתמודדים. על כן, כל שקל שנתרם לקופה מניב לשחקן בודד רק 67 אגורות אבל אם כולם יתרמו את הכסף יוכפל הסכום שכל אחד מקבל!

אם כך, סכום הכסף ששחקן מפריש לקופה המשותפת הוא מדד לאמון שהוא נותן בשותפיו למשחק ולנכונות שלו להקריב למען מטרה משותפת (האפשרות הרווחית ביותר לשחקן הבודד היא אם ישמור את הכסף שלו לעצמו בעוד שותפיו יתרמו את חלקם למאגר המשותף).

המשחק חד פעמי כדי לנטרל ציפייה לגמול עתידי על התנהגות נדיבה, אולם מתברר שדי במודעות של השחקן לכך שהשותפים למשחק שייכים לאותה קבוצה אקראית וחסרת היסטוריה ממשית (אלו שהעדיפו, דקות ספורות קודם לכן תמונה של קנדינסקי על תמונה של קליי או שהעריכו את מספר הנקודות שהובזקו על המסך ב-10 ולא ב-12) כדי שהוא יסכן יותר כסף על סמך "אחוות השבט" ויתייחס בחשד כלפי בני השבטים האחרים. חברים באותן קבוצות מלאכותיות נוטים להעריך יותר את אופיו של מי שהוקצה שרירותית לקבוצה "שלהם" לעומת מי שמשויך לקבוצות אחרות.

כשבודקים, פרט להחלטות עצמן את השפעתן על מצב הרוח מתברר כי עצם האפשרות להעדיף את חברי הקבוצה לעומת "אחרים" כלשהם מחזקת את תחושת הערך העצמי. אם האפקט קיים ב"קבוצה מינימלית" שנוצרת ומתפוגגת במהלך ניסוי קצר קל להבין את הרצון העז לשמר אפליה בקבוצות ותיקות שהן חלק מהותי בהגדרת ה"אני" של חבריהן כדוגמת הורי "המגמה החסידית" בעמנואל.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=732503

נמצא שגברים, יותר מנשים, נוטים ליחס משמעות רבה לקבוצה המינימלית שהם נקלעים אליה. כך למשל, נמצא שנשים יתרמו יותר לקופה משותפת עם חברים או חברות לקבוצה אבל רק אם התרומה אינה אנונימית כלומר רק אם יהיה "רווח" של מוניטין בשיתוף הפעולה. גברים, לעומת זאת, יגלו נאמנות לקבוצה האקראית שלהם גם בתנאי אנונימיות ובלי שניתן לצפות לרווח ממשי או סמלי מהקרבה כזו, כפי שניתן לצפות אם הדחף להשתייך מובנה באופן עמוק יותר באישיותם. http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=732503

נמצא שגברים רגישים מאוד לרמזים על קונפליקט בין קבוצות ומגיבים בהגברת שיתוף הפעולה אך גם באפלייה כלפי "זרים". באופן מוזר הקבוצה מתלכדת גם כלפי קבוצות שאינן קשורות כלל לאיום.

הפסיכולוג מאסאקי יוקי (Masaki Yuki) המחיש את התופעה בניסוי בו קבוצת סטודנטים יפנים התבקשו לבחון טקסט לפני שהשתתפו במחקר הסטנדרטי של שיתוף פעולה בקבוצה אקראית. מחצית הנחקרים נחשפו לטקסט נייטרלי על אומנות ומחציתם לטקסט לגלגני ומזלזל כלפי התרבות היפנית.

מתברר כי מי מהסטודנטים הגברים שהתבקש לסמן שמות תואר במשפטים דוגמת "יפן תמיד מחקה את המדינה שלי, ארצות הברית. היפנים טובים בהעתקה אך הם חסרי יכולת ליצירה מקורית" גילה לא רק נאמנות שבטית חזקה לקבוצה המקרית אליה שוייך אלא גם נטייה חזקה לעויינות כלפי קבוצות אקראיות שכנות שאף הן הורכבו מסטודנטים יפנים כמוהו. סטודנטיות נשים באותם תנאים לא שינו את יחסן לחברות קבוצתן או לקבוצות האחרות ובכלל הושפעו הרבה פחות מהכללתן יחד ל"שבט".

אם כך, נראה י"ב שאנחנו פשוט לא מסוגלים לתפקד בנוף חברתי שטוח, חסר קטגוריות, קבוצות ושבטים. אנו זקוקים להשתייכות כדי להגדיר את עצמנו ולסמן לנו בני ברית ויריבים ולכן מחפשים רמזים כלשהם שיאפשרו לנו לקבוע את עצמנו כחברים בשבט "אוהדי בית"ר", "חילוניים" ואולי אפילו "יורמים" .  http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=732503

• מה ההבדלים בין המינים בתוך החברה?

• האם ניתן לבנות חברה הכוללת גברים ונשים שיוויונית?

• האם יש הבדל בסגנון החברה כאשר היא מנוהלת על-ידי גבר או אישה? מהם ההבדלים? ומדוע הם קיימים?

האדם והחברה:

מלבד ההשפעה ההדדית של האדם והחברה, בכל חברה מתקיימת סינרגיה שמתבטאת על ידי קיומה של ישות חברתית, הניתנת להתייחסות מובחנת מלבד ההתייחסות לכל אחד מהפרטים שלה. החברה במובנה זה היא התלכדות של המגמות הקיימות בה עם הגורמים השונים המרכיבים אותה. לכל חברה יש היסטוריה, מבנה, החלטות משותפות וכדומה. על-פי השקפות מסוימות, המושג "חברה" קודם, מבחינה לוגית ואמפירית, למושג "פרט". פירוש הדבר הוא שהאדם הפרטי ותודעתו, אינם אלא נגזרת של מצבים-חברתיים שיוצרים בנסיבות מסוימות גם את התודעה שאנו מכנים "פרטית" או "אינדוידואלית". על פי גישה זו, ההיסטוריה האנושית היא היסטוריה חברתית כלומר, שמעולם לא התקיים מצב טרום-חברתי (כפי שהציעו הוגי המאה ה-18, במושג "המצב הטבעי"), וכי אין כל משמעות לדון בבני-אדם מחוץ להקשר החברתי. במובן אחר, זו השקפה הרואה בחברה ישות רחבה בעלת הגיון-היסטורי משלה שחורג מעבר לפעולותיהם, רצונותיהם ותודעתם של האנשים שמרכיבים אותה - החברה היא יותר מסך-כל מרכיביה (גישה המאפיינת, למשל, חלק מן ההשקפות הסוציאליסטיות, אולם לא רק).

חלק מהגדרות החברה הם גבולותיה:

• החברים שבתוכה - אילו חברים נמצאים בה ואילו לא.

• המאפיינים שלה - קרקע, שפה, רכוש החברה וכו'.

גבולות אלו לעתים קרובות אינם מוחלטים ומכילים תחום אפור.

התהליך המשלים את הסינרגיה החברתית הנו התפלגות חברתית - שהיא אופיה של חברה המתפתחת על ידי תהליכים, מתחים וחברות-משנה רבים ומגוונים שמתרחשים בה. במקרים רבים, תהליכים אלו מרובדים: הם פועלים במישורי התייחסות שונים המשולבים זה בזה - תהליכים כלכליים, תרבותיים ולשוניים שעשויים להתקיים במישורי התייחסות שונים אך שזורים אלו באלו במכלול של השפעות הדדיות.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%

קיימים שני סוגים של חברה הנבדלים אחד מהשני בצורה ניכרת:

• חברה משנית - חברה המקיימת מפגשים שעוסקים בתחום חלקי מתוך הקיום האנושי (כגון קבוצת ספורט או מפעל).

• חברה כללית - חברה המקיימת מפגשים שעוסקים בכל תחומי החיים השונים (כמו מדינה או יישוב).

אחד הביטויים הבולטים ביותר של חברה הוא קיומם של כללים המקבעים את החוקיות החברתית. כללים אלו מתקיימים לאורך זמן, ומספקים לחברה את היכולת לשמר דפוסי התנהלות קבועים יחסית ולהיות חברה יציבה. הכללים בכל חברה תלויים בשימורם על ידי רוב הפרטים בחברה. חלק גדול מכללים אלו נוצר בעקבות חריגה מהם, המתקיימת באופן חלקי בכל חברה. אך למנהיגים בחברה יש את האפשרות לשנות או לשמר את הכללים על פי רצונם האישי. הכללים מחולקים לשני סוגים:

• חוקים - החוקים מהווים את הפן הרשמי והמוחלט של כללי החברה. החוקים יכולים להיות מסוגים שונים ונוגעים בתחומי חיים שונים (חוקי ממשל, חוקי דת, חוקים אקדמאיים, חוקי מסחר וכו'). נורמות - הנורמות מהוות את הפן הלא רשמי של כללי החברה. הנורמות מורכבות מתהליכים רבים (בהם אופנה, מסורת, אינטרסים). הנורמות מושפעות באופן ישיר מגורמים רבים ביותר (בניגוד לחוקים המושפעים באופן עקיף), קשות להגדרה מדויקת, יחסיות (כלומר- נתפסות באופן שונה בכל תת-חברה) ונוגעות בכל תחומי החיים.

בניגוד ליציבות החברתית, קיימים בכל חברה תהליכי שינוי במידות שונות. שינויים אלו מובחנים על פי מדדים שונים כגון חשיבותם, מהירותם וסיבת התרחשותם, ומושפעים לרוב מאופן הפילוג ומהמורכבות הרבה של בחברה. שינויים אלו עשויים לקרות בהשפעה של בני האדם מתוך החברה או לא בהשפעתם. כמו כן הם עשויים להעשות בהתאם למאמץ חברתי משותף שנועד להביאם, שינויים אלה הם מכוונים, או שהם עשויים להיגרם עקב פעולות של בני אדם שמטרתן אינה לבצע את השינויים שהתרחשו, שינויים אלה הם לא מכוונים.

על-פי ההשקפה הסוציאליסטית, היציבות אינה אלא מראית-עין, והחוקיות ההיסטורית של תהליכי העיצוב החברתי, מצויים דווקא בקונפליקט בין-מעמדי, המתבסס על, ונובע מחוסר-שוויון. על-פי ניסוח קיצוני של השקפה זו, הקונפליקט והמאבק הגלוי והסמוי, אימננטיים לחברה, ולמעשה, הם מגדיריה היסודיים ביותר - מקום שאין בו קונפליקט, אין בו היסטוריה, ולכן כלל לא ברור אם ניתן להגדירו כ"חברה".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94

פסיכולוגיה חברתית עוסקת בין היתר בסוגים השונים של קשרים בין-אישיים והשפעתם על הפרט בחברה. היא עוסקת בקשר בין הפרט לחברה, היא חוקרת את השפעת הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט. הפסיכולוגיה החברתית מצויה בעמדת ביניים בין הפסיכולוגיה לסוציולוגיה.

הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי גישה זו הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "מדען" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו.

על מנת להבין את מצבו הרגשי של האחר, אנו משתמשים בפעולות המפורשות שאדם עושה, בתוכן דבריו, בזכרונות וידע שיש לנו אודות האדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון הבעות פנים ותנועות ואף בריח. תאוריית הייחוס מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך בה אנו מנסים למצוא היגיון בעולם החברתי.

פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה. נחקרת גם השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות גם כאשר הם אינם נוכחים באופן פיזי. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA

קשרים בין-אישיים הם קשרים חברתיים בין שני אנשים או יותר.

הקשרים הבין-אישיים בדרך כלל כרוכים ברמה מסוימת של תלות הדדית. אנשים במערכת יחסים נוטים להשפיע זה על זה, לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם במידה זו או אחרת, ולעסוק בפעילויות משותפות. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם התלות אינה הדדית, כפי שמתרחש למשל בקשר פארא-חברתי. כמו כן, קשרים בין-אישיים יכולים להתקיים ברמות שונות של קרבה, כפי שבא לידי ביטוי בהבחנה בין קבוצת פנים וקבוצת חוץ.

יצירת קשרים בין-אישיים: הצורך בהשתייכות מעודד יצירה של קשרים בין-אישיים. קשרים בין-אישים יכולים להיווצר בין שני אנשים או במסגרת של קבוצה חברתית. קשרים אישיים נוצרים לאורך חייו של האדם בהתאם להתפתחות החברתית שלו. הקשרים הבין-אישיים הראשונים מתחילים בגיל הינקות במסגרת המשפחה‏[1]. בשלב זה מתפתחים דפוסי התקשרות שונים אשר יוכללו בהמשך לקשרים בין-אישיים לאורך כל חייו של האדם‏[1]. המקור השני של קשרים משמעותיים עם אנשים בוגרים בחיי הילד הוא דמות מטפלת (כמו שמרטף או או-פר), גננת ומורה של בית ספר יסודי‏^[2].

קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים:  במקרים רבים קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים בגיל צעיר יכולים להוביל לתוצאות שליליות בעתיד‏^[3]. כאשר לאדם ישנם פחות קשרים בין-אישיים משמעותיים ממה שהוא חפץ נוצרת תחושת בדידות‏^[1]. אימפולסיביות עלולה להוביל לקשרים בין-אישיים חלשים של ילדים עם קבוצת השווים שלהם‏‏^[3]. בהתאם לכך, אימוץ אסטרטגיות התנהגות המיועדות להפחתת אימפולסיביות יכול לשפר את היחסים החברתיים של ילדים‏^[3].

החיברות הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד את דפוסי, כללי וערכי התרבות בחברה בה הוא חי. אחת ממטרות החיברות היא להקנות לאדם את המיומנויות הדרושות ליצירת קשרים בין-אישיים חיוביים כאדם בוגר. בין היתר על האדם לדעת כיצד לפרש מסרים הקשורים לתקשורת בלתי מילולית, כמו שפת הגוף והבעות הפנים.   http://he.wikipedia.org/wiki/%

חדירה של השפעות חברתיות אחרים משפיעים על ההתנהגות שלנו בציבור והמעשים שלנו יכולים להשפיע על מה שאחרים יאמרו או יעשו. לאחרים יש השפעה על כל המחשבות, תחושות והתנהגויות שלנו, בין אם הם נוכחים או לא. המחשבות שלנו לגבי תגובותיהם של אחרים וההזדהות שלנו עם קבוצות חברתיות מעצבים את התפיסות, המחשבות, התחושות, המוטיבים ואפילו את תפיסת העצמי שלנו. הנאמנות שלנו (ההזדהות) יכולה להסתמך על סולמות קטנים כגון המשפחה הקרובה, קבוצות וקהילות או על סולמות גבוהים גזע, אתניות, דת, ג'נדר או החברה והתרבות בה אנו חיים. הקבוצות מספקות לנו מסגרת ומסנן דרכו אנו בוחנים אירועים חברתיים. לעיתים אנו חווים השפעה חברתית כלחץ חברתי אך השפעה חברתית היא יותר עמוקה כאשר היא כשהיא פחות מורגשת: כשהיא מעצבת את ההנחות והאמונות הכי בסיסיות שלנו לגבי העולם מבלי שנדע זאת. השפעות חברתיות קיימות סביבנו מאז הילדות ולכן אין זה מפתיע שאנו לא שמים לב אליהם. התמריץ הדרוש לנו על מנת להפוך להיות מודעים להשפעה החברתית היא שינוי של פרספקטיבה. שינויים כאלו מוכרים לכולנו: הורה שכופה שעת עוצר על ילדיו המתבגרים בעוד הוא בעצמו מרד כנגד הוריו בצעירותו וכו'.

http://www.midgam.com/textbook/socpsy.asp

המחקר החברתי הארוך והמתועד ביותר בהיסטוריה, שתוצאותיו הדרמטיות התפרסמו בסוף 2009 ב"Connected", ספר ש"הניו יורק טיימס" כינה: "עבודה שעשויה לשנות את האופן שבו אנו מבינים את העולם", ושבימים אלה מתורגם לעשרות שפות ובהן עברית, ובסוף השנה יתפרסם בהוצאת מטר.

המחקר מגלה שההחלטות המשמעותיות ביותר שבני אדם עושים – החלטות על חתונה, שינוי קריירה וסדרי עדיפויות בחיים, מתבצעות בעיקר משום שחברים ביצעו לאחרונה החלטה דומה, וזאת אף שכל מי שמבצע החלטה שכזו מאמין שעשה זאת מתוך שיקול דעת ומרצונו החופשי, ולא בהשפעת חבריו. ולא מדובר רק בהחלטות על אורח החיים: שינויים במצב הגופני כגון נטייה להשמנת יתר או לאריכות ימים מופלגת, וגם מידת האושר הכללי אינם תוצאה של נסיבות אלא שעתוק של המצב החברתי שסובב את האדם. הרזייה, עלייה במשקל, אושר, דיכאון, גירושים, עישון, נדיבות, שתיינות, תדירות קיום יחסי מין, הסיכוי להצביע בבחירות, הסיכוי להתאבד, שפת הגוף, הטעם המוזיקלי והגישה לחיים – כולם תכונות מידבקות שמתפשטות בתוך קבוצות חברים, ולפעמים מתחילות באדם אחד ובמהרה אופפות עשרות אנשים.

ד"ר ניקולס כריסטאקיס (48), רופא פנימי, מומחה למדיניות ציבורית מאוניברסיאת הרווארד ואחד מ־100 האנשים המשפיעים של מגזין "טיים" לשנת 2009. לצד שותפו לכתיבת "Connected", פרופ' ג'יימס פולר (40), שזה שנים נחשב לאחד המוחות המקוריים באמריקה ושמחקריו במדעי החברה צוטטו בהרחבה בעשרות כלי תקשורת, ובהם CNN המגזין "Wired" ושער המוסף השבועי של "הניו יורק טיימס". "קשה להאמין שהבחירה החופשית שלנו היא אשליה ושאין לנו שליטה אמיתית כמעט בכלום, אבל הנתונים שהגיעו אלינו כל כך חד־משמעיים שפשוט חייבים להכיר בזה. בני אדם אינם שונים מלהקת ציפורים או מבאפלו שרצים בתוך עדר, ופונים יחד עם כל העדר. כששואלים אותנו למה העלנו במשקל אנחנו מדברים על גנים לא טובים וכששואלים אותנו למה הפסקנו לעשן אנחנו ממציאים הסברים על הבריאות של הילד. אבל האמת היא שאנחנו פשוט זזים עם העדר. אנחנו נדבקים בתופעות חברתיות מידבקות. אם נדע להבין אותן נכון, נוכל לשנות הרבה דברים בחברה שלנו, דרך ניצול נכון של קשרים אנושיים ורשתות חברתיות".http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

העיר פרמינגהם משמשת מאז שנת 1948 כזירת מחקר אדירת ממדים בחיפוש אחר הגורמים להתקפי לב, שהיו כבר אז הסיבה העיקרית – והמסתורית ביותר – למוות בארצות הברית.

חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ומהמכון האמריקאי לחקר הלב והריאה זימנו כ־5,000 מתושבי פרמינגהם למרפאות בעיר, ערכו להם בדיקות גופניות מקיפות וביקשו מהם למלא שאלונים ארוכים הנוגעים להרגליהם ולאורחות חייהם, למידת האושר שלהם ואפילו לטעמם המוזיקלי. המטרה היתה לירות לכל הכיוונים, ובבוא היום להצליב את המידע העשיר עם סטטיסטיקות התקפי הלב בעיר ולחפש קשרים ותבניות. מדי ארבע שנים הנחקרים זומנו לבדיקות ושבו ומילאו את השאלונים, כשבכל פעם הזמינו החוקרים יותר אנשים. בשנת 1971 השתתפו במחקר שני דורות של תושבי פרמינגהם, 12 אלף איש בסך הכל. החוקרים, שביקשו להמשיך לעקוב גם אחרי נבדקים שעזבו את העיר, הוסיפו לשאלון הקבוע עוד סעיף: הם ביקשו מכל תושב בפרמינגהם לציין שם של חבר אחד קרוב במיוחד, שיוכל לאתר את הנבדק גם אם הלה יעזוב את העיר בלי להשאיר עקבות.

*

המחקר, שעדיין נמשך וכבר מקיף שלושה דורות של בני העיר, הוליד את "סולם פרמינגהם", נוסחה שאיתה מחשבים את הסיכוי ללקות בהתקף לב בעשור הקרוב.

אבל הוא הוליד עוד משהו – רישום מפורט של רשת חברתית אדירת ממדים, שעוקבת לאורך עשרות שנים אחר קשריהם החברתיים והמשפחתיים של שלושה דורות אמריקאים, לצד פירוט מדוקדק של הרגליהם, קורותיהם ונתוניהם הבריאותיים. אוצר חסר תקדים של מידע פסיכולוגי, סוציולוגי ותרבותי.

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

• מהו הופך התנהגות למדבקת?

"לא מצאנו סיבות חד־משמעיות", אומר כריסטאקיס. "אני מניח שבעישון, למשל, זו הסיבה ההגיונית של לחץ חברתי. אבל בהשמנה ובגישה אופטימית לחיים מדובר במנגנונים שונים. איש לא לוחץ עליך לאכול יותר או להיות קמצן. אנחנו מאמינים שמעורבים פה גורמים תת־הכרתיים, שקשורים להזדהות. ישנם מחקרים בפסיכולוגיה שמראים שכשמישהו אוכל הרבה במיוחד במהלך הארוחה, זה גורם לסועדים האחרים בשולחן לאכול יותר. ישנם גם מחקרים שמראים שהתבוננות בתמונות של אנשים מחייכים משפרת את מצב הרוח. מה שאנחנו גילינו הוא שזה גם עובר הלאה, אל מעבר למתבונן הראשון. אם חברה שלך סבלה בעבודה והוציאה את זה עליך, אתה תעביר משהו מזה לחברים שלך בעבודה. אם כל החברים שלך מהתיכון השמינו, אתה לא תגיב בגועל להשמנה של חברים בעבודה – אפילו לא בשפת גוף מרומזת, וזה יעודד אותם להמשיך. גם גילינו שככל שהאנשים יותר משכילים, כך ההשפעה שלהם זה על זה חזקה יותר".

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

• למה האפקט ההשפעה מוגבל לשלושה מעגלי חברים?

"נראה שזו פשוט הידרדרות של מידע, כמו בטלפון שבור. אמנם לפי המחקר המפורסם משנות השישים כל האנשים במערב מחוברים זה לזה בשש דרגות של היכרות, אבל כמו ששמועה שתעבור שש דרגות תשתנה לחלוטין בדרך, כך קורה גם לאפקטים חברתיים. אחרי שלוש דרגות כבר אי אפשר לזהות סטטיסטית את ההמשכיות של התופעה".

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

• אז אנחנו צריכים להקיף את עצמנו רק באנשים בריאים וחייכנים, כדי לא "להידבק" בעצב?

"אנחנו זקוקים לקשרים שלנו, גם כשטוב וגם כשרע. מלבד זאת, אנחנו רואים שהרשתות החברתיות שבדקנו מפיצות תהליכים חיוביים ביתר עוצמה מאשר שליליים. לרוב, השפעות שיש בהן תועלת עולות על השפעות מזיקות". לפי הנתונים בספרם של כריסטאקיס ופולר, כל חבר שמצהיר על עצמו כמאושר מעלה את סיכויי חבריו להיות מאושרים ב־9%, וכל חבר שמצהיר על עצמו כאומלל מוריד את האושר של חבריו ב־7% בלבד".

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

פולר וכריסטאקיס מאמינים שההדבקה החברתית יכולה להוות מפתח לשיפור ממשי בחברה האנושית. מחקרם מספק, לדבריהם, ראיות מדעיות לנכונות פתגמים כגון "שלח לחמך על פני המים" – אדם שינהג באופן אלטרואיסטי ונדיב ישפיע לטובה על התנהגותם של חבריו, שישפיעו על חבריהם שבתורם ישפיעו מעט על חבריהם שלהם – במעגל נרחב שיכול להקיף אלף איש ויותר. כריסטאקיס ופולר רואים בטענה הזאת דרך מעשית ליישם את תגליותיהם, ואף ערכו ניסוי פסיכולוגי מבוקר כדי לבדוק את טענתם: ב־2008, חמש שנים אחרי פרסום מאמריהם הראשונים על פרמינגהם ושנה וחצי לפני יציאת הספר "Connected", אספו השניים כמה נבדקים במעבדה ונתנו להם לשחק במשחק שבו התבקשו לחלק כסף בתוך קבוצה, כשמחלק הכסף יכול להחליט אם לנהוג בחמדנות או בנדיבות. הממצא היה שבקבוצות שבהן מחלקי הכסף נהגו בנדיבות, חברי הקבוצה האחרים נהגו בנדיבות גדולה עוד יותר כשהגיע תורם לחלק. "בריאות ציבורית, פעילות התנדבותית, כל הדברים האלה משפיעים הרבה יותר מההטבה המיידית שהם מספקים", אומר כריסטאקיס.

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

השפעת החברה על משך חיינו

דן ביוטנר (49) הוא יוצר סרטים דוקומנטריים שהתפרסם בשנות השמונים בכך שיצא למסע אופניים בן 25 אלף ק"מ בין אלסקה לארגנטינה. במשך יותר מעשור ביוטנר חקר מקרוב תופעה שאותה הוא מכנה "האזורים הכחולים" – קהילות קטנות של "סנטנארים", אנשים בני 100 ויותר. הוא גילה קהילות כאלה באיי אוקינאווה שבדרום יפן, בכפר קטן שבחצי האי ניקויה שבחוף קוסטה ריקה, ובלומה לינדה, עיירה קטנה בפרברי לוס אנג'לס שבה מתגוררת קהילת אדוונטיסטים, נוצרים צמחוניים ושומרי שבת שמאמינים שישו עתיד לשוב ולהתגלות עוד בימי חיינו.

"מה שמדהים זה לא רק כמה שכל האנשים האלה נמרצים ומלאי חיים", אמר ביוטנר בראיון שנתן השנה. "המדהים הוא שבקהילות האלה כולם מאריכים ימים אל מעבר לגיל 100, כמעט ללא חריגים. הקהילות האלה נמצאות במקומות שונים, עם תרבויות שונות וגנטיקה שונה. עוד כשנתקלתי בהן כמטייל הבנתי שצריך להיות ביניהן משהו משותף, ושהמשהו הזה עשוי להיות הדבר הכי קרוב שיש לסוד חיי הנצח".

אחרי שנים שבהן תיעד את תזונתם של תושבי הקהילות, את האקלים, דלילות החמצן ורמת זיהום האוויר, את אמונותיהם ואת תחביביהם, הוא חיבר לבסוף את הנקודות, והבין שסוד אריכות הימים הוא חברתי בלבד. את מסקנתו פרסם ב־2005, בכתבת שער במגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" – "סוד אריכות הימים". "זו הקהילה", הוא אומר, "מארג הקשרים".

באוקינאווה, המשפחה המורחבת חיה ביחד, והקשישים עוזרים לגדל את הנכדים והנינים. הם זוכים לכבוד בל יתואר ונחשבים לעמודי התווך של הקהילה. כל אחד מבני האי גם משויך בגיל צעיר ל"מוואיי", מעין "משפחה שנייה" בת חצי תריסר אנשים שמספקים זה לזה תמיכה וחברה לאורך כל החיים, והקשרים ביניהם נחשבים בתרבות האי לחזקים כקשרי דם.

ביוטנר גם גילה שבשפתם של בני אוקינאווה אין מילה שמשמעה "גמלאות" ואין מושג שמשמעו "חיי עבודה". במקום אלה ישנה המילה "איקיגאיי", שפירושה המילולי הוא "הסיבה לקום בבוקר". ה"איקיגאיי" של בני ה־80, ה־90 והסנטנארים היא הטיפול בזאטוטים והבילוי עם חבריהם הקשישים. הם מקרינים זה לזה את תחושת המשמעות ואת שמחת החיים, ולאופטימיות המידבקת הזאת יש השפעה שזהה גם בקרב הצמחוניים וגם בקרב אוכלי הבשר, גם בקרב אלה שממשיכים לעסוק בספורט גם בגיל 75 וגם בקרב אלה שבקושי מזיזים את עצמותיהם החלשות.

בישראל, דרך אגב, שתי האוכלוסיות בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר הן חברי קיבוצים ותושבי בני ברק. פרופ' אוריאל לויתן מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה סקר לפני כעשור את נתוני התמותה של חברי התנועה הקיבוצית מאז שנות השבעים, וגילה שבקיבוצים הישנים, תוחלת החיים הממוצעת היתה גבוהה בארבע שנים מזו שבערים.

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html