במאה הקודמת הפסיכולוגיה עסקה בחקר נפש האדם,שזה תחום מאוד מפשט. בהמשך הגיעו חוקרים שטענו שצריך לחקור את ההתנהגות של האדם, כי את זה ניתן למדוד במדדים שונים ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם אפשר לראות את האדם רק כיצור שמושפע מגירויים חיוביים או שליליים מהסביבה , וזה מה שמעצב את האישיות שלו, או שיש מימד נוסף להתייחסות הזו? האם רק המקום הגיאוגרפי שבו אותם אנשים גדלו, מגדיר את צורת ההתנהגות שלהם? עד לאיזה גובה התפתחותי ניתן לאלף בני אדם, ומאיזה שלב מתגלה בו צורך פנימי להמשיך ולהתפתח? מה הן התשוקות הפנימיות שהאדם צריך לפתח כבר בשנותיו הראשונות?מהו אותו "גן רוחני" שטבוע באדם, ומניע את התפתחותו הרוחנית? מה היא הדרך הנכונה למשוך את האדם להתפתחות האמיתית והנכונה שלו? איך אופי הסביבה, עשוי להשפיע על האדם לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמ
-
האדם מושפע מתענוג וייסורים, שמפעילים עליו לחצים שונים שמעצבים את התנהגותו
-
כל אדם וכל אומה בנויים אחרת, ובהתאם לכך גירויים שונים פועלים עליהם אחרת
-
אם מורידים אדם לדרגת חיה ניתן לאלף אותו. אם נותנים חופש יחסי, יתפתח מבפנים
-
גם בחינוך רואים שפרסים ועונשים מוגבלים ביכולתם לשנות התנהגות או נטיות מולדות
-
ברוסיה הפעילו דיכוי על הציבור כדי לעצב "התנהגות נכונה", רעב, מחנות עבודה, קג"ב
-
כדי לאפשר התפתחות אמיתית האדם צריך ללמוד על עצמו, על סביבתו ועל הרמוניה
-
מערכת חינוכית צריכה ללמד מהי ההתפתחות שדורש מאיתנו הטבע, ולספק דוגמאות
-
כדי להתפתח האדם צריך ללמוד להתחבר לסביבה בהשלמה הדדית
-
עיקר החינוך הוא לבנות באדם מודלים פנימיים, שלפיהם ידע איך להתנהג עם סביבתו
-
לסיכום, שינוי התנהגות הוא תוצאה מבניית מודל פנימי נכון של החברה החיצונה