כל כך הרבה בעיות יש היום בתא המשפחתי, וכשמבינים מאיפה הן נובעות ברור שהן יחריפו עוד ועוד. על טיפול השורש שלו החברה שלנו זקוקה, ועל הדרך להציל את עתיד הזוגיות והמשפחה.
לפני כמה דורות גירושין היו דבר חריג מאוד, היום זה סטנדרט. בדרך דומה, תופעות שהיום נראות קיצוניות, יהפכו בעתיד לנורמטיביות. מערכות היחסים בין אנשים לא מחזיקות כי האגו של האדם גדל כל הזמן, וגורם לכך שקשה לו מאוד לסבול מישהו לידו. גם אם אנשים ישתדלו מאוד לבנות אווירה אחרת בבית שלהם, מלבד הצלחות זמניות פה ושם, הרוח הכללית ששורה בחברה תחדור בסופו של דבר לכל מקום. היא תהרוס מערכות יחסים, כמו צונאמי ששוטף הכול.
שינוי לטובה יוכל להיות רק אם נלמד לאן התעצמות האגו שבטבע האדם מכוונת אותנו מבחינה אבולוציונית. הרי בטבע שום דבר לא קורה סתם, לכל דבר יש סיבה ותוצאה, גם כשאנחנו עוד לא מזהים אותה.
על פי חכמת הקבלה, שחוקרת את התפתחות האדם, החברה והטבע כמנגנון אינטגרלי אחד, הכוחות האבולוציוניים דוחפים את המין האנושי לתפקד כמערכת אחת. משום כך, משנה לשנה ומחודש לחודש מתגלה לנו רמה גבוהה יותר של תלות הדדית לוחצת, ואנחנו מגלים שכל תנועה של מישהו משפיעה על כולם.
בהדרגה נתחיל לתפוס ששלום המשפחה שלנו תלוי בשלום המשפחות של כולם. אחר כך נבין שעד שלא נבנה את החברה כמשפחה אחת גדולה, משפחה טובה, שבה יש הדדיות, התחשבות ותמיכה, באף משפחה פרטית לא תוכל לשרות רוח דומה.
כלומר, טיפול השורש לבעיות של היום צריך לבוא מהכלל אל הפרט, כך ששיפור החברה ישפיע לטובה על התאים המשפחתיים שמרכיבים אותה. אף משפחה לא תוכל להיות מאושרת לבדה, ולא חשוב איזה תנאים יש לה, אלא רק אם החברה תחזיק אותה ברמה גבוהה של התקשרות הדדית טובה. זהו הסוד להצלחה. "כלל ופרט שווים" הוא העיקרון שנוהג כאן, ועתה ננסה להמחיש אותו.
דמיינו את התמונה הבאה: אנחנו קמים בבוקר, פותחים רדיו או טלוויזיה, ושומעים שיחה קצרה על מערכות יחסים מתוקנות. משהו שמותאם ומועיל לנו, כמובן, לגיל שלנו, למערכות היחסים שאנחנו מעוניינים לקיים בהצלחה. אחר כך אנחנו מגיעים לעבודה, והיום מתחיל עם חצי שעה של פעילות חברתית מיוחדת לבניית יחסים נכונים בעבודה. באמצע היום שוב אנחנו מתרעננים עם פעילות מחברת מהנה, ולקראת סוף היום יש פעילות שמכינה אותנו לחזרה נכונה הביתה. ברוגע, עם סבלנות לכולם, ברגישות ובאהבה. בבית אנחנו פוגשים את בני הזוג ואת הילדים, שגם כן עברו במסגרות שלהם פעילויות ברוח דומה.
תהליכים חינוכיים כלל-חברתיים כאלה, שאותם יש לגבש לכדי תכנית רחבה ומקיפה, יסייעו לנו להבין איך לסדר את כל מערכות היחסים בצורה הכי טובה. הקשרים האינטגרליים שנלמד לבנות ירפאו את כל הבעיות והחולאים של היום, והחיבור העמוק שנרגיש לאחרים יעשה את כולנו מאושרים.
בכל מקום נרגיש בטוחים, רצויים ואהובים, יתחזק הקשר שבינינו לבין הילדים, בני הזוג, השכנים והעמיתים, עם כל בני האדם באשר הם. רק תארו לעצמכם איך זה ירגיש אם לא נצטרך לדאוג למה יהיה עם הילדים כשהם יוצאים לשחק בפארק, לדוגמה, כי יהיה ברור לנו שכל אחד בסביבה ידאג לשלומם כאילו היו ילדיו שלו. ודאי שזה דורש מהפכה תרבותית שלמה שתיוסד על הכרה משותפת ש'ואהבת לרעך כמוך' זו לא סיסמה יפה, אלא קוד הקיום שמתחייב ממציאות שבה כולם באותה סירה.
המשפחה העתידית תוכל להיות מאוזנת, אם נחזור אל נקודת ההתחלה, רק כשתיבנה סביבה אווירה חברתית חדשה. במציאות כזו, כל פרט ירגיש שגם אם האגו שלו קופץ עכשיו, כדאי לו להתעלות מעליו, לוותר, כדי להעמיק את הקשר עם האחר. בבית, בעבודה, בחברה. בכך הוא פורץ את גבולות התפיסה האגואיסטית הצרה, ופותח לעצמו מציאות עם סיפוקים והנאות מרמה הרבה יותר גבוהה.
מחוברים באהבה. מדרגת ההתפתחות הבאה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 522 – bit.ly/39385Of