חיים חדשים
שיחה 496
מדוע אנחנו חולמים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן .1511.01 – אחרי עריכה
אורן: היום אנחנו רוצים להבין את מקור החלומות. סביב הסיפור הזה של חלומות נקשרו המון מיתוסים ואגדות לאורך ההיסטוריה. והרב לייטמן אדם ריאלי מפוכח שמבין את המערכת הזאת שבתוכה אנחנו חיים, נרצה להבין ממנו מה נכון ומה פחות נכון.
ניצה: נושא החלומות העסיק את האנושות עוד משחר ההיסטוריה, אנחנו רואים שעוד המצרים הקדומים וביוון העתיקה התעסקו בזה, והספר הראשון בנושא חלומות נכתב עוד בזמנו. מאז כמובן זה עבר תהליכי התפתחות על ידי פסיכולוגים וחוקרים בתחום, ולמרות שיש הרבה גישות, עדיין רב הנסתר על הגלוי, והתחום הזה עדיין לא ברור. ללא ספק הוא מעסיק את כולנו, כי מן הסתם כולנו מבלים כשליש מהחיים במצב של שינה, וגם אם אנחנו לא זוכרים את החלומות, עדיין אנחנו חולמים מדי לילה.
יש הסכמה היום בקרב כל מי שעוסק בתחום הזה, שרוב החלומות שלנו, המטרה שלהם זה איזה תהליך טכני שבו המוח מארגן את הכל הנתונים שהוא אסף, את המידע, את החוויות, את הזיכרונות שהוא ספג בזמן הערנות, בזמן שהיינו בהכרה, ובמהלך הלילה הוא עובר תהליך של עיבוד נתונים, וכמו בתיוק הוא מכניס למגירות.
אחסון.
ניצה: כן, הוא מכניס למגירות ומסדר את החומרים יפה. הגישה הזו ברורה ומוסכמת היום על כולם. החלק היותר מעניין של החלומות, זה דווקא החלק שבהם עדיין החוקרים טוענים, שלמרות שרוב החלומות הם מהסוג הזה, עדיין יש חלומות שיש להם אופי אחר, שאולי יש שם איזה מסר מסוים שמתקבל, אולי הם חלומות נבואיים, אולי איזה תהליך התפתחותי. כל מיני סוגים של חלומות מן הסוג הזה, שדווקא עליהם נרצה למקד היום את השיחה שלנו. ונתחיל בשאלה על המקור של החלומות, מהיכן מגיע לתוך המוח האנושי סוג של תהליך כזה שקוראים לו "חלום".
התורה מספרת לנו על חלומות, חלום יעקב, חלום פרעה, ועוד לפני זה, שר הטבחים ושר המשקים. יש במקרא הרבה חלומות, וזה דבר שהוא טבעי לכולם. אנחנו לפעמים מתייחסים לחלומות בצורה רצינית, ולפעמים כמו שאומרים, "אתה חולם, תפסיק לחלום", זה כאילו לא ריאלי.
חכמת הקבלה התייחסה לחלומות כמו שאת אומרת, שזה אחסון של כל הדברים שעברנו במשך היום, ובסופו של דבר, באיזושהי צורה אנחנו מרגישים אותם בלילה. כי אותם הנתונים, מין פלואידים כאלה שמתרחשים בנו, אבל כבר ללא קשר ריאלי עם החומר, מקבלים כל מיני צורות מיוחדות, ופתאום אנחנו רואים בצורות מאוד משונות בני אדם, חיות, כל מיני דברים שפתאום קורים. זה בגלל שההבדל בין החלום לבין הריאליות, הוא שבחלום אין לנו יסוד חומרי, ולכן מה שמתרחש, מתרחש כאילו באוויר, ואין לזה קשר עם הרצונות שלנו הברורים.
חוץ מזה, בחלום עולות הבעיות שלנו, כמו כל אותם הרצונות שאנחנו רוצים לממש ולא מסוגלים אולי, פחדים שאנחנו נמצאים בהם ולא כל כך יכולים להיפטר מהם, אולי פנטזיות למיניהן, התפעלויות, התרגשויות חיוביות ושליליות שנמצאות בנו, וגם אולי כאלה שאנחנו לא רוצים אפילו להרגיש אותן, ולא מודעים אליהן. בזמן שאנחנו לא נמצאים בשליטה ישירה על הגוף, ובמצב שאין לנו התפעלות מהסביבה, אלא נמצאים בחלום, מנותקים מהסביבה הריאלית, כל ההשפעות האלה, ההפרעות למיניהן, מתעוררות בנו, ואנחנו צופים בהן. זאת אומרת, החלומות יכולים לספר לנו על מה שקורה לאדם.
ניצה: על מצבו הפנימי של האדם?
מצבו הפנימי, הרצונות, המחשבות, התכניות למיניהן, ממה הוא מפחד, מה קורה לו, מי מפריע לו, ומה מפריע. זאת אומרת, אנחנו רואים שבזמן היפנוזה, כשאנחנו מכניסים את האדם לשינה, אנחנו יכולים להתחיל לחקור אותו ולהוציא ממנו הרבה דברים. האדם מאבד אז את השליטה על עצמו, ואנחנו מסוגלים לחקור אותו בצורה שהוא פתוח כביכול. אנשים שמגלים עתידות, נכנסים לטרנס מיוחד כמו חלום ומגלים דברים שעתידים לקרות, כי מה שאנחנו לא רואים בתוך החלום, את זה האדם כן יכול לראות.
ניצה: יש את החלקים שמגיעים מהחלק המודע ההכרתי.
ממה שהיה.
ניצה: ויש את החלק שנמצא בחלק הלא מודע שלנו, שהוא צף. כל מיני פחדים כמו שאמרת, דחפים, רצונות, זה עולה וצף פתאום. ויש את המצב השלישי, שהוא כבר להתחבר לאיזה מקור מידע אחר שלא נמצא בתת המודע שלנו, וממנו כבר לדלות למשל מידע עתידי כמו שהסברת.
כן, כי לכל אחד מאיתנו יש מראש את כל התכנית שלו עד סוף החיים האלו, אם לא יותר, ולכן, אם האדם בעל יכולת מיוחדת לגלות את העתיד שלו, הוא מסוגל לעשות את זה. ראינו בהיסטוריה כמה אנשים שהיו מסוגלים לזה. האנשים היו משתמשים באנשים מיוחדים כאלה, ובדרך כלל היו הורגים אותם.
ניצה: לא כל כך אהבו לשמוע.
לא כל כך אהבו, וזה נכון, מפני שלא מן הסתם מהטבע זה נסתר כך, שיותר טוב שהאדם לא יודע, אלא משתדל לבנות לעצמו את העתיד שלו, שהוא חושב שהוא בונה אותו. חיות למשל לא מתכננות שום דבר, חוץ מבצורה אינסטינקטיבית שהן אוגרות אוכל, מזון לתקופות החורף, אבל זה לא בצורה מודעת, אלא אינסטינקטיבית. מה שאין כן האדם, אם הוא היה יודע את העתיד, אני חושב שזה היה מביא אותו למצב שהוא היה מיד שם קץ לחייו, כי אז לא היתה לו שום משמעות לחיים. ולכן, אם זה טוב או לא, הטבע סגר מאיתנו את ראיית העתיד.
כאן על ידי חכמת הקבלה יש לנו בהחלט אפשרות לשפר כל פעם את העתיד ולהיות מעל העתיד המתוכנן שלנו מראש, בתנאי שאנחנו עולים לאותה רמה היכן שהעתיד הזה היה מתוכנן, ואז אנחנו מסוגלים להיכנס לאותו המחשב, לאותה הדירקטוריה, לאותו חלק שבו אנחנו יכולים לתכנן את החיים שלנו מחדש, ולתכנת את אותם המצבים, השלבים שאנחנו נעבור, ואף לשנות את המצבים שאנחנו עוברים, חוץ מהמצב הסופי.
המצב הסופי כולו שייך למדרגה עוד יותר עליונה שאליה אנחנו לא מגיעים, ולפי חכמת הקבלה אנחנו לומדים עד כמה זה המצב הטוב, השלם. אם אנחנו רוצים להתקדם אליו בדרך הטובה, אנחנו צריכים כבר ללמוד אותו, וממנו, מהלימוד שלו, לדעת איך לממש לאט לאט את אותו העתיד בכל שלבי ההתפתחות שלנו. זאת אומרת, מעכשיו והלאה, בואו נגזור מהעתיד ההוא הטוב חלקים שלו, ונממש אותם כבר עכשיו בחיים. זה בעצם הנושא של חכמת הקבלה שמלמדת אותנו איך לממש זאת.
ניצה: תוכל לסכם את שלב הביניים, לפני שאנחנו מגיעים לחכמת הקבלה?
בסך הכל, החלומות הם בדרך כלל או על העבר, על מה שעברנו, או על החלק הנסתר, זאת אומרת הרצונות והמטרות שלנו שאנחנו לא כל כך מודעים אליהם, הרצונות החבויים הפנימיים. לפעמים נפתח לנו משהו לעתיד. אני זוכר שלפני איזה מבחן הייתי חולם וחלמתי בדיוק את אותה סצנה שהייתה במבחן עצמו. היו כמה כאלה וזו לא בעיה. עכשיו אני לא רוצה את החלומות האלה, אין לי בהם שום עניין, אבל אז הייתי יכול, לא בצורה שיטתית, להזמין כאלה דברים מהעתיד, ולפעמים זה היה מוצלח.
ניצה: לפעמים זה היה עוזר.
זה לא עוזר, כי כשזה בא, אתה לא יכול להשתמש בהם, אתה לא יכול לספר לאף אחד.
ניצה: למה?
אין כוח לספר. זה כך, זה סגור.
ניצה: מה זאת אומרת?
אין כוח לספר. ידעתי מה יהיה ובאיזו צורה ועם כמה אנשים בדרך, עם כל הסיטואציה הזאת כמו תיאטרון, ולא סיפרתי לאף אחד, וזה עבר. אבל זה התקיים בדיוק.
ניצה: כשאתה אומר ש"אין כוח לספר", זה לא הכוח, זה משהו אחר.
זה לא נפתח מבפנים. הרגשתי שאין לי שום דחף להגיד עליהם כלום. יש עוד כאלה מקרים, אבל אני חושב שהאנושות לא מחפשת איך לחלום ואיזה פתרון יש לחלום. זאת אומרת, צריכים להבדיל את זה. אני רוצה לחלום על משהו מסוים, ואני רוצה לדעת את הפיתרון. זאת אומרת, יש שני דברים, לתכנן את החלום ולפתור את החלום שכבר היה. הקבלה לא עוסקת בזה בכלל, כי זה שייך לחיים הגשמיים של האדם, כי הגוף שלנו הוא כבהמה. אם נחקור אילו חיות, אנחנו נראה שאצלן גם קורה אותו דבר. ילדים קטנים חולמים בלי סוף, ואני חושב שזה עוזר לאדם להתפתח.
ניצה: באיזו דרך החלום עוזר להתפתח?
אנחנו בחיים שלנו נמצאים במצבים מאוד שטחיים, מאוד כאלה ברורים, קבועים, שאין בהם משהו. יום רודף יום, ואין לנו שום דבר בזה. אלא כדי לקדם את בני האדם לתפקידם האמיתי, הנעלה, העתידי, אני חושב שהחלומות שאנחנו חולמים, הם שמפתחים את הרגש והשכל שלנו ומכינים אותנו לעתיד, לשלב הבא, כדי שנוכל להתמודד עם המצבים שהם באמת כעלייה רוחנית נקראים. וללא זה, החיים שלנו הם כמו אצל החיות, שהאדם קם, הולך לעבודה, חוזר, ארוחת ערב, בוקר, הטלוויזיה הזאת המטמטמת או משהו, ואין כלום חוץ מזה. אלא חלומות, אפשר להגיד כך, שבהם אנשים מתקשרים לאיזו מחשבה, כוח ורצון משותף בדרגה שלהם, בדרגה הגשמית, אבל דווקא זה מה שמפתח אותם.
לכן אנחנו רואים שהגופים הקטנים הפרימיטיביים לא חולמים. הם יכולים לחיות גם ביום וגם בלילה וגם סביב השעון. יש להם תקופות שקשורות לעונות השנה. אבל כמה שאצל החיות הגוף יותר משובח, יותר מורכב, אז הן כבר נמצאות בחלומות כמונו. ולא מן הסתם, האדם לא יכול לחיות בלי חלום. ואפילו שלא בלי חלום, אלא אפילו בלי שינה, כי המוח מייד מתחיל להשתגע, הוא לא מסוגל להחזיק את עצמו ללא שינה.
אורן: למה?
כי אין לנו אפשרות אחרת להחליף ממצב למצב, אלא שיהיה ביניהם חלום. כמו שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה, יש עניין של המצב עצמו שזה נקרא ג"ר, שהאדם ער ופועל, אקטיבי, מקבל ונותן, נמצא בהעברת מידע רגשי ושכלי עם הסביבה, והוא חייב להחליף את המצבים האלה עם תקופת החלום, תקופת השינה.
אורן: למה היצור המפותח הזה לא יכול לחיות בלי לישון, בלי לחלום. למה "כיבוי המנוע" הזה הכרחי לתפקוד התקין?
זה לא כיבוי, זה תפקוד ברמה אחרת. בחכמת הקבלה זה נקרא ג"ר המדרגה, זה המצב העירני. וו"ק המדרגה, זה הסתלקות אור החכמה, והוא נשאר במצב של ו"ק. זה חלק מהמצב הגדול שבו האדם נמצא. אי אפשר להגיד שהוא בהמה. הוא אדם שנמצא בשינה, והוא מרגיש או לא מרגיש חלומות, זה לא חשוב, העיקר שהם עוברים דרכו, והוא קם מוכן ליום חדש. זה לא בגלל שהוא ישן, זה בגלל שהוא הכין את עצמו, או הטבע הכין לו בזמן השינה את כל הכלים שלו לתפקיד החדש. שמונה שעות, עשר שעות אנשים ישנים. מי שישן פחות משש, שבע שעות, זה כבר לא טוב, הוא כבר מרגיש עייפות.
ניצה: זה משפיע על התפקוד.
כן. עד הפרעה נפשית.
ניצה: הסברת שאין פה עניין של לדומם מנוע, אלא יש פולסים חשמליים כאלה שפעם הם יותר מהירים ופעם הם יותר איטיים.
כל זה בדרגה הגשמית, זאת אומרת בתוך האגו שלנו, ואין בזה שום רוחניות.
ניצה: במצב חלימה אנחנו גם במצב שליטה של האגו?
ודאי, בגוף ובכל המערכות, רק האגו שלנו עובד. הוא מנוהל על ידי הכוח הכללי של המציאות. אנחנו בזה לא נמצאים ברוחניות. מה, פתאום בתוך חלום אנחנו מתחילים לקבל את תכונת ההשפעה ואהבת הזולת?
ניצה: לא.
אם לא, אז אנחנו נמצאים בגשמיות, פשוט מאוד. ההבדל בין גשמיות ורוחניות, זה או שזה על מנת לקבל, או שזה על מנת להשפיע.
ניצה: איך המעברים האלו ממצב של הכרה למצב של חוסר הכרה, שינה, חלימה, באיזה אופן הם מכינים אותנו כדי להביא אותנו כמו שאמרת קודם, לדרגת ההתפתחות הבאה?
אני לא יודע איך, רק מחכמת הקבלה אני אמצא מילים. יש לנו מצב ערני שזה יום. ובמצב שזה חלום, אנחנו יוצאים מהמצב הקודם ויכולים להתקשר למצב הבא. כי ו"ק של המדרגה, מצב קטן שלה, הוא מקום שבו אני יכול להיות מקושר למצב הערני הקודם ולמצב הערני הבא. זה דומה לאיך שברכב אני מעביר הילוך מראשון לשני, לשלישי, אבל בין כל הילוך והילוך צריך להיות ניוטרל. אז הניוטרל זה החלום. ואז אני יורד לניוטרל ומניוטרל עולה לשני, יורד משני לניוטרל ועולה לשלישי, וההיפך. לא יכול להיות שאני עובר ממצב למצב, אלא דרך החלום. זה אולי יתן קצת הבנה למה חלום הוא חשוב כמו שאני ער, שמונה שעות.
אורן: אמרת שאנחנו חייבים לישון, חייבים לחלום, ולא חשוב אם האדם מרגיש את החלומות שלו או לא מרגיש אותם, העיקר שהוא עובר דרך הסטטוס הזה של הניוטרל. אם זה כזה חשוב, אז למה לא חשוב אם האדם מודע לזה או לא מודע לזה? מצד המערכת זה משהו שחייב להיות?
אם אתה נמצא בטבע האגואיסטי שלך, שכל הכוונות שלך הרגילות, הטבעיות, הן לטובת עצמך, אז כדאי לך לבצע את מה שהגוף שלך דורש. הרמב"ם כותב על זה שהאדם חייב לישון, ודווקא לישון הרבה. אם זה על מנת לקבל, זאת אומרת אם האדם נמצא בחיים הגשמיים, אז הוא מתנהג כך רגיל. אם הוא רוצה, אז לפי "שולחן ערוך". אם כן או לא, זה לא חשוב, אבל החלום נשאר חלום. מה שאין כן, אם הוא כבר נמצא בדרגה רוחנית שהפעולות שלו הן על מנת להשפיע, אז כאן השאלה, מה זה נקרא חלום בשבילו. או שחלום בשבילו זה גם מה שהוא חולם באמצע היום, מהדברים הגשמיים, או מפני שהוא נמצא במצב שהוא משתוקק להשיג איזה מצב רוחני, ואז האם הוא מסוגל בתוך החלום לעשות איזו מין עלייה רוחנית, או בירור לפחות לקראתה. כי במשך היום הוא היה משתוקק לזה, אז החלומות שלו יכולים להיות כאלה.
אורן: איך נסכם את מה שלמדנו עד כה בקשר לחלומות? עם מה אני צריך לצאת ממה שלמדנו עד כה?
שחכמת הקבלה מתייחסת לחלום כהמשך היום, המשך המצב העירני, שזה דבר פיזיולוגי, הכרחי, או לאנשים שנמצאים במסגרת הגשמית, העולם הזה, או שהם נמצאים כבר במסגרת הרוחנית, במה שנקרא העולם הבא.
(סוף השיחה)