חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 221
אושר כתופעה קולקטיבית
מטרות:
האושר כתופעה קולקטיבית
האם אנחנו תלויים זה באושרו של זה?
האם האושר שלי בכלל תלוי בי?
אושר מדבק- איך אני משפיע ומושפע מאחרים?
אושר במאה ה-21: היום האנושות מחפשת אושר, החיים הטובים...מהם החיים הטובים החברתיים?
זרימה:
האם האושר תלוי בי?
אושר מדבק - הדבקה רגשית
אושר מתפשט ברשתות
מחאות חברתיות בכל העולם בדרישה לחיים טובים
פתיח:
ישנן הרבה גישות, שאומרות שאושר זה משהו שתלוי בגישה שלי, ולא במעשים של אחרים, אלא בפרשנות שלי למציאות. בתוכנית האחרונה דיברנו על כך שאושר קשור באופן הדוק ליחסים החברתיים שלי.
האושר מורכב מהרבה מאד גורמים, שלא בהכרח יש לי שליטה עליהם. בין אם זה הגנטיקה שלי שקובעת 50% ממידת האושר שלי, וכן במידה רבה מצבים בריאותיים, והיום אנחנו יודעים שהיא גם קובעת תכונות אישיות וכל מיני נטיות לכעס, לשקר ואפילו לגנוב. בנוסף ישנן כל מיני נסיבות בחיים שלנו, שאנחנו לא בוחרים, באיזו משפחה אנחנו נולדים, באיזו סביבה אנחנו גדלים...אז האם האושר שלי, בכלל תלוי בי?
האם האושר תלוי בי?
האם ניתן ללמוד להיות מאושרים?
האם האושר שלי בכלל תלוי בי?
איך אני משפיע על האושר שלי?
מהו הדבר העיקרי שאני יכול לעשות כדי להיות מאושר יותר בחיי?
איך אחרים משפיעים על האושר שלי?
במה אני אחראי לאושר שלי?
איך אני משפיע על אושרם של אחרים?
האם לאדם אחד יש יכולת להשפיע על האושר של כל הסובבים אותו ואם כן איך?
אושר מדבק- הדבקה רגשית
יש היום הרבה מאד מחקרים, על כך שאנחנו כל הזמן מדביקים אחד את השני ברגשות ומצבי רוח, אפילו בדיכאון. גם בארגונים זהו נושא שמאוד מדובר, ויש גם את הנושא של אחריות המנהל או המנהיג, להתחיל מומנטום רגשי חיובי שידביק וישפיע על הצוות כולו. אפשר לחוש זאת על עצמנו בצורה מאוד פשוטה - הרבה פעמים מורגש שאם אדם שמדבר איתי הוא מאד שלילי, הוא ממש שואב ממני כוחות, או להבדיל מאד חיובי, אז כיף לי להיות לידו.
למה זה קורה?
איך זה משפיע עלינו בחיי היום יום? עד כמה זה משפיע על רמות האנרגיה שלנו, המצבים שלנו?
האם אני יכול למנוע ולהישמר מ"הדבקה שלילית"?
"חושבים שעולם הרגש הוא עניין אינדיבידואלי? מחקרים מוכיחים שרגשות ומצבי רוח כמו עצב, שמחה ורוגז עוברים לסובבים אותנו במודל של הדבקה. מה זה בעצם אומר עלינו ומה נותר לעשות?"
https://web.iem.technion.ac.il/images/user-files/anatr/feelings_149.pdf
ניסויים הראו שאנשים יכולים להדבק במצבים רגשיים אצל אחרי בפרקי זמן שנעים מכמה שניות ועד שבועות. כשמקצים באקראי לתלמידי שנה ראשונה במכללה מגורים עם תלמידים שלוקים בדיכאון קל, גם הם נדבקים במידה כזו או אחרת בדיכאון, בדרך כלל בתוך שלושה חודשים. הדבקות רגשית יכולה להתרחש אפילו בין זרים, בעקבות מגע רגעי בלבד. כשמכשירים מלצרים לתת "שירות עם חיוך", לקוחותיהם מדווחים שהם מרוצים יותר ונותנים תשרים נדיבים יותר. רגשותיהם ומצבי רוח של אנשים מושפעים ממצבם הרגשי של האנשים שהם באים איתם במגע. מדוע וכיצד זה קורה?
מאחר ובני האדם הראשונים היו מאורגנים בקבוצות חברתיות, התפשטות הרגשות שימשה למטרה אבולוציונית של הסתגלות. בני האדם הקדמונים נאלצו לסמוך זה על זה כדי לשרוד. פעולות הגומלין שלהם עם הסביבה הפיזית (מזג אוויר, נוף, טורפים) הותאמו או הושפעו מן הקשר שלהם לסביבתם החברתית. בני אדם חברו לאחרים כדי להתמודד עם העולם בצורה יעילה יותר, ומנגנונים התפתחו כדי לתמוך בקשרים האלה: בעיקר תקשורת מילולית, אבל גם היכולת לבטא רגשות באמצעות הבעות הפנים. התפתחות הרגשות אצל בני האדם, הפגנת רגשות והיכולת לקרוא את רגשותיהם של אחרים עזרו לתאם פעילות קבוצתית בשלושה אופנים: הן תרמו ליצירתם של קשרים בינאישיים, יצרו תיאום של התנהגויות ואפשרו העברת מידעמבחינה ביולוגית אנחנו בנויים לחקות אחרים מבחינה חיצונית, מה שגורם לנו לאמץ בסופו של דבר גם את מצבם הפנימי. אם החברה שלכם מאושרת, היא מחייכת, אתם מחייכים ותוך כדי פעולת החיוך גם אתם מרגישים מאושרים.
ביצעו ניסוי- פיזרו על מדרכה "קהל מדרבן" בקבוצות של עד 15. בהנתן אות הם עצרו והביטו לחלון שבקומה השישית של בניין סמוך למשך דקה אחת בדיוק. לא היה שום דבר מעניין באותו חלון, רק אדם נוסף שעבד בניסוי. כשה"קהל" היה מורכב מאיש אחד- ארבעה אחוזים עצרו והביטו למעלה ו42 אחוזים רק הביטו למעלה. כשהיה ב"קהל" 15 איש 40 אחוז עצרו והביטו למעלה ו-86 אחוז רק הביטו למעלה. אין ספק שההחלטות של עוברי האורח לחקות את ההתנהגות הושפעו מגודלו של הציבור שהפגין את ההתנהגות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA
אושר מתפשט ברשתות
מחקרים חדשניים מראים שלא רק שאנחנו מדביקים זה את זה ברגשות במפגשים פיסיים, אנחנו גם חיים בתוך רשתות חברתיות שבהן רצונות, מחשבות ואפילו גישות לחיים עוברות דרך קשרים עקיפים ומשפיעים עלינו בכל רבדי החיים. מחקר מקיף גילה שאושר מתפשט ברשתות חברתיות (וגם רשתות אינטרנטיות) והוא מהווה תופעה קולקטיבית. זה משהו שהוא מאד חדש לכולנו, גם בפסיכולוגיה זה עדיין גישה מאד חדשה. זה עדיין לא רווח בתפיסה שלנו, וקשה לעכל את זה.
הידעתם?- האושר מידבק.
-בני זוגכם לעתיד יהיו כנראה חברים של חברים שלכם. חברים של חברים של חברים שלכם יכולים לגרום לכם להיות שמנים - או רזים.אלה רק אחדים מהממצאים המפתיעים של המדענים הידועים ניקולס כריסטאקיס וג'יימס פאולר. במחוברים הם מציגים ראיות חדשות ומרעישות לכך שמעגלים חברתיים מעצבים למעשה את כל היבטי חיינו: איך אנחנו מרגישים, עם מי אנחנו מתחתנים, האם אנחנו חולים, כמה אנחנו מרוויחים והאם אנחנו הולכים להצביע בבחירות. מסתבר שכל זה תלוי במה שאנשים סביבנו עושים, חושבים ומרגישים.
http://www.text.org.il/index.php?book=1104014
מתוך הספר מחוברים מאת ניקולס א' כריסטאקיס, ג'יימס ה' פאולר:
סיכוייו של אדם להיות מאושר גבוהים ב-15 אחוזים אם מישהו שמחובר אליו ישירות (בדרגת הפרדה אחת) מאושר. אפקט האושר לאנשים במרחק שתי דרגות הפרדה (חבר של חבר) מוערך בכ-10 אחוזים, ולאנשים הנמצאים במרחק שלוש דרגות הפרדה (חבר של חבר של חבר) הוא כ-6 אחוזים. בארבע דרגות הפרדה האפקט נעלם ומכאן ניתן להסיק שההשפעה מוגבלת ל-3 דרגות הפרדה.
*זה לא נראה אחוזים גדולים אך יש לציין שהעלאה בת 5,000 דולר ב-1984 (השקולים בערך ל-10,000 דולר ב-2009) בשכר העלתה את סיכויי האדם לאושר בשני אחוזים בלבד. מעניין שאנשים הנמצאים במרחק 3 דרגות השפעה מכם, אנשים שמעולם לא פגשתם, יכולים להשפיע על אושרכם האישי יותר מאשר חבילה של מאות דולרים בכיסכם. לא די בחברים רבים- המפתח לרווחתנו הרגשית הוא חברים רבים שהם גם מאושרים.אבל יש חשיבות גם למבנה הרשת- ככל שלחברים שלכם יש יותר חברים (בלי קשר למצבם הרגשי) כך רבים יותר הסיכויים שתהיו מאושרים (גם אם יש לך אותו מספר של קשרים חברתיים ישירים כמו למישהו אחר).
האם רמת האושר שלי בהכרח תלויה ברמת האושר של אחרים? של הרשת כולה?
מדוע ככל שאני מרכזי יותר ברשת, ומחובר ליותר אנשים ברשת אני מאושר יותר?
אושר עובר בקלות יותר בין אנשים מאותו מין. מדוע?
מה עובר יותר בקלות ברשת הקשר בינינו - חוסר שביעות רצון ומירמור או אושר ושמחה?
איך אפשר להתמודד עם זה, לנסות להפיק מכך תועלת?
האם כדי להיות מאושר אני צריך לבחור לחיות בסביבה מאושרת?
מתוך המחקר על התפשטות אושר ברשתות של פאולר וקריסטיאקיס:
אושר הינו מרכיב בסיסי בקיום האנושי, עד כדי כך שארגון הבריאות הבינ"ל מדגיש יותר ויותר את האושר כמרכיב של בריאות. אושר נקבע על ידי קבוצת גורמים מורכבת שחלקם רצוניים וחלקם בלתי רצוניים. חוקרים בתחומי הרפואה, כלכלה, פסיכולוגיה, מדע המוח והביולוגיה האבולציונית, זיהו טווח רחב של גורמים לאושר או חוסר אושר, בינהם זכיות בלוטו, בחירות, הכנסה, אבדן מקום עבודה, חוסר שוויון חברתי, גירושין, מחלה, אבדן וגנים. אמנם מחקרים אלו לא התייחסו לגורם מפתח פוטנציאלי לאושרם של בני אדם, והוא: אושרם של אחרים. אנשים שמוקפים על ידי הרבה אנשים מאושרים, וכן אלו שהינם מרכזיים ברשת, הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאושרים בעתיד.
המחקר עצמו:http://www.bmj.com/content/337/bmj.a2338
מחאות חברתיות בכל העולם בדרישה לחיים טובים
מחאות חברתיות - כל כך הרבה אנשים יוצאים היום לרחובות בדרישה לחיים טובים יותר, לצדק חברתי, ובעצם לחיים מאושרים יותר.
מה עומד מאחורי הדרישות הכלליות ל"צדק חברתי"?
בהרבה מקרים, המהפיכות והמחאות לא מביאות לאושר המיוחל, מדוע?
מה כן יכול להביא אותנו לחיות באושר כחברה?
מהם "החיים הטובים" שלנו כחברה?
כדי לטפל בקהילה צריך לזהות את האנשים המשפיעים- הממוקמים במרכז הרשת והלשפיע עליהם שיפיצו את המסר הרצוי. לאנשים תהיה בריאות טובה או גרועה בגלל מעמדם ברשת והתערבויות ביחס לבריאות הציבור צריכות להתמקד בו כדי להביא תועלת. אפילו בדקו את זה בנושא חיסונים ובאמצעות חיסון 30% מהאנשים המרכזיים ברשת אפשר להשיג אותה רמת הגנה לכלל האוכלוסיה כמו בחיסון של 99% אחוזים ממנה באופן אקראי!
מחקרים על הדרכים הבסיסיות שבהן המוח עובד תומכים ברעיון זה. למשל מחקרי MRI מראים שברגעים של התגברות הרגשות הדתיים ובמצבים משתנים של מודעות החלקים במוח שמווסתים את תחושת ה"אני" בזמן ובמרחב מפסיקים לפעול. התוצאה היא הרגשה ש"כולם הם אחד" וכי אפשר להתגבר על הנוקשות מובנה בדרך שבה אנחנו תופסים את מעמדנו ביחס לאחרים. למעשה הרגשות הללו משטים במוח כדי שיאמין שהגבולות החברתיים אינם קיימים או במקביל שכולם מחוברים לכולם.