כמה משפיע המצב הרגשי שלי על הסובבים אותי? עד כמה הם משפיעים עליי? מה הכי מועיל לשיפור מצב הרוח הכללי?
מחקרים מראים שלא נכון להתייחס לאדם כאל יחידה בדידה, מפני שכולנו תוצאה מהשפעות של הסביבה. אנשים מחליפים הגדרות וערכים, מטרות ויעדים, הנאות ותענוגים, בהתאם למה שהם סופגים מאחרים. ובעולם של היום, שבו כולנו מקושרים, האנושות היא כמו חברה אחת קטנה. מעבר להשפעות שאותן רואים בבירור, יש עוד הרבה מאוד צינורות בלתי נראים, אינספור רשתות וחוטים פנימיים, שבהם עובר מידע מכל אחד לכולם. כך אנחנו מעבירים בינינו רצונות, רגשות, מצבי רוח, מחשבות, הרהורים. זוהי התמונה הגדולה, ומכאן נרד לפרטים.
נניח שאנחנו מגיעים לעבודה עם מצב רוח לא משהו, ורואים מולנו מישהו עם מצב רוח נהדר. הרגשת הפער דוקרת לנו בלב, שמה אותנו במקום לא נוח. עתה יש בידינו שלוש אפשרויות: א) לנסות שלא לשים לב אליו, כדי לא להתבאס על זה שהוא בטוב ואנחנו לא. ב) לזרוק לו איזה הערה שקצת תוריד אותו. ג) לקבל ממנו את מצב הרוח הנהדר שלו.
את א' ואת ב' אנשים יודעים לעשות לבד, נתרכז באופציה ג'. אווירה חיובית שבה אנשים מעלים זה את זה במקום להוריד, היא לא דבר שקורה מאליו.
לשם השוואה, כשהילד שלנו במצב רוח טוב, כיף לנו לראות אותו ואנחנו מתפללים שרק יחייך כל החיים. האהבה שלנו אליו פותחת אותנו לקבל ממנו את המטען החיובי. אבל בעבודה מערכת היחסים היא לא כזו, כמובן.
כדי לקבל ממישהו את מצב הרוח שלו, אנחנו צריכים לכבד אותו, להרגיש שאנחנו חברים, שהוא קשור אלינו, יקר לנו, חשוב בעינינו. אם נצליח לבנות קשר כזה בינינו, נוכל להיעזר זה בזה להשגת מצב רוח טוב, שמחה ואפילו אושר.
מה שיכול להכין אותנו לכך זו ההכרה שאנחנו תלויים זה בזה. כדאי שנשב יחד ונדבר על כל מיני דברים מהחיים, שבהם רואים עד כמה האדם מושפע מהסביבה לרעה או לטובה. כך למשל אפשר לשוחח על איך אנשים מודדים את מצבם בהשוואה לאחרים, איך תמיד סרגלי המדידה יחסיים, עד כמה האדם הוא יצור חברתי שמושפע ממה שאחרים אומרים ועושים, עד כמה הוא סופג מצבי רוח מהסובבים, איך משפיעה הסביבה של המשפחה, הסביבה הזוגית, הסביבה בעבודה, הסביבה בכבישים, ברשתות החברתיות, בתקשורת, במדינה ובעולם.
בירורים כאלה ואחרים שנעשה יחד, יקרבו אותנו להכרה בצורך שיש לכל אחד להגן על עצמו מהשפעה רעה ולהגביר את ההשפעה הטובה כמה שיותר.
מכאן, כדאי שנסכם בינינו על "ברית מצב רוח". הברית תגדיר שאנחנו מתחייבים להקרין זה לזה טוב. ואם מישהו מאיתנו יראה שלאחר אין היום מצב רוח, הוא צריך להשתדל להרים אותו: מילה טובה, חיבוק, אולי לשיר לו משהו, כל דבר שישמח אותו. כך לדוגמה, אפשר לבוא לאותו אדם ולומר: 'יש לי פה משהו טעים, בוא נחלוק אותו חצי חצי'.
פעולות כאלה בונות קשר, פלטפורמה שדרכה אפשר למסור זה לזה כוח. דרך אגב, כשמישהו גורם לאחר מצב רוח טוב, לו עצמו זה נותן אושר כפול. הדינמיקה עובדת לפי הכלל: "המדליק נר מנר, זה דולק וזה אינו חסר". גם מחוות קטנות כמו להביא מדי פעם עוגה טובה או בקבוק יין לכולם, עוזרות לבנות קשר. הן מראות לאחרים שחשבנו עליהם, שרצינו לשמח אותם.
אפילו אם אדם הגיע מהבית עם מצב רוח נורא, אפילו אם קרה לו משהו רע במשפחה, האחרים יכולים תמיד להעלות לו את מצב הרוח. לפתוח לו נקודת מבט יותר רחבה, להראות לו שמצבים כאלה קרו גם לאחרים ואיך אפשר להתגבר עליהם, לעטוף אותו בחום ובתמיכה, לתת הרגשה שאנחנו פה בשבילך.
ככל שהקשר שנבנה יהיה יותר חזק, כך נוכל לתת לכל אחד יד ולהוציא אותו מהמצוקה. אדם שעטוף בסביבה טובה, יכול לעבור הכול ברוח טובה, אפילו את רגעיו האחרונים עד לפטירתו מהעולם.
טיפ קטן לסיום: כדי להעלות לאדם את מצב הרוח, התחברו קודם לכוח הטוב ששורה בכל המציאות ורצו מכל הלב להעביר לו אותו. הכינו את עצמכם להקרנת יחס טוב, חיבור, חום, ואז פנו לאותו אדם עם חיוך אוהב. אפילו בלי מילים. אם נשתדל להתייחס כך כל אחד לאחרים, נגלה שהחיים הם רצף של הזדמנויות להתרומם יחד, לעלות עוד ועוד.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 221 – bit.ly/3uOlPrv