חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 279-280

שדרוג מערכת היחסים

מטרה:

• הצגת שיטת הפתרון - הדרך הפרקטית לשיוויון וצדק חברתי בימנו

זרימה:

• מצבינו כיום - החלשות החברה (דוח העוני)

• הפער בין האליטות לחלשים

• טיפול בחלשים ובפערים - מי צריך לקחת אחריות ולטפל במצב? (האדם, החברה, המדינה)

• הצגת הפתרונות הקיימים לבניית יחסים שיוויונים בנינו.

• סדנא לבניית מערכת יחסים נכונה ושוויונית בין שונים

פתיחה:

לאחר שביררנו בתוכניות האחרונות את הדילמות והקשיים הפערים והתפקידים של כלל הגורמים והכוחות המשפעים, החלשים, החזקים ומערכת היחסים המורכבת בינהם.

ננסה הפעם לצייר תמונה פרקטית - כיצד יראה עולמנו באופן שיוויוני כך שכל אחד יקבל את התחושה שהוא מקבל מענה לצרכים שלו, ושהוא שווה לאחרים. איך מתגברים על העוני המחמיר ומתרחב, איך בונים מדיניות כלכלית חברתית נכונה ורווחה דואגת ומטיבה.

מה בעצם אנחנו מפספסים ? אנחנו  כל-כך מתקשים לבנות עולם טוב, צודק, עם רווחה ושמחה לכולנו. במשפט אחד לדאוג לכולם ולא לשכוח אף אחד.

מצבינו כיום - החלשות החברה (דוח העוני)

החודש יצא דוח העוני לשנת 2012:

דוח העוני לשנת 2012 של ביטוח לאומי  (פורסם ב12/13) - מבוסס על נתוני הלשכה לסטטיסטיקה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4466394,00.html  

מיהו עני ? קו העוני מוגדר באמצעות הכנסה לנפש: בני זוג שהכנסתם המשותפת לא עולה על 4,512 שקל לחודש, או יחיד שהכנסתו נמוכה מ-2,820 שקל בחודש.

דו"ח העוני 2012: יותר קשישים ומשפחות עובדות נמצאים מתחת לקו העוני.

על פי הביטוח הלאומי, ב-2012 חיו בישראל :

439,500 משפחות עניות - 19.4% מהמשפחות בישראל. (כל משפחה חמישית)

1,754,000 נפשות -  23.5% מכלל האוכלוסיה.

מתוכם - 817,200 ילדים - שמהוים 33.7% מהילדים בישראל.

שיעור הזקנים העניים עלה ל-22.7%.

שיעור העוני בקרב המשפחות עם שני מפרנסים ויותר, משפחות שהיו ידועות שנים רבות כחסינות מפני עוני, גדל פי 2 מתחילת העשור.

65 % מהמשפחות העניות עובדות - הנתון הוכפל מתחילת העשור (1999).

השוואה לנתוני ה-OECD: ישראל ירדה מהמקום השני למקום השלישי הגבוה מבין מדינות ה-OECD. בתחום האי-שוויון (מדד ג'יני) ישראל ממשיכה כבשנים הקודמות להיות מוצבת במקום חמישי, נמוכה מארבע מדינות: צ'ילה, מקסיקו, טורקיה וארה"ב.

דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2012 של ארגון לתת:

מבוסס על אסוף נתונים מהשטח, מעמותות, מנסה לצייר תמונת חיים (מעבר לנתונים המספריים).

http://www.latet.org.il/_Uploads/184dochaoni2013.pdf

http://news.walla.co.il/?w=/90/2703569

משפחות מעבירות ימים שלמים ללא מזון (חוסר בטחון תזונתי), הורים נאלצים לשלוח ילדים לפנימייה, וקשישים מוותרים על רכישת תרופות, ולא מדובר רק באנשים שאינם עובדים - זו תמונת המצב לשנת 2013

ילדים גונבים אוכל או מקבצים נדבות, לילדים אין את הציוד הנדרש ללימודים בבתי הספר.

בעיות בריאות פי 10 מאוכלוסיה רגילה.

חלק גדול מהנשאלים 41% אמרו שמצבם הורע בעקבות הגזירות הכלכליות.

בקרב חמישית (22%) מהמשפחות שני בני הזוג עובדים !

70% מנתמכי הסיוע חיים בעוני מתמשך ואינם עובדים למעלה משלוש שנים ו- 11% איבדו את עבודתם ב- 2013.

74% מקרב נתמכי הסיוע לא עברו הכשרה מקצועית או תעסוקתית, שעשויה הייתה לסייע להם להיחלץ מהמצוקה ולזכות בעצמאות כלכלית.

חמישית מהעניים חשבו לשים קץ לחייהם.

http://touch.walla.co.il/ExpandedItem.aspx?WallaId=1/90/2703569&ItemType=100&VerticalId=2

שאלות פתיחה:

• כיצד בעידן הטכנולוגי המתקדם שהיינו מצפים שנצליח להתקיים בקלות יחסית שיהיה שפע מטורף, איך זה שהחברה שלנו רק הולכת ונחלשת ? ולראיה - דוח העוני.

• מה המינימום שצריך אדם כדי לחיות בכבוד ?

הפער בין האליטות לחלשים

• למה הפער בין האליטות לעניים הוא הכי רגיש בחברה היום ? מה הופך דווקא את הפער הזה לכל כך צורם? הרי תמיד זה היה. למשל ההבדל בין בעל ההון/ בעל האחוזה/ האציל, לבין הנתינים שלו. ובוודאי ההבדל בין בעל האחוזה לעבדים שלו.

• מדוע בעבר זה התקבל באופן טבעי,  והיום לא ?

צילום רנטגן של המצב הקיים - עולם האליטות ועולם העניים 2 פלנטות שונות.

אנחנו רואים שיש פער עצום בין חיי האליטות לחיי העם הפשוט (שלא נדבר על העניים). הם חיים ממש ב2 פלנטות אחרות, שכל אחת מתנהלת אחרת לחלוטין מבחינת סגנון החיים, הערכים, צורת החשיבה, סוג האנשים, מערכות היחסים ביניהם ועוד.

 

• מה יש בכל אחת מהפלנטות?  איך נראית הפלנטה של העניים? ואיך נראית הפלנטה של העשירים/האליטות? מה ההבדל ביניהן?  

• איזה סוג של אנשים חי בכל פלנטה ? מה מאפיין אותם? לפי איזה חוקים, ערכים הם חיים? מה מערכת היחסים בין האנשים בכל פלנטה? איך הם חושבים? מה מותר ומה אסור בכל אחת מהן?

• איך אנשים מהפלנטות השונות אמורים להבין אחד את השני?

אדם שנולד למצב של עושר לא מבין את תחושת העוני, ולהיפך.  איך מצפים מאדם שאין לו את ההרגשה של עוני, להבין את העני ? ואיך אותו עני יכול להבין את המניעים והרצונות של העשיר ?  איפה החיבור ביניהם ?

טיפול בחלשים ובפערים

• מי צריך לקחת אחריות ולטפל במצב?

הבנו שהבעיה היא חברתית - בעיית היחסים ביננו. אנשים מבינים זאת ורוצים לפתור את הבעיה.

מה עוד, שבכלכלה זה ידוע שפער גדול דופק את כולנו.  

רוב הציבור (69%) סבור כי הבעיה הדחופה ביותר לטיפול היא העוני והפערים החברתיים. בעיית החינוך נתפסת כבעיה שנייה בדחיפות לטיפול (61%) והביטחון רק שלישית בחשיבותה (44%). 63% מקרב הציבור הרחב סבור כי ראש הממשלה לא פועל כלל לטובת צמצום בעיית העוני בישראל. http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-903b44082e6ab31004.htm

• מה צריך לעשות כדי לטפל בחלשים ובפערים החברתיים ומי צריך לקחת על זה אחריות ?

מבחינת הטיפול בעוני עולה כי 72% מהציבור מאמינים כי הממשלה היא האחראית לחילוץ מעוני ו- 13% סבורים שהגורם האחראי הוא האדם העני עצמו. http://news.walla.co.il/?w=/90/2703569

אוכלוסיה "מוחלשת"  - גורמים סוציאליים נוהים להשתמש במושג " אוכלוסיה מוחלשת, ולא "חלשה", ומרמזים על כך שמצבה של אוכלוסייה זו אינו נובע מפגם בהתנהגות חבריה, אלא מפגם ביחס החברה אליהם.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%9

9%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%A9%D7%AA

נתייחס ל3 המעגלים (אני, החברה, המדינה):

אני:

• מה תלוי באדם החלש באופן אישי? מה הוא יכול לעשות כדי לצאת מעוני ולצמצם פערים?

• מיקוד שליטה פנימי או חיצוני -  מי אחראי למצב שלי ומי אחראי שאני אצא מזה?

החברה (קהילה, חברות עסקיות, ייצוג פוליטי, עמותות, הציבור הרחב *):

• מה תלוי בחברה?  

• איך החברה יכולה לעזור לאדם לצאת ממעגל העוני, ולצמצם את הפערים החברתיים?

המדינה:

• מה תלוי במדיניות? (חלוקת משאבים/ תקציבים, חוקים, רוח כללית)

• איך ניתן לתמוך זאת ע"י חוקים? (למשל להוריד מע"מ על מוצרים בסיסיים…)

• מאיפה יגיעו המשאבים למימון? צריכים מדיניות שתומכת בזה.

קיימים 2 סוגים של אנשים: אנשים שמרגישים שהם יכולים לצאת לבד מכל דבר, אם יתאמצו מספיק הם יצליחו. והאחרים - שלא יכולים לבד רק אם יעזרו להם. מרגישים שלבד אין להם מספיק כח.

• ברמה של הפרט - מהי לדעתך הגישה הנכונה?

• עד כמה זה תלוי באופי של האדם ? עד כמה יש להתאים את הפתרון לאופי?

• האם ללמד אותם לעשות בעצמם או לעשות עבורם? מה לתת להם?

• נרחיב לכלל החברה - האם כל קבוצה (עניים/ עשירים) צריכה לפתור את הבעיות של עצמה, או שהחלשים צריכים עזרה משאר חלקי החברה כדי לשנות את המצב?

מדוח אלטרנטיבי לעוני, ארגון לתת(2010): כדי לשנות את פני הדברים עלינו לחולל היום שינוי רדיקלי בתפיסת העוני בישראל, ע"י כל מרכיבי החברה: הממשלה, המפלגות, העמותות, התקשורת והאזרח הפשוט.

הממשלה: מתנהלת בחוסר אחריות חברתית. בישראל עושר רב המספיק לכולם, יש לשנות את חלוקת המשאבים. מוכרים לנו שהעוני פוגע רק באוכלוסיות מסויימות שבחרו להיות עניות (בערבים, בחרדים ובעולים), לא נכון הוא מאיים על כולנו. רק מעט אנשים נהנים מהצמיחה הכלכלית.

המפלגות הפוליטיות: כשני מיליוני עניים נמצאים ללא ייצוג פוליטי, לכן קיימת התעלמות מהבעיה החברתית. בעיות החברה עומדות בדר"כ בתחתית סולם העדיפויות של מנהיגינו.

החברות העסקיות: תגמול לא־מידתי לבכירים. מנותקים מהציבור הרחב. מבקשים הקצאת %2%-1 מהרווח למטרות חברתיות, כפי שנהוג בארה"ב, כך הסקטור הפרטי יכול לאזן בין האינטרס הציבורי לרצון לרווח.

העמותות: פועלות בנפרד זו מזו. בעיות אגו מונעות איחוד כוחות.

התקשורת: עוסקת בעוני רק בשלושת החגים הגדולים: ראש השנה, פסח, ומועד פרסום הדו"ח השנתי של ביטוח לאומי. צריכה להשאיר את הבעיה החברתית במוקד הדיון הציבורי, ולדרוש דין וחשבון מהפוליטיקאים.

אזרחי ישראל: שותקים. צופים מהצד בקריסת ערכי היסוד של החברה, ובאיום על עתידנו וילדנו.

http://www.latet.org.il/_Uploads/134Latetpovertyreport2010.pdf

תפיסת הרווחה המודרנית שונה מתפיסת הצדקה המסורתית בכל הנוגע למושגים של זכות וחובה: על פי התפיסה המסורתית, על כל יחיד בישראל – וביתר ייחוד על היחיד בעל היכולת – מוטלת החובה לסייע לנזקקים.

לא כך במערכת המודרנית של מדינת רווחה, שבה חובת המדינה כלפי אזרחיה מעוגנת בזכויות הפרט. המהפכה הציונית והקמת מדינת ישראל הסיטו אפוא את חובת הטיפול בנזקקים מן היחיד והקהילה הקטנה אל "הקהילה הגדולה", המדינה. חובה זו – המעוגנת בחוקי המדינה – נובעת מזכותו של כל אזרח ליהנות מתנאי קיום נאותים בכל גיל ובכל מצב.

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5846

הפתרונות הקיימים לצמצום הפער ולבניית יחסים שיוויונים בנינו.

מדיניות רווחה ומלכודת רווחה

עם תום מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד החל בשנות השישים, כוננו ברוב מדינות המערב רפורמות כלכליות וחברתיות שזכו לכינוי "מדינת הרווחה". צעדים אלו נתפשו כשלבים אחרונים ב"מלחמה בעוני", ונועדו כדי להתמודד עם 2 בעיות עיקריות: משאבים כלכליים והשכלה. לשם כך, נעשו צעדים כדי להגדיל את הכנסתם של עניים באמצעות הגדלה ניכרת של התגמולים המוענקים למי שהוגדרו עניים; ולצמצם את החסמים לשיפור השכלתם באמצעות צמצום שכר הלימוד או אפילו הצעת אפשרות ללמידה או קבלת הכשרה מקצועית בחינם.

ואכן היום מקובל לתמוך בחלשים (עניים, מוגבלים וכו..) ע"י מתן קצבאות שיאפשרו להם לחיות ללא חרפת רעב, אך עדין ברמת חיים מאד נמוכה. מה שמוריד את המוטיבציה לעבוד בעבודות ששכרן נמוך, ומגביר את התלות במערכת הרווחה.  

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99

• האם זה נכון לתמוך בהם כלכלית ?

ברמה הכלכלית - קיימת כמות מסויימת של כסף, וכדי לצמצם פערם יש לחלק את הכסף בצורה אחרת בין האנשים, כך שהחלשים יתחזקו, והחזקים יחלשו.

• איך לדאוג לזה שהחזקים לא יחלשו עד כדי כך שהחברה כולה תחלש? (כמו אותו טייקון שנופל ואיתו אלפי אנשים)

• איך גורמים לכך שהחזק לא ירגיש פגוע מכך ש"לוקחים" לו חלק מהמשאבים? איך מוצאים את ההסכמה החברתית שתהיה מקובלת על כולם.

עמותות

אין תוכנית ממשלתית לצמצום העוני ולאור הצרכים האקוטיים בשטח, עמותות הסיוע וארגוני החברה האזרחית, לוקחים את האחריות ומעניקים הלכה למעשה, שירותי רווחה נרחבים. (בעיקר ביגוד, ציוד לבית הספר , וציוד לבית, תמיכה נפשית, בריאות ותרופות, והכוונה לתעסוקה)

כלומר אנשים מתארגנים כדי לתת לזולת. הם עושים זאת מתוך אכפתיות, שליחות, ונותנים מעבר לאוכל ובגדים הרבה יחס חם.

• האם זה פתרון טוב? (יש גם עזרה קונקרטית וגם יחס טוב וחם)

• אם לא - מה חסר? מה צריך לשדרג?

• למה זה לא פותר את הבעיה?

• לאיזה צרכים חשוב לתת מענה כדי לפתור את הבעיה?

• האם השירות הזה צריך להיות באחריות המדינה או החברה?

• האם זה לא מקבע אותם במסכנות ובחולשה?

עזרה הדדית חיבור ויחס טוב זה לזה

האוכלוסיה החלשה/ העניה מאופיינת בסבל ופגיעות בהרבה מישורים ( רעב, בריאות, השכלה, חינוך, תעסוקה, ערך עצמי וכו..) , אך גם בנטיה לעזרה הדדית ותמיכה קהילתית.  

• אוכלוסיות חלשות משתפות פעולה אחת עם השניה - איך זה שהן לא יוצאות מזה ונשארות בסבל?

• מה בכל זאת חסר?

• איך לעבוד איתם?

• žאיזה קורסים או תהליכים אפשר להעביר להם כדי שירגישו טוב יותר ויצאו מהסבל?

המודל הסקנדינבי - שוויון חברתי, מדיניות רווחה.

במקומות שונים בעולם מאוד משתדלים לאמץ את חוקי השיוויוניות בכל על-מנת שהכלל בחברה יחושו ביטחון ושיוויון ללא תחושה של חלש או חזק כמו במדינות סקנדינביה למשל בהן רמת השיוויון מאוד גבוהה, איכות החיים גבוהה, מדיניות הרווחה מפותחת - המדינה מספקת את מכלול השירותים הבסיסיים בחינם (חינוך, בריאות, אבטלה), אך בניגוד למה שהיינו מצפים, מדינות אלו נמצאות באחוזי התאבדות ממוצעים באירפה.

המודל הפיני // פינלנד: צדק חברתי, מדינת רווחה, חינוך מעולה - כך עושים את זה בפינלנד ( 5M)

בפינלנד אין משבר תקציבי, מערכת הרווחה מעולה, מערכת החינוך מעוררת התפעלות (מקום 1 בעולם בעשור האחרון), אי השוויון נמוך ושביעות הרצון של אזרחיה גבוהה. פינלנד היא כנראה המדינה המצליחה ביותר בעולם במונחים מערביים. http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596243 (כולל סרטון)

המודל השוודי // שוודיה: הצלחה וצמיחה כלכלית - מיסוי גבוה, מערך רווחה מופרט ויעיל, דאגה לעובדים, ואיכות חיים.

מיסוי גבוה, מערך שירותי רווחה מופרט ויעיל ובעלי הון שדואגים לעובדים שלהם -כך מצליחה שוודיה להשאר צומחת, ולשמור על החינוך במקום הראשון.

רמת האי שוויון בה היא הנמוכה ביותר. היא נמצאת במקום הראשון במספר המשתתפים בכוח העבודה, ומדיניות הרווחה שלה היא מהמובילות בעולם. שוודיה היא כרגע גם הצלחה כלכלית מסחררת.

איך הם עושים זאת? מקדשים שיוויון ודמוקרטיה, חינוך לשת"פ ולתחרותיות.

http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596248 (כולל סרטון).

המודל הדני // דנמרק האומה המאושרת בעולם - מערכת רווחה מפותחת, עולם ערכים של סולידריות וצניעות, וחלוקה מאוזנת של עוגת ההכנסות שממקמת את דנמרק כאחת המדינות השוויוניות בעולם.

בדנמרק אפשר לפטר ולגייס עובדים בלי בעיה, על אף ש-83% מהדנים חברים באיגודים מקצועיים, מה שהופך את המדינה הקטנה לאחת התחרותיות והשוויוניות בעולם המערבי

על אף שדנמרק וכלכלתה אינן נטולות בעיות, כדאי לשים אותן בפרופורציה ולהבהיר שמדובר באומה מאושרת מאוד. שלושה מחקרים וסקרים בינלאומיים מצאו שדנמרק היא האומה המאושרת ביותר בעולם.

http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596236 (כולל סרטון).

השפעת מזג האויר על מצב הרוח

האם יש השפעה של אור השמש על מצב הרוח שלנו? האם אור השמש משמח ?

אחוזי ההתאבדות המדווחים בסקנדינביה: ממוצעים (להבדיל ממה שנהוג לחשוב). שבדיה נמצאת במקום ה־30 בעולם. נורבגיה מס' 34. דנמרק 44. ולמרות שברזיל, עם הקרנבל, נמצאת במקום ה־70 (ליד ישראל, במקום ה־66),

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568562,00.html

דיכאון כתלות במזג האויר:

בארצות קרות, גשומות וחשוכות (כמו מדינות סקנדינביה, ואפילו לונדון החורפית תמיד), אחוז הסובלים מדיכאון גבוה יותר בהשוואה למדינות חמות (למשל, 10% חולים בסקנדינביה, ולעומת 4% בלבד בישראל).

דיכאון עונתי- מספר מקרי הדיכאון משתנה כתלות בעונות השנה, בחורף עולים בעשרות אחוזים מספר מקרי הדיכאון.

http://www.maane.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99/

מה שכן נכון, ומדוייק למדי, הוא שחודשי החושך הארוכים גורמים לשיעור גבוה יחסית של דכאונות באוכלוסיה. אני גיליתי את הדכאון הזה באמצע החורף השני שלי בשבדיה.  בשבדיה יש כמעט חודש ימים של חושך מוחלט .  

http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/784/859.html

• איך מסבירים את העובדה שעל אף הצדק החברתי והשוויון היחסי בין חזקים לחלשים, והאושר שאותו חשים התושבים (דנמרק), עדיין אחוז ההתאבדויות הוא כמו במדינות אחרות? היינו מצפים לאחוז נמוך.  

• האם זה קשור בצורה כלשהי למזג האוויר? ואיך מזג האויר קשור ליחס בין אנשים?

• היתכן ששיוויוניות אינה עושה מספיק טוב לאנשים?

• האם גם במצב שיוויוני יחסית, האדם מזהה מעמדות של חזקים וחלשים?

• מה חסר במודל שלהם ? למה הוא לא הצליח? מתאבדים, לא רוצים משפחה וילדים.

• מה הפתרון שאתה מציע?  

סדנא לבניית מערכת יחסיים נכונה ושוויונית בין שונים

מטרה:

שיטה לעבודה פרקטית עם אוכלוסיה חלשה - לבנית ערכים חדשים וקשר טוב ביניהם.

בניית סדנא לקיום שיוויון חברתי/ מודל אינטגראלי - שנוכחים בה אנשים מכל שכבות האוכלוסיה.

• מי בסדנא ?

קשיש, בעל משכורת מינימום - מדוח העוני, עמיד בעל מפעל גר במגדל יוקרה, חרדי, מרצה באוניברסיטה - מעמד הביניים המשכיל, חד הורית, עקרת בית, מורה אשה, בן מיעוטים

זרימה:

עבודה פרקטית עם עניים/ חלשים בחברה.

סדנא - איך בונים חברה צודקת ושיוויונית ?

• מטרת הסדנא

• לאן אנחנו שואפים? - שיוון, צדק חברתי, הרגשה טובה? שייכות?

• איך להביא את האנשים לסדנא ?

• פירוט הסדנא - תרגילים ומשחקים

• הרגשת המשתתפים

• קהלי יעד

• תדירות

• מה הלאה ?

עבודה פרקטית עם העניים  - הפיתרון האינטגראלי

דברנו על כך שהדברים מתפתחים מלמטה. ועל הצורך של העניים והחלשים להתלכד ולהתחבר ביניהם, ליצור חברה שקיימים בה יחסים חמים ואכפתיות. ושאנשים יחושו בטחון ויהנו מאד מהיחס הזה, לא יהיו חששות וחרדת. תמיד האדם ידע שיש מי שידאג לו ויטפל בו.

• איך החלשים יכולים ליצור את המצב החדש הזה?

• מה צריך לעשות כדי שזה יקרה?

• עם מי צריך לעבוד? מי אלה אותם עניים? גם אנחנו?  

• מי אמור לאסוף אותם ולארגן אותם בצורה הזאת?

• מה צריך ללמד אותם? מה השלבים?

• מה השלבים הרגשיים שעובר אדם כדי להגיע למצב של חיבור?

• מי ילמד אותם?

• מהם מדדי ההצלחה?

• על איזה כחות ומשאבים אישיים אנחנו אמורים להתבסס? (השכלה, כישורים אישיים, …)

• כמה זמן זה יקח?

• מה הם ירגישו בסוף התהליך?

• איך בסוף יראה החיבור עם העשירים?

• מהי נקודת הממשק?

• למה שהעניים המחוברים יסכימו לקבל לתוכם את העשירים?

• למה הם צריכים אותם?

טיפלנו בעניים. אבל הם רק חלק קטן מהאוכלוסיה. בואו נראה איך עושים פעולה שקשורה לכל שכבות האוכלוסיה, לכל הציבור.

סיכום של הפתרון האינטגראלי שהציג בתכנית 4, עם זה אנחנו רוצים לצאת לשטח.

• באיזה מסגרת אפשר ליישם את זה ?

הצגת הנוכחים בקורס שלנו (קשיש, משכורת מינימום - מהדוח בעל משפחה, עמיד בעל מפעל גר במגדל יוקרה, חרדי, מרצה באוניברסיטה - מעמד הביניים המשכיל, חד הורית, עקרת בית, מורה אשה, בן מיעוטים)

שאלות ביחס לסדנא:

• למה שירצו לבוא? מה יצא להם מזה? (הגדרת המטרה והתוצאה)

• לאן אנחנו שואפים? - שיוון, צדק חברתי, הרגשה טובה? שייכות?

• סדנא פרקטית - איך בונים חברה צודקת ושיוויונית?

• לשיוויון חברתי? לצדק חברתי? להרגשה טובה?

• בוא ננסה לפרוט את המושגים האלה.

• מה זה צדק? מי מחליט מה צודק? צודק בעיני מי? מה יגרום לי להרגיש שאכן נעשה צדק?

• מה זה הרגשה טובה ביחס לחברה? מה זה אומר להרגיש טוב? שיש לי יותר? שמעריכים אותי? שיהיה לי ביטוי ?

• איך גורמים להם לרצות לבוא לסדנא כזאת ?

• כולם יושבים מולנו - מה אני עושה איתם?

• מה השלבים של הסדנא?

• כמה מפגשים?

• כמה אנשים בכל סדנא ?

• איזה הרגשה צריכה להיות לאנשים בסדנא?

• איך נדע שהסדנא הצליחה? מה צריך לקרות לכל אחד מהמשתתפים כדי שנגדיר זאת כהצלחה?

הגדרת האוכלוסיה שמשתתפת בסדנא:

• מי בסדנא? למי היא מיועדת?

• האם ישבו בסדנא אנשים ממעמד מסויים או מכל המעמדות ביחד? לחלשים כדי לחזק אותם?

• איך אני לומד לקבל את האחר בחברה?

• איך בונים מערכת יחסים נכונה בין שונים?

סוף הסדנא:

• לאן מפה?

• אך כל אחד שעבר את הקורס/סדנא ממשיך לאחר מכן?

• אך הוא מפיץ את הכלים וההרגשה לשאר האוכלוסיה?

• האם הוא מפיץ רק לדומים לו ( חרדי לחרדים, אקדמאי לסטודנטים…) או שממשיכים במעגלים מעורבים, חברתית כפי שהוצג בסדנא.?

--------------------------------------------------------------------------------------------------

העשרה כללית בנושא:

עוני

דוח העוני 2011: בשנת 2011 היו בישראל 442,200 משפחות עניות, שהן 1,838,600 בני אדם, ומהם 860,900 ילדים. כ 20% מהמשפחות העובדות הן עניות. בעוד ב1999 (לפני 13 שנה) היו רק 7%מהמשפחות העובדות עניות. אנחנו בתהליך של הסלמה.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1876255

סקר: מרבית הציבור (69%) חושב כי הטיפול בעוני חשוב מהביטחון ומחינוך.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1887238

עוני במשפחות עובדות

60-65% מהמשפחות העניות בישראל הן משפחות עובדות. בישראל היום מסתבר שכדי להיחלץ מקו העוני בישראל של היום, בהחלט לא מספיק לשנס מותניים ולהתחיל לעבוד.

http://www.xn--9dbhaabvsfe6c.net/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91/

ילדים מתחת לקו העוני: מעגל הקסמים של העוני

• מה גורם לזה? מה מקבע את המצב גם בדורות הבאים?

• האם יש הבדל בין הדור הראשון של העוני לדורות הבאים?

• ובכל זאת, תמיד יש כאלה שמצליחים לצאת מזה ואפילו לפרוץ למקומות מאד חזקים בחברה. מה יש בהם שגורם להם לצאת מהמעגל?  (למשל בעל סוכנות הביטוח אליהו, חכ)

• מה המינימום שצריך אדם כדי לחיות בכבוד?

• כמה כסף נחוץ לו להתקיים מבלי לשקוע במרה שחורה?

• האם יש גבול לרדיפת הכסף?

• עד כמה העושר תורם לאושר ומתי הוא פוגע בו?

• אולי העושר אינו רלבנטי לאושרנו בכלל?

• איך נחנך את ילדינו לעבוד מאהבת המקצוע ומאהבת השירות לזולת ולא בשל פחד מעוני?

העוני הוא סוג של מלכוד. ילד הנולד למשפחה ענייה, צפוי להיות עני אף הוא. כמו כן, גם הדורות הבאים אחריו צפויים לחיות בעוני. זהו מעגל עוני בין-דורי שהולך ומתרחב במדינת ישראל, ועם הזמן נוספים אליו עוד ועוד אנשים.

• איך שוברים את מעגל העוני הבינדורי, ובונים חברה שמחה?

העוני מורכב מרשימת נושאים ארוכה. חמשת הנושאים הבסיסיים בה הם רווחה (מזון), חינוך, דיור, תעסוקה ובריאות. אנו בארגון פתחון לב המנוהל על ידי ניסים ציוני, פועלים במספר מישורים כדי לנסות ולשבור את מעגל העוני הבין-דורי:

• רווחה - חלוקת כ-4,000 סלי מזון מדי חודש, המכילים מוצרי יסוד למשפחות נזקקות.

• חינוך – המפעל החינוכי "לגעת באופק", שמלווה בני נוער בבתי הספר, דרך צה"ל ועד להשתלבות בחיים האזרחיים.

http://www.xn--9dbhaabvsfe6c.net/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%91/

עם ביטול החסמים החוקיים בחלק ממדינות המערב במאה ה־19, והיחלשותם של חסמים חברתיים וכלכליים, החלו רבים, ובהם קובעי מדיניות, לטעון כי ניתן להתגבר על העוני באופן מוחלט או כמעט מוחלט באמצעות רפורמות כלכליות וחברתיות.

צעדים אלו זכו למימוש ראשוני במערב החל מסוף המאה ה-19, במיוחד בבריטניה, והחל משנות השלושים של המאה ה-20 במדינות שונות במערב. הצעדים השונים שננקטו היו בעיקר כינון מנגנוני פנסיה לעתזקנה, דמי אבטלה מצומצמים, ולצדם גיוס מספר גדול של אנשים לפרויקטים של עבודה יזומה ולשירותים צבאיים וצבאיים למחצה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99

מימי קדם היו חוקים חברתיים לשמירה על האוכלוסיה החלשה. חוקי חמורבי, חוקי ישראל. מדברים על זה שחובה מדינית במקרה של חמורבי או דתית במקרה של ישראל, לא לעשוק את החלשים ולנצל אותם.

חמורבי- "...בעת ההיא [.......] קראוני להצלחת העם, לי לחמורבי, המושל השגיא וירא האלים, למען השכין צדק בארץ, לכלות רשעים ופועלי אוון, לבל יעשוק החזק את החלש ממנו..."

חוק וחברה במקרא

: וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ

.כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

. כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן

-אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתו ֹ

,כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי

.שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ

(שמות כ"ב, כ'-כ"ב)

להציג כל מיני מצבים בהסטוריה ולהראות את היחס לחלשים ואת המאפיינים.

תלוי ביחס של החברה- להראות דוגמאות.

• מה שונה ביחס של אנשים לאוכלוסיות חלשות בתקופות קודמות יותר? דוגמאות.

• האם השתנינו לאורך ההיסטוריה?

• מדוע אנו לא מצליחים לבנות בנו יחס של דאגה ככחברה אחת אחידה?

התחרות בין הקפיטליסטים לבין עצמם מביאה להשתלטות החזקים ביותר - בעלי ההון הגדול - על המשק ועל החברה ולהתרוששות המוני הפועלים , דבר העתיד להביא למשבר ולמהפכה . י - י . י הסוציאליסטים , וכן מתנגדי הקפיטליזם מקרב המעמדות הגבוהים , דרשו יתר התערבות מצד המדינה בנעשה במשק ורסון היזמה הפרטית . ואכן , גם במדינות קפיטליסטיות מבהקות - כגון ארצות - הברית , גרמניה ואיטליה - נחקקו חקים שהגבילו את בעלי ההון , חסידי הכלכלה החפשית . תהליך זה הוחש על ידי המשברים הכלכליים החמורים , שפקדו את המדינות הקפיטליסטיות בסוף המאה ה - 19 ובתחלת המאה ה - 20 . הקפיטליזם בימינו במאה ה - 20 עבר הקפיטליזם תהליך של שנויים והתאמות לתנאים החדשים . הוא הסתגל במדה רבה לדרישות המדינה ולצרכיה , ובמדה מסימת קבל גם את תביעותיהם של העובדים והשכבות החלשות בחברה . השיטה הקפיטליסטית - בצורתה המתונה המודרנית - נהוגה כיום ברב ארצות העולם

http://www.aviv.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=47908712&nTocEntryID=48064051&nPageID=47920300

עם ביטול החסמים החוקיים בחלק ממדינות המערב במאה ה־19, והיחלשותם של חסמים חברתיים וכלכליים, החלו רבים, ובהם קובעי מדיניות, לטעון כי ניתן להתגבר על העוני באופן מוחלט או כמעט מוחלט באמצעות רפורמות כלכליות וחברתיות.

צעדים אלו זכו למימוש ראשוני במערב החל מסוף המאה ה-19, במיוחד בבריטניה, והחל משנות השלושים של המאה ה-20 במדינות שונות במערב. הצעדים השונים שננקטו היו בעיקר כינון מנגנוני פנסיה לעתזקנה, דמי אבטלה מצומצמים, ולצדם גיוס מספר גדול של אנשים לפרויקטים של עבודה יזומה ולשירותים צבאיים וצבאיים למחצה.

עם תום מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד החל בשנות השישים, כוננו ברוב מדינות המערב רפורמות כלכליות וחברתיות שזכו לכינוי "מדינת הרווחה". צעדים אלו נתפשו כשלבים אחרונים ב"מלחמה בעוני" (כסיסמתו של נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון). הרפורמות השונות כוונו להתמודד עם שתי הבעיות העיקריות, לתפישתם של הוגי המדיניות: משאבים כלכליים והשכלה. לשם כך, נעשו צעדים כדי להגדיל את הכנסתם של עניים באמצעות הגדלה ניכרת של התגמולים המוענקים למי שהוגדרו עניים; ולצמצם את החסמים לשיפור השכלתם באמצעות צמצום שכר הלימוד או אפילו הצעת אפשרות ללמידה או קבלת הכשרה מקצועית בחינם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99