"התכללות" הוא מושג בחכמת הקבלה המתאר חיבור מיוחד בין אנשים. בעזרת התכללות באחרים האדם יכול לגלות את הכוח האחד שפועל בכל הטבע, הבורא, לממש את המטרה הגדולה של החיים ולהעפיל לקיום שלם ונצחי. מכיוון שכך, ננסה להבין כמה דברים בנוגע להתכללות.
בגדול, אנשים מתחברים זה לזה כשיש להם מטרה משותפת. כל עוד מטרה זו קיימת הם יכולים לשמור על החיבור ביניהם, וכשהיא מפסיקה להתקיים הם בדרך כלל נפרדים. כך אנו נעים במעגלי החיים, מתחברים ונפרדים.
בשונה מחיבורים זמניים שכאלה, התכללות, כפי שהיא מוגדרת בחכמת הקבלה, זו פעולה מיוחדת מאוד שבה אנשים מתמזגים זה בזה. על ידי התכללות כל אחד מקבל את תכונותיו של הזולת, יחד עם האופי והרצון שלו. להצליח להתכלל באופן מושלם ממישהו, פירושו שביכולתי לבנות בתוכי תבנית שלו, עד כדי כך שהוא ממש יימצא בי. מתוך התכללות כזו עם פנימיותו, אני יכול לדעת מי הוא, מה הוא רוצה, איך הוא חושב, כיצד הוא מחליט. הכול. זאת משום שהעברתי לתוכי מעין העתק שלו, וההעתק הזה נמצא בי. זו המשמעות המלאה של התכללות.
מטבעו, האדם נוצר כאגואיסט, חושב על עצמו, אוהב את עצמו. כדי להתקדם אל המקום הכי טוב שרק אפשר, האדם נדרש לרכוש טבע חדש, שני, של אהבה ונתינה טהורה, כמו של הבורא. שדרוג שכזה נקרא "תיקון" והוא פותח לאדם מציאות חדשה, עם הנאה ותענוג בלתי מוגבלים.
המעבדה שבתוכה מתבצע השדרוג נקראת "קבוצה", ובה האדם לומד מחכמת הקבלה איך להתקשר לאחרים בצורה מיוחדת לצורך גילוי הבורא. בקבוצה, שבנויה מעשרה חברים ולכן נקראת גם "עשיריה", אני צריך להתכלל מהנטיות של תשעת האחרים אל אותה מטרה רוחנית, מהיחס שלהם, מהרצון שלהם, מכל מה שיש בהם כלפיה.
התכללות מהזולת פירושה שקיים בי האני שלי כמקור, כבסיס, ואת האחר אני כמו מביא לתוכי. כך אני נכלל עם החברים בקבוצה, עד שבי קיימות כל הדמויות שלהם. לא כמו שדמויות אלה מצויות בהן, אלא כמו שהן בהתכללות שלהן עימי.
יוצא שבתהליך הזה אני לא נשאר אני, אלא נכללתי מהם והם נמצאים בי, ונוצר בי מבנה חדש. אני כבר לא אני המקורי, אלא נבנה בי חיבור פנימי שנקרא "התכללות" של הקבוצה כולה. הקבוצה נמצאת בי בכל מיני צורות פנימיות שנכללות זו מזו, והמבנה הכולל שנוצר נקרא "פרצוף רוחני". סך כל ההתכללויות שמצויות בי מכל עשרת החברים נחשבות לעשר "מידות". כשאני מתחיל לעבוד איתן כדי להשפיע כל טוב לזולת, עשר המידות האלה הופכות ל"עשר ספירות". ספירה מלשון ספיר, מאיר.
למה זה טוב להתכלל? כי כך הגעתי למצב שאני באמת יכול להשפיע כל טוב לאחרים. בלי להתכלל מהם, אינני יודע איך לעבוד כלפיהם, איך לתת, להשפיע, לאהוב. אני פועל לפי מה שאני חושב, או אולי לפי מה שאני מתרשם בצורה חיצונית שהם אוהבים, אבל זו לא בדיוק התבנית הנכונה להשפיע טוב לאחרים, כי אני בכל זאת עובד עם האגו שלי. לעומת זאת, בזכות ההתכללות אני עובד עם תבנית חדשה, לא אישית שלי, אלא קבוצתית שבה כל החברים בקבוצה קיימים בי בצורה שווה.
כדי להצליח להתכלל מהזולת עליי להזמין כוח מיוחד שיעזור לי לקבל את הזולת לתוכי. לכן, בתוך קשרי ההתכללות שלי עם הקבוצה, אני מגלה את הבורא. זהו הכוח העליון שברא כל אחד מאתנו, טבע בנו אגו, יצר רע, מעליו ביקשתי לבנות יחס חדש של אהבה ונתינה, יצר טוב, ומעל שני היצרים האלה אני מגלה את הבורא בי.
ההתכללות מתבצעת בהדרגה בקבוצה שעובדת בהתמדה ולאורך זמן. בכל אחד נוצרת תבנית פנימית של הקבוצה, ובסופו של דבר היא מחליפה את התבנית האישית שדרכה הוא ראה את עצמו ואת העולם, את הא-לוהות וכן הלאה. עכשיו הוא כבר מסתכל על המציאות דרך התבנית החדשה שבה הוא כלול מכולם, נמצא בכולם והם בו.
האדם מרגיש אז שהוא קיים בתוך מערכת שכולה מקושרת ואחידה. יחד עם זה שהוא נכלל בכולם וכל דאגותיו ומחשבותיו נתונות להם, הוא לא מאבד את האני שלו, את האישיות הייחודית שלו. האינדיבידואליות נשארת, אבל כיוון המחשבה והפעולה הוא לטובת כולם כאחד.
התכללות זו פעולה רגשית וגם שכלית. היא מתרחשת בתהליך של חיבור בקבוצה שמתבצע על פי השלבים והתרגילים שהגדירו בכתביהם המקובלים הגדולים, בעל הסולם ובנו הרב"ש. כמה עקרונות על רגל אחת, לצורך טעימה:
מצד אחד, כל אחד צריך לראות את עצמו כקטן מחבריו לקבוצה כדי ללמוד מהם. מצד אחר, כל אחד צריך לראות את עצמו כגדול כדי לקדם את האחרים אל המטרה הרוחנית. בנוסף, כל אחד צריך לדאוג שיהיה שוויון בין כולם.
על כל אחד לדאוג לכך שהמטרה הרוחנית תהיה חשובה בעיני האחרים הרבה יותר מכל מטרה אחרת בחיים. שאותה מטרה סופית של גילוי הבורא, כוח האהבה והנתינה הטהורה, תשלוט בכל מה שהם עושים בכל רגע ורגע.
כל אחד צריך לעורר בחברים מצב רוח מרומם, מהחיבור המיוחד שביניהם ומהמטרה הנעלה שאליה הם מתקדמים. להראות להם עד כמה הוא מחשיב ומכבד אותם כגדולים, להביע את נכונותו לעשות הכול עבורם, ובלבד שירצו להתחבר ולהתכלל עמו. כשהוא מזכיר לחבריו את המטרה, עליו לעורר בהם יחס מיוחד אל הכוח העליון שאליו הם נמשכים. כלומר, שכל ההתכללות המשותפת שלהם זה בזה היא כדי לגלות ביניהם את הכוח העליון.
זהו הכיוון בגדול, ויש לכך מתודה שלמה המפורטת בחכמת הקבלה. תרגיל אחד בהתכללות, לשם התחלה: תראה לכולם שאתה אוהב אותם. ומתוך השאיפה להביע אהבה, מה שיבוא לך לעשות להם טוב, תעשה.
"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה ית', אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה לבורא והשפעה לבריות".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה"
"כל התכלית הנרצה להבורא ית' מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם".
בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", לט
"חכמה זו היא לא פחות ולא יותר, אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם: גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".
בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה"
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 878, התכללות בקבוצת קבלה - bit.ly/2CJ2RFR