בימים שבהם הכול מאיים להתפרק ממשחקי אגו מסוכנים, דרוש לנו כוח נשי שיעשה סדר בדברים. על מה שצריך ללמוד מהתפתחות העובר ברחם האם, לגבי יחס נכון של כל אחד לאחרים.
האישה היא נציגה של הטבע, בגופה מתפתחים חיים חדשים. נשיאת העובר בתוכה והדאגה לשלומו, אחר כך הלידה וההנקה, תהליכים אלה בונים בה תפיסת עולם שאין לגבר. מטבעו, הגבר מרחף, מפנטז, פורץ קדימה, יוצר. אישה יותר ריאלית, יציבה, קשורה לחיים, מאוזנת, מציאותית.
כדי להביא לעולם קצת רוגע ואיזון שכל כך חסרים בו עתה, אנחנו זקוקים לשילוב נכון יותר בין הכוח הגברי לכוח הנשי. ולכן, לא במקרה, בשנים האחרונות הכוח הנשי יוצא יותר ויותר לקדמת הבמה.
אם נסייע לכוח הנשי לטפל בעולם כמו שאישה מטפלת בפרי בטנה, נחסוך לעצמנו בעיות שמייצרים גברים במאבקי שליטה, בתחרויות הרסניות, בחרחורי מלחמה. הבית המשותף שלנו זקוק לאימא, חכמה, מחנכת, מרגיעה.
נשים שרוצות שהדור החדש שהן מולידות יחיה בצורה יפה וטובה, כדאי להן לפתח את המודעות לרמה יותר גבוהה. ללמוד על טבע האדם וטבע העולם, על מגמת ההתפתחות לעבר קשר אינטגרלי בין כולם לכולם, על הכוחות האבולוציוניים שמכניסים את כולנו לאותה סירה. הגישה האינטגרלית מסבירה זאת בהרחבה, ומציעה שיטה להתפתחות במסגרת קבוצה.
בגדול, אנחנו רואים שהעולם נעשה יותר ויותר מקושר, שהתלות הדדית עולה ועולה, אך במקביל גם האגו של כל אחד פורץ כל תקרה. המצב המסוכן הזה מכריח אותנו להוליד מעצמנו אדם חדש, אנושות חדשה.
מדובר בהתקדמות למצב אינטגרלי, מצב מחובר. מצב שבו נרגיש קשר הדדי עמוק, ונדאג אחד לשני כמו שכל אימא דואגת באופן טבעי לעובר. יחס אוהב כזה לזולת, לחברה, לסביבה, יעלה את המין האנושי לדרגת הקיום הבאה. דרגה שבה נתחיל להיות מותאמים באופן הכרתי לאינטגרליות שמתקיימת מאליה במערכת הטבע.
ככל שההתאמה הזו תיווצר, המציאות שלנו תשתפר. אנחנו נרגיש את הטבע כמו רחם, שתספק לנו כל מה שצריך להתפתחות טובה. בריאות, מזון, תנאי מחיה. הכול יהיה לכולם. בשפע.
ובאשר לאישה ההרה. תקופת ההריון יכולה להיות המאושרת בחייה של אישה, תקופה שיכולה גם לרפא המון דברים בגופה. מפני שהיא חייבת לדאוג ליצירת החיים בקרבה, היא מקבלת מהטבע המון כוחות נוספים. אנרגיה, חילופי חומרים, מצבים, מידע. הכול זורם בה בצורה מאוד אינטנסיבית, כי היא חיה עבור שניים.
בצורה אינסטינקטיבית דואגת כל אם לשלום העובר שלה, כאמור, אבל זה לא מספיק כדי להבטיח התפתחות תקינה. האבולוציה דוחפת אותנו לתפקד כמנגנון אחד, ולכן כל פרט נדרש להרחיב את טווח הדאגה שלו לכלל החברה.
אפשר לדמות את האנושות לעובר שמתפתח ברחם של הטבע, ומתקרב ללידה. כשהגוף מתכונן ללידה מתרחש היפוך של העובר בתוך הרחם, וגם אנחנו נצטרך לעבור התפתחות דומה. היפוך בתפיסה.
כל המטרות האגואיסטיות, שנתפסו כחשובות ביותר עד עתה, נצטרך להוריד אותן בסולם ההערכה, ואת כל הערכים האלטרואיסטיים שפחות נחשבו להעלות לרום המעלה. זה יהיה לא קל, אבל אין ברירה. לא נוכל לשרוד בלי קשר אינטגרלי, בלי חיבור והשלמה.
הטבע יעזור לנו בתהליך הלידה, אם רק נרצה להתאים את עצמנו למגמה. אנחנו נגלה בו כוחות עליונים שיטפלו בנו, ממש כמו אבא ואימא. כוח של נתינה, כוח של קבלה, ונוסחה לשילוב ביניהם בהרמוניה.
בשורה התחתונה, את כל שתיארנו כאן אפשר להגדיר כהתקדמות לאיזון עם הטבע. זו הגישה שהכוח הנשי יכול וצריך להביא לכולם, לחנך, לכוון את התפתחות העולם.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 101 – bit.ly/40Pcpct