חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1008 – 1009

כוח דמיון,

חינוך לדמיון בריא

מטרות:

• תפקידו של הדמיון בחיינו.

• כיצד אנו משתמשים בדמיון, האם הוא עוזר לנו או אולי מבלבל? וכיצד יש להשתמש

בו נכון?

• מה בין מציאות לדמיון?

• האם דמיון יכול להפוך למציאות?

• האם הדמיון שלנו משפיע על המציאות? כיצד?

• מהו כוחו של דמיון?

• האם יש משמעות לכך שאנשים מדמיינים משהו יחד?

• הפוטנציאל של הדמיון האנושי, לאן הוא יכול להוביל אותנו?

• מדוע במשל הזחל והפרפר, התאים שהופכים להיות הפרפר, נקראים "תאים מדמיינים"?

• האם יש דמיון בריא ודמיון שאינו בריא?

• כיצד יש לפתח את הדמיון בצורה בריאה אצל ילדים?

• דמיון - להיות דומה. למה עלינו להיות דומים?

זרימה:

• כיצד פועל הדמיון?

• מדוע אנחנו מדמיינים?

• שימוש בדמיון בחיינו.

• השפעת הדמיון על המציאות.

• מציאות מדומה.

• דמיון משותף.

• דמיון ורוחניות.

• חינוך לדמיון בריא.

• חשיבות טיפוח התודעה.

• דמיון כלל חברתי.

פתיח:

"הסימן האמיתי לפיקחות (אינטליגנציה) הוא לא ידע אלא דמיון" (אלברט איינשטיין). דמיון הוא התהליך ההכרתי שמתחולל כאשר אדם מרגיש תחושות וחווה מאורעות שאינם קשורים ישירות למציאות סביבו. הדמיון מושפע מפעילות החושים בדרך עקיפה, כשאלו מספקים לאדם את מכלול התחושות כלפי אירועים חיצוניים. בעת פעולת הדמיון, התחושות שמקורן בחושים, עוברות עיבוד במוח. המילה דמיון מציינת לא רק את התהליך ההכרתי המשותף לכל בני האדם, ואולי גם לחלק מבעלי חיים, אלא גם את מידת השוני בין התחושות שמתלוות לתהליך ובין המציאות. יש הגדרות למונח "דמיון" העושות הפרדה בין ההיבט החישתי של האובייקט או החווייה המדומיינים, לבין ההיבט הרגשי שלו - כלומר, הרגשות שהוא מעורר בחווייה הנפשית של הפרט.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F

כיצד פועל הדמיון?

• מה קורה כשאנחנו מדמיינים?

• מהו כוח הדמיון?

• איך פועל הדמיון?

• איך הוא יוצר מחשבה או רגש?

• מאין באות תמונות הדמיון?

• מהי יכולת הדמיון באדם? מה היא בעצם מייצגת?

• האם דמיון קיים גם בעולם החי והצומח? אם רק באדם - מה יש באדם שמאפשר רק לו לדמיין?

• מה התפקיד של הדמיון בהתפתחות האדם? איך זה משרת אותו?

• האם שאיפות לעתיד של אדם הן בגדר דמיון?

דמיון הוא אחת הפעולות הספונטאניות, שכולנו חווים אין ספור פעמים במהלך היום. זה קורה כאשר אנו חושבים על העבר, או על העתיד, כשאנו מריחים לפתע ניחוח מוכר, שומעים כמה צלילים של שיר או מדברים עם אדם אהוב בטלפון. פעולת הדמיון, מתרחשת בצד הימני של המוח שהוא הצד היצירתי, הרגשי והאינטואיטיבי שלנו. למעשה המוח שלנו מוכשר כל כך, עד שהוא מסוגל להעלות בדמיון תמונות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות ורגשות, בצורה כה מדויקת, עד כי הוא עצמו לא מבחין כי לא מדובר במציאות….נשמע מוזר? זה לא הכול….

עד לאחרונה, היה המדע סבור כי החלקים במוחנו שאחראים על מאגר זיכרונות העבר, נפרדים מהחלקים שאחראים לדמיין את העתיד. בשנת 2007, גילו חוקרים מהאוניברסיטה בוושינגטון כי למעשה מדובר באותם אזורים במוח. כאשר אנו מעלים בדמיון את העתיד, המוח שלנו, לא רק יודע לתכנן את הפעולות העתידיות בעזרת האונות הקדמיות, אלא גם שולף מהזיכרון את כל הידוע לו על התמונה שהעלנו בדמיון, ומשתמש במידע זה, על מנת ליצור תמונה עתידית.

ולא רק זאת – מחקר נוירולוגי נוסף שנערך ב-2007 באוניברסיטת UCL בלונדון, הוכיח כי במעל לחמישית מהמקרים, איננו מסוגלים כלל להבחין בהבדל בין זיכרון לדמיון.  בגלל שהמוח שלנו זקוק לוודאות, הוא נוהג להשלים עבורנו חללים באינפורמציה שחסרה לו מהזיכרון– בעזרת הדמיון, ובמקרים רבים גם לאמץ אותה כאמת. המוח מבלבל בין מה שקרה בפועל בסיטואציה, לבין מה שהוא מצפה או רגיל שיקרה. שימו לב למשל כיצד שמועה מתגלגלת לה. באופן כמעט בלתי מודע, כל מי שנחשף לשמועה ומעביר אותה הלאה, מוסיף או מפחית בלי משים מהמסר המקורי. כך שגם שאם הרעיון המרכזי בשמועה עובר, הרי שככל שתופץ דרך יותר אנשים, כך הסיכוי שלה להישאר מדויקת- קטן.

http://www.meditationlibrary.net/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95/

• מה ההבדל בין זיכרון לדמיון? האם קיים בכלל הבדל או שזהו אותו המנגנון?

• מה מאפיין אדם עם דמיון מפותח?

• איך נראים חיים של אדם שלא מסוגל לדמיין?

מדוע אנחנו מדמיינים

• למה אדם מדמיין משהו, שבעצם לא קיים, ואף מבסס את פעולותיו וחייו על זה?

• למה יש בנו צורך לדמיין דברים שלא קיימים? לאיזה חסרון או רצון עונה הדמיון?

• למה בני האדם קיבלו את היכולת לדמיין?

• מהו תפקיד הדמיון בחיינו? מה מטרת הדמיון בחיים?

לפעמים אנחנו מעבירים בראש תסריטים דמיוניים, במיוחד כשאנחנו לפני איזה ריב או משהו בסגנון, מדמיינים מה הצד השני יגיד ומה היינו עונים (לפני ראיון עבודה, לפני אתגר):

• האם הדמיון הוא תרגול למציאות? האם זה תפקידו?

יש פעילויות פנאי רבות שמכניסות אותנו לעולם הדמיון ואנחנו נהנים מהן מאוד. כמו להיכנס לעלילה של איזה ספר או סרט טוב:

• מדוע אנו נמשכים להיכנס לעולם הדמיון?

• למה אנחנו יכולים לבלות שעות בצפייה במשהו שקורה לדמויות שלא קיימות? למה זה גורם לנו להנאה?

שימוש בדמיון בחיינו

• כיצד כדאי להשתמש ביכולת הדמיון בחיינו? במה הוא יכול להועיל לנו? במה הוא יכול להזיק?

• האם יש דמיון שאינו בריא? מהו?

• לפעמים הדמיון מסבך אותנו, למשל כשאנחנו מדמיינים תרחישים שליליים שמונעים מאיתנו לצאת לפעולה. מדוע זה כך?

• לפעמים אנחנו לא יכולים להיפטר ממחשבות ותמונות טורדניות, ובמקום לחיות במציאות אנחנו חיים במחשבות. איך להימנע מכך?

• מהו דמיון בריא?

כולנו מדמיינים. לעיתים אנחנו מדמיינים מקום יפה בארץ או בחו"ל, מקום שביקרנו בו או שאנחנו רוצים לבקר, לנוח, לטייל... לעיתים אנחנו מדמיינים את עצמנו רזים ויפים, כפי שהיינו רוצים להיות... ולעיתים (רבות) אנחנו מדמיינים תסריטים ודמיונות שליליים... כמו דמיון על הבן שנסע לטיול, אנחנו חוששים לו ויוצרים דרך הדמיון תסריט שלילי שלא נותן לנו מנוח... או על השיחה שאנחנו רוצים לקיים עם עמית לעבודה שהכעיס אותנו או על מה שאמר לנו בן הזוג ולא מצא חן בעינינו...האם קרה לכם פעם שדמיינתם מקום נעים ששהיתם בו עם אדם יקר ותוך רגעים חשתם נינוחים ורגועים יותר? האם קרה לכם פעם שדמיינתם שיחה של אי-הסכמה עם הבוס וזה אכן התממש? מחקרים רבים הוכיחו את כוחו של הדמיון ויכולת השפעתו על המציאות שלנו. ניסיונות רבים נעשו במיוחד עם ספורטאים כדי להוכיח את עוצמת כוחו של הדמיון. אתן כאן דוגמא אחת להמחשה. לקחו מספר רב של אנשים וחילקו אותם לשלוש קבוצות. את הקבוצה הראשונה הכניסו למגרש כדור סל וביקשו מהאנשים לקלוע לסל פעם אחר פעם. את הקבוצה השנייה הכניסו לחדר נעים וביקשו מהם לעצום עיניים ולדמיין את עצמם קולעים לסל פעם אחר פעם. הקבוצה השלישית לא תרגלה כלל. ביקשו מכל המשתתפים להגיע למגרש הכדור סל ולקלוע לסל. הקבוצה שתרגלה קליעה לסל באמצעות כוח הדמיון והמחשבה הצליחה לקלוע יותר מכולם, הקבוצה שתרגלה בפועל במגרש הגיעה למקום השני ולמקום השלישי הגיעה הקבוצה שלא תרגלה כלל.

דמיון יכול להשפיע על תחומים רבים בחיינו, ואמנה את חלקם: דמיון מסייע להירגע ולהיות בנינוחות ובשלווה, דמיון מסייע לאיזון נפשי וריפוי פיזי, דמיון מסייע במיקוד ובאפקטיביות בעבודה, דמיון מאפשר יותר הרמוניה במערכות היחסים וגם מאפשר ליצור מציאות חדשה, מציאות של שפע וזרימה. למעשה ניתן להשתמש בכוח הדמיון לשיפור כל תחומי החיים, ויש צורך לתרגל את זה באופן שוטף. מהניסיון האישי שלי, ככל שהאדם מאפשר לשחרר שליטה, כך הוא מצליח ביתר בקלות להתחבר לכלי הנגיש הזה ודי במהרה הוא יכול להשפיע לטובה על כל תחומי חייו.

http://www.ornegohot.co.il/index.php?dir=site&page=content&cs=2383

השפעת הדמיון על המציאות

• מה הקשר בין דמיון ומציאות?

• האם ניתן לשנות את מציאות חיינו דרך כוח הדמיון? האם הדמיון יכול להשפיע על המציאות? כיצד?

• איך יכול להיות שמחשבות שלי משפיעות על המציאות?

• האם צריך לדמיין משהו מסוים כדי שאשנה את המציאות?

• האם כל דבר שאני יכול לדמיין על עצמי או חיי הוא סימן לכך שהדבר אפשרי?

• האם אפשר לתכנת את המוח בדמיונות?

• האם ניתן להשתמש בתרגילי דמיון כדי לשפר את חוויית המציאות? למשל בדמיון מודרך יש המנסים לדמיין את החיים הרצויים להם, האם זה משפיע?

• מה קורה לדמיונות שלנו? האם הם נעלמים לאוויר כלא היו או שנעשה משהו עם כל האנרגיה השכלית והרגשית שמיוצרת ומושקעת מצד האדם?

דמיון מודרך:

דמיון מודרך הוא שיטה המשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי, להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. השיטה משלבת טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזיה (ויזואליזציה) של פרטי עצמים, מצבים ודימוי של שימוש בחושים אחרים. השיטה מקובלת בשימוש בפסיכותרפיה קצרת-מועד פרטנית או קבוצתית, כסוג של התערבות טיפולית או מתודיקה בהדרכה, כשיטה בטיפול בביופידבק, כהכנה לקראת תחרויות ספורט, מבחנים חשובים או לידה ועוד. התהליך נושא אופי רגוע ושלו. הטיפול מתקיים בקבוצה או באופן פרטני, ונמשך, בהתאם לשיטה, בין חצי שעה לשעתיים. בשיטות מסוימות חוזרים עליו מספר פעמים בשבוע, ובאחרות התכיפות פחותה. דמיון מודרך משמש לטיפול במצבים כרוניים שונים, בהם כאבי ראש, דחק, לחץ דם גבוה וחרדה. פעילות דמיון מודרך נעשית בדרך כלל בידי אדם אחד (המדריך) המנחה אדם אחר או קבוצה. מטרת המדריך לסייע למודרך לחוות את החוויה במלואה בלי לסטות לחוויות אחרות ולעיתים לא רצויות. אנשים המיומנים בשליטה על מחשבותיהם או לומדים מיומנות זו בטיפול, מסוגלים לשלוט בכוחות עצמם על חווית הדמיון המודרך ואינם זקוקים למדריך.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9A

לדמיין כל הדרך אל האושר:

כמה פעמים שמעתם את הביטוי, "זה הכול בראש שלך"? ובכן, האמת היא שזה ממש נכון!

דמיון מודרך היא שיטה טיפולית המבוססת על ההבנה העמוקה שאנחנו הם אלה אשר שולטים על חיינו. כל זאת טוב ויפה בתאוריה, אך מה קורה בפועל? איך באמת ניתן להפוך מחשבה למציאות, ואיך נפטרים ממטען החסמים והעכבות שצברנו בעמל רב במשך כל חיינו? מהו דמיון מודרך? דמיון מודרך היא שיטת טיפול עתיקת יומין, שהפכה לטכניקה טיפולית מעשית בתחילת המאה העשרים. בשיטה זו ובעזרת הדמיון, אנו חוזים דימויים ומשנים את המצב התודעתי של האדם.

http://nutrition.reidman.co.il/%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8/

• האם ניתן, על ידיי המחשבה, באמת לשנות את המציאות?

• האם המחשבה היא תוצאה או הסיבה למעשינו?

• איך הופכים דמיון למציאות?

האם ניתן לשנות את הרגלי החשיבה? למרות שבפועל, ברוב המקרים אנחנו מוותרים על שליטה בדמיון ומאפשרים למוח להעלות דימויים בצורה אוטומטית, קיימות היום טכניקות רבות לשינוי דפוסי חשיבה קבועים במוח, והן הולכות וצוברות עוד ועוד מעריצים בעולם – הן לצורך ההתפתחות האישית והן לצרכים מדעיים ורפואיים (כמו ריפוי אנרגטי); ביניהן: מדיטציה מסוגים שונים, היפנוזה, דמיון מודרך, NLP, מוזיקה שמשפיעה על גלי המוח (תדרים בהאזנה), מסרים תת סיפיים או סאבלימינלים, פעילות גופנית כמו יוגה או טאי צ'י ועוד.

בטכניקות אלו, אנו משפיעים על קצב גלי המוח, ומיצרים מצב בו שני חלקי המוח או ההמיספרות, פועלות בו זמנית ומתקשרות בינהם; במקביל, המוח השמאלי האנליטי נרדם ומוריד את הביקורתיות ופתוח לקבל את מה שאנו מעבירים לו, והמוח הימני היצירתי, נכנס לפעולה.

http://www.meditationlibrary.net/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95/

מה מסייע לדמיון להיות אפקטיבי יותר ויותר? ככל שנפעיל את מגוון החושים שלנו - חוש הראייה, החישה, השמיעה, האינטואיציה, כך נחווה את החוויה במלוא עוצמתה ונוכל להטמיע אותה בתוכנו. הוכח שכל פעולה שאנו חוזרים עליה פעם אחר פעם, יום אחר יום, הופכת להרגל ולמציאות. אם נחווה דמיון עם כל החושים שלנו, נראה את התמונה במלואה כולל הצבעים שבה, נחוש איך זה משפיע עלינו ברמה הרגשית והפיזית ונחזור על זה יום אחר יום - זה יתממש לנו. חשוב להתמיד ולשחרר את התוצאה, לבוא בגישה שהדברים מגיעים אלינו מתי שזה נכון.

http://www.ornegohot.co.il/index.php?dir=site&page=content&cs=2383

מציאות מדומה

ידוע היום שאנחנו לא רואים את המציאות עם העיניים, אלא עם המוח. המוח מקבל אותות או גירויים, ומצייר תמונה.

• אם כן, האם אנו רואים מציאות או דמיון?

• איך יודעים שחיינו הם אמת ולא דמיון?

• אם אדם משתתף שכלית ורגשית בדמיונות שלו אז מה בעצם ההבדל בין לדמיין הרגשה, אירוע, מצב לבין לחוות אותו באמת? האם זה לא בעצם אותו הדבר?

• מי מחליט מה אנו מדמיינים?

• מדוע אומרים שמציאות היא מדומה, באיזה אופן?

• אם חיינו הם ממילא דמיון אז למה לא לשקוע בדמיונות מיוצרים משלנו? שכל אחד יחיה במוחו לפי חלומותיו ומשאלותיו, ובחייו הרגילים ישקיע המינימום ההכרחי להישרדות. למה כדאי לנו לחיות ב"מציאות" שהכינו עבורנו ולא במציאות שנמציא לעצמנו?

• האם עכשיו אנחנו מדברים או שאנו מדמיינים שאנו מדברים?

• מה במציאות שלנו לא דמיון?

דמיון משותף

• האם יש משמעות לכך שאנשים מדמיינים משהו יחד?

• האם יש דבר כזה - לדמיין משהו במשותף?

• אם היינו בוחרים, קבוצה של אנשים או אפילו האנושות כולה, לדמיין מצב עתידי משותף - האם הדבר ישפיע על הפיכתו למציאות? אנחנו יכולים לדמיין את עצמנו לעבר העתיד?

• האם זהו התנאי להצלחת פרויקט משותף?

• כיצד יש לדמיין משהו יחד כדי שזה יקרה?

• האם למחשבות ודמיון האנושות על העתיד שלה, יש השפעה?

דמיון ורוחניות

• האם גם ברוחניות מערבים דמיון? האם מנסים לדמיין את השלב הבא בהתפתחות הרוחנית?

• במה דמיון מסייע בהתפתחות רוחנית?

• איך אפשר, אם כך לדעת שזה לא משהו שאני ממציא?

חינוך לדמיון בריא

רוצים ילד חכם יותר? למדו אותו להפעיל את הדמיון: מחקרים הראו כי ילדים בעלי יכולת לדמיין מרוכזים יותר, מתמודדים יותר בקלות עם משימות משעממות - ובעיקר חכמים יותר. אך לילדים היום כבר כמעט ואין יכולת לעשות זאת. כיצד ניתן ללמד אותם? יעל זקוב מסבירה איך תעשו זאת - שלב אחר שלב. במהלך חייו בחן אלברט איינשטיין את הדרך שהובילה אותו לגלות חלקים נסתרים בעולם, ונוסף על תרומתו האלמותית למדע הוא מספק לנו גם תובנה על התפתחות המוח החושב. מה הקשר בין דמיון וחשיבה ומי משני הגורמים משפיע יותר על השני? לחוקרי ההתפתחות יש כיום תשובה (עשורים רבים אחרי שאיינשטיין צוטט באמרה זו במכתב אישי שכתב): הדמיון מעשיר את התפתחות החשיבה. מהי חוכמה? בעוד הנתונים הביולוגיים עימם אנו נולדים מכתיבים את רמת המשכל שלנו, הם אינם קובעים עד כמה נהייה חכמים. חוכמתנו בנויה "מהפועלים" שבמוחנו: הזיכרון, הסקירה, האבחנה בפרטים, סוגי הקשב השונים, יכולת המיון ועוד ועוד. אבל לכל אלה דרוש מנהל. סמכות שתדע לתפעל את הפועלים בתזמון הנכון, שתדע לתכנן ולקבל החלטות ואף לעמוד בלוחות זמנים, ובעיקר שתדע לזהות תקלות, באיזה נקודה דרוש שינוי בתוכנית וכיצד למצוא פתרון.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4312362,00.html

• האם חשוב לתת את הדעת, על האופן שבו מתפתחת התודעה של הילד שלי? למה בדיוק?

• כיצד מגדלים ילד עם תודעה בריאה?

• רק בגיל 3-5 ילדים מתחילים ללמוד כיצד להבדיל בין מציאות ודמיון. כיצד נכון אם כן ללמדם לפתח את הדמיון?

• האם דמיון הילד על המבוגר שהוא רוצה להיות ישפיע על העתיד שלו? האם כדאי לכוון אותו בכך? מה הוא צריך לדמיין? כישרונות, תכונות, אירועים?

• מדוע ניתנה יכולת הדמיון לילדים? מה הם אמורים לעשות איתו?

• ילדים צעירים מלאים בחלומות על גיבורי על, נסיכות ומסעות מסעירים. האם אנחנו אמורים לתת להם לעוף עם הדמיון או להוריד אותם קצת לקרקע?

• האם ילד או ילדה צריכים לחלום שהם יהיו גיבורים וגיבורות?

• עד כמה להתערב בעולם הדמיון של הילד ועד כמה לתת לו להיסחף איתו?

• אם הדמיון 'נוגד' את המציאות - עד כמה לתקן את הילד? אם בכלל.

• כיצד לדבר עם ילד, על נושאים אבסטרקטיים או על דמיון, בדרך שתפתח את ההרגשה והחשיבה העצמאית שלו, ולא שזה יהיה כסיסמאות שהוא חוזר עליהם כמו תוכי?

• כיצד להסביר להם את נושא החיים והמוות? הרי זה דבר "דמיוני" כלפיהם. כיצד אפשר לעזור להם להבין זאת בצורה נכונה?

• כיצד יש ללמד ילדים על חיים ומוות?

• ידוע שלא כדאי להראות פנטזיות לא מציאותיות, אז מהו הדמיון הטוב והחיובי שכדאי לפתח בילדים?

• ישנה סתירה: מצד אחד אנחנו רוצים לבנות בילד יחס מציאותי לעולם. אנחנו רוצים שתפיסת המציאות שלו תהיה נכונה ולא דמיונית, לכן אנחנו גם מקפידים על תכנים שאנחנו חושפים אותם אליהם. מצד שני, בכל זאת חלק מהתפתחות טבעית של ילד זה הדמיון. זה כלי מאד חשוב. גם כילדים וגם כמבוגרים. אז איך מיישבים את זה? מה הוא הדמיון המפתח והמועיל ואיך הוא שונה מלדמיין פיל מעופף או פרה מדברת?

חשיבות טיפוח התודעה בחיינו

למעשה אין כל כך חשיבות לשמירה על תודעה "נקייה" או נכונה בחברה שלנו. אנחנו לא מודעים בכלל למוטיבים אותם אנו צורכים מדי יום, אם הם בריאים או לא. אנחנו לא מודעים לכך שהתפיסות שלנו, העקרונות שלנו, הפסיכולוגיים והחברתיים מגיעים מכל מיני תרבויות. וכך אנחנו חיים את חיינו לפי עקרונות ותפיסות שלא באמת בחרנו, שהם אולי, זרים לנו.

• מדוע איננו מודעים למקורם של רעיונות ותפיסות בחיינו? כיצד זה משפיע עלינו?

• האם מודעות לכך תאפשר לנו לבחור את הרעיונות והתפיסות הנכונים לנו?

• כיצד ניתן לדעת מהו המקור הנכון? מהי התרבות הנכונה?

חינוך כלל חברתי

• למעשה רובנו המבוגרים, לא עברנו חינוך למודעות נכונה, ספגנו הרבה מאוד תמונות, ותבניות שגויות לאורך החיים. כיצד משנים את זה?

• איזה תהליך חינוכי עלינו לעבור כמבוגרים כדי לשנות את התודעה, ללמוד לדמיין ולהשתמש בכוח המחשבה לכיוון הנכון? מה תהליך חינוכי כזה כולל? באילו תחומים הוא עוסק?

• מהי המודעות שעלינו לפתח כחברה לגבי החשיבות של כוח המחשבה והדמיון בחיינו?

• כיצד תראה חברה שמדמיינת את הדברים הנכונים? מה היא תדמיין?

• כיצד השימוש בכוח הדמיון ישפיע על חיינו?

• לאילו צרכים נשתמש בו?