חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 560 – 561

חג מתן תורה,

חג השבועות בחברה הישראלית

מטרות:

• מה הקשר בין "שנאת אחים" להר סיני?

• מעמד מתן תורה - מה המשמעות של מעמד "מתן תורה" בהקשר של החברה הישראלית בזמננו? ומהי "תורת ישראל".

• מחירות לגאולה- מהו התהליך שעובר עם ישראל מהיציאה לחירות (פסח) דרך ימי העומר ועד למעמד "מתן תורה" בהר סיני.

• מהו התהליך שצריכה לעבור היום החברה הישראלית כדי לזכות בחירות וגאולה?

• מהי גאולה בארץ ישראל?

מהי התורה אותה קיבל עם ישראל:

• מהו מושג "תורה".

• מה סוד החכמה הכתובה על קלף שחור על גבי לבן. מהו אותו ״ספר הדרכה״ שניתן לאנושות.

• מה היה תפקידה/ מקומה של התורה עד היום, ומה מקומה בימינו? האם יש הבדל? מדוע? מה מיוחד בזמננו?

זרימה:

• חג השבועות = חג מתן תורה

• מחירות לגאולה - מיציאת מצריים למתן תורה

• מהי תורת ישראל?

• מימוש התורה בימינו

פתיח:

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים, החג החשוב הזה זכה לכינויים רבים, הוא מכונה חג הקציר, וחג הביכורים וגם חג הגבינות,  אבל היום נרצה להתייחס לחג השבועות שהוא גם זמן מתן תורה. נרצה להבין מה כל כך מיוחד במעמד הזה, מה זו אותה תורה שקיבלנו על הר סיני לפני כ- 3,500 שנים, והאם מעבר לסיפור ההיסטורי המרגש ומנהגי החג, ישנה גם משמעות נוספת הרלוונטית לימינו….

חג השבועות = חג מתן תורה

חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.

http://www.zooloo.co.il/hagim/shavuot/

מהי תורה:

• מהי "התורה" מהזווית של חוכמת הקבלה?

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. מכיוון שעל פי ההשקפה היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל ספרות הקודש היהודית, או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

מעמד מתן תורה:

• מהו אותו אירוע של "מעמד" מתן תורה ?

• מה היתה ההרגשה של האנשים באותו מעמד?

• האם היו מודעים לגודל המעמד? ולכובד האחריות?  

• מה אפיין את האנשים שנכחו באירוע?

• האם דרושה הכנה למעמד עוצמתי שכזה? איזה?   

• מה השתנה בחייהם לאחר מעמד מתן תורה?

• למה חשוב לזכור ולהזכיר את מעמד מתן תורה? ואיך זה רלוונטי לימינו? (או שזו רק מסורת)

הר סיני:

• מהי המשמעות של הר סיני?

• מה המשמעות של מעמד "מתן תורה" בהקשר של החברה הישראלית בזמננו?

10 הדברות:

• בעל הסולם מצטט את דברי חז"ל: "האדם מחויב כל יום לשמוע את עשרת הדיברות על הר סיני"... אם יכולתי באמת לשמוע היום את עשרת הדברות, מה הייתי מבינה?

• מהי מטרת 10 הדברות? למה בעצם הם נתנו?

מי הוא עם ישראל?

• מי היו האנשים שעמדו למרגלות ההר?

• מעמד של קדושה נראה כל כך רחוק מאיתנו היום. בלתי אפשרי אפילו. האם    אלוהים עשה טעות שבחר בנו?

מימוש התורה בימינו:

• מה המשמעות של קבלת התורה בזמננו?

• מה זה נקרא לממש את תורתו של משה?

• איך לממש אותה היום?

חג השבועות, חג מתן תורה:

"וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא ניתנה להם התורה בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים הוא לקבל עליו את המצווה של אהבת הזולת, בשיעור הכתוב 'ואהבת לרעך כמוך', בכל שיעורו". (בעל הסולם)

חג השבועות הוא חג מתן תורה. בתחנה זו בהתפתחותנו ניצב מולנו הר סיני, הר של שנאה.[1] אבל למרות זאת, אנחנו מתאמצים להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד", משתדלים לשמור על ערבות הדדית.[2] ברור לנו שאנחנו חייבים כוח שיתקן את הרע שבנו, שכן עד כה רק נמנענו מלהשתמש בו, אבל לא תיקנו אותו בפועל. הצורך העז הזה בתיקון מביא אותנו למעמד מתן תורה. "ובזמן שהתורה מתלבשת בנפש האדם," אומר הרב"ש, "אז נקרא שבועות זמן מתן תורתנו".[ii]

חג שבועות מצביע על מצב רוחני מיוחד מאוד. אוסף אנשים שעובדים על בניית קשר הדדי ומגיעים לתחושה שהם מוכרחים להתחבר, אך מרגישים שבלתי אפשרי לעשות זאת. מצב כזה הוא למעשה המצב הטוב ביותר. בין שני הכוחות המנוגדים הללו, הנטייה האגואיסטית מול הנטייה לחיבור, מתגלה הצורך בכוח שלישי, הכוח העליון, הא-לוהים. הדבר קורה כאשר מבינים שאי אפשר להתחבר ללא עזרה. כשדורשים עזרה בחיבור מהכוח העליון, ומוכנים לקבל אותה, מרגע זה והלאה נקרא ש"מקבלים תורה". נמסרת לנו שיטה לתיקון האגו, לתיקון הקשרים בין בני אדם.

הרב"ש, במאמרו "הכנה לקבלת התורה", מתאר את התהליך: "הר הוא מלשון הרהורים... 'וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר', שהוא המחשבה והשכל של האדם, כלומר, שה' הודיע לכל העם, שידעו כי יצר לב האדם רע מנעוריו... ומשום זה בא העם לידי הרגשה בפועל, וכולם הרגישו עכשיו את הצורך לתורה, 'בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין'".

בעל הסולם מצטט את דברי חז"ל: "האדם מחויב כל יום לשמוע את עשרת הדיברות על הר סיני", ומסביר כי "עניין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני, אין הפירוש, שאז ניתנה התורה פעם אחת, ואחר כך נפסקה הנתינה. אלא, אין היעדר ברוחניות, כי רוחניות זה עניין נצחי, שאינו נפסק".[iv] כלומר, מתן תורה הוא מעמד נצחי, ולא אירוע היסטורי חולף. על ידי רצון לממש מה שהתורה באמת דורשת מאיתנו, בשאיפה לאהבה, לחיבור ולהשפעה לזולת, נעורר את הכוח העליון לתקן את הקשרים בינינו ולשׁרוֹת בהם.

מתוך הספר ישראלים

• למה אלוהים נתן את התורה?

• מה קבלנו? מהי התורה?

• למה נתן אותה דווקא לנו?

• על פניו נראה שאנחנו העם הכי פחות מתאים לתפקיד הזה. מה יעשה מאיתנו ראויים למתן התורה?

• האם התורה היא רלבנטית לימינו?

• מה יגשר בין המצב הרצוי האידיאלי, למצב שבו אנחנו נמצאים היום?

מחירות לגאולה - מיציאת מצריים למתן תורה

חג שבועות חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח, התייחסות לכך אנו מוצאים בתורה, בספר ויקרא כ"ג,16: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.
http://www.zooloo.co.il/hagim/shavuot/

הדבר התמוה ביותר לגבי ליל הסדר הוא עצם קיומו. אנו יושבים שעות ארוכות ומדברים על יציאת מצרים. אין אח ורע לעיסוק שכזה ביתר החגים. תמיהה זו מתעצמת כאשר אנו משווים את יציאת מצרים למתן תורה. האם מתן תורה לא היה אירוע חשוב? האם לא מן הראוי להאריך בתיאור אירוע זה? אולם, מעולם לא הועלתה הצעה שנשב שעות ארוכות בליל שבועות, זמן מתן תורתנו, בין הקידוש לארוחה, ונדבר על מתן תורה. יתרה מזו, יש מקום לחשוב שיציאת מצרים הינה רק שלב טכני שנועד להכשיר את הקרקע לקראת האירוע המהותי באמת של קבלת התורה. אולם מהתורה עצמה מתקבל רושם הפוך, שכן אין בה מושג של "זכר למתן תורה".    

מה נשתנה האירוע של יציאת מצרים מכל האירועים החשובים האחרים בהיסטוריה שדווקא אותו קבעה התורה כאירוע מרכזי בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל עד ימינו אלה?

http://www.biu.ac.il/jh/Parasha/pesah/abi1.html

הרבה מאוד מסופר בתורה על יציאת מצריים, מדובר באירוע אולי החשוב ביותר בתולדות העם שלנו:

• מחירות לגאולה- מהו התהליך שעובר עם ישראל מהיציאה לחירות (פסח) דרך ימי העומר ועד למעמד "מתן תורה" בהר סיני.

• מהו התהליך שצריכה לעבור היום החברה הישראלית כדי לזכות בחירות וגאולה?

• מהי גאולה בארץ ישראל?

• איזה תהליך תעבור החברה הישראלית כדי להגיע לגאולה?

• מה תפקיד ארץ ישראל בכך? מהי גאולה בארץ ישראל?

מהי תורת ישראל?

• מהי התורה ?

• יש הרואים בה את לב ליבה של היהדות - האמנם?

• למה היא מוטיב מרכזי והדבר הכי חשוב ביהדות ?

• איך ה"תורה" קשורה ל 3 הדתות יהדות, נצרות ואיסלאם ?  

• למה דווקא אנחנו קיבלנו אותה ולא עמים אחרים ?

המסר המוצפן בתורה :

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה. הביטוי מופיע לראשונה בספרות ימי הביניים, אך העיקרון שהוא משקף קדום יותר, ונמצא בדברי חז"ל: "מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים".‏^[1]

המספר "שבעים" המופיע בביטוי זה הוא מספר טיפולוגי המשקף קבוצה גדולה, למשל בביטויים "שבעים לשון"‏^[ ו"שבעים תועבות בלבו".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

• למה יש 70 פרושים לתורה ?

• איך יודעים מהו הפרוש הנכון לתורה ?

• האם בכל דור ודור נוספים פרושים לתורה ?

• איך אני יודע שאני מפרש נכון את הכתוב ?

מנהגי חג השבועות ומגילת רות

• מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות? מה מסמל החלב?

• שבועות הוא אחד משלושת הרגלים, נהגו להביא ביכורים לבית המקדש, מה המשמעות של המנהג הזה?

• בקיבוצים ובמושבים נוהגים לחגוג את החג כחג "חקלאי". האם יש לחג גם היבט חקלאי? מהו?

• מהי מגילת רות, וכיצד קשורה לחג השבועות?

את מגילת רות קוראים בחג השבועות, משתי סיבות עיקריות:

• מגילת רות מתרחשת בתקופת "הקציר", שזו גם התקופה של חג שבועות.

• רות המואביה, שעל שמה נקראת המגילה, היא אם סבו של דוד המלך, שעל-פי המסורת נפטר בשבועות (שחל באותהּ שנה בשבת). מסורת זו מופיעה בתלמוד ירושלמי ובמדרש רות רבה. על-פי מסורת מאוחרת בהרבה, שמקורותיה אינם ברורים, דוד המלך אף נולד בשבועות.

טעמים נוספים יש בקריאתהּ:

• נושא מרכזי במגילת רות הוא גמילות חסדים, מה שמתאים למגמתה של התורה שניתנה בשבועות, שחז"ל אמרו עליה שתחילתה וסופה בגמילות חסדים.

• שבועות הוא חג מתן תורה ובמגילת רות מסופר על מואביה שבחרה מרצונה לקבל על עצמה עול תורה ומצוות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%AA

• למה קוראים את מגילת רות בשבועות?

• מה המסר המרכזי של מגילת רות? מה המשמעות של המגילה לימנו?

• רות מואביה שבחרה בדרך ישראל, וממנה נולדה שושלת בית דוד, מה זה בא ללמדנו?

מנהגי החג:

שתי הלחם:

בזמן בית המקדש, מוקד החג היה הקרבת קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. קורבן זה היה ייחודי בכך שהוא כלל לחם חמץ, בניגוד לרוב הקרבנות אותם היה אסור לאפות חמץ. יש מסבירים שקורבן זה מבטא נקודת שיא בתהליך שבין פסח לשבועות; ראשית, מפני שבפסח הביאו קרבן משעורים וכעת מביאים קרבן מהחיטה שהיא משובחת יותר, ושנית, מפני שבפסח היה אסור לאכול חמץ, וכעת לא רק שמותר לאכלו, אלא הוא אפילו רצוי כקורבן. בכך באה לידי ביטוי ההתקדמות במאבק נגד יצר הרע, המשול לחמץ, שבשלב ראשון היה צורך להתרחק ממנו ולבערו, ובסוף התהליך משתמשים בו לעבודת ה'.

קישוט הבית בצמחייה:

מנהג עתיק יומין הוא לקשט בירק את בתי הכנסת כסמל לביכורים ולחיטים ולהרמוניה עם הטבע, ובהקשר לאגדה המספרת שהר סיני לבלב במהלך מתן תורה. היהודים באירופה נהגו להציב עצים בחג השבועות, אלא שבגלל עץ חג המולד הנוצרי, החליטו כמה רבנים (ביניהם הגר"א) לבטל את המנהג. עדות אחת מני רבות מובאת במשנה ברורה סימן תצ"ד סעיף קטן י: "נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, זכר שבעצרת נידונו על פירות האילן; והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם."

לימוד תורה כל הלילה: תיקון ליל שבועות:

"נעשה ונשמע". "כתובה" סמלית לשבועות, לכבוד ה"חתונה" בין הקב"ה לעם ישראל במעמד הר סיני. בליל החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות. על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, ומשה היה צריך לעבור ולעוררם, וכתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר ומוכנים למתן התורה. על פי החסידות והקבלה, יש ערך מיוחד ללימוד התורה בלילה זה, ויש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה שאחריה.

קריאת מגילת רות:

בנוסף לקריאת התורה, נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא במגילת רות העוסקת ברות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך. הסיבה הפשוטה היא שעיקר סיפור המגילה התרחש בתקופה זו של השנה, בימי קציר חיטים. יש הנוהגים גם לקשור את מלכות בית דוד שיצאה מרות אל מתן תורה, שבה הצטוו ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". כמו כן, קריאתה דווקא בחג זה של קבלת תורה מדגישה את האוניברסליות של התורה, שכל הרוצה לקבל את התורה יוכל לעשות כן גם אם הוא ממואב, עם שהיה אויב מר וקשה לעם ישראל באותה תקופה.

בחו"ל, שם חוגגים את חג השבועות במשך יומיים, נהוג בקהילות הספרדיות לקרוא את חצי המגילה ביום הראשון ואת היתר ביום השני, ויש שאף נוהגים לתרגם אותה ללאדינו. האשכנזים קוראים את המגילה כולה ביום הראשון, ללא תרגום. כמו כן נאמרת המגילה בחלק מן הסדרים של תיקון ליל שבועות.

אכילת מאכלי חלב:

מנהג נוסף האופייני לחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב. מקור המנהג הוא ככל הנראה ביהדות צרפת ואשכנז של שלהי ימי הביניים. המקור הידוע הראשון שמזכירו הוא רבינו אביגדור צרפתי, מבעלי התוספות אשר חי בצרפת במאה ה-13‏^[6]. המקור האשכנזי הקדום למנהג מופיע בחיבור אנונימי, ככל הנראה מהמאה ה-14, שמביא ממנהגי המהר"ם מרוטנבורג: "נהגו לאכול בו כל מיני מאכלים מתוקים כגון דבש וחלב משום (הנאמר בפסוק) "דבש וחלב תחת לשונך", ונדרש על מתן תורה"‏^[7]. המהרי"ל, המכונה "אבי מנהג אשכנז", מביא את המנהג לאכול מאכלי חלב בלבד, מבלי להזכיר מאכלי דבש‏^[8]. על אף שהמקורות היהודים הספרדים הקדומים אינם מאזכרים את המנהג, הוא נפוץ כיום גם בקרב יהדות ספרד.

בישראל החלו מועצת החלב וחברות המוכרות מוצרי חלב לצאת במסעות פרסום סביב נושא מאכלי החלב, רשתות שיווק המזון הקימו אגפים מיוחדים למוצרי חלב יוקרתיים, וחנויות הספרים מוכרים ספרי מתכונים למאכלי חלב.‏^[9] יש המדגישים את חלב העיזים דווקא, כמקור בריא יותר, וכחלב המוזכר במקרא‏^[10]. למנהג זה ניתנו הסברים רבים‏^[11]:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA

חג הביכורים, ושלושת הרגלים :

וַיְבִאֵנוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.    ספר דברים,  פרק כ"ו