חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 238

חיים קהילתיים ואיכות חיים

מטרות:

• ליצור תוכנית לפיתוח חיי הקהילה המושלמת.

• איך יוצרים בפועל את הקשר המחודש בין הפרט לחברה

• לקבל תהליך ושיטה פרקטית איך הופכים תושבים בשכונה/עיר לקהילה

• מהם העקרונות עליהם מושתת קהילה אינטגראלית (שיוויון, כמו משפחה אחת…)

• כלים פרקטיים לפתרון סכסוכים בבניין, בשכונה. (בין פרטים)

• כלים פרקטיים לפתרון קונפליקטים בין תושבים למוסד ציבורי (בין פרטים לגוף ציבורי)

זרימת התוכנית:

• שאלות פתיחה

• שיטות ליצירת חיי קהילה

• הפתרון האינטרגלי ליצירת חיי קהילה

פתיחה:

פעם היינו חיים חיי שכונה משותפים, בא ממש הרגשנו והכרנו את החיים של כל אחד ואחד בסביבת המגורים. בניסיון לתאר את השכונה ניתן לומר שזו לא הייתה שכונת פאר, גם לא הייתה שכונה של עוני והיו בה ילדים כמוך וכמוני…. בואו נתחבר יחד חזרה לאותה תקופה ונספר כיצד חיים הילדים בשכונת החיים ההיא והאם ניתן לחזור לאותה ההרגשה גם היום… הרגשה של שיוויון, פשטות שכל אחד מכיר את השכן ממול ושואלים אך אתה מרגיש, ואם צריכים עזרה. נחזור לתקופתינו וננסה יחד לראות האם ניתן לבנות קהילה בעידן המודרני של היום, עם רגש ושייכות של פעם.

תיאור המצב כיום:

היום אנחנו רואים שאנשים חיים כמעט בניתוק מוחלט מהקהילה, או מהשכונה שלהם ובקושי מכירים את השכן בדלת ממול.

למצב הזה יש השלכות רבות, כמו חוסר ביטחון אישי, חוסר אמון, חוסר איכפתיות, שחיתויות...היום נרצה לשוחח על הקשיים האילו ובעיקר למצוא דרכים כיצד לרקום מחדש את הקשר בין האנשים בתוך הבניין, בשכונה ובקהילה.

שאלות פתיחה

• הרבה מאוד אנשים חווים סבל בדידות בחייהם, בגלל המצב של הניתוק החברתי שהגענו אליו בחברה, בעיר או בשכונה, אבל עדיין קשה להם לצאת מה"קונכיה" שלהם לעבר האחרים.  מה יגרום לאנשים לצאת מהבית?

• מה זה יתן להם ?

• אנשים היום איבדו את בטחון ואמונה באחרים - איך יוצרים מחדש אמון בקהילה שלנו ?

• האם זה נכון להחזיר את האנשים להרגשת הקהילה בעבר בו "הדלתות היו פתוחות וכל אחד היה יורד עם פירות ופיצוחים לרחוב להפגש על הספסל" ?

• סביב מה אנחנו מאחדים את האנשים בקהילה ?

שיטות ליצירת חיי קהילה

הניסוי העדכני ביותר בכוחה של השפעה חברתית נערך בימים אלה בעיירה אלברט היל במדינת מינסוטה בארה"ב.

השלב הראשון בפרויקט היה להפוך את העיר לידידותית להולכי רגל ורוכבי אופניים: מדרכות הורחבו, רוצפו לצדי כבישים ראשיים וחוברו אלה לאלה כדי לאפשר תנועה באופניים בכל רחבי העיר.

לאחר מכן יזמו אנשי הפרויקט קבוצות צעידה של שכנים, בהשראת המבנה החברתי הייחודי של בני אוקינאווה. הקבוצות נקראו "מוואי צועד", והרעיון היה ליצור רשתות חברתיות קטנות של שכנים ששומרים על אורח חיים בריא – וכך "מדביקים" זה את זה בבריאותם. "כמה מהאנשים האלה לא הכירו קודם לכן את השכנים שלהם", אומר גראהם. הניסוי, שינסה ליישם את מסקנות הספר "האזורים הכחולים" ולהסתמך על התיאוריה שב"Connected", החל רק בשנה שעברה. צפויים בו עוד שלבים. את התוצאות, מקווים החוקרים, אפשר יהיה לראות רק בעוד עשרות רבות של שנים.

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

נניח ואתה היית היועץ בניסוי כזה כאן בישראל:

• על איזה פעולות היית ממליץ כשלב ראשון? למשל פרויקטים של ספורט? טיולים? האם למשל נקיון משותף של הרחובות זו פעולה נכונה ? מה יוציא את האנשים לנקות לדוגמא את הרחוב שלהם ?

• מהי אותה הנקודה המשותפת בקהילה  ששומרת על הקשר החם הכללי שמכיל את כולם?

• כיצד יוצרים שוויון בקהילה ? מהו שוויון ואיך הוא בא לידי ביטוי אם כל אחד נמצא במצב סויציואקונמי שונה ?

• איך ניתן ליצור או לחזק את תחושת שייכות בין האנשים בקהילה ?

• איך גורמים לאנשים קודם לטפל בחלשים וקשיי יום בקהילה ? האם זו פעולה ראשונה התחלתית בכדי לייצור קהילה נכונה ?

• איך אנחנו בונים היום קהילה אינטגרלית למרות התמימות שהיא כבר נחלת העבר? מה יגרום לאגו המפותח היום לנוע לעבר חיבור בקהילה ?

• האם קהילה צריכה להגיע למצב של סבל וייסורים בכדי להגיע לרצון להתחבר ?

• איך ליצור קשר בריא בין התושבים בקהילה לבין הרשויות ?

• קהילה כוללת שכנים בקרבת מקום ממש דלת מול דלת, בניין, כמה בניינים, רחוב, שכונה הכוללת כמה רחובות, ושכונות המרכיבות עיר שלמה. האם יש הבדל בדרך הפעולה בכל אחד מהמעגלים האלה. איך להשתמש בהם נכון?  מהי מערכת הגומלין ביניהן?

הפתרון האינטרגלי ליצירת חיי קהילה

פיתוח קהילה - הגדרתו של ברוגמן (Brueggemann 1996) לפיתוח קהילה היא:

"פיתוח קהילה הוא יצירה של קידמה כלכלית וחברתית (וסביבתית – שי) לכל הקהילה, תוך כדי

השתתפות פעילה של חברי הקהילה ותוך הסתמכות מלאה ככל שניתן על יוזמה קהילתית .

מפתחים קהילתיים מתייחסים אל הקהילה השלמה כאל לקוחה שלהם. המטרה היא לאפשר

לקהילה להפוך למקור של תמיכה חברתית, פוליטית, כלכלית ותרבותית לחבריה".

להלן הנחות יסוד של גישת הפיתוח הקהילתי:

• הקהילה היא שלם המורכב מחלקים ונבנה מתוך מערך הקשרים וההשפעות ההדדיות

שביניהם. ככל שמערכת זו תלמד להפעיל שותפויות ולקיים דיאלוג פנימי, כך תוכל להיות לכידה,

אפקטיבית ולספק חוויה חיובית לחבריה.

• פיתוח קהילה מכוון בראש ובראשונה לאפשר לאנשים להתארגן על מנת להשפיע על אורח

חייהם ואיכותם .

• אנשי מקצוע הפועלים מתוך גישה של פיתוח קהילה יעודדו התארגנות של אנשי הקהילה

לשיפור אורח חייהם ואיכותם,יסייעו לארגונים ציבוריים, עסקיים ומלכ"רים להרחיב את

השותפות והמעורבות של אנשי הקהילה בעשייתם .

• פיתוח קהילה מניח כי קיימת השפעה הדדית בין תחומי עשייה שונים: התחום הפיזי, התחום

הכלכלי, התחום החברתי, התחום החינוכי והתחום הטכנולוגי .

פיתוח קהילה עדיף שייעשה מתוך מדיניות חברתית כוללת המאפשרת מימוש העקרונות

הקודמים מתוך עניין לקדם יצירת חברה האחראית לשלומם ורווחתם של פרטים וקבוצות בתוכה.

http://shayby.files.wordpress.com/2

העיקרון החברתי והקהילתי טבוע בנו מקדמת דנא, ובא לידי ביטוי במושג 'ערבות הדדית' הלקוח מן היהדות, 'כל ישראל ערבין זה לזה'. במובן הבסיסי והפשוט של המושג, כל ישראל אחראים זה לזה ועוזרים זה לזה, רעיון המושרש היטב במצוות ובהלכות: מתן מעשר, מתנות לאביונים, מתן צדקה, אושפיזין, מצוות ביקור חולים, ניחום אבלים ועוד. במובן העמוק יותר של המושג 'ערבות הדדית' אם אירע אסון כלשהו, לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות לאסון, גם אם בפועל ידינו לא הייתה במעל. מההיבט היהודי הרוחני, 'כל ישראל אחד', כל נשמות ישראל מושרשות במהותו של הקב"ה ומאוחדות עימו, ותכלית הבריאה היא הרצון לקבל, כאשר הדרגה הגבוהה ביותר של התיקון שאדם יכול להשיג היא 'הרצון לקבל בעל מנת להשפיע', ניתן לראות כיצד רעיון זה מגולם ומושתת בחיי הקהילה. הרעיון הרוחני של ההשפעה ההדדית, מוכר ומקובל גם בתפיסות ומסורות רוחניות אחרות.

ערבות הדדית מלאה ומוחלטת, היה עקרון מרכזי עליו הושתת גם הקיבוץ בתחילת דרכו, ונשמר בחיי הקהילה בקיבוצים ובמושבים עד היום.  http://www.homee.co.il/%/

• האם הקהילה יכולה להיות גם מבהילה?

• איך משמרים את הרצון לחיי ערבות הדדים באופן תמידי?

• איך לא מגיעים שוב לשנאת חינם?

• איך מצליחים לתת תחושת שייכות קולקטיבית להמון ללא תחושת קיטוב ומעמדות?

• האם תכונות של קינאה, לשון הרע, צרות עין, וכדומה בחברה מתוקנת יעלמו מהעולם?

תרבות קהילתית מבוססת על ערכים, נורמות וסמלים המעוגנים במסגרות ובפעילויות קהילתיות. חיבור רגשי בין חברי הקהילה יוצר מחויבות לעזרה הדדית ומעודד את קיומה של התרבות הקהילתית. לכך יש ביטוי בחיי היום יום ובעיתות שמחה, משבר ועצב. קהילה שקיימת בה תרבות של עזרה הדדית, צומחת מתוך אמון ומהדדיות בין חברי הקהילה ומקנה ליחיד ביטחון, מסגרת שייכות ומשמעותיות.http://dorot.misgav.org.il/YeshuvLe  

• מהם הכלים המרכזיים המייצרים תרבות קהילתית אינטגראלית?

• איך מצד אחד נשארים בקשרים מחוברים בלי לוותר על העידן הטכנולוגי של היום?

רבים מחברי הקיבוצים הראשונים שאפו להקים חברה חדשה בה כולם יהיו שווים וחופשיים מניצול. חברי הקיבוצים הראשונים רצו להיות חופשיים מלהיות מחויבים לעבוד בשביל אחרים ומהאשמה של ניצול שכירים לצורך עבודה. כך נולד הרעיון כי קבוצות יהודיות יתאחדו, יחזיקו את הנכס במשותף. סיסמת הקיבוץ הקלאסי הייתה: "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו". http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5

• האם הרעיון הבסיסי של קהילה אנטגראלית הוא למעשה חזרה לרעיון הקיבוצי הראשוני?

• במה הקהילה האינטגראלית שונה מהקהילה הקיבוצית?

• מה מבטיח לי בקהילה החדשה שבעוד מספר עשורים היא לא תתפרק כמו שקרה בחברה הקיבוצית?

• אילו מנגנוני אכיפה יתקימו ואך על מנת לשמר את העיקרונות האינטגרלי ולמנוע סטייה מהדרך?

• מהי האידיאולוגיה עליה מתבססת החברה האינטגראלית?

• מי עומד בראש החברה? איך המבנה האירגוני שלה?

על פי המסורת היהודית על האדם לכבוש את יצרו; ואף נאמר במשנה במסכת אבות: "איזהו גיבור הכובש את יצרו".‏^[5] בתוך כל אדם שוכנים שני יצרים: היצר הטוב והיצר הרע. חז"ל דורשים את הפסוק: "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד." (ספר קהלת, פרק ד, יג), כמתייחס לשני היצרים; היצר הרע מכונה בשם "מלך זקן וכסיל", מכיוון שהוא נכנס אל האדם כבר בלידתו, ולעומתו היצר הטוב מכונה בשם "ילד מסכן וחכם", שכן הוא נכנס אל האדם רק שלוש עשרה שנים לאחר הלידה - בזמן בר המצווה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A2

• איך אנחנו מבטיחים ביטחון בקהילה אינטגראלית?

• מי מבטיח לי שפתאום יצר הרע לא יגבר על מקבלי ההחלטות והם יחליטו לצאת נגד השיטה והקהילה?

ברמה התאורתית ישנם חזונות, אמנות והסכמים רבים שאף מדינה, קהילה, אדם לא מקיים במצבי סכנה. והסכמי שלום, הסכמי מלחמה מופרים פעמים רבות לצערנו. צריך לבנות סדר ארגוני ברור וידוע לכל להתנהלות הקהילה בכל מצב ומצב. לשם כך יש לברר דברים רבים כגון:

• מה קורה כאשר חברים באותה קהילה מאמינים בצדקתם בדרך אך פועלים זה כנגד זה?

• מיהם המוסדות, בתי משפט, חינוך, אוצר, טיפול בשלום בית, בבעיות אישיות וחברתיות?

• האם ההירכיה השילטונית נשארת אותו דבר או הכל משתנה מהיסוד?

• מי מבטיח לי שהשופט/ שוטר/מחנך בחברה האינטגראלית  לא יהייה מושחת?

• איך אנו מתיחסים לקהילות אחרות שלא חושבות כמונו? ואף מתנגדות לדרכנו?

• מה היחס לדתות בקהילתנו?

• הרי לא ניתן לבנות קהילה ללא קשר אינטגרלי עם שאר העולם/ המדינה/היבשות. מהו אופן היחסים מול מדינות וקהילות שלמות שמונעות על פי אינטרסים אישיים?

• האם אנו חיים חיי כפולים? חיי קהילה פנימית וחיי סביבה חיצונית?

• מה התנאים כדי להתקבל לקהילה?

• האם צריך לשלם, לעבוד לטובת הקהילה?

• אם אני זקן או נכה או מוגבל אני עדיין אוכל להישתלב בקהילה כאדם תלותי ולא מועיל?

• מה אסור לעשות בקהילה אינטגראלית? או שכל החפץ בעינייו לעשות יעשה?

עם כל ההדרישות והחוקים והאיסורים בקהילה החדשה. במה אנחנו אינטגראלים אם כולם חייבים להסכים על אותם דברים ולעשות את אותם דרישות? במה הקהילה החדשה שונה מחיינו כרגע המחוברים על בסיס אינטרסנטי?

-------------------------------------------------------------------

אתר מצוין:

http://www.hevra.co.il/sadna.php?button=3&doc=53

קורס "בוני קהילה"

רציונל יצירת שינוי מחייבת פעילות בשני כיוונים: מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. פיתוח מנהיגות ויזמות קהילתית בנוי על רעיון יצירת השינוי מכיוון האזרחים ושימוש בנכסים האנושיים על מנת להרחיב את מעגלי ההשפעה. כאשר האזרחים בוחרים לתרום מזמנם ומכישוריהם על מנת לחולל שינוי - מתאפשרת יצירת מסגרת השפעה מלמטה למעלה. הרעיון הוא לגבש קבוצות של אזרחים שלוקחים על עצמם לקדם נושאים בקהילה, אשר עפ"י חזונם ותפישתם יגרמו ליצירת שינוי תודעתי ואופרטיבי. בוני קהילה - תוכנית עבודהשלב 1 - קורס מנהיגות

הכרות עם הקבוצה עצמה - יצירת דפוסים לשיח קבוצתי, הכרות עם תיאוריות ומודלים מתחום המנהיגות המעצבת, חשיפה למודלים וכלים ניהוליים בהקשר של מנהיגות מעצבת.

שלב 2 - בוני קהילה

מתוך חברי הקורס ימשיכו אלה אשר מוכנים לקחת על עצמם מחוייבות לעשייה בקהילה. התפקיד דורש השקעת זמן ואנרגיה ולכן דרוש פורמט כלשהו של חוזה פעילות אשר בו לוקחים על עצמם חברי הקבוצה אחריות אישית וקבוצתית לפעילות ומתחייבים לכך.

שלב 3 - התנסויות

התנסויות והשתלבות בפרוייקט ארוך טווח כמתנדבים LAY LEADERS.

מטרות מטרות שלב 1

• הכרות עם המשתתפים והפיכתם לקבוצת שייכות בעלת זהות משותפת המקיימת דיאלוג מתמיד בינם לבין עצמם ועם הקהילה.

• חשיפת חברי הקבוצה לתיאוריות ומודלים מתחום המנהיגות המעצבת.

• הכרת כלים בסיסיים לעשייה - יצירת שינוי, גיבוש חזון וליבה ערכי, הכרת תרבות ארגונית ודפוסי הפעולה הנובעת ממנה, תהליכי קבלת החלטות, ניהול זמן וקביעת סדרי עדיפויות, הכרת מבנה שלטוני (מוניציפלי), בניית תיקי פרוייקט עפ"י שלבים, הכנת ניירות עמדה ופרזנטציה, גיוס כספים ומשאבים שווי ערך לכספים (כ"א, מתנדבים, ארגונים למען הקהילה וכד').

• הכרות עם נבחרים מקרב האזרחים והתרשמות לגבי אפיקי העשייה בהם הם יכולים להשתלב.

• גיבוש הקבוצה כקבוצת דיאלוג.

מטרות שלב 2

• יצירת חזון ערכי לפעילות משותפת לאזרחים.

• אזרים כ COMMUNITY BUILDERS - תפישת "העשייה מכיוון השטח".

• משמעותם ותפקידם של LAY LEADERS בקהילה: מפגש עם אנשי שטח.

• בחירת כיווני עשייה: א. השתלבות בצוותי פרוייקטים קיימים. ב איתור צרכים נוספים בקהילה ובניית תיקי פרוייקט מתאימים.

מטרות שלב 3

• יצירת פרוגרמה לביצוע פרוייקטים.

• בדיקת החיבור בין הפרוייקט לבין עשייה קהילתית (מוניציפלית, התנדבותית וכו').

• בניית תוכנית עסקית וגיוס משאבים להפעלת הפרוייקט.

• בקרה ומשוב.

הפעלת הפרוייקט על פי שלבים.

http://www.hevra.co.il/subSubject.php?subSubject=4&subTitle=%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&doc=53